בחינות 4. בחינות בגרות 4.3 התאמת דרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות לתלמידים עם ליקויי למידה בחטיבה העליונה (כיתות י', י"א, י"ב) 4.3‎-15   חורף התשס"א     תאריך תחולה  חדש, בעקבות ביטול החוזרים הקודמים בנושא חוזר זה בוטל   מטרת הפרסום   1. רקע חוזר זה מחליף את חוזר המנכ"ל המיוחד ד', התשנ"ז, העוסק בליקויי למידה, ומבטל את כל החוזרים בעניין דרכי ההיבחנות לתלמידים עם ליקויי למידה. חוזר זה חל על מועדי החורף והקיץ של בחינות הבגרות החל משנת הלימודים התשס"א. החוזר כולל את השינויים שחלו בשנים האחרונות במדיניות הטיפול בתלמידים עם ליקויי למידה והוא מבטא את המלצות דו"ח הוועדה לבחינת המיצוי של יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה בראשות פרופ' מלכה מרגלית (1997). 2. הנחות היסוד שההנחיות לבתי הספר מבוססות עליהן כל תלמיד זכאי לשוויון הזדמנויות במיצוי הפוטנציאל הלימודי הטמון בו.   2.1  לקות למידה עשויה להתגלות בשלבים שונים של מעגל החיים.   2.2  התערבות חינוכית בטיפול בתלמידים עם ליקויי למידה מצריכה צוות רב-מקצועי מיומן החובר יחדיו לגיבוש מדיניות והליכים של איתור, אבחון, טיפול ומעקב.   2.3  ההתאמות בבחינות הבגרות נתפסות כשלב ברצף ההתאמות החינוכיות הניתנות לתלמידים במסגרת בית הספר, לאורך כל תקופת לימודיהם.   2.4  מגוון ההתאמות נותן ביטוי להכרה בשונות של תלמידים, והולם את ממצאי האבחונים ובו בזמן שומר על הרמה הנדרשת בבחינות הבגרות.   2.5  3. מבוא תיאורטי בשנים האחרונות גדל מספר התלמידים המאובחנים כתלמידים עם ליקויי למידה במערכת החינוך בישראל בכל שכבות הגיל. אפשר לשער, בהתבסס על סקרים חלקיים ועל השוואה עם ארצות אחרות (בהעדר סקר מקיף), כי מספר התלמידים עם ליקויי למידה בישראל נאמד בכ-%10 מכלל התלמידים. בהתבסס על ההכרה בזכותו הטבעית של כל אדם לשוויון הזדמנויות ובחובת החברה והמדינה ליצור את התנאים לכך, הרי שתלמידים אלו זקוקים להתייחסות הולמת, שתאפשר להם לממש את יכולותיהם ולרכוש השכלה וידע. ליקויי למידה - הגדרה ואבחנה האפיונים של תלמידים עם ליקויי למידה המובאים להלן ב-3.3 מבוססים על ההגדרות הפורמליות המקובלות על חוגים רחבים של אנשי מקצוע בתחום של ליקויי למידה. להלן הגדרת ה- National Joint Committee on Learning Disabilities - NJCLD, 1994: "ליקויי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. הפרעות אלו הן פנימיות, ומניחים שהן נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית, ויכולות להתגלות לאורך מעגל החיים. אף שלקות למידה יכולה להתרחש בו-זמנית עם תנאים מגבילים נוספים (פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או חברתית או תנאים חיצוניים - הבדלים תרבותיים, הוראה לא מספיקה או לא מתאימה) - ליקויי הלמידה אינם תוצאה ישירה של תנאים אלו." ההגדרה המקובלת לצורך קביעת אבחנה של ליקויי למידה היא זו של ה-1994 ,DSM - IV - המדריך לאבחנות פסיכיאטריות של הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי, שאבחנותיו מקובלות גם בארץ (Diagnositical Statistical Manual of Mental Disorders). ההגדרה היא אופרטיבית במהותה ומוסכמת על קבוצות רחבות של חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים מקצועיים שונים העוסקים בתלמידים עם ליקויי למידה. להלן ההגדרה לצורך קביעת אבחנה: "אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה."   3.1  לפיכך, תלמידים עם לקויי למידה יוגדרו ככאלה כאשר יתקיימו שני התנאים שלהלן:     קיים פער של שנתיים לפחות בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו.   1.    קיים פער בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.   2.    תיאור ליקויי הלמידה תלמידים עם ליקויי למידה מגלים הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון) ובשימוש בהן, וזאת עקב שיבושים בתהליכי עיבוד קוגניטיבי, שהבסיס המשוער שלהם הוא נוירולוגי. בדרך כלל יכולתם האינטקטואלית תקינה, אולם חלקם מתפקדים ברמה נמוכה יותר. הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגניטיבי, כגון בתפקודי השפה והחשיבה, בתפיסה, בהתמצאות במרחב ובזמן, בזיכרון, בקשב ובריכוז, בתפקוד המוטורי, בתיאום התפיסתי-תנועתי, בארגון ועוד. קשיים בתפקודים קוגניטיביים נחשבים ליקויי למידה רק כשמתלווה אליהם קושי לימודי באחד התחומים (לפחות) של המיומנויות הנרכשות. לעתים קרובות יש לתלמידים עם ליקויי למידה בעיות בהסתגלות למצבים חברתיים ולמצבים המחייבים גמישות בתגובות. ההפרעות מלוות על-פי רוב בקשיים רגשיים, עקב כשלונות חוזרים ונשנים המובילים להתפתחות של דימוי עצמי נמוך, לירידה במוטיבציה הלימודית ולחרדות. לא כל התופעות מופיעות בהכרח יחד. המקור העיקרי לקשייהם אינו בנכות פיזית, בליקוי חושי, ברמה שכלית נמוכה, בבעיות רגשיות ראשוניות או בהשפעות סביבתיות (כגון הבדלים תרבותיים והוראה לקויה או לא מספקת), אולם קשיים אלה יכולים להופיע בו-זמנית עם ליקויי הלמידה. אצל חלק מהתלמידים עם ליקויי למידה יש היסטוריה משפחתית של ליקויי למידה המשקפת סיבה גנטית ללקות. בתולדותיהם של חלק מליקויי הלמידה מתגלות הפרעות התפתחותיות בזמן העוברות, בתהליך הלידה או בילדות הרכה. אצל אחרים ליקויי הלמידה עשויים להתגלות בשלבים מאוחרים לאורך מעגל החיים. ההתייחסות לתלמידים עם ליקויי למידה צריכה להתבסס על מודל התפתחותי רב ממדי, המציג את האופי הדינמי של ליקויי הלמידה נוכח דרישות הלמידה בגילאים השונים ובהקשרים הסביבתיים. האופי הדינמי וההתפתחות של ליקויי הלמידה והכשרים המשתנים שהלמידה דורשת בכל תקופה התפתחותית מצריכים התייחסות רב-מקצועית. 3.2  אפיונים של תלמידים עם ליקויי למידה  3.3  בתחום הקוגניטיבי  א.    ליקויים שונים בתחום השפה שאינם נובעים מלקות שמיעה, כגון קשיים במודעות פונולוגית ואורתוגרפית, קשיים בשיום, קושי בקליטת חלקי דיבור מופשטים, מילות יחס, רצף שפתי ועוד   1.    ליקויים שונים בקשב ובריכוז  2.    ליקויים שונים בתפיסות החושים, שהנפוצים שבהם הם ליקויים בתפיסה החזותית, השמיעתית, התחושתית והמישושית   3.    ליקויים בתכלול הבין-חושי, בעיקר בין הערוצים החזותי, השמיעתי והתנועתי   4.    