מורות ותלמידים יקרים,
בהמשך לפנייתכם כקול קורא בדבר יזמות אדריכלות ועיצוב אמנותי לבית ספר בשנת 2035
אודה לכם, אם תביאו את הצעתי המצ"ב
שירה וארכיטקטורה תמיד הולכות יחד. הן ידעו לינוק זו מזו.
כידוע שירה מחפשת תיווך. לעתים קרובות שירים שלי נקבעים-מצטיירים על קירות בבתי ספר ברחבי הארץ.
אני רואה בזאת דרך תיווך נפלאה, אחרי הכול השיר אינו רוצה להישאר על מדף הספרים, הוא רוצה להיות של כולם. הוא רוצה לספק תקוה ונוחם. אם תרצו השיר הוא בבחינת תמרור עצור-הרהר. אם תרצו השיר הוא צידה לדרך.
אני מציעה לקבוצת החשיבה ביזמות אדריכלות לרכז מספר שירים ולאפשר למוסדות לבחור את הטובים בעיניהם למטרה זו.
מצ"ב מספר שירים לעיונכם
שלומית כהן-אסיף
משוררת וסופרת
הַלֵּב הוּא מַחֲבוֹא
לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהַגִּיד בְּקוֹל.
כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר עַל הַיַּלְדָּה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב
וּמְפַחֵד שֶׁיִּצְחֲקוּ לִי
אֲנִי מְסַפֵּר בַּלֵּב.
כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד מִלָּה גַּסָּה
וּמְפַחֵד שֶׁאַבָּא וְאִמָּא יִשְׁמְעוּ
אֲנִי אוֹמֵר בַּלֵּב.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בַּלֵּב
וּכְשֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַגִּיד אוֹתָם בְּקוֹל
אֲנִי לֹא יָכוֹל.
מתוך: "נשיקה בכיס" |
|
|
|
גּוֹבַהּ הַחֲלוֹם
פַּרְפָּר בֶּן יוֹם שָׁאַל פַּרְפָּר בֶּן יוֹמַיִם: "עַד אֵיזֶה גּוֹבַהּ עָפוֹת הַכְּנָפַיִם?"
עָנָה פַּרְפָּר בֶּן יוֹמַיִם לְפַרְפָּר בֶּן יוֹם: "גּוֹבַהּ הַכְּנָפַיִם הוּא גּוֹבַהּ הַחֲלוֹם."
מתוך: "צפור, לאן את נוסעת?" |
פגַשְׁתִּי מִישֶׁהוּ
פַּעַם פָּגַשְׁתִּי מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא חָלַם אַף פַּעַם. הוּא שָׁאַל: "לַחֲלוֹם יֵשׁ רֵיחַ אוֹ טַעַם? הוּא דּוֹמֶה לַבָּרָק אוֹ לָרַעַם?" וְלֹא יָדַעְתִּי לְהַסְבִּיר מַה זֶּה חֲלוֹם לְמִי שֶׁלֹּא חָלַם אַף פַּעַם.
מתוך: "ארמון אלף הדלתות" |
 |
|

|
בִּזְכוּתְךָ יֶלֶד
בִּזְכוּתְךָ הָעוֹלָם מַמְשִׁיךְ לְהִסְתּוֹבֵב, יֶלֶד בִּזְכוּתְךָ יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם כְּתָמִים שֶׁל תְּכֵלֶת.
בִּזְכוּתְךָ הַלֵּב מוֹלִיד נִגּוּנִים הַשִּׁיר מוֹשִׁיט יָדַיִם. צְחוֹק עֵינַיִם, צְחוֹק שְׂפָתַיִם יֶלֶד, אַתָּה קָטָן עֲדַיִן.
יֶלֶד אֶפְרוֹחַ, יֶלֶד גּוֹזָל יֶלֶד כָּל כָּךְ בַּיְּשָׁן. יֵשׁ לְךָ כֹּחַ לְהָעִיף עֲפִיפוֹן לְהָזִיז עָנָן.
בִּזְכוּתְךָ אוּלַי נִתְפַּיֵס בְּשָׁעָה כּוֹאֶבֶת. אוּלַי מָחָר יָבוֹא הַנֵּס יָבִיא שָׁעָה אוֹהֶבֶת
צַיֵּר לָנוּ עוֹלָם, יֶלֶד בַּצְּבָעִים שֶׁאַתָּה מַכִּיר. קְסֹם לָנוּ עוֹלָם, יֶלֶד בְּלִי רַעַם, בְּלִי סַגְרִיר.
בּוֹא יֶלֶד, הִתְפַּלֵּל אִתָּנוּ בַּמִּלִּים שֶׁלְּךָ. מַה שֶּׁתַּצְמִיחַ הַתְּפִלָּה יִהְיֶה בִּשְׁבִילְךָ. |