education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מאיר בר אילן: על הרב
 

 בר-אילן, מאיר

 המנהיג המשפיע

 הנואם

 היורש

 

 

 

 בר אילן, מאיר

 

(תר"ם, וולוז'ין - י"ט ניסן תש"ט, ירושלים), עסקן ציוני; ממנהיגיה של תנועת המזרחי.
בר-אילן, שהיה בנו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, למד בילדותו בישיבת אביו, בוולוז'ין.
משנסגרה ישיבה זו למד בישיבת טלז', ואחר כך בבריסק (אצל הרב חיים סולוביצ'יק) ובנובהרדוק (אצל זקנו, הרב מ.מ. אפשטיין). חדור מנעוריו ברוח דתית-ציונית, הצטרף בר-אילן בצעירותו לתנועת "המזרחי" ועד מהרה נעשה מראשי עסקניה.
בר-אילן שימש ציר של תנועה זו בקונגרס הציוני השביעי בבאזל (‏1905), שבה נמנה - בניגוד לרוב ב"המזרחי"--עם "ציוני ציון" ששללו את הצעת אוגנדה. בקונגרס הציוני העשירי (באזל, ‏1911) נתמנה בר-אילן מזכיר כללי של תנועת המזרחי העולמית, ונעשה מנהיגה בפועל; ...ב- ‏1914‎-1910 ישב בר-אילן בברלין; ב- ‏1915 חזר לארה"ב, שם עסק - נוסף על עבודתו לטובת "המזרחי"--בעניינים יהודיים כלליים: יסד את ה"צנטראל-רליף" ו"עזרת התורה" לשם הבטחת סיוע לישיבות באירופה, שמצבן החומרי התערער בתקופת המלחמה, והיה בין מייסדיו של ה"ג'וינט" ואף שימש סגן-נשיאו וראש ועדת התרבות שלו. מ- ‏1925 היה חבר הדירקטוריון של הקק"ל.
ב- ‏1926 עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים וריכז בידיו את רוב ענייני המנהיגות של "המזרחי".
בר-אילן היה מן התומכים במכסימליזם ציוני, והתנגד לרעיון ה"דו-לאומיות" בארץ ישראל
ולתכניות של "ברית שלום". ב- ‏1934‎-1933 היה חבר הוועדה הפוליטית המצומצמת שעל יד הוועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל. יחד עם הרב קוק היה מחותמי הכרוז, שקרא לגיוס אמצעים להגנת הנאשמים במשפט רצח ארלוזורוב, ואחר כך (ב- ‏1935) התנגד לדחייתם של הרוויזיוניסטים מן ההסתדרות הציונית.
...בר-אילן דאג לחינוך התורני. כשפרצה מלחמת העולם השנייה והורע מצבן של הישיבות בארץ ישראל, אירגן בר-אילן את "מפעל התורה", שהושיט סיוע לישיבות אלו. כמו כן גילה פעילות ספרותית, עיתונאית ומו"לית. ב- ‏1919‎-1914 בברלין וב- ‏1921‎-1916 בניו-יורק ערך את "העברי" - שבועון ברוח דתית-ציונית, שהוקם על-ידיו.
ב- ‏1949‎-1938 היה עורכו הראשי של העיתון היומי של ה"מזרחי", "הצופה". יזם ואירגן את הוצאתה של האנציקלופדיה התלמודית והשתתף בעריכת שני כרכיה הראשונים. כן יסד את המכון להוצאת הש"ס הישראלי השלם.

 

הרב צבי קפלן, האנציקלופדיה העברית, כרך ט', עמ' 409

 

 

 המנהיג המשפיע

 

לעתים קרובות נקט הרב ר' מאיר ברלין עמדה עצמאית בענייני ציבור שונים ולא נרתע מעמדתו גם כאשר התברר לו שהרוב מתנגד לדעתו. כאשר שאלוהו, הלא זה נגד הכלל: "יחיד ורבים - הלכה כרבים", ענה על כך בהסבר כפול:
ראשית - "יחיד ורבים - הלכה כרבים" הוא בענייני בית-דין, כאשר היחיד והרבים ניצבים זה מול זה וכל אחד שומע את דברי חברו. אולם מחוץ לכותלי בית הדין, כאשר היחיד והרבים מפוזרים ואינם דנים יחד, אין כלל זה תופס. שנית - כאשר מדברים על השפעה ציבורית, אנו עדים לכך שיחיד ורבים - דווקא הלכה כיחיד, מכיוון שהיחיד, האיש הלוחם,
נאבק ונלחם בכל כוחו, אמונתו ומסירותו, ואילו "הרבים" היינו הציבור הרחב, על פי רוב אדיש הוא ואינו מוכן להילחם. בגדר "קדירא דבי שותפי, דלא קרירא ולא חמימא".
לכן, בענייני ציבור ובהשפעה על הציבור, דווקא היחיד העקשני והעקבי הוא המשפיע והמנצח, ובסופו של דבר הוא יוצר גם את "הרבים".

 

הרב יהושע הוטנר, מתוך: הרב מרדכי קירשבלום,
מכל מלמדי השכלתי, עמ' ‏30

 

 

 הנואם

 

...משקם הרב מאיר ברלין לנאום את נאומו (בוועידת היסוד של המזרחי בסינסינטי) קמו כל הנאספים לכבוד בנו של הנצי"ב. כשעה דיבר.
בחכמה ובהתלהבות. ...כמה וכמה רבנים זקנים, מתלמידי וולוז'ין, בכו מרוב התרגשות למראה פניו ולמשמע קולו ודבריו העמוקים והנעימים. הם נזכרו בימי עלומיהם, כשישבו והתחממו לאורו של הנצי"ב. משסיים את נאומו קמו על רגליהם לכבוד הבן הגדול לרבן-של-ישראל, ואמרו פה אחד: ברא כרעא דאבוה. הכשרון, נועם ההסברה, ההיגיון והלבביות, הקסם האישי, מקורם ושרשיהם מבית אבא הם.

 

אריה לייב גלמן, המדינה והיהדות הדתית,
ירושלים תשי"ט, עמ' י

 

 

 היורש

 

יורש נאמן היה הרב בר-אילן - סגולות דגולות בתורה ירש מרבותיו-אבותיו. הישרות והפשטות של הנצי"ב, הניתוח החודר של רבי חיים סולוביצ'יק, הסדרנות והמיצוי של "ערוך השולחן" - מכל אלה רכש לו ובכל אלה השתמש בעבודת האנציקלופדיה
התלמודית. בשכלו הישר חתר לכך שהדברים יהיו קולעים אל נקודת המכוון של פשוטי הדברים ויהיו נמסרים מבלי "תבלין" של "חידושים" צדדיים.
בכוחו הניתוחי ידע לקחת חבל בהצבת גבולות ובהבחנה בין הקווים השונים שבכל ערך, בשביל קביעת מקומם הנכון בין בפנים הערך הנידון ובין בערכים מתאימים אחרים. ובחושו הסידורי כיוון את העניינים באופן שיהיו ערוכים ומסודרים ומותאמים. וכדרכו צירף להדעת הרחבה גם את כשרון המעשה ...והוי, מי יתן לי אותם הלילות שבילינו יחד במשך שנים בעבודת העריכה הסופית!

 

הרב שלמה יוסף זוין, אנציקלופדיה תלמודית, כרך ב', עמ' ‏11

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/07/2017  

עדכוני rss