| אורחות חיים במוסדות החינוך |
2. |
| קו פתוח לפניות |
2.6 |
| שיתוף פעולה של המשרד עם הוועדה לזכויות הילד |
2.6-1 |
האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שמרבית מדינות העולם, וביניהן
מדינת ישראל, חתומות עליה, היא מסמך מקיף הדן בצורה חדשנית
ומתקדמת במקומם של ילדים בחברה ומגדיר את זכויותיהם בתחומי
החיים השונים. הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט
ויישומם בחקיקה, שמונתה על ידי שר המשפטים (להלן: "הוועדה
לזכויות הילד"), פועלת מזה כשלוש שנים, בין היתר במטרה להתאים
את הוראות החוק בישראל להוראות אמנה זו.
משרדנו משתף פעולה עם הוועדה לזכויות הילד באמצעות תת-ועדת
חינוך, וד"ר בלהה נוי, מנהלת אגף שפ"י, מונתה מטעם המשרד ללוות
את עבודתה של התת-ועדה.
אנשי התת-ועדה יפנו אל מנהלי בתי הספר ואל מנהלי מחלקות החינוך
באמצעות ד"ר בלהה נוי, במטרה לקבל מידע בנושאים שונים שבתחומי
אחריותם ובתחומי העיסוק של התת-ועדה (מסמכי מדיניות, הצעות
חוק, דוחות של ועדות וכו'). כמו כן תתבקש עמדת המשרד בנושאים
שונים שהתת-ועדה תעסוק בהם.
המנהלים מתבקשים לשתף פעולה עם אנשי התת-ועדה ולסייע להם
כמיטב יכולתכם. אנו רואים חשיבות רבה בהפנמה ובמימוש של
הוראות האמנה בקביעת מדיניות המשרד וביצירת מערכת חינוך
המכבדת ומטפחת את זכויות הילד.
|
1. |
לייעוץ בעניין יישום נושא זכויות הילד בעיצוב מדיניות המשרד
אפשר לפנות אל
ד"ר בלהה נוי, טל' 02-5603249/51.
|
להלן מידע נוסף על האמנה לזכויות הילד ועל הוועדה לזכויות
הילד:
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד נכנסה לתוקף בספטמבר 1990,
לאחר 11 שנות עבודה מאומצת של קבוצות ההכנה של האמנה שכללו
נציגי מדינות, נציגים חוץ-ממשלתיים ואנשי ועדת האו"ם לזכויות הילד.
נקודת המוצא של האמנה היא כי הילד הוא אדם אוטונומי, נושא זכויות
וחובות. האמנה מעגנת בתוכה קשת רחבה של זכויות ילדים במסמך
אחד, קוהרנטי, שיש לקראו ולהבינו כמכלול. בשורש זכויות היסוד
הקבועות באמנה עומדת הזכות לכבוד, והאמנה מבטאת לכל אורכה את
התפיסה שלפיה יש לכבד את הילד כאדם. האמנה מגדירה ארבעה
עקרונות יסוד: |
2. |
עקרון השוויון: האמנה שמה דגש על האיסור להפלות ילדים
מחמת כל מאפיין שלהם או של הוריהם, לרבות על רקע מינם,
השקפתם הפוליטית, שפתם, דתם ומוצאם הלאומי, האתני או
החברתי. |
 |
|
עקרון טובת הילד: האמנה קוראת למוסדות המדינה השונים,
בכל הפעולות הנוגעות לילדים, להציב את טובת הילד כשיקול
ראשון במעלה. |
|
|
עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות: על המדינות החברות
להבטיח עד כמה שאפשר את הישרדות הילד ואת התפתחותו. |
|
|
עקרון ההשתתפות של ילדים בהחלטות הנוגעות לגורלם:
האמנה מדגישה את זכותו של הילד להביע את דעתו בכל עניין
הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו בהתאם לגילו ולמידת
בגרותו. עוד קוראת האמנה לתת לילד הזדמנות להישמע בכל הליך
שיפוטי או מינהלי הנוגע לו. |
|
|
האמנה כוללת בתוכה פירוט מלא של זכויות הילד, ועוסקת בין היתר,
