education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
חנוכה
 

 מן התנ"ך

 שבע חנוכות הן

 ראשית המרד

 מנאומי המלחמה של יהודה המכבי

 "מאי חנוכה"

 מוסר ומלחמה

 אור הגנוז

 תפילה

 שמונה שיפודים של ברזל

 נרות ועצמאות

 תפילה

 תפילה לגאולת... יון

 התנוונות מלכות חשמונאים

 נשוב לחנוכה

 התעצמות

 יוונות ויהדות

 לקח לדורות

 מפגש מפרה

 המנורה

 וושינגטון והחנוכיה

 הגבור בלב

 נר אחד של תקוה

 כי תבוא אל מודיעין

 החנוכיה הזועקת

 

 

 

 מן התנ"ך

 

(ח) וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד מְאֹד וּכְעָצְמוֹ נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם:

(ט) וּמִן הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן אַחַת מִצְּעִירָה וַתִּגְדַּל יֶתֶר אֶל הַנֶּגֶב וְאֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַצֶּבִי:

(י) וַתִּגְדַּל עַד צְבָא הַשָּׁמָיִם וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים וַתִּרְמְסֵם:

(יא) וְעַד שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל וּמִמֶּנּוּ הרים הַתָּמִיד וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ:

(יב) וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה:

דניאל ח', ח'-י"ב

 

(ל) וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ:

(לא) וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם:

(לב) וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ:

דניאל י"א, ל'-ל"ב

 

 

 

 שבע חנוכות הן

 

א) חנוכת בריאתו של עולם, דכתיב: "ויכלו השמים והארץ" (בראשית ב', א), ואין "ויכלו" אלא לשון חנוכה.  

ב) חנוכת משה - דכתיב: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז', א).  

ג) חנוכת הבית - דכתיב: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהלים ל', א).  

ד) חנוכת בית שני - שנאמר: "והקריבו לחנוכת בית אלהא"  (עזרא ו', טז-יז).  

ה) חנוכת החומה - שנאמר: "ובחנכת חומת ירושלים בקשו את הלוים מכל מקומם להביאם לירושלים לעשות חנכה ושמחה"  (נחמיה י"ב, כז).  

ו) חנוכה זו של עכשו, של בית חשמונאי, חנוכת הכהנים,  זו שאנו מדליקין.  

ז) חנוכת העולם הבא - שאף היא יש בה נרות, כדכתיב: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים" (ישעיהו ל', כו).

פסיקתא ב

 

 

 ראשית המרד

 

וישא מתתיהו את קולו ויאמר: אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוקיו וישמעו לקולו להמיר את חוקות אבותיהם: לא כן אנכי ומשפחתי כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו: חלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוקינו ולהפר בריתו איתנו : לכן את דתי המלך לא נעשה ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך: ויהי ככלותו לדבר ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציווה המלך: וירא מתתיהו ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוקיו: רץ בחמתו אל האיש וימיתהו אצל הבמה וגם את הפקיד המית ויתץ את הבמה: ויקנא לתורת אלוקיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא:

חשמונאים א ,ב

 

 

 מנאומי המלחמה של יהודה המכבי

 

לפני מלחמתו כנגד סירון במעלה בית חורון נאמר:

 

ובראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה: 'איך נוכל אנחנו, המעטים, להלחם עם ההמון החזק הזה, ואנחנו עיפנו, לא אכלנו היום'. ויאמר יהודה: 'נקל כי יסוגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים: כי לא ברב חיל נצחון המלחמה, ומן השמים הגבורה. הם באים אלינו ברוב גאוה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו. ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו, והוא (ה') יגוף אותם לפנינו ואתם אל תיראו מפניהם' .

מכבים א ג, יז-כו

 

 "מאי חנוכה"

 

"מאי חנוכה? שנו רבנן: ימי חנוכה שמונה הם שלא לספוד בהם ושלא להתענות בהם, כשנכנסו עובדי כוכבים להיכל, טימאו את כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן הגדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".

שבת כא

 

מדרש זה הוא תמצית סיפורם של היהודים. כל קורותינו הן אגדה דמיונית של כמות שמן ליום אחד המספיקה לשמונה ימים; אגדה של סנה בוער שאיננו אוכל; על חיים לאומיים שעל פי הגיונם של המאורעות צריכים היו להבהב ולכבות זה כבר ואף על פי כן עודם בוערים ומוסיפים.

מתוך "זה אלי" / הרמן ווק

 

 

 מוסר ומלחמה

 

"לשנה הבאה קבעום יו"ט בהלל והודאה" (שבת כ"א ע"ב).

 

הרב ר' ישראל ז"ל מטשורטקוב שאל, מדוע לא קבעו מיד את היו"ט אלא חיכו לשנה הבאה? כי החזיון אשר יתגלה אחר כל מלחמה היא רציחה ואכזריות, ומידות אלו יתרשמו עמוק בנפשם ויביאו להשחתת המוסר והמידות.

 

ומנהיגי ישראל שבאותו דור חששו שמא המידות הרעות הנובעות מהמלחמה נקלטו גם אצל הישראלים, לכן לא רצו לקבוע יו"ט לזכר הניצחון, כי ניצחון כזה מוטב שישכח מהר, כי תוצאותיו קשות ורעות ועלולים לגרום לנפילה מוסרית. אבל לאחר עבור שנה נוכחו לדעת שהיהודים במידותיהם הטובות עובדים ויודעים אשר שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא נמלטו, רק ה' לחם את מלחמתם. אז קבעום יום טוב.

הרב ר' ישראל מטשורטקוב

 

 

 אור הגנוז

 

ובכל שנה ושנה בהגיע העת הזאת מאיר לנו השי"ת ומתגלה מעט מן האור הגנוז לעת עתה, ורק לעתיד לבוא בזמן הגאולה השלמה יתגלה במלואו. ולכן מכונה חג זה בשם חנוכה, והוא כמו שמחנכים את הקטן בקטנותו מעט מעט בכדי שיעמוד על עמדו בגדלותו.

מתוך בני יששכר לרבי יששכר מדינוב

 

 

 תפילה

 

וזכנו לקיים כל המצוות של חנוכה בשמחה גדולה להודות לך ולברכך ולומר הלל שלם בשמחה וחדווה רבה ובהתעוררות גדול בקדושה ובטהרה גדולה. כי ברחמיך הרבים קבעת לנו שמונת ימי חנוכה להודות ולהלל לשמך הגדול שהם שעשוע עולם הבא. זכנו ברחמיך הרבים להמשיך עלינו שעשוע עולם הבא תמיד שהוא הודאה לשמך הגדול והקדוש ובפרט בימי החנוכה הקדושים שהם ימי הודאה, עד שנזכה להתקרב אליך ולהודות לך באמת לעולם. ויאירו לפניך אור קדושת מצוותינו בכל העולמות כולם. ונזכה לתקן כל העולמות כולם על ידי קיום מצווה זו, עד שנזכה להמשיך שלום מאתך בכל העולמות כולם.

רבי נתן שטרנהרץ, עפ"י ליקוטי תפילות