בטיחות, ביטחון ושעת חירום 5.
שעת חירום 5.4
גן הילדים - היערכות לשעת חירום/ למצבי חירום 5.4‎-3
 
2 באוקטובר 2000
 
  תאריך תחולה 
עדכון החוזר
המיוחד ד',
התשנ"ח, "נוהלי
בטיחות, ביטחון
ושעת חירום
בגני הילדים"
 
  מטרת הפרסום  


1. היערכות במקלט/במרחב מוגן
1.1 כללי
ההנחיות המובאות להלן מחליפות את ההנחיות שהובאו בחוזר המיוחד
ד', התשנ"ח, "נוהלי בטיחות, ביטחון ושעת חירום בגני הילדים", נוהל 3.
א. 
נוהל מפרט את הפעולות שעל הגננות לבצע ברגיעה ובשעת חירום/במצבי
חירום.
ב. 
מערכת החינוך תקיים את הלימודים בשעת חירום/במצבי חירום, אלא
אם כן הורתה הנהלת משרד החינוך אחרת.
ג. 
תת-סעיפים 1 ו-2 של נוהל זה הם הבסיס של תכנון הפעלת גן הילדים
בשעת חירום. התכנון ייעשה בזמן רגיעה, והפעלתו בשעת חירום תהיה
כמפורט בתת-סעיפים אלו.
ד. 
הגננת אחראית לכך שהסייעת תכיר אף היא את הנוהל ואת תכנית
ההיערכות לשעת חירום ותדע לפעול לפיהם בהעדר הגננת מסיבה
כלשהי.
 
ה. 
1.2 קיום הלימודים בגני הילדים בשעת חירום
הלימודים בגני הילדים בשעת חירום/במצבי חירום יתקיימו בתנאים
האלה:
 
א. 
קיים מקלט או חדר ביטחון או מרחב מוגן במבנה הגן.  1)   
המבנה כולו ו/או המקלט/חדר הביטחון/המרחב המוגן ניתן
לאטימה בפני חומרי לחימה כימיים.
 
2)   
מספר המבוגרים בגן (הכוללים את הגננת ואת הסייעת) יהיה
כמפורט להלן:
 
3)   
במעונות יום - מבוגר אחד לכל שלושה ילדים  א)   
בגני ילדים טרום חובה (גילאי 4‎-3) - מבוגר אחד לכל 5
ילדים
 
ב)   
בגני חובה - מבוגר אחד לכל 6 ילדים.
 
ג)   
תפקידם של המבוגרים בגן הוא לסייע לגננת בכל הקשור לארגון הגן
במצב חירום, ובכלל זה סיוע בהעברת הילדים לאזור המוגן, חבישת
ברדסים או הכנסת הפעוטים ל"שמרטפים", אם יש צורך בכך, בפרק
זמן מזערי, הרגעת הילדים והשגחה עליהם והקניית תחושת ביטחון
לילדים.
ב. 
למרות האמור לעיל לא מן הנמנע שכתוצאה ממצב נתון בעת חירום יחול
שינוי בתנאים הנדרשים להפעלת גני הילדים, הן במישור הפיזי (מקלט,
חדרי ביטחון, אטימה וכו') והן במספר המבוגרים הנדרשים.
 
ג. 
1.3 תגבור גני הילדים על ידי מבוגרים
תגבור גני ילדים לקיום הלימודים כמפורט לעיל ייעשה על ידי -  א. 
הורים;  1.   
גדנ"עים מבתי ספר על יסודיים (כיתות י'-י"ב).
2.   
היחס בין מספר ההורים למספר התלמידים שיתגברו את הגנים ייקבע
על ידי הרשות המקומית (היחס המומלץ הוא 50%).
ב. 
בתחילת שנת הלימודים תערוך הגננת רשימת הורים שיביעו את
נכונותם להתנדב לתגבור הגן בשעת חירום. פרטי ההורים יירשמו
במקום המיועד לכך (ראה בסעיף 5.3‎-14, תת-סעיף 2 בחוזר זה). מן
הראוי לציין, שלא מן הנמנע שבשעת חירום תצאנה תקנות שתחייבנה
את ההורים למלא חובת נוכחות בגן הילדים.
ג. 
הרשות המקומית תשבץ לקראת שנת הלימודים את התלמידים לגן
ותודיע לגננת את שם בית הספר שממנו יישלחו התלמידים.
ד. 
לאחר שיבוץ התלמידים לגן תתאם הגננת עם מנהל בית הספר ביקור של
התלמידים בגן לשם הכרת הגן, המקלט והסידורים לשעת חירום,
ותקבע עם בית הספר את הנהלים לקריאת התלמידים בעת חירום,
תקבל מהמנהל את פרטי התלמידים ותרשום אותם במקום המיועד לכך
(ראה סעיף 5.3‎-14, תת-סעיף 2 בחוזר זה).
ה. 
פעולות שיבוץ התלמידים לגן, ביקורם בגן וסדרי התיאום לקראת שעת
חירום תיעשינה מדי שנה בתחילת שנת הלימודים.
ו. 
יש לקיים תרגיל כניסה לאזור המוגן בהשתתפות המבוגרים (הורים
ותלמידים) לפחות פעם בשנה, ביום שבו ייערך התרגיל הארצי
להתגוננות אזרחית למוסדות חינוך או בכל מועד אחר שייקבע על ידי
הגורמים המוסמכים.
 
