education - חינוך אגף זה''ב, נגישות ואורך חיים בטוח

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חינוך לבטיחות בדרכים
 

רקע

המשמעות הקשה של תאונות הדרכים מחייבת גיוס משאבים חומריים, אך גם חשיבה ומאמצים במיגוון תחומי ההשפעה על האדם ובמיוחד בתחום החינוך. הנזק הנגרם לחברה מתבטא לא רק באובדן חיי אדם ובפגיעה בבריאות אלא גם בנזק כלכלי כבד. עלות שיקום הרכב, שיקום הפצועים, אובדן ימי עבודה והצורך בהשקעות אדירות בתשתית מצדיקים פעולות מנע בתחום ההנדסי, בתחום המשפטי ובתחום הרפואי, אך  במיוחד גם מאמץ לשפר את ביצועי האדם המשתמש בדרך ולהגדיל תודות לכך את הישרדותו.

 

לפיכך פועלת מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה שבאחריותה, הילדים ובני הנוער, כדי להכשיר אותם כהולכי רגל, כרוכבי אופניים, כנוסעים, וכנהגים לעתיד ומספקת להם הדרכה וחינוך בתכנים שאינם נרכשים בשלבי למידת הנהיגה וההכנות לקבלת הרשיון.

 

חינוך בשונה מההכשרה, איננו נמדד בטווח הקצר, אלא מחייב ראיה ארוכת טווח. חינוך אינו עוסק באופן שבו צריך לשלב הילוכים ובשינון מדויק של הגדרת משמעותו של תמרור זה או אחר, אלא בעתיד ובהקניית ידע רחב יותר. מטרת החינוך, בסופו של דבר להוביל את המשתמש בדרך להתנהגות טובה יותר, הנובעת לא רק מתרגול אלא מתוך הכרה פנימית של יכולתו ומגבלותיו של האדם תוך הבנת הצורך לוויתור לזולת והתייחסות נאותה לאנשים אחרים שיש לחלוק איתם הדרך.

 

החינוך לבטיחות בדרכים מיועד להקנות כלים חשיבתיים יעילים יותר, והוא שם את הדגש על לימוד תהליכי חשיבה, על חיפוש מסודר אחר המידע הרלוונטי ועל זיהוי נקודות תורפה של מערכת התחבורה.

מטרות

תוכנית הלימודים לחינוך לבטיחות בדרכים של משרד החינוך– תחום בטיחות וזהירות בדרכים (סילבוס) מציבה כמטרה את "טיפוח תרבות ההתנהגות בדרכים ושאיפה למנוע תאונות דרכים ופגיעה בנפש וברכוש" במסגרת זו פותחה תוכנית הלימודים המכוונת לתלמידי כיתה ט' בכדי לשרת 3 מטרות הקשורות ביניהן ביחסי גומלין:

א. מטרת העל של החינוך לבטיחות היא השתתפות בתהליך מניעתו או הפחתת הסיכון התעבורתי, ע"י השפעה על "הגורם האנושי"

 

ב. מטרת הביניים היא להכשיר באופן סיסטמתי את תלמידי כיתות ט' ולספק להם ידע והסברים בתחומי התחבורה ובטיחות בדרכים ולהפוך אותם לאנשים המודעים יותר לסיכון התעבורתי והנמנעים מסיכונים הודות לחומר הנלמד.

 

ג. מטרה נוספת  היא לחזק ולגבש בקרב התלמידים את הדעה, שבטיחות בדרכים איננה מוצר לוואי של גורמים אקראיים ושל הגורל, אלא  מדובר בתחום פעילות וחשיבה שבו אפשר להתייעל ולהשתפר. על פי גישה זו המלחמה בתאונות הדרכים חייבת להתמקד יותר בחשיבה ובהבנה ופחות ברגש. צער יכול להכין רגשית את התלמידים  לקליטת מסרים, אך הצער איננו מלמד מאומה על מה שיש לעשות.

תכנים

פרק א': מבוא – ובו פירוט היקף הבעיה הבטיחותית. נתוני תאונות מוצגים בטבלאות בחתכים שונים למטרת ניתוח מגמות וקביעת מדדי סיכון.

 

פרק ב': ראות וניראות – בפרק זה מודגש השוני בין ראות (כושר אקטיבי) לבין ניראות (תכונה פסיבית) של צופים ונצפים. המטרה היא ללמד את עקרון הבולטות המהווה תנאי יסודי לבטיחות.

 

פרק ג: קשב ותשומת לב – המושג המרכזי המוצג בפרק זה הוא מושג הקשב העומד במרכז הפעילות הביתית של האדם ומאפשר לו איסוף יעיל של מידע הנחוץ לביצוע מטלות השימוש בדרך.

 

פרק ד': אסטרטגיה של חציה – השימוש במונח זה איננו מקרי ומיועד להדגיש את החשיבה בתהליך חציית הרחוב.

 

פרק ה': האופניים – מוקדש לבטיחותו של רוכב האופניים. הפרק כולל נתונים על סוגים שונים של תאונות דרכים, מפרט נקודות תורפה ומספק מגוון מצבים תחבורתיים בעייתיים היכולים לשמש לתרגול ולהכנה לקראת השלב המעשי ברכיבה על אופניים.

 

פרק ו': ערים תחבורה ובטיחות – בפרק זה מוצגת השפעת התכנון העירוני על הבטיחות. הנושא מוצג הן ברמה העירונית והן ברמה השכונתית והטיפול ההנדסי הנקודתי הניתן לה.

 

פרק ז': היבטים פיזיולוגיים של הנהיגה – מגבלות האדם במערכת התחבורתית, הן כנהג והן כהולך רגל מוצגות בפרק זה בהקשר לשלושה מושגי יסוד: עייפות, ערנות ותהליך התגובה העצבית, המסבירה את אורכו של זמן התגובה.

 

* התוכנית מורכבת מ- 26 שיעורים + מבחנים שהם 30 שעות בשנה לכיתה.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  01/12/2012