תשס/8(א) 9.14-1 תכנית מסגרת - חינוך לתרבות הפנאי לגן הילדים ולכיתות א'-י"ב

תכניות לימודים	9.
תכניות מיוחדות	9.14
תכנית מסגרת - חינוך לתרבות הפנאי לגן הילדים ולכיתות א'-י"ב	9.14‎-1


2 באפריל 2000		תאריך תחולה
חדש		מטרת הפרסום

1. ייחודה של התכנית

התכנית היא מסגרת עקרונית לחינוך לתרבות הפנאי במערכת החינוך מגיל הגן
ועד כיתה י"ב. מטרת-העל של התכנית היא פיתוח וטיפוח של שימוש נבון בשעות
הפנאי.
אחת מהנחות היסוד של התכנית היא כי נושאי תרבות הפנאי כוללים מעצם
מהותם תחומים רבים ומגוונים, בחלקם אינטרדיסציפלינריים. לפיכך מטרת
התכנית היא להציע מסגרת רחבה של הגדרות ושל תחומים הנכללים בחינוך
לפנאי, ולא לקבוע תכנית אחידה ומחייבת לכול.

1.1

שילוב החינוך לפנאי בשלבים השונים של מערכת החינוך, בין כלימוד חובה ובין
כלימוד רשות, בין במקצועות הקיימים ובין כמקצוע חדש, יגרום להטמעה של
הנושא ביחיד המתפתח.

1.2

התכנית מתבססת על תכניות קיימות העוסקות בחינוך, בין באופן כוללני וכנושא
עצמאי ובין בנושאים מוגדרים מתוכו המשולבים בתכניות לימודים במקצועות
שונים.

1.3

קהל היעד של תכנית זו כולל מורים, גננות, אנשי חינוך, מחנכים, מדריכים
במסגרות בלתי פורמליות, וכן כל גורם נוסף העוסק כיום בחינוך לפנאי במערכת
החינוך היכול לעסוק בנושא או המתעתד לעסוק בו במסגרת מקומית כמו גן
ילדים, בית ספר ומרכז קהילתי או במסגרת חינוך בלתי פורמאלית.

1.4

2. מטרות ויעדים

מטרת-העל
מטרת-העל של החינוך לתרבות הפנאי במסגרות חינוכיות בישראל היא לסייע
לפרט, למשפחה, לקהילה ולחברה להשיג איכות חיים נאותה ובריאות תקינה
באמצעות שימוש נבון בשעות הפנאי, על-ידי פיתוח וטיפוח של היבטים ערכיים,
וכן של היבטים גופניים, רגשיים-נפשיים, שכליים וחברתיים, כל אחד בפני עצמו
או בשילוב ביניהם, בזיקה למטרות החינוך בישראל ולמורשות התרבותיות
השונות בחברה בישראל.

2.1

המטרות והיעדים		2.2
לשם הגשת מטרת-העל שהוזכרה לעיל תחתור מערכת החינוך להשיג יעדים - מטרות ספציפיות בתחום הידע, ההבנה והמודעות, בתחום ההתנהגות, ההרגלים והמיומנויות ובתחום הרגש והעמדות הערכיות.	2.2.1
החינוך לפנאי יסייע לתלמידים לגלות -	2.2.2
מהו פנאי;
מהו פוטנציאל הפנאי שלהם;
כיצד להפוך את הפנאי למרכיב באורח חייהם ולנורמה חברתית רצויה של דפוסי התנהגות;
כיצד לפעול על בסיס הידע המוצע ולהגיע בצורה הטובה ביותר לסיפוק אישי הנובע מפעילותם.
התכנית לחינוך לפנאי מציעה הזדמנויות לתלמידים -	2.2.3
לאתר ולאבחן את צורכי הפנאי שלהם;
להרחיב את הידע ואת המיומנויות שלהם לגבי עיסוק הפנאי
לטפח עמדות חיוביות כלפי עיסוקי פנאי;
להבהיר ערכים הקשורים לפנאי ולבחור פעילויות בצורה נבונה
לחוות עיסוקי פנאי וליהנות מהם;

לפתח הרגלים של מעורבות יצירתית;
לגלות ולבחון כיוונים ותחומים חדשים
להגיע לעצמאות ולקבלת אחריות אישית בעיסוק הפנאי שלהם.