ז. 
1.4 תכנון העברת גן ילדים ממבנה שנפסל להפעלה בשעת חירום
למבנה חלופי
הקביעה על שמישותו או על אי-שמישותו של גן ילדים בעת חירום היא
באחריות הרשות מקומית. קביעה זו תיעשה על ידי הרשות המקומית
בעת רגיעה, ותעודכן, במידת הצורך, מדי שנה, לקראת פתיחת שנת
הלימודים.
א. 
אם הגן נפסל מלמלא את ייעודו בשעת חירום (אין בו מקלט או חדר
ביטחון או מרחב מוגן, והוא אינו ניתן לאטימה), תקבע הרשות
המקומית מבנה חלופי שהגן יועבר אליו בשעת חירום (בית ספר סמוך,
מבנה ציבורי אחר או כל מבנה שהוא).
ב. 
המבנה החלופי חייב להיבדק על ידי מהנדס הרשות ולקבל את אישורו.
ג. 
הרשות המקומית תתאם עם הבעלות או עם האחראי על המבנה או עם
המוסד המיועד את כל הפרטים הנוגעים לקליטת הגן בשעת חירום.
הרשות תודיע לגננת מהו המקום שמתוכנן להעביר אליו את הגן וכן מה
הם סדרי ההעברה המתוכננים.
ד. 
לאחר שהגננת תקבל מהרשות המקומית הודעה על המקום המיועד
להעברת הגן בשעת חירום ועל סדרי ההעברה, עליה לסייר במקום
המיועד לקליטת הגן, כדי להכיר אותו, ולסכם עם מנהל המקום (בית
ספר, מועדון, מבנה ציבורי וכד') את כל הפרטים הנוגעים לקליטת הגן.
ה. 
על הגננת לקבוע מהו הציוד שיילקח מהגן למקום המיועד לו בשעת
חירום, ציוד שיאפשר את המשך פעילותו של הגן.
ו. 
הגננת תשתף את הסייעת בכל ההכנות ובכל הפעולות הקשורות בהפעלת
הגן בשעת חירום.
ז. 
העברת הגן תבוצע רק לפי הוראת מנהל המחלקה לחינוך ברשות
המקומית. ההודעה על העברת הגן, שתימסר לגננת, תכלול פרטים על
מועד ההעברה ועל הסידורים הכרוכים בפעולה זו.
ח. 
הגננת תודיע להורים, בכתב או בטלפון, מהי הכתובת של המבנה
החלופי.
 