בזכויות האלה: |
|
זכותו של הילד להיקרא בשם, לקבל אזרחות, וככל האפשר להכיר
את הוריו ולהיות מטופל על ידם |
|
|
זכותו של הילד לחופש ביטוי - לבקש, לקבל ולמסור מידע בצורות
שונות |
|
|
| זכותו של הילד לחופש מחשבה, מצפון ודת |
|
|
| זכותו של הילד לחופש התאגדות ולחופש התקהלות שלווה |
|
|
זכותו של הילד לא להיות נתון להתערבות שרירותית או בלתי
חוקית בפרטיותו, ואף לא לפגיעות שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב
|
|
|
זכותו של הילד להיות בעל גישה למידע מגוון לשם קידומו
החברתי, הרוחני והמוסרי ולבריאותו הגופנית והנפשית |
|
|
| זכותו של הילד להגנה מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן |
|
|
זכותו של הילד להיות מוגן מפני ניצול כלכלי ומפני ביצוע עבודה
העלולה להיות הרת אסון. |
|
|
האמנה עוסקת באופן ספציפי גם בזכותו של הילד לחינוך, וקובעת,
בין היתר, כי על המדינות לדאוג לחינוך יסודי חובה חינם פתוח לכול
ולנקוט צעדים לעידוד השתתפות סדירה בבית הספר ולהקטנת שיעור
הנשירה, וכי על המדינות להבטיח כי המשמעת בבית הספר תונהג באופן
ההולם את כבוד הילד. בנושא מטרות החינוך האמנה קובעת כי חינוך
הילד יכוון לפיתוח אישיותו וכשרונותיו, לפיתוח יחס כבוד להורי הילד
ולתרבותו, להכנה של הילד לחיים בחברה חופשית ברוח של שלום,
סובלנות ושוויון בין המינים ולפיתוח יחס כבוד לסביבה הטבעית ועוד.
האמנה גם מכירה בזכותו של הילד למנוחה, לשעות פנאי, להשתתפות
בחיי תרבות ולעיסוק בפעילויות משחק ונופש.
בתוך האמנה נקבע מנגנון של שיתוף פעולה ועזרה הדדית שנועד
להבטיח את יישומה במדינות שאשררו אותה. המדינות מחויבות לנקוט
אמצעים כגון חקיקה, מדיניות, חלוקת משאבים וקביעת מנגנוני אכיפה
ובקרה כדי לתת תוקף לזכויות המוכרות באמנה ולממשן. על המדינות
חלה חובה להגיש לוועדת האו"ם בדבר זכויות הילד דוח תקופתי בדבר
יישום האמנה.
עד היום חתמו על האמנה כל מדינות העולם, למעט סומליה וארה"ב
(שחתמה על האמנה אך טרם אשררה אותה). האמנה נחתמה על ידי
מדינת ישראל עוד ב-1990 ואושררה על ידה ב-1991, אך טרם זכתה
ליישום מלא על אף מחויבות המדינה להוראותיה.
במסגרת היערכות המדינה ליישום האמנה ולהתאמת חוקי המדינה
להוראותיה מונתה על ידי שר המשפטים ביוני 1997 הוועדה לבחינת
עקרונות היסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (הוועדה
לזכויות הילד). בראש הוועדה מונתה לעמוד השופטת סביונה רוטלוי.
הוועדה בוחנת את מכלול הוראות החקיקה הישראלית הנוגעת לילדים
לאור האמנה ועקרונותיה, והיא עתידה לגבש המלצות בדבר עקרונות
היסוד המנחים שיש לשלב בחקיקה הנוגעת לילדים ובדבר ההתאמות
הנדרשות בחקיקה כדי שתקיים את הוראות האמנה.
בוועדה, הפועלת במתכונת של תת-ועדות, הוקמה גם תת-ועדה בנושא
חינוך שבה חברים אנשי משפט וחינוך וכן שני תלמידים, נציגי מועצת
התלמידים הארצית. בראש תת-ועדת החינוך עומדת פרופ' אורית
איכילוב מאוניברסיטת תל-אביב. |
|
|
|
הודעות
חוזר מנכ"ל תשסא/5, ו' טבת תשס"א, 1 בינואר 2001
|