3. דרכי הפעלתה של התכנית

כללי
החינוך לפנאי הוא חלק אינטגרלי ממכלול הלימודים, הפעילויות וההתנסויות
בכל שלבי החינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי.

3.1

מסגרות החינוך הפורמאלי התכנית מציעה -		3.2
לאתר בכל מקצועות הלימוד את הפוטנציאל הקיים להעשרת חיי הפנאי של הפרט;	א.
לכלול יחידות לימוד מתאימות ורלוונטיות לנושאי הפנאי וכן תכנים ספציפיים בתחום של כל מקצוע ומקצוע, כדי לעודד השתתפות בפעילויות פנאי, אם לא נעשה הדבר עד כה	ב.
לעודד את שילוב התכנית בכל הפעילות החינוכית והחברתית הנעשית בבית הספר.	ג.

המסגרות הבלתי פורמאליות
המסגרות הבלתי פורמאליות הן חלק אינטגרלי מהתהליך החינוכי הכללי.
במסגרות אלה מושם הדגש על עקרונות של ניסוי וטעייה, הנאה, הדדיות,
הצטרפות חופשית וגמישות מבנית, מעורבות קהילתית ויציאה אל מחוץ לכותלי
המוסד החינוכי.

3.3

שיטות ההוראה			3.4
דרכי למידתן של הפעילויות תהיינה שונות מדרכי למידתם של תכנים לימודיים אחרים. הן תתבססנה על לימוד חווייתי ויצירתי ועל התנסות אישית, רצוי על-פי בחירה אישית וחופשית, במסגרת פרטנית וקבוצתית, במגוון דרכי הבעה, וכל זאת ללא דרישה למדידת הישגים.		3.4.1
תוכני הלימוד של התכנית לחינוך לפנאי עשויים להתבטא בצורות האלה:		3.4.2
פעילות הקשורה באורח הדוק למקצוע לימוד, כמו עריכת עיתון בית הספר בהקשר של לימוד ספרות או שפה, טיול בשמורת טבע בהקשר של לימודי הביולוגיה וכו'	א.

פעילות שאינה קשורה למקצוע לימוד מסוים, כמו פעילות חברתית, פעילות במועדונים, טיפוח תחביבים או ארגון השתתפות באירוע.	ב.
הפעילויות של התכנית לחינוך לתרבות הפנאי הן חלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי. אפשר לבצען הן בכיתה והן מחוץ לה, גם כחלק ממסגרת ההוראה הפורמאלית וגם במסגרת ההוראה הבלתי-פורמאלית. דוגמאות אפשריות לשילובים מסוג זה אפשר לראות במסגרות החינוך הרגילות, וכן במסגרות כמו יוח"א (יום חינוך ארוך), בית הספר הקהילתי ועוד.		3.4.3
רצוי שהדגש בפעילויות אלה יושם על זימון אירועים שיאפשרו ביטוי ספונטני ומהנה. ביטוי זה הוא יסוד חשוב בהקניית הפעילות כתחביב וכעיסוק פנאי לכל אורך החיים.		3.4.4
רצוי לשלב בתכניות במסגרות הפורמאליות והלא-פורמאליות סוכני סוציאליזציה נוספים המצויים בתוך כותלי בית הספר ומחוצה לו. אלה יכולים לכלול הורים המציגים תחביבים אישיים, אמנים, סיירים, ספורטאים, חובבי מחשב וכו' ומוסדות כמו מרכז קהילתי או מרכז נופש.		3.4.5
רצוי לשלב פעילויות מתוך התכנית באירועים המתקיימים במוסד החינוכי או בזיקה אליו, כמו טיולים, מסיבות, הפסקה פעילה, ימי שיא וכו', שהחשיפה למרכיבי הפנאי שבהם היא מוחשית ביותר.		3.4.6
רצוי לעשות שימוש יעיל במשאבים הזמינים בבית, בגן, בבית הספר ובקהילה, ובכלל זה ציוד טכנולוגי ואלקטרוני כמו טלוויזיה ומחשב.		3.4.7

ייעוץ והכוונה		3.5
רצוי שבמערכת החינוך לתרבות הפנאי ייכלל תהליך של ייעוץ והכוונה, שיסייע לתלמיד להגיע למיצוי כישוריו לשם שימוש נבון בשעות הפנאי.	3.5.1
רצוי שתהליך הייעוץ וההכוונה יתבצע בהנחייתו של חבר צוות בית הספר בעל נטייה וכישורים רלוונטיים לחינוך לפנאי, שיוכשר בהשתלמויות מיוחדות למטרה זו.	3.5.2