ט. 
1.5 ההכנות שתיעשינה בזמן רגיעה להפעלת הגן בשעת חירום
בתחילת שנת הלימודים תמלא ותעדכן הגננת את פרטי המידע והתכנון
של הגן (ראה סעיף 5.3‎-14, תת-סעיף 2 בחוזר זה), ותעביר את הדיווח
הנדרש למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית (ראה את הנספח
להלן).
א. 
הגננת תתכנן את סדרי העברת הילדים לאזור המוגן, את סדרי הישיבה
בו ואת אופן העסקת הילדים בעת השהייה בו, ותתרגל פעולה זו
במועדים שייקבעו לכך על ידי אגף הביטחון במשרד החינוך או על ידי
קב"ט הרשות.
ב. 
בכל גן ילדים נמצא תרמיל עזרה ראשונה המיועד לרגיעה ולחירום
כאחד. פרטים ראה בסעיף 22-.5.1
ג. 
בכל גן ילדים יימצא ציוד לשעת חירום, כמפורט להלן: 
מכל מי שתייה - 20 ליטר  1.   
תאורת חירום  2.   
פח אשפה מכוסה או 10 שקיות ניילון גדולות  3.   
דלי מים  4.   
מטפה אבקה, 3 ק"ג  5.   
גלילי סרט להדבקת שמשות  6.   
חומרים לאיטום הגן (גלילי סרט דביק רחב ויריעות ניילון)  7.   
רדיו על סוללות.
הערה: הכמויות ופירוט סוגי הציוד להדבקת השמשות ולאיטום
הגן ייקבעו פרטנית על ידי הרשות המקומית/הבעלות לגבי כל גן
בהתאם למבנה הפיזי ולצרכים המיוחדים.
8.   
ד. 
הרשות המקומית רשאית להחליט, שציוד החירום של גן הילדים, כולו
או חלקו, יימצא במחסני החירום של הרשות. הרשות אחראית להעברת
הציוד המאוחסן לגן בעת חירום.
ה. 
הגננת תכין מראש כרטיס זיהוי עבור כל ילד (כרטיס שיוצמד בעת
חירום לדש בגדו בסיכה). בכרטיס יירשמו פרטי הילד: השם הפרטי
ושם המשפחה, הכתובת ומספר הטלפון בבית התלמיד.
ו. 
בתחילת שנת הלימודים וביום שבו נערך תרגיל ההתגוננות האזרחית
הארצי למוסדות החינוך יתורגלו הילדים לכניסה לאזור המוגן, לשהייה
בו וליציאה ממנו. פעולות אלו תבוצענה בהתאם להנחיות משרדנו.
ז. 
בידי הגננת תהיה רשימת מעודכנת של הורי הילדים, כתובותיהם
ומספרי הטלפון שלהם, כדי שבעת הצורך אפשר יהיה לקרוא להם למלא
תורנות תגבור בגן, אם וכאשר תתקבל ההחלטה על הצורך בכך ועל
חובת מילוי תורנות זו.
 
ח. 
1.6 הפעולות בעת כוננות ובשעת חירום
הודעה על מצב כוננות או חירום תימסר לגננת על ידי הרשות המקומית.
א. 
להלן הפעולות שעל הגננת לבצע עם הכרזת מצב כוננות או חירום:  ב. 
במצב כוננות  1)   
יש לבדוק את המקלט/המרחב המוגן ולפנות את כל הפריטים
המיותרים הנמצאים בו כדי להכשירו לייעודו.
 
א)   
יש לשמן את צירי דלתות פתחי החירום (באותם גנים שבהם
קיימים פתחי חירום) ולוודא שהדלתות נפתחות ונסגרות
בקלות.
 
ב)   
יש לבדוק את שלמות ציוד החירום וציוד העזרה הראשונה
ואת כשירותם ולהשלים פריטים חסרים במידת הצורך,
בהתאם לתקנים.
 
ג)   
יש לתרגל את הילדים בכניסה למקלט/למרחב המוגן, בשהייה
בו וביציאה ממנו.
 
ד)   
יש להיערך להדבקת שמשות הגן ולאיטומו.  ה)   
יש ליצור קשר עם ההורים ועם בית הספר שתלמידיו
משובצים לתגבור הגן ולתת התראה באשר לאפשרות
שהתלמידים וההורים ייקראו לתגבור הגן.
 
ו)   
יש לעדכן את כרטיסי הזיהוי של הילדים ולהיערך לחלוקתם.
ז)   
יש להקפיד לרשום מדי בוקר ביומן את נוכחות הילדים בגן.  ח)   
יש להכין, בתיאום עם ועד ההורים, צוות הורים שיהיה ערוך
ונכון לקריאה לאטום את הגן ולהדביק את שמשות הגן כאשר
תתקבל ההוראה לכך.
 
ט)   
יש לבדוק אם פתחי החירום במקלט/במרחב המוגן אטומים
כנדרש, וזאת על ידי בדיקת התקינות של רצועות הגומי
שבדלתות פתחי החירום. אם הרצועות פגומות או חסרות, יש
להדביק על משקופי הפתחים סרטי איטום.
 
י)   
יש להודיע להורים על שינוי כתובת הגן במקרה שהוא עובר
למבנה חלופי.
 
יא)   
במצב חירום  2)   
יש לזמן הורים ותלמידי תיכון בהתאם לתכנון המוקדם.
א)   
יש לדאוג להדבקת השמשות (אפשר להסתייע בהורים או
בתלמידים שהוקצו לתגבור).
 
