education - חינוך מחשבת ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
היחס לאומות העולם
 

בראשית פרק ט'

כו וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.  כז יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.

 

בראשית פרק כ"ה פסוקים כ-כח

כ וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה.  כא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.  כב וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה.  כג וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.  כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.  כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב.

  

דברים פרק כ"ג פסוקים ד-ח

ד לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל יְהוָה:  גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד-עוֹלָם.  ה עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ.  ו וְלֹא-אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה:  כִּי אֲהֵבְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  ז לֹא-תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, וְטֹבָתָם, כָּל-יָמֶיךָ, לְעוֹלָם. 

ח לֹא-תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא; לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ.  ט בָּנִים אֲשֶׁר-יִוָּלְדוּ לָהֶם, דּוֹר שְׁלִישִׁי--יָבֹא לָהֶם, בִּקְהַל יְהוָה.

 

מלאכי פרק א פסוקים א'-ו'

א מַשָּׂא דְבַר-יְהוָה, אֶל-יִשְׂרָאֵל, בְּיַד, מַלְאָכִי.  ב אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָה, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ; הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב.  ג וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר.

 

 

  1. עיינו במובאות מן המקרא. כיצד מתייחסים במקרא לעמים שונים?
  2. על סמך המקורות הללו כיצד ראוי להתייחס לאומות העולם?

 

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד א

אמר ר' אלעזר, מאי דכתיב: (בראשית י"ב) ונברכו בך כל משפחות האדמה? אמר ליה הקב"ה לאברהם: שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך, רות המואביה ונעמה העמונית; כל משפחות האדמה - אפילו משפחות הדרות באדמה, אין מתברכות אלא בשביל ישראל; (בראשית י"ח) כל גויי הארץ - אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא, אינן מתברכות אלא בשביל ישראל. 

 

 

  1. "ונברכו בך כל משפחות האדמה" כיצד דורשים פסוק זה?
  2. האם מתקיים קשר של ממש  בין אומות העולם ובין ישראל?
  3. על פי דברי חז"ל, האם הקשר עם אומות העולם הוא חיובי או שלילי? נמקו!

 

פסיקתא דרב כהנא פרשה כ"ו

ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק (בראשית כ"ב, ד). מה ראה, ראה ענן קשור על גבי ההר. אמר לבנו בני רואה את מה שאני רואה, אמר לו הן, אמר לו ומה אתה רואה, אמר לו אני רואה ענן קשור על גבי ההר. אמר לנעריו רואים אתם מה שאנו רואים, אמר לו לאו, אמר להם הואיל ואין אתם רואים כלום והחמור אינו רואה, שבו לכם פה עם החמור (בראשית כ"ב, ה), עם הדומה לחמור.

 

  1. מה ההבדל בין ראיית אברהם ויצחק לראיית הנערים?
  2. מדוע הנערים נותרו עם החמור?
  3. האם מדרש זה רלוונטי לנו היום? הסבירו!

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יד

הוא היה אומר חביב אדם שנברא בצלם חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם שנאמר (בראשית ט) בצלם אלהים עשה את האדם חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר (דברים י"ד) בנים אתם לה' אלהיכם חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.

 

 

 

  1. מדוע "חביב אדם שנברא בצלם"?
  2. מה פירוש "נברא בצלם"?
  3. מדוע חביבים ישראל?
  4. האם יתרונו של ישראל כרוך במחויבות כלשהי? הסבירו.
  5. האם חביבותם של ישראל עולה בערכה על חביבותו של האדם? נמקו.

 

תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קכא ע"ב

אמר רבן גמליאל, פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו (ומי הוא?) רבי עקיבא. וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה.

אמרתי לו: "בני, מי העלך?"

אמר לי: "דף (קרש) של ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי".

 מכאן אמרו חכמים, אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו.

 אמרתי באותה שעה, כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שיש להם סוף מותרת מים שאין להם סוף אסורה.

תניא אמר רבי עקיבא, פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שמטרפת בים והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו (מי הוא?) רבי מאיר.

 כשעליתי למדינת קפוטקיא בא וישב ודן לפני בהלכה.

 אמרתי לו: "בני מי העלך?"

 אמר לי: גל טרדני לחברו וחברו לחברו עד שהקיאני ליבשה.

אמרתי באותה שעה, כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שיש להם סוף אשתו מותרת מים שאין להם סוף אשתו אסורה.

 

  1. מה ההבדל בין הסיפורים?

  2. מה הפתרון של ר' עקיבא?

  3. מה הפתרון של ר' מאיר?

  4. מה המשל בסיפור ומה הנמשל?

  5. האם על סמך הנמשל המופיע בנוסחה הראשונה ניתן לבאר נמשל בנוסחה השנייה? אם כן, מהו?

