|
|
| 1. אוכלוסיות מיוחדות 1.2 חינוך מיוחד
1. מבוא חינוכי-לימודי הולם לצרכים המיוחדים של תלמידים חריגים המתקשים להסתגל מבחינה לימודית או חברתית לנורמות המקובלות במסגרות החינוך הרגיל ולהימנע ככל האפשר מהפנייתם למסגרות החינוך המיוחד. אין חולק על כך שיש תלמידים חריגים הנזקקים, בשל חומרת לקויותיהם, למסגרת חינוכית-טיפולית המיוחדת להם, אולם תלמידים אלה מעטים למדיי, ולהם ורק להם נועדו מסגרות החינוך המיוחד. רוב רובם של התלמידים החריגים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה ולהפיק תועלת רבה מכך הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. הקו המנחה את המורה בעבודתו להתייחס לכל תלמיד כפרט, להכיר את נקודות החוזק והחולשה שלו ולהתאים את שיטות ההוראה והחינוך לצרכים המיוחדים שלו - קו זה מבוסס על ההנחה שילדים, כתלמידים וכבני אדם, שונים זה מזה, ושומה על המורה להכיר בשונות זו ואף לחנך את תלמידיו להכיר בה ולהוקירה. ההתמודדות עם התלמיד השונה והחריג בכיתה הרגילה היא אתגר חינוכי למורה ומופת לקהילה שהוא אמור להשתלב בה בשעות שלאחר הלימודים וכאדם בוגר. משרד החינוך התרבות והספורט משקיע בשנים האחרונות מאמצים מוגברים לטפח את התודעה לשילובם של תלמידים חריגים במסגרות החינוך הרגיל, תוך שימת דגש לצרכים המיוחדים שלהם. בד בבד גובשו תכניות שונות להקניית כלים ושיטות הוראה מתקדמות למורים המתחשבים בצרכים אלה. כל אלה מצאו את ביטוים במדיניות הטיפול בתלמידים מתקשים הלומדים במסגרות החינוך הרגיל ובעשייה החינוכית היום-יומית של הצוות החינוכי בגן הילדים ובבית-הספר. חוק החינוך המיוחד, שנחקק בכנסת בשנת התשמ"ח, מחזק מדיניות זו בקביעתו שוועדת השמה היא אשר תקבע את זכאותו של תלמיד לחינוך מיוחד ואת השמתו במסגרת חינוך מיוחד ובהוראתו שהוועדה תעניק זכות קדימה להשמתו של התלמיד במסגרת החינוך הרגיל על פני השמתו במסגרת החינוך המיוחד. מנתוני מעקב אחר ההחלטות של ועדות ההשמה והערר נמצא, שתלמידים רבים שהופנו אליהן בשנים האחרונות אכן הושמו על-ידן במסגרות החינוך הרגיל. תלמידים רבים אחרים, שהושמו בכיתות חינוך מיוחד, שולבו בהדרגה, ביזמת בית-הספר, בכיתות הרגילות. נתונים אלה מצביעים על כך שעיקר המאמץ צריך להיות מכוון למנוע את הפנייתם של תלמידים בני שילוב אל ועדות ההשמה. החינוך המיוחד, המתמחה בטיפול בתלמידים עם לקויות שונות, מאפשר לתלמידים אלה לקבל את שירותיו במהלך לימודיהם בכיתה הרגילה במסגרת תכנית השילוב. תמיכה זו באה כתוספת לתמיכה הניתנת להם על-ידי הצוות החינוכי של בית-הספר או של גן הילדים. זאת כדי לסייע לתלמידים בני שילוב להמשיך בלימודיהם בה ולמנוע את הצורך להפנותם למסגרות החינוך המיוחד. שירותים אלה כוללים הוראה מתקנת, טיפולים ביצירה ובהבעה וטיפולים פארא-רפואיים, והם מיועדים בראש ובראשונה לתלמידים בעלי לקויות קשות ומורכבות הנזקקים להם. נוסף לכך, פועל החינוך המיוחד לעידוד יזמות לשילוב חלקי במסגרות החינוך הרגיל של תלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד. תכנית השילוב, שהוחל בהפעלתה בשנת הלימודים התשנ"ו, מיועדת בעיקרה לעודד פיתוח של ראייה מערכתית יישובית של דרכי הטיפול בתלמידים שיש להם צרכים מיוחדים, לאפשר גיוון בדרכי הטיפול ולהגביר את האוטונומיה ואת האחריות של המחנך והצוות הבית-ספרי לקידומו של התלמיד. התכנית אמורה למנוע מראש את הצורך בהפניית התלמידים הללו אל ועדות ההשמה, ואחד מהמבחנים החשובים להצלחתה יהיה הפחתה ניכרת במספר התלמידים המופנים אל ועדות ההשמה. מרכז התמיכה היישובי/האזורי (מתי"א) ליישום חוק החינוך המיוחד משמש, בין יתר תפקידיו, כמסגרת ארגונית-מקצועית לאיגום שעות סל השילוב ביישוב או באזור שהוא משרת אותו. איגום המשאבים במסגרת מתי"א מאפשר העשרה וגיוון של כוח ההוראה המתמחה בשיטות טיפול שונות בתחום החינוך המיוחד וגמישות מרבית בהתאמתו לצרכים המשתנים של התלמידים בכל מסגרת חינוכית. תכנית השילוב כרוכה בתהליכי שינוי רבים המחייבים מעורבות פעילה וליווי צמוד של כל מערכת הפיקוח במחוזות ובמטה. אגף החינוך המיוחד, המרכז את התכנית ברמת המטה בתיאום עם אגפי הגיל, עוקב אחר מהלך יישומה של התכנית כדי ללמוד את הבעיות הכרוכות ביישומה ולהפיק לקחים להמשך. בעקבות המשוב על הפעלת התכנית בשנת הלימודים התשנ"ז נערכו שינויים ותיקונים בתכנית המובאים בחוזר זה, ואלה העיקריים שבהם: 
* ראה הגדרה של סוגי הכיתות בסעיף 9.1.
תכנית השילוב. הנהלים הכלליים הקשורים בהפעלתו של מרכז התמיכה היישובי/האזורי יפורסמו בחוזר נפרד. הערה: בכל מקום בחוזר זה שמוזכר בו יישוב הכוונה היא לרשות מקומית. |
||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||
הוראות קבע חוזר מנכ"ל נח/9(ב), ה' באייר התשנ"ח, 1 במאי 1998 |