ב)   
יש להקפיד מדי בוקר על רישום נוכחות של הילדים.  ג)   
יש לרשום מדי יום (לצורך ביטוח) את פרטי ההורים
והתלמידים המתגברים את הגן.
 
ד)   
בגן ילדים העובר למבנה אחר יש לפעול במקום החדש לפי
הנהלים (ביטחון ואחרים) הקבועים באותו מקום, והגננת
תקבל את המרות של המנהל בכל הקשור לסדרי הביטחון של
המוסד.
 
ה)   
במקרה שיש התראה לכוננות מפני התקפה כימית, יש לנקוט
את הצעדים האלה:
 
הגננת, בתיאום עם ועד ההורים ובסיועו, תוודא את אטימת
הגן או חדר הביטחון מפני התקפה כימית בחומרים הנמצאים
בגן.
 
1) 
הגננת, בסיוע ההורים, תתרגל, בתדירות שתיקבע בהוראות
שעה שיצאו באותה עת, את הכניסה למקלט/למרחב המוגן,
את אטימתו ואת חבישת הברדסים לילדים או את הכנסת
הפעוטות ל"שמרפטים".
 
2) 
ו)   
בכל מקרה, לקראת שעת חירום ובמהלכה תצאנה הוראות
והנחיות למוסדות החינוך, ובתוכן לגני הילדים, כיצד לנהוג
ואיך לפעול.
 
ז)   
דיווח
הן במצבי כוננות והן בעת חירום על הגננת לדווח, לפי דרישה,
לרשות המקומית או לפיקוח, על היערכות הגן לקראת שעת חירום
ועל פעולת הגן בעת חירום, וכן על כל פרט שיידרש על ידי אותן
הרשויות.
 
3)   
1.7 טבלאות עזר
ציוד חירום למקלט
 
א. 

הערות    הנושא  מס' 
    יש _______ אין _______  מקלט/חדר ביטחון  1. 
    יש _______ אין _______  האם כל המבנה ניתן לאיטום?  2. 
    יש _______ אין _______  האם המקלט/חדר הביטחון ניתן לאיטום?  3. 
    יש _______ אין _______  תרמיל עזרה ראשונה  4. 
    יש _______ אין _______  חומרים להדבקת שמשות  5. 
    יש _______ אין _______  חומרי איטום  6. 
    יש _______ אין _______  מכל מים לחירום  7. 
    יש _______ אין _______  מטפה לכיבוי אש  8. 
    יש _______ אין _______  ציוד כללי למקלט  9. 
    יש _______ אין _______  תאורת חירום  10. 
   יש _______ אין _______    11. 

תכנון הגן לשעת חירום  ב.   
תכנון הלימודים בגן הילדים בשעת חירום (לסמן v)  1)   
הלימודים יתקיימו בגן הקבוע _____________________  א)   
הלימודים יתקיימו במבנה אחר ___________________
שם המוסד החלופי: __________________________
הכתובת: ______________ הטלפון: _____________
 
ב)   
סדר הכניסה לאזור המוגן והיציאה ממנו (מקלט/חדר וכו') ביטחון
___________________________________________
___________________________________________
___________________________________________
 
2)   
תגבור הגן על ידי מבוגרים
 
הערות
טלפון
כתובת
שם ההורה
מס'
        1.
        2.
        3.
        4.
        5.
        6.
        7.
        8.
        9.
        10.
3)   

הערה: בטבלת שיבוץ ההורים יש לשבץ לפחות 7 הורים, בעיקר אמהות
שאינן עובדות, שיביעו את נכונותם להתייצב בגן בהתראה קצרה יחסית.
פרטי תלמידים גדנ"עים  ג.   
פרטי מוסד החינוך שהתלמידים מגיעים ממנו
שם בית הספר: ____________  טלפון:_______________
כתובת בית הספר:___________  שם המנהל: __________
 
1)   
פרטי התלמידים
 
טלפון בביתו
כתובת
שם התלמיד
מס'
      1.
      2.
      3.
      4.
      5.
      6.
2)   

1.8 נספח דיווח לרשות המקומית

ידווח מדי שנה עד 15 באוקטובר
פרטי הגן
שם הגן: __________________________________________
כתובתו: _______________________  טלפון:______________
שם הגננת: ________________________________________
כתובתה: _______________________  טלפון:______________
שם הסייעת: ________________________________________
כתובתה: _______________________  טלפון:______________
שם הבעלות: _______________________________________
כתובתה: _______________________  טלפון:______________
קבוצת הגיל: _______________________  מספר הילדים:______
 