  6. האם אפשר להרחיב את הנמשל לא רק ביחס לרשעים אלא ביחס לאומות העולם ולתרבותן? נמקו.

  7. איזו מבין הדעות קרובה אליך?

 

 

רמב"ם הלכות דעות פרק ב הלכה ו

אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי, ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה, ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי, כיצד לא ימכור לנכרי בשר נבילה במקום בשר שחוטה, ולא מנעל של מתה במקום מנעל של שחוטה, ולא יסרהב בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות שהוא צריך לפותחן למוכרן כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח וכן כל כיוצא בו, ואפילו מלה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור, אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות.

 

 

  1. מדוע אסור "לגנוב... דעת הנכרי"?
  2. כיצד יש להתייחס לנכרי, על פי דברי הרמב"ם?

 

רמב"ם הלכות מלכים פרק ח הלכה יא

כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם.

 

 

  1. מיהו "חסיד אומות העולם"?
  2. מה התנאי שחסיד אומות העולם יהיה בן עולם הבא?
  3. מה מעמדו של אדם מקיים מצוות "מפני הכרע הדעת" ומדוע?

 

רמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה יב

שני עכו"ם שבאו לפניך לדון בדיני ישראל, ורצו שניהן לדון דין תורה דנין, האחד רוצה והאחד אינו רוצה אין כופין אותו לדון אלא בדיניהן, היה ישראל ועכו"ם אם יש זכות לישראל בדיניהן דנין לו בדיניהם, ואומרים לו כך דיניכם, ואם יש זכות לישראל בדינינו דנין לו דין תורה ואומרים לו כך דינינו, ויראה לי שאין עושין כן לגר תושב אלא לעולם דנין לו בדיניהם, וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה, וזה שאמרו חכמים אין כופלין להן שלום בעכו"ם לא בגר תושב, אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

 

 

  1. כיצד יש להתייחס לגויים?
  2. מיהו "גר תושב"?
  3. "דרכיה דרכי נעם" כיצד יש לקיים פסוק זה כלפי גר תושב?

 

מלאכי פרק א פסוקים א'-ו'
(א) משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי:
(ב) אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם ה' ואהב את יעקב:
(ג) ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר:

 

ורד"ק מלאכי פרק א פסוק ג

(ג) ואת עשו שנאתי - לפי מעשיו ומעשה זרעו אחריו ולא רציתי שיחלקו עם אחיו יעקב בארץ כנען ונתתי לו לירושה הר שעיר ולזרעו אחריו וכשהרבו להרע לישראל ושמחו בחרבנם ובגלותם שנאתים:

 

 

  1. על פי פירוש רד"ק, מדוע עשו הוא שנוא נפשו של אלוהים?
  2. האם אלוקים מסתייג מעשו בגלל אישיותו או בגלל מעשיו? הסבירו.

 

רבי אלימלך מליז'נסק

'כה תאמרון לאדוני לעשו' (בראשית ל"ב ד'), הנה התורה הקדושה מלמדת אותנו איך להתנהג בגלות המר הזה אשר אנחנו נתונים תחת יד האומות, ואנחנו מוכרחים לקבל הגלות באהבה עד ירחם ה' עלינו ויגאלנו גאולת עולם במהרה, ובעוד שאנחנו בגלות המר אנו מוכרחים להיות נכנעים לפניהם ולקוראם אדונים, וזהו:'כה תאמרון לאדוני לעשו', רצה לומר: שתקראו אותו אדון בדברכם עמו, ואז כאשר יוסיף להרע לכם יותר מן הראויה (צ"ל: הראוי) במסים וארנוניות גזל יהיה בידם ועל ידי זה ירחם ה' עלינו, כי די לו בזה שאנחנו נכנעים לפניו וחולקים לו כבוד".

(מתוך: ר' אלימלך, נועם אלימלך (ההדיר: גדליה נגאל), מוסד הרב קוק,ירושלים תשל"ח, חלק א', עמ' פג)

 

 

  1. כיצד יש להתייחס לעשו על פי ר' אלימלך מליז'ענסק?
  2. לדבריו האם כיום אנו צריכים לנהוג כך כלפי עשו?

 

המהר"ל מפראג

עם שכל מין האדם נברא בצלם אלוקים אמרו "אתם קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם" (יבמות ס"א ע"א) והעכו"ם שהם חומריים ביותר הצורה הזאת בטילה אצל החומר ונעשית הצורה חומרי. אבל בישראל החומר בטל אצל הצורה ומכיון שהחומר בטל אצל הצורה הוא אדם.

(ר' יהודה ליוואי, גבורות ה', עמ' שי"א)

 

 

  1. מה ההבדל בין אומות העולם לבין עם ישראל?
  2. מה היתרון בכך ש"החומר בטל אל הצורה", ומה היתרון בכך ש"הצורה בטלה אל החומר"?

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  13/08/2010