education - חינוך האגף לחינוך יסודי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
שאלות בחינוך ליזמות
 
 

"אתה יכול להיות יזם, ולא חשוב מה ה-I.Q שלך, מה יכולתך הגופנית, מתי נולדת ומאיזה מין אתה. ואל תטעה - יזמים הם אנשים מאוד מיוחדים, אבל לפני שהפכו ליזמים, הם היו אנשים רגילים... אתה יכול ללמוד את כל מה שצריך, כדי להיות יזם. אתה רק צריך רצון ונכונות ללמוד. עליך להיות קשוב ומכוון למטרה". שפסקי "יזמים נוצרים ולא נולדים", 1995

מהו החינוך ליזמות?

החינוך ליזמות הוא תהליך חינוכי שיטתי המכוון לפיתוח כישורים ומיומנויות של פרט יזם תוך מימוש מיזמים לרווחת הפרט והסביבה האנושית, החברתית והפיזית. החינוך ליזמות מזמן פיתוח גישה יזמית, הבניית ידע בתחום היזמות והמיזם, טיפוח חשיבה יזמית, עידוד עשייה בתהליך יזמי. מימוש המיזם כולל מהלכים של תכנון, ביצוע, שיווק והערכה-השבחה.
התהליך החינוכי מדגיש את הפעילות היזמית בהקשר החברתי במטרה לפתח מיזמים לרווחת הסביבה והוא מעודד יזמות חברתית המקדמת את יכולתם של הלומדים לתרום לחברה ולהשפיע עליה.
התיק היזמי מלווה את פיתוח כישורי היזמות של הלומדים ואת התפתחות המיזם מרעיון לביצוע.
כמו היזם שמרבה לשאול שאלות ואינו מקבל דברים כמובנים מאליהם, כך גם אנחנו בחרנו להציג את עקרי התפיסה של החינוך ליזמות תוך התייחסות לשאלות הבאות:

 

מה מטרת החינוך ליזמות?

מטרת החינוך ליזמות לפתח ולטפח את כישורי היזמות של הלומדים הכוללים יכולות אינטלקטואליות, רגשיות, חברתיות, יצירתיות וביצועיות. יכולות אלה באות לידי ביטוי בגישה יזמית ובמערך של כישורים, מיומנויות והתנהגויות יזמיות.
כמו כן החינוך ליזמות מזמן היכרות עם מושגים מעולם היזמות החוץ בית ספרי ויוצר הזדמנויות לעשות שימוש בחשיבה היזמית ובמושגים בשיח היזמי בתהליך הלמידה.

מהי תרומת החינוך ליזמות?

החינוך ליזמות תורם לפרט, לסביבה ולחברה.
החינוך ליזמות מהווה הזדמנות לביטוי אישי, לעידוד הייחודיות של הלומדים ולקידום יכולתם לממש את האוטונומיה שלהם: לבחור, לזהות תחומי עניין אישיים, ליטול יוזמה, להגדיר מטרות אישיות, חברתיות ולימודיות ולפעול באופן איכותי למימושן. (חוזר מנכ"ל עמ' 8).
העשייה היזמית מעצימה את יכולת פרט לתת מענה לצרכים אישיים ולצורכי הסביבה. ההתנסויות בתהליך היזמי מטפחות כשרים מגוונים הנדרשים לצמיחה אישית, ללמידה ולתפקוד חברתי מחד גיסא ולגילוי מעורבות ויזמות חברתית מאידך גיסא. היזמות החברתית תורמת להשבחת איכות החיים של הפרט והקבוצה ולהגברת יכולתם לתרום ולהשפיע מתוך אחריות.

האם החינוך ליזמות מתאים לתלמידי בית הספר היסודי?

את הגישה היזמית ואת הכישורים, המיומנויות וההתנהגויות היזמיות חשוב ואף ניתן להתחיל לטפח החל מהגיל הצעיר.

מה קורה כשמנסים לאמץ בחינוך היסודי את המושג "יזמות" שבאופיו הוא כלכלי- עסקי?
כדי לאמץ את המושג "יזמות" בחינוך היסודי ההתייחסות היא למאפיינים ולתהליכים היזמיים תוך התאמתם ללומדים ולצורכיהם, לסביבות החיים הרלוונטיות להם, להתנסויותיהם ולפעילויותיהם בתחומים האישי, הלימודי, החברתי והקהילתי, לתופעות ולבעיות שאתן הם מתמודדים ולדברים שבהם יש להם עניין אמיתי.
למרות שהיזמות היא נושא מורכב המתייחס לתחומי דעת שונים, ליכולות פנימיות, למיומנויות ולכישורים, ניתן לעסוק בחינוך ליזמות בהיקפים שונים וברמות התעמקות שונות, תוך התאמה לשלבי ההתפתחות של תלמידי בית הספר היסודי.
בצד התהליך היזמי המשוכלל והמורכב, ניתן לפעול בתהליך יזמי מקוצר, מינימלי ופשוט, ובהדרגה להרחיב ולהעמיק את ההתייחסות למרכיביו. ההתנסות במימוש מיזמים בתהליך יזמי תורמת לטיפוח כישורי היזמות של הפרט, מעצימה את רפרטואר ההתנהגויות היזמיות שלו ומעשירה את השימוש במושגים בשפה היזמית.