1. 
שעת חירום  2. 
מיגון: מקלט/מרחב מוגן: קיים/לא קיים
ניתן לאטימה: כן/לא
 
א.   
הפעלת הגן במקום חלופי: המקום: _______________________
כתובתו: _________________________________________
טלפון: __________________________
 
ב.   
תגבור מבוגרים: מס' התלמידים שהוקצו:;_____________________
מספר ההורים המתנדבים:______________________________
 
ג.   
ציוד ואמצעי ביטחון
פרטי הציוד ואמצעי הביטחון החסרים (להלן יפורטו פרטי ציוד ואמצעי
הביטחון החייבים להיות בגן כמפורט בתת-סעיפים 1 ו-2 של נוהל זה)
א. __________________________________________________
ב. __________________________________________________
ג. __________________________________________________
ד. __________________________________________________
ה. _________________________________________________
ו. __________________________________________________
ז. __________________________________________________
 
3. 
__________________
חתימת הגננת


2. היערכות לרעידות אדמה, לשיטפונות חזקים ולשלג כבד
2.1 רעידות אדמה
מבוא
אירועי רעידות האדמה האחרונים בתורכיה, ביוון ובמקומות אחרים
בעולם מחייבים היערכות של מוסדות החינוך לאירוע מסוג זה.
 
א. 
הגדרות
רעידת אדמה: תופעה גיאולוגית טבעית מורכבת, המופיעה בצורה של
תנועות אקראיות בקרום כדור הארץ, הנגרמת עקב השתחררות
פתאומית של אנרגיה (המתפזרת בצורת גלים סיסמיים לוויברציות של
קרום כדור הארץ) לאורך קו שבר (באזורנו קו השבר הסורי-אפריקני).
המקום שבו מתחיל שחרור האנרגיה באופן פתאומי וגורם לתנודות
קרקע חזקות נקרא מוקד הרעש.
מגניטודה של הרעידה: מדד של האנרגיה הסיסמית המשתחררת בעת
רעידת אדמה במוקד. את המגניטודה מקובל למדוד על פי דרגה בסולם
ריכטר/מגניטודה בריכטר. המגניטודה אינה מתארת את
ההשפעות/ההשלכות של רעידת האדמה, היות שאופי ההרס שונה מאזור
לאזור על פני כדור הארץ ותלוי בעומק המוקד, במרחק ממנו, במבנה
הגיאולוגי ובמבנים בשטח.
העוצמה הסיסמית: העוצמה הסיסמית היא אמצעי לתיאור ההשפעות
של רעידת האדמה. העוצמה היא פונקציה של המגניטודה, המרחק
מהמוקד, צפיפות האוכלוסין, התנאים הגיאולוגיים, סוג הבנייה ועוד.
 
ב. 
התוצאות האפשריות של רעידת אדמה  ג. 
היפגעות, קריסה או התמוטטות של מבנים מסוגים שונים בהיקפים
גדולים
 
1)   
נזק לתשתית או הרס התשתית (כבישים, חשמל, מים, תקשורת,
ביוב, מאגרי דלק, גז)
 
2)   
התפתחות אסונות אחרים כתוצאה מהרעידה (שיטפונות, דליפת
חומרים מסוכנים)
 
3)   
זיהום מקורות מים  4)   
ניתוק פיזי של מקומות יישוב  5)   
הפיכת מספר רב של אנשים לחסרי קורת-גג  6)   
אוכלוסייה במצב נפשי קשה.
 
7)   
הנחות יסוד  ד. 
מדינת ישראל נמצאת באזור של פעילות סיסמית. רעידות אדמה
חזקות התרחשו באזור בעבר ותתרחשנה בעתיד.
 
1)   
התרחשות רעידת אדמה, מיקומה ונזקיה ניתנים להערכה, אך לא
לחיזוי מדויק.
 
2)   
ההכנות לרעידת אדמה  ה. 
הכלל שיש לזכור הוא שכל דבר שיכול לזוז, להישבר או ליפול הוא
מקור לסכנה. על כן יש לאתר את מוקדי הסיכון במוסד ולמנוע
אותם, כדלקמן:
 
1)   
יש להניח חפצים כבדים על מדפים נמוכים.  (א)   
חומרים רעילים או מתלקחים יש לאחסן במתקנים
מתאימים, בארון נעול.
 