ליקויים שונים בזיכרון לטווח קצר, בזיכרון הפעולה או בזיכרון לטווח ארוך, בעיקר בערוץ השמיעתי או החזותי   5.    ליקויים בהתמצאות בזמן ובמרחב  6.    ליקויים שונים בחשיבה, כמו העדר אסטרטגיות למידה יעילות, העדר יכולת ארגונית או חוסר יכולת לשנות גישה ולעבור מעניין לעניין.   7.    בתחום ההתנהגותי בין התופעות ההתנהגותיות המאפיינות תלמידים עם ליקויי למידה: חוסר שקט, תנועתיות יתר, אימפולסיביות, הסח דעת, תגובתיות רבה לגירויים, פרסברציה (חזרתיות), ביצוע איטי של תפקידים ומיומנויות, קושי לציית לחוקים ולכללים, גישה פאסיבית ללמידה וקושי בארגון ובתכנון.   ב.    בתחום המיומנויות הנרכשות  ג.    קריאה: ליקויים ביכולתם ללמוד לקרוא ולהגיע לשטף אוטומציה ולדיוק בקריאה או ליקויים ביכולת להפיק מידע ומשמעות מחומר כתוב (ליקוי בפענוח הכתוב יכול להתבטא בהשמטות או בתוספות של צלילים, וכן בסילופים ובהחלפות של צלילים או של חלקי מילים).   1.    כתיבה: ליקויים ביכולת הכתיבה הבאים לידי ביטוי בכושר הגרפומוטורי ובעיצוב הכתב: כתב יד לא קריא, בעיות בגודל, בכיוון ובמיקום של האותיות, בעיות בשטף הכתיבה, בקצב וכן קשיים בארגון הדף.   2.    כתיב: שגיאות בגלל סיבות פונטיות והומופוניות, שגיאות ברצף, השמטת אותיות, הוספת אותיות, סיכול אותיות ועוד.   3.    הבעה בכתב: קושי לבטא ידע ורעיונות באמצעות הכתיבה, כמו חזרתיות יתר, משפטים קטועים, קושי בבניית רצף מתפתח של רעיונות ועוד.   4.    מתמטיקה: ליקוי ביכולת להבין את שפת המספרים, את המשמעות הסדרתית והכמותית של המספר ואת המשמעות של היחסים הסדרתיים והכמותיים בין המספרים, ליקויים בביצוע מניפולציות חישוביות מתאימות וליקויים ביכולת לפתור בעיות מילוליות.   5.    בתחום ההסתגלות הרגשית והחברתית לחלק מהתלמידים עם ליקויי למידה יש קשיים רגשיים וחברתיים, בעיקר בתחומים האלה:   ד.    תגובות רגשיות לקושי ולכשלון חוזרים ונשנים  1.    בעיות שהן חלק מהסינדרום עצמו: קושי במיומנויות חברתיות בין-אישיות עקב חולשה בהבנת רמזים ודקויות בערוץ התקשורת המילולית והלא מילולית, כגון קושי להבחין ולפרש הבעות פנים, נוקשות וחוסר יכולת להסתגל למצבים חדשים, קשיים בהבחנה בין עיקר לטפל, חוסר יכולת לדחות סיפוקים ועוד.   2.    לסיכום חשוב לציין כי לא כל הקשיים מופיעים תמיד יחד. מדובר בתופעה הטרוגנית באופייה, העשויה להתגלות בתחומים שונים, בדרגות חומרה שונות, עקב סיבות שונות, בצורת ביטוי שונה ובגילאים שונים. ההטרוגניות באה לידי ביטוי גם בתוך הפרט: התלמיד מתקשה בחלק מהתחומים ומצליח בתחומים אחרים. כמו כן הוא עלול לגלות קשיים באותו תפקוד בזמנים שונים ובתפקודים שונים.     