2. אורחות חיים במוסדות החינוך
2.1 אלימות
המלצות להתערבות חינוכית במצבי התנהגות
אלימה-מסכנת
 2.1‎-1
1 ביוני 1999
 תאריך תחולה
חדש
 מטרת הפרסום 


1. הגדרות
התערבות חינוכית: תהליך התערבות המשתלב בתהליך החינוכי-טיפולי של התלמיד
והמבוקר על ידי הצוות הטיפולי.
מצבי התנהגות מסכנת: אירועים נקודתיים של התפרצות נשלטת או בלתי נשלטת של
תלמיד המסכנת את עצמו או את זולתו והעלולה לגרום נזק לאדם ולסביבה.
2. רקע
אחת התופעות החמורות ביותר בתחום ההתנהגות האלימה-המסכנת בבית הספר
קשורה בתלמידים שהתנהגותם מסכנת אותם עצמם ואת האחרים.
התנהגות של תלמיד הבאה לידי ביטוי בהתפרצות אלימה חד-פעמית או מתמשכת
קשורה לרוב בבעיות של קושי ביחסים חברתיים, קושי בקבלת נורמות התנהגותיות
וחברתיות, קושי בהפנמת גבולות או אי-שקט פנימי.
כתוצאה מכך קורה שבתוך יום הלימודים מתרחשים לעתים אירועי התפרצות שבהם
תלמיד תוקף מבוגר או ילד ולעתים הוא אף מסכן את עצמו ואת סביבתו. עצירת
התופעה והפסקת ההתפרצות מחייבות את צוותי החינוך להכיר ולהפעיל דרכים יעילות
שתסייענה למנוע את הסכנה. עצירת התלמיד במצבי סכנה היא הכרח בעבודה
החינוכית בבית הספר. תגובה מונעת זו היא חלק מהתהליך החינוכי-טיפולי שהתלמיד
מצוי בו.
התערבות לצורך מניעת התפרצות אלימה-מסכנת מחייבת פעילות חינוכית הולמת.
מטרתה הגנה מרבית על התלמיד המתפרץ, על התלמידים בסביבתו ועל אנשי הצוות.
ראוי לציין כי התערבות זו נועדה להרגיע ולא להעניש, ועל כן חשוב שההתייחסות אל
התלמיד תהיה מבוססת על כבוד, על הבנה ועל קבלה.
3. המלצות להתערבות
עקרונות יסוד 3.1
על צוות בית הספר להכיר את צורכי תלמידיו ולהיות קשוב להם. א.
תפקידו של איש הצוות החינוכי הוא לדאוג לשלומם ולרווחתם של התלמידים
וצוות בית הספר ולפעול למניעת כל פגיעה בהם.		 ב.
רק עובדי המסגרת החינוכית רשאים לעצור תלמיד במצב של סכנה. ג.
תגובת הצוות החינוכי להתפרצות אלימה-מסוכנת של תלמיד תהיה מתוך
שיקול דעת ושליטה.		 ד.
במקרים שבהם הילד אינו מקבל את הטיפול הנדרש, למרות ההנחיות של
מערכת הבריאות, יש לערב וליידע מערכות חוץ-בית-ספריות בעניין זה.
 ה.
היערכות מקדימה 3.2
בית הספר יגדיר לעצמו נורמות של כללי התנהגות המעוגנים בתפיסה החינוכית
של בית הספר ואשר קיבלו את אישור הפיקוח.		 א.
נורמות אלו תובאנה לידיעת התלמיד, משפחתו וכל הגורמים המעורבים
בחינוכו ובטיפולו עם קבלתו של התלמיד לבית הספר.		 ב.
יש לייחד בבית הספר ובחצרו פינות רגיעה המאפשרות שיחה שקטה. ג.
מומלץ לקיים השתלמויות והכשרה בנושא מניעה וטיפול באלימות ובמצבי
סכנה.		 ד.
יש לקיים תדרוך קבוע לגבי דרכי עבודה ונהלים באירועי התפרצות
אלימה-מסוכנת או במקרים בלתי צפויים.
 ה.
עקרונות ההתערבות 3.3
אופי התגובה: בכל אירוע של התפרצות יגיב איש הצוות הנמצא בשטח תגובה
שקולה, מבוקרת ואסרטיבית.		 א.
הרחקת חפצים: בזמן הסכנה יש להרחיק מסביבתו המיידית של התלמיד
חפצים מסוכנים במידת האפשר.
 ב.
גיוס סיוע: בעת הצורך, ועל פי שיקול דעת, אפשר להיעזר באנשי צוות נוספים
כדי להפחית את עוצמת הסכנה.		 ג.
דמויות משמעותיות: רצוי להיעזר בדמות משמעותית לתלמיד בעת סכנה. ד.
עקרון ההפרדה: חשוב ביותר, בשעת התפרצות אלימה-מסוכנת, להפריד בין
הגורמים המעורבים. כמו כן חשוב למנוע התקהלות.		 ה.
איכות התקשורת: התקשורת עם התלמיד צריכה להיות קצרה, סמכותית,
ברורה ומכוונת.		 ו.
הימנעות ממאבק: יש להימנע ממאבק כוחות בין המתערב לתלמיד, כלומר יש
להגיע למצב שבו אין מנצח ואין מפסיד.		 ז.
תגובה מפתיעה: לעתים תגובה בלתי צפויה, כמו גילוי אהדה או שימוש בהומור,
עשויה למתן את ההתפרצות.
 ח.
בתום ההתערבות 3.4
לאחר התפרצות אלימה-מסכנת של התלמיד חייבת להיות תגובה חינוכית
הולמת.