(ב)   
יש להסיר או לנעול גלגלים של מקררים או של כל חפץ כבד
אחר, או לחסום אותם באופן שלא יוכלו לזוז.
 
(ג)   
יש להצמיד את המתקן לחימום/לקירור המים לקיר ברצועת
מתכת מיוחדת.
 
(ד)   
הציוד המומלץ  2)   
מלאי מים  (א)   
מטפה לכיבוי אש  (ב)   
ערכת עזרה ראשונה  (ג)   
פנס ורדיו טרנזיסטור הפועלים על סוללות.
 
(ד)   
הנחיות להתנהגות בזמן רעידת אדמה  ו. 
בתוך הכיתה  1)   
יש להישאר בתוך הכיתה.  (א)   
יש להיכנס מתחת לשולחן חזק או לעמוד מתחת למשקוף או
בתוך פינה פנימית בחדר.
 
(ב)   
יש להתרחק מספריות או מכל רהיט העלול ליפול.  (ג)   
בהפסקה  2)   
יש להישאר בחוץ.  (א)   
אין להיכנס לבניינים, לדירות, או לחדרי מדרגות.  (ב)   
יש להשתדל להתרחק מבניינים, מעצים, מעמודים גבוהים
ומכבלי-חשמל.
 
(ג)   
יש להשתדל להיצמד לקרקע ולגונן על הראש בעזרת הידיים.
 
(ד)   
בטיול בתוך אוטובוס  3)   
יש לעצור ולהישאר ברכב עד שהרעידה תיפסק.  (א)   
אם יש אפשרות להגיע לאזור פתוח, יש להמשיך בנסיעה
זהירה. יש להקפיד לבחור ציר תנועה נקי מסיכונים (חוטי
חשמל, גשרים וכו').
 
(ב)   
הנחיות להתנהגות לאחר רעידת האדמה
לפני עזיבת המבנה יש להקפיד לנתק את החשמל ואת הגז ולקחת רדיו
טרנזיסטור למקרה שתושמענה הוראות לפעולה ברדיו. בשטח הפתוח
יש להתרחק ממבנים, מעצים, מעמודים וכו'.
 
ז. 
פינוי  ח. 
יש להתפנות לשטח נקי ממבנים וממכשולים.  (א)  1)   
אם אין באזור הקרוב שטח פנוי ממבנים, יש לרכז את
אוכלוסיית המוסד בקרבת המוסד.
 
(ב)   
יש לבצע ביקורת נוכחות ובקרת נזקים.  (ג)   
יש לשלוח צוות סורקים לאתר ולבחון את ציר התנועה לשטח
ריכוז מוסדר.
 
(ד)   
יש להשאיר בקרבת המוסד נציג (איש אחזקה, שומר, מורה) כדי
שיוכל לתת תמונת מצב לכוחות ההצלה.
 
2)   
יש לפנות את כל התלמידים בצורה מסודרת מהבניין לשטח
פתוח.
 
(א)  3)   
פצועים קל יתפנו יחד עם כל הכיתה.  (ב)   
פצועים קשה ולכודים יטופלו על ידי כוחות ההצלה בסיוע
סגל המוסד.
 
(ג)   
לפני שיוצאים מהמוסד יש לסגור את ברזי הגז, המים
והחשמל.
 
(א)  4)   
יש לקחת ציוד עזרה ראשונה, מים לשתייה ומזון.  (ב)   
יש לקחת את רשימת הנוכחות ואת יומן הכיתה.  (ג)   
יש להיזהר מחוטי חשמל קרועים ולהתרחק ממבנים הרוסים
או מעורערים.
 
(ד)   
יש לקחת כרוז יד ואמצעי קשר.
 
(ה)   
2.2 שיטפונות חזקים ושלג כבד
בימים של שיטפונות חזקים או של שלג כבד יש להימנע מקיום
לימודים אלא אם הנהלת משרד החינוך הורתה אחרת באמצעי
התקשורת.
 
א.   
הנחיות בעת שלג כבד - אם יתקיימו לימודים  ב.   
יש להימנע מיציאה מהכיתות בעת ההפסקות.  1)   
יש לאסור משחקים בחצר.  2)   
יש להקפיד על חימום הכיתות.  3)   
במהלך ההפסקות יש לבצע תרגילי חימום בכיתות.  4)   
בעת תנועה לבית הספר וחזרה הביתה יש להקפיד לנוע
בדרכים ראשיות מוכרות.
 