4. סמכות המועצה הפדגוגית המועצה הפדגוגית היא הגוף המוסמך והאחראי להחליט מה הן דרכי ההיבחנות המתאימות לתלמידים עם ליקויי למידה מתוך רשימת ההתאמות. המועצה הפדגוגית תסתמך בהחלטותיה על המלצות האבחונים לליקויי למידה ותפעיל שיקול דעת על פי הקריטריונים לקביעת התאמות אלה. הקריטריונים מופיעים בנספח 1 להלן. המועצה הפדגוגית רשאית להאציל מסמכותה לצוות פדגוגי נבחר.   4.1  הצוות הפדגוגי יורכב ממנהל בית הספר, ממחנך הכיתה, ממורים מקצועיים המלמדים את התלמיד את המקצועות שנדרשות בהם התאמות בדרכי ההיבחנות במהלך הלימודים ובבחינות הבגרות, מיועץ השכבה וממרכז השכבה (אם בעלי תפקידים אלה פועלים בבית הספר). כמו כן ישקול בית הספר הזמנת מומחים נוספים כדי שישתתפו בדיוני המועצה הפדגוגית. אם בבית הספר עובדים פסיכולוג חינוכי ומאבחן דידקטי, הם ישתתפו בדיוני המועצה הפדגוגית כמומחים לנושא. כמו כן אפשר להתייעץ עם השירות הפסיכולוגי-החינוכי ביישוב.   4.2  המועצה הפדגוגית תחליט מה הם האבחונים שעל התלמיד להציג לפניה. אלה האבחונים האפשריים: אבחון דידקטי מטרת האבחון הדידקטי היא לאפיין ולמפות את הכוחות ואת הכשלים בלמידה בתחומי מיומנויות היסוד - קריאה, כתיבה, הבעה בכתב ובעל-פה, מתמטיקה ושפה זרה - ואת המנגנונים העומדים בבסיס הלמידה של מיומנויות אלה לצורך תכנון הטיפול. המועצה הפדגוגית תמליץ על אבחון דידקטי כאשר יש יסוד להניח, על סמך היכרות עם התלמיד ועם תפקודו או על סמך אבחנה קודמת של לקות למידה, כי הכשלים בלמידה הם על רקע של ליקוי למידה כמקור ראשוני ואין צורך לשלול תהליכים נוספים (שיפורטו בהמשך) כגורם מרכזי ללקות. אבחון פסיכולוגי מטרת האבחון הפסיכולוגי הממוקד בליקויי למידה הוא להעריך ולמפות את הכוחות ואת הכשלים בלמידה בתחומי מיומנויות היסוד וקישורם לתפקוד שכלי, קוגניטיבי, אישיותי, רגשי והתנהגותי. זאת כדי לאמוד את משקלם של הגורמים הללו ואת השלכותיהם על תפקוד התלמיד בתחומי הלמידה השונים לצורך תכנון הטיפול. המועצה הפדגוגית תמליץ על אבחון פסיכולוגי כאשר יש יסוד להניח כי הכשלים בלמידה הם תוצאה של לקות למידה כגורם ראשוני, או כאשר קיים חשש כי הם עלולים לנבוע מגורמים נוספים אחרים, כגון יכולת נמוכה, קשיים רגשיים, מוטיבציה נמוכה, גורמים סביבתיים, גורמים התנהגותיים וכד'. אבחון רב-תחומי אבחון רב-תחומי כולל אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי. המועצה הפדגוגית תמליץ על אבחון רב-תחומי כאשר קיימים קשיים ספציפיים המצריכים זאת, וכן לצורך אישור ההתאמות האלה: מבחן בעל-פה, מבחן בית-ספרי והמרת מבחן במתמטיקה במקצוע מדעי אחר. אבחונים נוספים (בהתאם לצורך) אבחונים נוספים הם אבחון נוירולוגי, אבחון של קלינאי תקשורת, אבחון של מרפא בעיסוק וכו'.   4.3  תוקף האבחון לתלמיד שאובחן כלקוי למידה מכיתה ז' ואילך יהיה עד סיום בחינות הבגרות, לרבות היבחנות חוזרת לשיפור ציונים ולהשלמת בחינות הבגרות. עדכון האבחון והפניה לאבחונים נוספים יישקלו בהתאם לצורך בהתאמת דרכי ההיבחנות.   4.4  נבחני משנה אשר אובחנו במהלך לימודיהם בבית הספר ימשיכו לקבל התאמות בדרכי ההיבחנות לצורך שיפור ציונים והשלמת בחינות הבגרות במשך חמש שנים מסיום לימודיהם בכיתות י"ב. לעומתם, תלמידים המעוניינים לקבל התאמות בדרכי ההיבחנות לאחר סיום לימודיהם בבית הספר, אשר לא אובחנו במהלך לימודיהם בבית הספר כתלמידים עם ליקויי למידה, או תלמידים המבקשים לקבל התאמות שונות או נוספות יפנו לוועדת חריגים באגף הבחינות. הבקשה תוגש בכתב, בצירוף האבחונים, על פי דרישות הוועדה, בכפיפות למועדים ולפרסומים של אגף הבחינות.     