4. אסטרטגיות לחינוך לפנאי

תכנית הלימודים מציעה שבע אסטרטגיות הניתנות להתאמה לכל אחד מתחומי החינוך לפנאי שהוזכרו לעיל ולכל מקצועות ההוראה וכיתות הלימוד, תוך התאמות נדרשות שמקורן בעולם התוכן ובאופיים של כל מקצוע או פעילות, פורמאלית או בלתי פורמאלית. האסטרטגיות, המפורטות בתכנית עצמה, הן:		4.1
ניצול רגעים בעלי פוטנציאל של הוראה לפנאי	א.

שילוב מתוכנן של עקרונות פנאי בתכנית הלימודים הספציפית של המקצוע/הפעילות	ב.
למידה באמצעות פעילויות פנאי בכל מקצוע/פעילות	ג.
למידת נושא הפנאי כנושא העומד בפני עצמו	ד.
התנסות פנאי	ה.
קיום יחסי תמיכה מחנך-תלמיד לשיפור חיי הפנאי של התלמיד	ו.
מיקוד למידה בית-ספרי בתחום החינוך לתרבות הפנאי	ז.
קיום תכנית יישובית הכוללת שיתוף פעולה של הגן/בית-הספר עם הורים ועם מוסדות אחרים בקהילה העוסקים בנוער, בספורט, בתרבות ובחברה.	ח.

5. המשתתפים בהפעלת תכנית בית ספרית של החינוך לתרבות הפנאי
החינוך לתרבות הפנאי, כתחום אינטרדיסציפלינרי, מצריך היערכות של כוח אדם
להפעלתו המיטבית במוסד החינוכי.* להלן הצעת מסגרת להפעלה כזו:

* בחינוך הקדם-יסודי תתבסס הפעולה על גננות, על מנהלות מרכזי העשרה (מילו"א) ועל מנחים
במרכזי התרבות.

6. קורסים והשתלמויות בנושא

קורס ליועצי פנאי בכירים: הקורס מכשיר להנהגת הנושא במערכת החינוך
הפורמאלית והבלתי פורמאלית בכל רחבי הארץ, בהיקף של 400 שעות, בתכנית
בת שנתיים הניתנת בימים מרוכזים. הקורס מתקיים במרכז ציפורי לחינוך
קהילתי בירושלים.

6.1

לפרטים: הגב' שושנה פלדמן, מרכזת הקורס, טל' 02‎-6752988,
פקס' 02‎-6413522.

קורסים ליועצי פנאי חינוכיים בבית הספר: הקורסים מכשירים יועצי פנאי על-פי
המלצת תכנית הלימודים, המתפקדים כמתאמים וכמרכזים של התכנית
בבתי-הספר.
היקף כל קורס הוא 168 שעות בשנה אחת, בימים מרוכזים. הקורסים
מתקיימים במקומות האלה: 6.2

בבית הספר המחוזי להשתלמות עובדי הוראה בחיפה. לפרטים: הגב' מירב
גלעד-גנות, מרכזת הקורס, טל' 04‎-8532221, פקס' 04‎-8516063. -

במכללת לווינסקי לחינוך. לפרטים: הגב' קורין ספקטור, מרכזת הקורס,
טל' 03‎-9793253, פקס' 03‎-9793254. במכללת לוינסקי מקיימים גם
קורסים ליועצי פנאי חינוכיים לגיל הרך, בהיקף של 56 שעות.
-

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל הגב' קורין ספקטור, מרכזת ומתאמת
התכנית לחינוך לתרבות הפנאי בבתי-הספר, ת"ד 39024, גבעת רם, ירושלים
91390.

התכניות המלאות לחינוך לתרבות הפנאי פורסמו בחוברת "חינוך לתרבות הפנאי
-תכנית מסגרת לגן הילדים ולכיתות א'-י"ב", ירושלים: משרד החינוך התרבות
והספורט, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים והמזכירות הפדגוגית, כתיבה
ועריכה: פרופ' הלל רסקין: א. בבית-הספר הממלכתי, 1995; ב. בחינוך הממלכתי-דתי,
1997.

הוראות קבע

חוזר מנכ"ל תשס/8(א), כ"ו אדר ב' תש"ס, 2 באפריל 2000