5)   
אין לרדת ממדרכות.  6)   
יש לשים לב לתנועת כלי רכב.  7)   
יש להקפיד שלא לכסות את שדה הראייה בעת התנועה.  8)   
הנחיות בעת שיטפונות כבדים  ג.   
אין לקיים לימודים בכיתות הממוקמות
במרתפים/במקלטים/במקומות נמוכים.
 
1)   
אין לאפשר יציאה להפסקה בחצר המוצפת מים.  2)   
יש להנחות את התלמידים שהתנועה לבית הספר וחזרה
תבוצע בדרכים ראשיות ומוכרות וללא חציית מכשולי מים.
 
3)   
יש לוודא ניקוי בורות ניקוז כדי לאפשר זרימה חופשית של
המים.
 
4)   
3. היערכות ותגובת הגן באירוע חומ"ס (חומרים מסוכנים)
3.1 מבוא
ההתפתחות התעשייתית במדינת ישראל וניצול טכנולוגיות מתקדמות יוצרים
תהליך מתמשך של שימוש הולך וגובר בחומרים רעילים ומסוכנים (חומ"ס)
בתהליכי הייצור במפעלים. מפעלים, מתקנים או מוסדות המשתמשים או
מחזיקים בחומ"ס שוכנים בחלקם הגדול בקרבת אזורי מגורים והם
פוטנציאל סיכון גבוה לאוכלוסייה.

הגורמים להיווצרות תקרית חומ"ס
מלקחי אירועי חומ"ס בארץ ובעולם ועל פי הניסיון המצטבר אנו למדים כי
הגורמים להיווצרות תקריות או אסונות מחומ"ס הם רבים ומגוונים. אלה
הגורמים העיקריים:
טעויות אנוש
א. 
תקלות טכניות בתהליכי הייצור
ב. 
אחסון
ג. 
תאונות במהלך השינוע
ג. 
פיגוע חבלני עוין
ד. 
פגעי טבע: רעידות אדמה, סערות, שיטפונות וכד'.
ה. 

האופי והמאפיינים של תקריות חומ"ס
תקרית פתאומית - כתוצאה משחרור פתאומי או מפיצוץ
א. 
תקרית מתפתחת - כתוצאה משחרור רציף ומתמשך
ב. 
תקרית מתמשכת או שילוב בין תקרית פתאומית לתקרית מתפתחת.
 
ג. 
סוגי תקלות אופייניות
במפעל  א. 
שפיכה של חומר מסוכן  -   
דליפה של חומ"ס או חומר דליק  -   
שרפה או פיצוץ היוצרים חומרים רעילים  -   
שרפה העלולה לגרום לפיצוץ או לשחרור חומר רעיל.
 
-   
בשינוע  ב. 
דליפה ממכל כתוצאה מתאונה  -   
שפך חומר מסוכן כתוצאה מתאונה - ברכב, ברכבת וכד'  -   
דלקה ברכב המוביל חומרים מסוכנים  -   
פיצוץ מכל משונע ברכב/ברכבת
 
-   
גורמים אחרים  ג. 
חביות או מאגרים ללא פיקוח  -   
פעולות פח"ע ומעורבות של חומרים מסוכנים  -   
פעולות איבה במלחמה - פגיעות טילים ופצצות.
 
-   
3.2 השפעות החשיפה לחומרים מסוכנים
כללי
החומרים הרעילים מסוכנים לבני האדם ולסביבה. מגע אדם עם
החומר, בשאיפתו או במגע פיזי עמו, עלול לגרום לפגיעה קשה ואף
למוות. התפזרות חומ"ס בשטח עלולה להזיק לתשתית, לזהם מקורות
מים, לזהם קרקע ולפגוע בשרשרת מזון כלשהי.
א. 
חומרים מסוכנים יכולים להופיע בכמה מצבי צבירה: גז, נוזל, תרסיסים
ומוצקים.
ב. 
יש חומרים נדיפים השוהים זמן קצר יחסית בשטח, אך עם תנועתם
במורד הרוח הם מזהמים שטחים נרחבים, עד להתנדפותם (תלוי
בריכוזם באוויר).
ג. 
יש חומרים נדיפים וגזים שונים השוהים זמן קצר יחסית באזור האירוע
וכמותם קטנה. לעומתם יש חומרים עמידים, שאינם מתנדפים במהרה,
ועלולים לזהם שטחים למשך זמן ממושך יותר, עד לנטרולם או
לסילוקם מהשטח.
 
