education - חינוך מחשבת ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
זכותנו על ארץ ישראל
 

דברים פרק ט

א שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ--עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת, בַּשָּׁמָיִם.  ב עַם-גָּדוֹל וָרָם, בְּנֵי עֲנָקִים:  אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ--מִי יִתְיַצֵּב, לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק.  ג וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא-הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה--הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם, לְפָנֶיךָ; וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לָךְ.  ד אַל-תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר, בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה, לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת:  וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ.  ה לֹא בְצִדְקָתְךָ, וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ, אַתָּה בָא, לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצָם:  כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ, וּלְמַעַן הָקִים אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  ו וְיָדַעְתָּ, כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת--לְרִשְׁתָּהּ:  כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף, אָתָּה. 

 

 

  1. מה מקור זכותנו על ארץ ישראל?
  2. מדוע "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם"?
  3. באיזו זכות אנו יורשים את הארץ?

 

במדבר רבה פרשה כג

זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה, מהו לכם לכם היא ראויה משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות והיה משיא לעבדיו שפחות מן אוסיא אחרת ולשפחותיו עבדים מן אוסיא אחרת עמד המלך וחשב בדעתו אמר העבדים שלי והשפחות שלי מוטב שאשיא עבדי לשפחותי שלי לשלי כך כביכול אמר הקב"ה הארץ שלי שנא' (תהלים כד) לה' הארץ ואומר כי לי הארץ וישראל שלי הם שנאמר (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים מוטב שאנחיל ארצי לעבדי שלי לשלי לכך נאמר זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה.

 

 

  1. מדוע הארץ ראויה לנו?
  2. מהו משל המלך והעבדים?
  3. מה הנמשל?
  4. מהי חשיבותם של עם ישראל וארץ ישראל עבורכם?

 

במדבר רבה פרשה כג

א"ל הקב"ה למשה הן הארץ חביבה עלי שנאמר (דברים יא) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד וישראל חביבין עלי שנאמר (דברים ז) כי מאהבת ה' אתכם אמר הקב"ה אני אכניס את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי שנאמר כי אתם באים אל ארץ כנען.

 

 

  1. מה מקור זכותנו על ארץ ישראל?
  2. מה בין צדק ל"חביבות"?
  3. האם ערכה של ירושת הארץ הנובעת מצדק עולה על ערכה של ירושת הארץ הנובעת מאהבה? נמקו.

 

 

תלמוד בבלי מסכת כתובות, דף קי"ב, ע"ב

תנו רבנן לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה <עובדי כוכבים> {גוים} ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' (ויקרא כה) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} וכן בדוד הוא אומר (שמואל א כו) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד <עבודת כוכבים> {עבודה זרה}.

 

 

  1. מה ההבדל בין המגורים בארץ ישראל לבין המגורים בחוץ לארץ?

  2. האם זכותו של היהודי מארץ ישראל קשורה לזכותו על ארץ ישראל? נמקו.

  3. מה המיוחד בקשר בין היהודים לארץ ישראל?

  4. לדעתכם, האם על סמך הקטע במסכת כתובות זכותנו על ארץ ישראל ממשית יותר? נמקו.

 

מדרש תנחומא דברים פרק א

דבר אחר, ישושום מדבר וציה מפני מה כתיב כך ללמדך שבשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל אינו נגלה עליהם כאחת מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה בפעם אחת שאם יגלה להם טובתו כאחת ימותו כלם ראה מה כתיב (שם סד) ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו צא ולמד מיוסף בשעה שנתודע לאחיו לאחר כמה שנים אמר להם אני יוסף אחיכם מתו כלם ולא יכלו לענות אותו וגו' הקב"ה עאכ"ו (על אחת כמה וכמה)  אלא מה הקב"ה עושה מתגלה להם קמעא קמעא (מעט מעט) בתחילה משיש את המדבר שנאמר ישושום מדבר וציה ואח"כ תגל ערבה ותפרח כחבצלת ואחרי כן פרוח תפרח ואחרי כן כבוד הלבנון נתן לה ואח"כ המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו לפיכך אמר דוד (תהלים קב) כי בנה ה' ציון נראה בכבודו ואומר (ישעיה נב) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ואומר (שם כה) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וגו'.

 

 

  1. מדוע גילוי השכינה אינו יכול להתרחש באחת?