תוקף האבחון של נבחנים אקסטרניים אשר אובחנו כתלמידים עם ליקויי למידה הוא עד מלאת להם 23 שנים. נבחנים אקסטרניים אשר לא אובחנו כתלמידים עם ליקויי למידה או תלמידים המבקשים לקבל התאמות שונות או נוספות יפנו לוועדת חריגים באגף הבחינות. עליהם להגיש בקשה בכתב בצירוף אבחונים על פי דרישות הוועדה ובכפיפות למועדים ולפרסומים של אגף הבחינות. האחראי על נבחנים אקסטרניים במשרד החינוך הוא מר נפתלי פדהצור, טל' 02‎-5602697.   4.5  תלמיד שזכאותו להתאמה בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות נקבעה בעבר על פי חוזר מנכ"ל ד', התשנ"ז, תמשכנה לחול עליו התאמות אלה עד הגיעו לסוף כיתה י"ב. תלמיד המבקש התאמות שונות או נוספות יפעל להשגתן על פי החוזר החדש.   4.6  בית הספר ירכז את חוות הדעת של המורים המקצועיים ואת האבחונים, וכן את סיכום דיוני המועצה הפדגוגית (או הצוות הפדגוגי), את החלטתה ואת הנימוקים שהביאו להחלטה זו (ראה נספח 2). החומר יתויק בתיק האישי של התלמיד ויישאר בבית הספר עד מועד פקיעת התוקף של האבחון, כמפורט ב-4.4 לעיל. מן הראוי שהמועצה הפדגוגית תשקול את הצורך בעדכון האבחון בהתאם לשינויים שחלו בתפקודו של התלמיד.   4.7  תיקו האישי של התלמיד יעמוד לרשות הוריו או בא כוחו וכן לרשות הפיקוח על בית הספר וכל גורם אחר שימונה על ידי משרד החינוך לצורך הערכה ובקרה. יש לשמור על סודיות החומר על פי הקבוע בחוק.   4.8  החלטתה של המועצה הפדגוגית תימסר בכתב לתלמיד ולהוריו בהקדם. הורי התלמיד או בא כוחו יוכלו לערער על החלטת המועצה הפדגוגית. הערעור יופנה בכתב ובצירוף האבחונים שהוגשו למועצה הפדגוגית על ידי הורי התלמיד או בא כוחו להנהלת בית הספר, והיא תעביר אותו לדיון בוועדת ערעורים מחוזית. הוועדה תכלול את מנהל המחוז או את נציגו, את המפקח הכולל על בית הספר, פסיכולוג מחוזי בעל ידע בתחום של ליקויי למידה או נציגו, יועץ בכיר בעל ידע בתחום של ליקויי למידה, נציג   4.9  של אגף הבחינות ויועץ משפטי מחוזי. החלטות הוועדה תתקבלנה בהרכב שלא יפחת מ-3 נציגים מתוך חברי הוועדה. אם הערעור נדחה, יוכלו הורי התלמיד או בא כוחו לפנות לוועדת ערעורים עליונה באמצעות בית הספר ובצירוף האבחונים אשר הוגשו לוועדה המחוזית. ועדת הערעורים העליונה תכלול את מנהל המינהל הפדגוגי או את סגנו, את היועץ המשפטי או את נציגו, את נציג שפ"י, את נציג המפמ"רים, את נציג אגף הבחינות, את נציג הקו הפתוח ואת מרכז הוועדה. המען לפניות: יו"ר ועדת הערעורים העליונה, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, ת"ד 292, ירושלים 91911. החלטת ועדת הערעורים העליונה סופית, ולא ניתן לשנותה.     משהחליטה המועצה הפדגוגית על התאמת דרכי ההיבחנות לתלמיד, מוטלת על בית הספר האחריות לבחון את התלמיד באופן שנקבע גם בבחינות הפנימיות המתקיימות בבית הספר. ההמלצות להתאמת דרכי ההיבחנות במבחני הבגרות תינתנה רק לאחר שנבדקו תקפותן ויישומן בבחינות המתקיימות בבתי הספר. תהליך הבדיקה יתועד, ויהיה חלק מהחומר שיוצג לפני המועצה הפדגוגית הבאה (או הצוות הפדגוגי) בהתאם לצורך.   