ד. 
השפעות החשיפה
חשיפת בני אדם לחומרים מסוכנים עשויה להיות על ידי אחת או יותר
מהאפשרויות האלה:  
א. 
נשימה: שאיפת אדי החומ"ס  1.   
בליעה: בליעה ישירה של חומ"ס או שאיפת אדים דרך הפה  2.   
ספיגת עור: "התיישבות" חומ"ס על גוף האדם, כתוצאה ממגע פיזי
עם החומ"ס או כתוצאה מנשורת אבק/אדים רוויים בחומ"ס
 
3.   
מגע עיניים: חדירת חומ"ס לעיניים כתוצאה מנשורת אבק או
מאדים רוויים בחומ"ס.
 
4.   
אלה הסימפטומים העיקריים האפשריים במקרה של חשיפה לחומ"ס:  ב. 
נשימה: בחילה, סחרחורות, קשיי נשימה, כאב בטן, כאב גרון, כאב
ראש, חולשה וכד'
 
1.   
בליעה: חולשה, כאב בטן, כאב גרון, הרעלה ועוד  2.   
ספיגת עור: אודם, צריבה, כוויות, כאב וכד'  3.   
מגע עיניים: אודם, כאב, צריבה, עיוורון וכו'.
 
4.   
הכוחות העיקריים הפועלים באירוע חומ"ס
משטרת ישראל
א. 
שירותי הכבאות וההצלה
ב. 
מד"א
ג. 
מרכז החיזוי בבית דגן
ד. 
צוותי איכות הסביבה
ה. 
מרכז המידע של איכות הסביבה בשעות הפעילות הרגילות
ו. 
המפעל
ז. 
צוותי תגובה ונטרול - בצירי השינוע
ח. 
צה"ל - פיקוד העורף (המחוז המעורב בתקרית)
ט. 
צה"ל - פיקוד העורף (מרכז מידע חומ"ס)
י. 
הרשות המקומית (כולל המערכות האזרחיות העירוניות, ובתוכן גם בית
הספר).
 
יא. 
3.3 היערכות הגן לאירוע חומ"ס
כללי
ככל שחולף זמן רב יותר מרגע ההתרחשות של האירוע ואין אנו נוקטים
בצעדים המתאימים, הסכנה גוברת, והיכולת להציל חיי אדם נעשית קשה
ומורכבת יותר, שכן ככל שחולף הזמן החומ"ס ממשיך לנוע עם כיוון הרוח
ולהתפזר באוויר. לפיכך נצטרך לפעול על פי המתחייב מהמצב שנוצר במרב
המקרים.

3.4 היערכות הגן בטרם אירוע
היערכות הגן לאפשרות של אירוע חומ"ס מחייבת -
לימוד הסיכון והכרתו;
א. 
הכנת תוכנית פעולה בעת אירוע;
ב. 
ארגון המקלט/הגן כחדר אטום;
ג. 
ארגון שטח פינוי;
ד. 
הקצאת יחידה למקלט או סגירת הגן כחדר אטום.
 
ה. 
3.5 היערכות הגן בעת אירוע
הידיעה על התרחשות האירוע עשויה להגיע לגן מאחד מהגורמים האלה:
א. 
משטרת ישראל  1)   
מכבי אש
2)   
מגן דויד אדום  3)   
קב"ט הרשות המקומית  4)   
אמצעי התקשורת
5)   
עם קבלת הידיעה יש לשאוב את כל הנתונים האפשריים:  ב. 
מה קרה?  1)   
מתי?  2)   
היכן מוקד האירוע?  3)   
מהי מידת הסיכון על הגן?  4)   
מה לעשות: האם להסתגר בחדר/במקלט או להתפנות מהגן?
 
5)   
3.6 סדר הפעולות
אימות נתונים עם הגורם המדווח בטלפון חוזר
א. 
מתן הנחיה לכל הילדים לרדת למקלט/להסתגר בתוך הגן/להתפנות
ב. 
ביצוע בדיקת נוכחות
ג. 
קבלת הנחיות להמשך הפעילות מהקב"ט ברשות.
 
ד. 

בשאלות אפשר לפנות אל מנהל גף שעת חירום באגף לביטחון,
לבטיחות ולשעת חירום, מר שאול יגיל, טל' 02‎-5603001.



הוראות קבע


חוזר מנכ"ל סא/2(ב), ג' תשרי תשס"א, 2 באוקטובר 2000