  2. כיצד,אם כן, מתגלית שכינה בישראל?

  3. מה הקשר בין גילוי השכינה לבין הפרחת השממה?

  4. מה ניתן ללמוד ממקור זה לימינו אנו?

     

 

רש"י בראשית פרק א פסוק א

אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

 

 

  1. מה מקור זכותנו על הארץ, לפי רבי יצחק?

 

רמב"ן דברים פרק יא פסוק י

לא כארץ מצרים היא - אלא טובה הימנה, ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזאת. יכול בגנותה הכתוב מדבר וכך אמר להם, לא כארץ מצרים היא אלא רעה הימנה, תלמוד לומר וחברון שבע שנים נבנתה (במדבר יג כב), אדם אחד בנאן, דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך את הגרוע וכו', לשון רש"י מספרי (עקב יא). ועוד הביא מה שדרשו בגמרא במסכת כתובות (קיב א) בענין אחר, אפשר אדם בונה בית לבנו קטן ואחר כך לבנו גדול, אלא שמבונה אחד משבעה בצוען:

ופשוטו של מקרא בדרך האזהרות נאמר, שאמר להם ושמרתם את כל המצוה וירשתם ארץ זבת חלב ודבש כי ה' יתן מטר ארצכם בעתו והארץ תתן יבולה, אבל דעו לכם שאינה כארץ מצרים להשקות אותה ברגל מן היאורים ומן האגמים כגן הירק רק היא ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים לא בענין אחר, וצריכה שידרוש ה' אותה תמיד במטר, כי היא ארץ צמאה מאד וצריכה מטר כל השנה, ואם תעברו על רצון ה' ולא ידרוש אותה בגשמי רצון הנה היא רעה מאד לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב בהריה. ויחזור ויפרש כל זה בפרשה השניה (להלן פסוקים יג - יז), כי אם שמוע תשמעו אל מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש תמיד, ואם לא תשמעו ועצר את השמים וגו' ואבדתם מהרה ברעב מעל הארץ הטובה, שלא תוכלו לחיות בה בלא מטר:

והנה הפרשה הזו תזהיר במנהגו של עולם, וממנה נלמד כי אע"פ שהכל ברשותו ונקל בעיני ה' יתברך להאביד יושבי ארץ מצרים ולהוביש נהרותם ויאוריהם, אבל ארץ כנען תאבד יותר מהרה שלא יתן בה מטרות עוזו. החולה צריך זכות ותפלה שירפאהו השם יותר מן הבריא שלא בא עליו החולי, וכך המדה בעני ובעשיר ומאיר עיני שניהם ה':

ומפני שאמר (פסוק יב) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה - וראוי שיאמר ולמטר השמים תשתה מים כאשר ה' אלהיך ידרוש אותה, יהיה מדרש רבותינו (ספרי עקב יב) נרמז בכתוב, והלא כל הארצות הוא דורש שנאמר (איוב לח כו) להמטיר על ארץ לא איש, כביכול אינו דורש אלא אותה ועל ידי אותה דרישה שדורש אותה דורש כל הארצות. תמיד עיני ה' אלהיך בה - לראות מה היא צריכה, ולחדש בה גזרות עתים לטובה ועתים לרעה כו', כדאיתא במסכת ר"ה (יז ב). ויש בו סוד עמוק, כי הארץ הזאת נדרשת בכל והיא הכל, וכל הארצות מתפרנסות ממנה באמת.

 

 

 

  1. מה משמעות השגחת אלוקים על ארצו?
  2. מהו הסוד העמוק המתואר בדברי הרמב"ן? מה משמעות סוד זה לעניין זכותנו על הארץ?

 

 

המהר"ל מפראג

הארץ הזאת (קשורה) היא אל השם יתברך, ומפני כך ההולך בה הוא גם כן (קשור) אל השם יתברך. וכל אשר הוא (קשור) אל השם יתברך יש לו חלק לעולם הבא

(ר' יהודה ליוואי, חידושי אגדות, א' ע' קס"ה)

 

המהר"ל מפראג

כל דבר יש לו מקום לפי טבעו ומעלתו, ולכך לפי מעלת ישראל שיש להם מעלה נבדלת קדושה יש להם ארץ קדושה

(ר' יהודה ליוואי, גבורות ה', עמ' מ"ו)

 

 

  1. מהם היתרונות של ארץ ישראל לאיש ישראל?

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  13/08/2010