4.10   רשימת ההתאמות שהמועצה הפדגוגית יכולה לאשר בהסתמך על אבחונים מפורטת בנספח 1 שלהלן.   4.11   5. היערכות בית הספר מומלץ כי בכל בית ספר ייועד אחד מחברי הצוות לשמש אחראי לנושא ליקויי למידה, ותפקידו יהיה לרכז את עבודת המועצה הפדגוגית ואת המשך הטיפול בתלמיד בבית הספר.   5.1  מנהל בית הספר יעביר לאגף הבחינות, באמצעות רכז הבחינות, את רשימת התלמידים שהמועצה הפדגוגית אישרה להם דרכי היבחנות מיוחדות ואת ההתאמות שאושרו להם. רשימה זו תוגש בטופס מס' 9539, בהתאם ללוח הזמנים שיפורסם על ידי אגף הבחינות.   5.2  בתי הספר יוכלו לפנות בבקשות לסיוע במימון האבחונים של ליקויי למידה לתלמידים ממשפחות שיש להן קשיים כלכליים, בתיאום עם ההורים ובהסכמתם, לגב' מלי דנינו, מנהלת היחידה לליקויי למידה בשפ"י, משרד החינוך, רח' דבורה הנביאה 2, ירושלים, טל' 02‎-5603245.   5.3  תלמידי החטיבה העליונה הנזקקים לאבחון ואשר קיבלו אישור למימונו והעומדים בקריטריונים יופנו למרכזי האבחון הנמצאים בפיקוח משרד החינוך ברחבי הארץ. (את רשימת מרכזי האבחון שיעמדו לרשות התלמידים ראה בנספח 4 להלן).   5.4  תלמידים שאינם זכאים למימון יוכלו לפנות למרכזי האבחון, כאמור לעיל, או למרכזים אחרים, לפי בחירתם.   5.5  על בית הספר ליידע את התלמיד שעליו לדאוג לאמצעים הנדרשים (כגון רשמקול במקרה של הקראה לקלטת). בית הספר יעשה כמיטב יכולתו ועל פי האמצעים העומדים לרשותו כדי לסייע לתלמיד. כמו כן מוטלת על בית הספר האחריות להכנת התלמיד לדרכי ההיבחנות המיוחדות.   5.6  6. הערכה ובקרה המינהל הפדגוגי במשרד החינוך יפעיל מערך של הערכה ובקרה שיבדוק באופן שיטתי את תהליכי קבלת ההחלטות ואת יישום ההנחיות לדרכי ההיבחנות בבתי הספר העל-יסודיים. אם יימצא כי בית הספר לא פעל כנדרש על פי חוזר זה, תתקיים הערכה מחודשת לגבי סמכות המועצה הפדגוגית של בית הספר לקבוע דרכי היבחנות מיוחדות לתלמידים עם ליקויי למידה. תכנית ההערכה והבקרה תפעל באופן הזה: א) איתור בתי ספר שבהם יותר מ-%10 תלמידים שנדרשת להם ההתאמה בדרכי ההיבחנות ב) בקרה והערכה בבתי הספר באופן אקראי ג) הפקת דו"חות על תלמידים עם ליקויי למידה מתוך בסיסי הנתונים של אגף הבחינות ד) הערכה מעצבת שמטרתה לתמוך בתהליכים הבית-ספריים כדי לשפרם.   6.1  במטה שפ"י פועלת יחידה מיוחדת שתפקידה לקדם את הטיפול בתלמידים עם לקויי למידה במערכת החינוך.   6.2  בשאלות ובבירורים אפשר לפנות אל הגב' יעל רוטנברג, מנהלת הקו הפתוח, טל' 02‎-5602538/9. לייעוץ ולהדרכה אפשר לפנות לגב' מלי דנינו, מנהלת היחידה לליקויי למידה בשפ"י, טל' 02‎-5603245. נספח 1 התאמת דרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות לתלמידים עם ליקויי למידה להלן רשימת ההתאמות לדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות המאושרות על ידי המשרד לתלמידים הסובלים מלקות למידה וסוגי הליקויים שההתאמה מומלצת להם: הערות  סוגי הלקות  סוג התאמה  איטיות בקריאה או בכתיבה על רקע של ליקויי למידה   הארכת זמן הבחינה בכתב בשיעור של %25 לכל היותר   1.  