מהן המסגרות האפשריות ליישום החינוך ליזמות?

ניתן לעסוק בחינוך ליזמות במסגרת בית ספרית ובמסגרת יישובית.
במסגרת הבית ספרית החינוך ליזמות משתלב בלמידה בתחומי דעת ובנושאים שונים, כחלק מתכנית הלימודים הבית ספרית. כמו כן ניתן ליישם את החינוך ליזמות במסגרות כיתתיות ורב- גיליות כגון: תחומי עניין, מוקדי בחירה, מועצת התלמידים וצוותים משותפים של הורים- מורים- תלמידים.
המסגרת היישובית נועדה לתת מענה לקדימות המקומית והיא כוללת פעילות בקרב נציגי התלמידים, המורים וההורים ממספר בתי ספר ביישוב, בנושאים כגון - צמצום האלימות, תיירות, שיפור איכות הסביבה.

מהי סביבה לימודית המקדמת פיתוח כישורי יזמות?

לסביבה הלימודית השפעה רבה על פיתוח כישורי הפרט כיזם. ניתן להתייחס לסביבה הלימודית כחממה, כבית גידול ליוזמות, ולראות בבית הספר סביבת התנסות תומכת היוצרת תנאים נאותים ללמידה ולמימוש התהליך היזמי.
הסביבה שבה פועל הלומד - היזם כוללת מקורות מידע כתובים, אנושיים וטכנולוגיים. איתור הצרכים, זיהוי ההזדמנויות, איגום המשאבים ותהליך מימוש המיזמים מתקיימים בסביבה הבית ספרית (כיתה, שכבה, מסגרות רב-גיליות) ובסביבה החוץ-בית ספרית (קהילה, בית, ארגונים ומוסדות בסביבה). מפגש עם סביבות אלה ופעילות בהן הם בסיס הכרחי לפיתוח כישורי היזמות של הלומדים .
למורה תפקיד מרכזי בעיצוב הסביבה הלימודית, בפיתוחה ובהתאמתה ללומדים. המורה מזמן:

  • למידה פתוחה - שבה תוצרי הלמידה נקבעים בידי התלמידים.
  • מצבים שבהם הלומדים בוחרים את התחומים אשר בהם יממשו מיזמים, תוך מתן ביטוי לתחומי העניין שלהם.
  • התנסויות למידה מעבר לכותלי בית הספר תוך שימוש במקורות (משאבים, מומחים) וחומרים מן הסביבה.
  • אקלים לימודי המקדם ומטפח שיתופיות ועבודה בצוות יזמי, עידוד רעיונות חדשים ויצירתיות, סובלנות לניסוי וטעייה, סובלנות לכישלונות.

מהו תפקיד המורה בחינוך ליזמות?

למורה תפקיד מרכזי בטיפוח כישורי היזמות של הלומדים, בהעצמתם וביצירת סביבת למידה מצמיחה יוזמות, בבית הספר ומחוצה לו.
מקצועיות המורה באה לידי ביטוי ביכולתו להנחות את הלומדים ולתמוך בהם במימוש מיזמים בתהליך היזמי ולטפח את יכולתם להוציא רעיונות מהכוח אל הפועל בתחומם שונים. על המורה לטפח את המקצועיות שלו, להוות דוגמה אישית לתלמידיו ולהיות בעל ידע בתחום היזמות ובתהליכים היזמיים. יכולתו לשלב את החינוך ליזמות בהוראה-למידה בנושאים ובתחומי דעת שונים מאפשרת להטמיע את היזמות בתכנית הלימודים הבית ספרית.

המורה:

  • משלב בתחומי דעת ובנושאים שונים התנסויות המזמנות שימוש ב"ארגז הכלים" היזמי
  • מתכנן עיסוק בבעיות, בסוגיות אקטואליות ובדילמות המפתחות מודעות חברתית- סביבתית המעודדת נקיטת יוזמות.
  • יוצר מצבי למידה הלקוחים מסביבתו הטבעית של הלומד והרלוונטיים לצרכיו, לעיסוקיו, למשאלות לִבו ולבעיותיו.
  • מפגיש את התלמידים עם מושגים בשיח היזמי.
  • משלב שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתהליך היזמי.
  • מארגן את הסביבה הלימודית בכיתה ומחוצה לה כך שתעודד את מעורבות ותתמוך במימוש יוזמותיהם.
  • מאפשר קיום יחסי מורה-תלמיד המושתתים על אמון הדדי, תקשורת פתוחה ושיתוף פעולה.
  • יוצר הזדמנויות שבהן הלומד יקבל משוב על תהליך הלמידה ועל התוצרים.
  • מעודד קיום מפגשים עם מומחים מתחומים שונים.
  • מזמן לתלמידים מסגרות למידה מגוונות.

מהי משמעות ההערכה בחינוך ליזמות?

