הוראת המקרא בחינוך הקדם יסודי

מטרות ההוראה

הכרת ספר המקרא כספר ייחודי הזוכה להתייחסות מיוחדת בעם ישראל
פיתוח סקרנות, התעניינות וזיקה רגשית חיובית לסיפורי המקרא
הכרת מבחר סיפורים מהספרות המקראית
הכרת דמויות ואירועים מרכזיים בסיפורי המקרא
מפגש עם ערכים אנושיים ולאומיים, כפי שהם מופיעים בסיפורי המקרא
הכרה בקיום של אמונות וערכים שונים במקרא
הכרת השורשים המקראיים של חגי ישראל ושל מנהגי ישראל
חשיפת לשון המקרא, ביטויים ומושגים מהמקרא בצורתם המקורית בפני התלמידים.

כיצד מספרים

יש ערך תרבותי למפגש של הילדים עם הסיפור המקראי כטקסט מתוך ספר התנ"ך. על כן חשוב שהגננת תביא לכל מפגש תנ"ך ותקפיד לצטט מתוך הטקסט המקראי שלפניה.

שפת המקרא אינה שפה של זמננו. הסיפור המקראי מתומצת, כולל אוצר מילים וצורות תחביריות שילדים אינם מכירים. לכן, הם אינם יכולים להבינה ללא תיווך של מבוגרים. על המחנכים לעבד את הסיפור בהתאם לכושר תפיסתם של הילדים: לספר את הסיפור בלשון מובנת לילדים, תוך שילוב ביטויים ותבניות לשון נבחרות מן המקרא.

ניתן לספר את הסיפור ברצף מתחילתו עד סופו או בעצירה בנקודות מסוימות בסיפור לצורך הבהרה, לשם שיחה על העלילה, או לשם העלאת שאלות על ההמשך הצפוי.

התכוננות הגננת

ללמוד את הסיפור ולהיעזר במפרשים. רצוי להיעזר ביותר ממפרש אחד
לבדוק את התאמת היחידה הסיפורית לילדי הגן
להחליט על היקף הסיפור: מה יסופר ומה יושמט, מה יסופר בעל פה ומה יוקרא מתוך המקרא
להחליט אילו מסרים יודגשו
להחליט אילו מושגים ואיזה מידע חיוני להבנת הסיפור יש להביא מראש בפני הילדים לפני הסיפור
להחליט על פעילויות המתאימות להכנה למפגש עם הסיפור ועל פעילויות בעקבותיו
לבדוק אילו חומרים חוץ-מקראיים יכולים לסייע בהבנה ובהפנמה של הסיפור ולהכין אותם למפגש.

הצעה לסיפורים

"לֵך לְךָ" (בראשית יב 9-1)
רועי לוט ורועי אברהם (בראשית יג 12-1)
אברהם ושלושת האורחים הניצבים עליו (בראשית יח 16-1)
לידת יצחק (בראשית כא 8-1)
יצחק ורבקה (בראשית כד)
הולדת עשיו ויעקב (בראשית כה 34-19)
חלום יעקב (בראשית כח 22-1)
אהבת יעקב לרחל (בראשית כט)
סיפור יוסף:
יוסף ואחיו; חלומות יוסף ומכירתו (בראשית לז)
יוסף במצרים (בראשית לט-מא - מבחר)
פגישת יוסף ואחיו (בראשית מב, מד, מה - מבחר)
בני ישראל במצרים: (שמות א-יד - מבחר)
שעבוד מצרים
הולדת משה
יציאת מצרים
נדודי בני ישראל במדבר (שמות טז-יח)
מעמד הר סיני ועשרת הדִבְּרות (שמות יט-כ)
המרגלים ביריחו (יהושע ב)
מעבר הירדן (יהושע ג)
כיבוש יריחו (יהושע ו)
מלחמת גדעון במדיינים (שופטים ו-ז-ח)
הולדת שמשון (שופטים יג)
מבחר מסיפורי שמשון: (שופטים יד-טז)
דויד וגלית (שמואל א, יז)
חלום שלמה (מלכים א, ג)
חכמת שלמה ועושרו, ממלכת שלמה בתפארתה (מלכים א, ה, י 29-14)
ביקור מלכת שבא (מלכים א, י 13-1)
מגילת רות (רות א-ד)
מגילת אסתר (מגילת אסתר א-י - מבחר)

דוגמאות להצעות דידקטיות

אברהם ושלושת האנשים הניצבים עליו (בראשית יח 16-1)

עלילה	הסיפור עוסק בנושאים משמעותיים לילדים: ציפייה להולדת ילד וגמול על מעשה טוב. הסיפור ניתן לחלוקה לקטעים קצרים ומשמעותיים בהתאמה ליכולת הקשב של הילדים. הסיפור הוא חוליה במחרוזת סיפורים נוספים על חייו של אברהם. סיום הסיפור אופטימי, מוביל לקראת הולדת יצחק, מתאים לציפיות הילדים.
דמויות מרכזיות	אברהם ושרה (דמות אב ודמות אם) הם דמויות מרכזיות בסיפור המקראי ומשמעותיות בעולם התרבותי היהודי.
פוטנציאל העלילה	סיפור העלילה מזמן דיון על נושא של קיום הבטחה ועל נורמות התנהגות של הכנסת אורחים והתנהגות שיש עמה כבוד כלפי הזולת.
נושאים שיש לתת עליהם את הדעת	מעמד האישה. נדרש הסבר על מנהגים שאינם תואמים את המקובל בחברה שלנו. אפשר להדגיש את העשייה של שרה המשתמעת מתוך הטקסט.
פסוקים מן המקרא	פרק יח, 16-1; לציטוט מן המקור פסוקים: 9, 10
הרחבה של שפה ולשון	ביטויים: "כְּחֹם היום" (יח, 1), "שוֺב אָשוּב אֵלֶיךָ" (יח, 10), "לָמה זה צחֲקה שרה" (יח, 13)
פעילויות בעקבות הסיפור	חקר הרקע בו מתרחש הסיפור: תנאי האקלים והסביבה והשלכות על התנהגות בכלל ועל מנהגי הכנסת אורחים; דיון על אופיין של הדמויות והרגשותיהן; פנטומימה או המחזה בעקבות הסיפור... הבעה ביצירה: ציור, כיור, פיסול הדמויות והסיטואציות המתוארות בסיפור.

יוסף וכתונת הפסים (בראשית לז 4-1)

עלילה

הסיפור "יוסף וכתונת הפסים" הוא קטע הפותח את סיפור יוסף והוא "המניע" להמשך העלילה.
העלילה ניתנת לחלוקה לקטעים קצרים ומשמעותיים בהתאמה ליכולת הקשב של הילדים.
בסוף סיפור יוסף יש מוטיב של "סוף טוב": יוסף מִשְנֵה למלך, מתוודֵעַ לאחיו ומַצִּיל אותם.