ריבוי של שגיאות כתיב על רקע של ליקויי למידה   התעלמות משגיאות כתיב   2.  התלמיד יכתוב את הבחינה במלואה, ויקרא אותה לאדם שיכתוב את מה שיקרא מילה במילה. שתי המחברות תישלחנה לבדיקה במרב"ד.   רמה נמוכה של קריאות כתב היד על רקע של ליקויי למידה   שעתוק הבחינה   3.  באנגלית - כל תלמיד ישמע קלטת אישית.   קריאה איטית במיוחד או קריאה משובשת על רקע של ליקויי למידה   הקראת שאלון הבחינה ע"י קורא נייטרלי, ובאנגלית השמעת שאלון הבחינה מקלטת   4.  קשיים בתהליך הכתיבה על רקע של ליקויי למידה   באנגלית - הקלטת התשובות של הנבחן על גבי קלטת   5.  בעיות קריאה על רקע של לקות ספציפית   מתן אפשרות להגדיל את הכתב של שאלון הבחינה   6.  דף הנוסחאות המורחב יועבר לאישור המפמ"ר.   קושי בשימור או בדליית מידע על רקע של ליקויי למידה   דף נוסחאות מורחב   7.  קושי להשתמש במילון על רקע של ליקויי למידה     שימוש במילונית אלקטרונית באנגלית   8. הבחינה תהיה על השאלון הרגיל בשלמותו. התלמיד רשאי לקבל גם תוספת זמן ולארגן מראש את התשובות לפני הגשתן לבוחן. בבחינה בחיבור אפשר לאשר הכתבה לבוחן נייטרלי באישור המפמ"ר.   - פער גדול ומשמעותי בין יכולת ההבעה בעל-פה לבין יכולת ההבעה בכתב על רקע של ליקויי למידה - כתב יד בלתי קריא באופן שהתלמיד אינו יכול לפענח אותו.   הכתבת התשובות לבוחן נייטרלי   9.  ההתאמה תינתן רק על סמך אבחון רב-תחומי. יש לפנות לאישור ועדת חריגים. יש ליידע את הנבחן על מגבלות תעודת הבגרות בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה.   ליקויים חמורים במיוחד בתחום החשבון   המרת הבחינה במתמטיקה במקצוע מדעי (ביולוגיה, כימייה, פיזיקה) ברמה של 2 או 3 יחידות לימוד 10. ההתאמה תינתן על סמך אבחון רב-תחומי. הבחינה בנויה על שאלון בחינת הבגרות ואינה נכתבת על ידי מורי בית הספר. הבחינה מוציאה או ממירה את הנושאים שלקות הלמידה של התלמידים מונעת מהם להיבחן בהם; זאת בתנאי שהחלק המוצא או המומר לא יעלה על %30 ממתכונת הבחינה הרגילה. הבחינה מותנית באישור המפמ"ר, שיש להמציאו בהקדם האפשרי. בבקשה למפמ"ר יש לציין את הזיקה בין הלקות לבין הנושאים שהתלמיד לא ייבחן עליהם.   ליקויים ספציפיים המונעים אפשרות לענות על חלקים מהמבחן כפי שהוא; למשל: 1) ליקוי שפתי הפוגע באפשרות לנתח מבנה משפט או פעלים בעברית או בשפה זרה 2) ליקוי חזותי-מרחבי-מוטורי שאינו מאפשר התמודדות עם סרטוטים, עם גרפים וכו'. הבחינה הבית-ספרית מיועדת למקצועות לשון, מתמטיקה ואנגלית בלבד.   בחינה בית-ספרית   11.  ההתאמה תינתן רק על סמך אבחון רב-תחומי והמלצה מפורשת ומנומקת של המאבחן. הבחינה תתבסס על המבחן הרגיל ותכלול את כל הפרקים. הבוחן יהיה מורה באותו התחום, חיצוני או פנימי (באישור המפמ"ר), והוא אינו רשאי לשאול שאלות ביניים או שאלות מכוונות.   - תלמידים המתקשים בקריאה ובכתיבה על רקע של לקויי למידה - פער גדול ומשמעותי בין יכולת ההבעה בעל-פה ובכתב על רקע של ליקויי למידה ואי יכולת להתמודד עם הכתבה לבוחן (ההתאמה תינתן רק במקרים מיוחדים) - אי יכולת להתמודד עם בעיות טכניות של הפעלת רשם-קול     בחינה בעל-פה   12. נספח 2 טופס סיכום של דיון המועצה הפדגוגית בבקשת תלמיד להתאמת דרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות תאריך הדיון פרטים מזהים של ביה"ס שם ביה"ס: סמל המוסד: הכתובת: שם המנהל: ס' הטלפון בביה"ס:   1.  פרטי התלמיד השם: מס' ת"ז תאריך הלידה: הכיתה: השכבה: תאריך העלייה:   2.  המשתתפים בדיון ותפקידיהם חברי המועצה הפדגוגית נהל ביה"ס - היועץ- רכז השכבה- חנך הכיתה- ורה- רכז ליקויי למידה- אבחן דידקטי-   3.  הוזמנו להשתתף בדיון פסיכולוג ביה"ס- תי אובחן התלמיד לראשונה כתלמיד עם ליקוי למידה ועל ידי מי?   4.  סיבת ההפניה לדיון והגורם המפנה:   5.  מצבו הלימודי של התלמיד תחומי היכולת שלו: תחומי הקושי שלו:   6.  דרכי הטיפול שהופעלו במסגרת ביה"ס ומחוצה לו וכן ההתאמות שנבדקו על ידי בית הספר ותוצאותיהן דרכי הטיפול: ההתאמות: הערכת התוצאות:   7.  פירוט סוגי חוות הדעת שהובאו למועצה הפדגוגית, מועד עריכתן והכלים שבהם השתמש המאבחן (חוות דעת של פסיכולוג, מאבחן דידקטי, מחנך, מורה מקצועי, יועץ וגורמים אחרים) שם המאבחן: מקצועו: תאריך האבחון: כלי האבחון: שם המאבחן: מקצועו: תאריך האבחון: כלי האבחון: שם המאבחן: מקצועו: תאריך האבחון: כלי האבחון:   8.  קשיים מרכזיים על פי ממצאי האבחון   9.  נספח 3 סיוע במימון של אבחון ליקויי למידה הקריטריונים שיפורטו להלן נועדו לאתר את התלמידים הזכאים לסיוע במימון של אבחון ליקויי למידה: המשפחה מוכרת לאגף הרווחה ביישוב כמשפחה נזקקת (תצורף פנייה של עו"ס).   1.  המשפחה נקלעה למצב משברי עקב פיטורין, מוות, מחלה, הגירה וכו' (תצורף פנייה של מנהל ביה"ס בצירוף אישורים מתאימים).   2.  עדיפות תינתן לתלמידים המתגוררים בעיירת פיתוח או בשכונת מצוקה. יש למלא עבור כל תלמיד טופס בקשה לסיוע במימון (ראה להלן טופס לדוגמה). לטופס זה יש לצרף מכתב מעובד סוציאלי או ממנהל בית הספר המפרט את סיבת הבקשה. יש להקפיד על מילוי הטופס בשלמותו, ובכלל זה חתימת המפקח הכולל. להלן הטופס לדוגמה: לכבוד תאריך גב' מלי דנינו מנהלת היחידה לליקויי למידה בשפ"י משרד החינוך והתרבות רח' דבורה הנביאה 2 ירושלים 91911 הנדון: טופס בקשה לסיוע במימון אבחון ליקויי למידה פרטים אישיים שם התלמיד: מס' ת"ז שם המשפחה השם הפרטי כתובת התלמיד:מס' הטלפון בבית:   1.  בית הספר: המחוז: סמל ביה"ס: כתובת ביה"ס: הכיתה: ספרי הטלפון בביה"ס: מס' הפקס': שם היועץ:   2.  ספר הילדים במשפחה: משפחה חד-הורית/דו הורית (הקף במעגל) שם היישוב והשכונה:   3.  שם המנהל: המלצת המנהל: חתימת המנהל: תאריך:   4.  שם מפקח הכולל: חתימה וחותמת:   5.  הסכמת ההורים הרינו מסכימים שבננו/בתנו יעבור/תעבור אבחון שם האם: מס' ת"ז: חתימה שם האב: מס' ת"ז: חתימה תאריך:   6.  נספח 4 רשימת השירותים הפסיכולוגיים-החינוכיים המשמשים מרכזי אבחון לליקויי למידה בפיקוח משרד החינוך

הוראות קבע

---

חוזר מנכ"ל תשס/9(א), כ"ו ניסן תש"ס, 1 במאי 2000