הוראה זו באה להגדיר את המדיניות לגבי השימוש של תלמידים בני-עולים בשפת אמם. נקודת המוצא היא שהשפה היא מרכיב בזהות הילד ובתרבותו ויש לכבדה ככזו. אחת המטרות המרכזיות בקליטת התלמידים העולים היא להקנות להם את השפה העברית ובאמצעותה להכיר להם את התרבות הישראלית ולתרום לשילובם החברתי בה. העברית נרכשת כשפה שנייה בפי ילדי העולים, אך בה בעת יש לאפשר להם שימוש בשפת האם גם בסביבת המוסד החינוכי. כשירות לשונית של הילד בשפת אמו מסייעת ותורמת לפיתוח הכשירות הלשונית שלו בשפה העברית. אסטרטגיות הקריאה והחשיבה שהילד משתמש בהן בקראו בשפת האם תשמשנה אותו גם ברכישת העברית. לפיכך יש לתת לגיטימציה לעולים לדבר גם בשפת האם ובכך לאפשר להם לטפחה. יחד עם זאת, ההוראה והשיחה הפומבית בכיתה בין המורה לתלמידים ובינם לבין עצמם יתקיימו, כמובן, בעברית. הלגיטימציה לשימוש בשפת האם תסייע -
להלן דוגמאות ליישום המטרה לאפשר לתלמיד העולה להשתמש בשפת אמו:
מתבקשים לאפשר לילדים העולים, שאינם שולטים עדיין בשפה העברית, לקרוא בשפתם.
הוראות קבע חוזר מנכ"ל תשנט/10(א), י"ז סיון תשנ"ט, 1 ביוני 1999 |
|||||||||||||||||||||||||