ההערכה היא חלק אינטגרלי מהחינוך ליזמות ותפקידה העיקרי הוא לתרום לתהליך פיתוח כישורי הפרט היזם. תהליך ההערכה מתקיים הן באמצעות המשוב מהסביבה והן באמצעות התיק היזמי.
לאור התלות הקיימת בין רעיון יזמי לבין קהלי היעד של התוצר, יש צורך בקיום משובים לאורך כל התהליך החל משלב איתור הצרכים, בחירת כיוונים ורעיונות, זיהוי הזדמנויות כל זאת לצורך הערכה והשבחה של כל התהליך והמיזם.
התיק היזמי המלווה את תהליך הכנת המיזם, מרעיון לביצוע, נותן תמונה כוללת של התוצר ושל תהליך הכנתו, תוך הערכת פיתוח כישורי היזמות של הלומדים. התיק היזמי מסייע לתלמידים ולמורים להעריך את מידת התפתחות כישורי היזמות ואת דרך פיתוח המיזם ובכך מחזק את הידע של המורה על תלמידיו ואת הידע של התלמידים על עצמם. שימוש נוסף שנעשה בתיק היזמי הוא לצורכי פרזנטציה, השגת משאבים, גיוס שותפים ושיווק המיזם.

למה חשוב לעסוק בחינוך ליזמות?

מציאות החיים כיום מצביעה על היזמות כעל אחד הביטויים המרכזיים של התקופה. מחקרים חינוכיים שונים מעלים את הצורך לחנך את הדור הצעיר לקראת עולם דינמי ומשתנה, לצמצם את הפעם בין מציאות החיים להוויה הבית ספרית ולהבטיח תכנית לימודים יותר רלוונטית ללומדים. ההתנסות במימוש יוזמות תורמת לטיפוח פרט יזם המאופיין ביכולת "לדעת" וביכולת "לעשות", לפתור בעיות הקשורות למציאות חייו, להוציא רעיונות מהכוח אל הפועל ולהשפיע על מהלך חייו ועל סביבתו.

על מגמות אלה ניתן ללמוד מעבודתם של החוקרים הבאים:

ד"ר דוד פסיג * טוען שנוכח המציאות החדשה יהיה צורך להכשיר את התלמידים להיות יזמים ובעלי חשיבה יזמית.
פרופ' נעמה צבר בן - יהושע * מצביעה על הצורך לפעול לקירוב בין ההוויה הבית ספרית לבין החיים בקהילה.
פרופ' תמר לוין * מציינת כי יש לפתח למידה רלוונטית ללומדים ולחיים סביבם.
פרופ' פטר דרוקר * מדגיש את הצורך "לדעת לעשות" כמאפיין מרכזי של תקופתנו.

דברים בשם אומרם:

ד"ר דוד פסיג, טוען שבעידן החדש יזדקקו למיומנויות חדשות בעיקר בשלושה תחומים: מיומנויות למידה, מיומנויות של יצירת קשרי אנוש ומיומנויות של בחירה ויזמות. המיומנויות החדשות יצריכו חשיבה אחרת נוכח המציאות החדשה. מבחינה קוגניטיבית יהיה צורך להכשיר את התלמידים להיות יזמים ובעלי חשיבה יזמית.

(פסיג, ד', "טקסונומיה של מיומנויות וכישורים קוגניטיביים עתידיים", בתוך: בית הספר העדכני - מהוויה מורכבת לעתיד מאתגר, מקראה, משרד החינוך התרבות והספורט, 1997.

פרופ' תמר לוין מציינת כי כיום יש לראות בהוראה "הוראה מגיבת תרבות" התורמת לצמצום הניכור בין ההוויה הבית-ספרית לבין ההתרחשויות המשמעותיות בחיים. יש לחתור לקירוב תרבות בית- הספר לתרבות העולם הרחב, תוך פיתוח למידה רלוונטית ללומדים ולחיים סביבם

(תמר לוין ויעל נבו, "בית הספר היסודי העתידי כמציאות החיים", בתוך : בית הספר העדכני - מהוויה מורכבת לעתיד מאתגר, מקראה, משרד החינוך התרבות והספורט)1997.

פרופ' נעמה צבר גורסת כי בית הספר נתבע לשאול עצמו באיזו מידה הוא מחובר לצרכים האמִתיים של החיים בקהילה. מאחר וברור כיום כי במהלך הלמידה הלומד צריך להיחשף לפתור בעיות אמִתיות הקשורות למציאות חייו - שומה על בית הספר לפעול לקירוב בין ההוויה המוסדית לבין החיים בקהילה

("איפיונים אותנטיים במצבי הוראה-למידה", דו"ח מחקר, אוניברסיטת תל-אביב, 1998)

פרופ' פטר דרוקר, אבי היזמות המודרנית, מאפיין את ההשכלה ביכולת לדעת וביכולת לעשות. לדבריו בתרבות כיום "לא מספיק לדעת אלא צריך לדעת לעשות".

(Drucker, P., (1985) (Entrepreneurship and Innovation: Practice and Principles, New York

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  03/02/2015