ארגון ומינהל 3.
ארגון העבודה הפדגוגית 3.1
מבנה הלימודים, עקרונות ההוראה ומערכת השעות בביה"ס
הממ"ד - נספח משלים לחוזר הוראות הקבע תשס/7(ב),
סעיף 3.1‎-8		 3.1‎-12
 
1 באפריל 2001
  		   תאריך תחולה 
עדכון חוזר תשס/7(ב)
סעיף 3.1‎-8
  		   מטרת הפרסום  



חוזר הוראות הקבע תשס/7(ב), סעיף 3.1‎-8, עוסק במבנה הלימודים,
עקרונות ההוראה וארגון מערכת השעות בבית הספר היסודי. להלן נספח
משלים המציע התאמות והשלמות ברוח משנת החמ"ד (החינוך
הממלכתי-דתי) לבתי הספר היסודיים הממלכתיים-דתיים:
לפרק 1 - "מגמות"  1. 
הנהלת החמ"ד רואה ערך רב בהצטברותם של התכנים בכל המקצועות
הכלליים כידע מצטבר של התלמידים בחמ"ד. עם זאת הנהלת החמ"ד
סבורה כי עיסוק משמעותי בתכנים אלו דורש פיתוח תכניות בית
ספריות המאופיינות בהתאמות לצרכים מקומיים, תוך שימוש בדרכי
הוראה-למידה חדשניות הכוללות רכישת ידע אודות ערכים, נקיטת
עמדות כלפי ערכים והתנהגות על פי ערכים ציוניים-דתיים. הנהלת
החמ"ד מאמצת את שבע דרכי הגישה לעולם הדעת המפורטות בפרק 2
של החוזר המוזכר לעיל, תוך הדגשת עולם הדעת התורני והציוני
והאקטואליות שלו לכל תחומי החיים ולתקופתנו. לצורך זה ניתנת
אוטונומיה לבתי הספר לבנות תכניות לימודים בתחומי הדעת השונים,
תכניות בין-תחומיות, עידוד פעילויות מחוץ לכותלי בית הספר ובקהילה,
הגדלת אפשרויות היזמה והבחירה של התלמידים, הדגשת תהליכי חקר
והבניה עצמית של ידע, רכישת כלים לאיתור ידע באמצעות הטכנולוגיות
  		  
המתקדמות ולשימוש בו וטיפוח הסגוליות של כל לומד תוך זימון
אפשרויות מגוונות ללמידה ולהערכתה. כל זה אמור לקדם בוגר בעל
הכרה והתנהגות אמונית-דתית, אזרח המדינה, מעורב עם הבריות,
משתלב בחברה על ידי השתתפות, תרומה והשפעה, סקרן, בעל מכוונות
עצמית, שותף ופעיל בבניית ידע.
 		  
לפרק 2 - "תכנית היסוד"  2. 
תכניות הלימודים הנהוגות משמשות נקודות מסגרת מנחה לתכנון
הלימודים הבית ספרי, יחד עם נקודות מוצא ייחודיות לכל בית ספר,
לפי הצרכים של אוכלוסיית התלמידים והקהילה.
להלן השלמות לגישות השונות לעולם הדעת המיוחדות לחינוך
הממלכתי-דתי:  		  
לתת-סעיף 2.1, הגישה הסימבולית לשונית: לצד הטיפול בשפה
כ"לשון אם" ורכישת שפות זרות יודגשו בחמ"ד רבדיה השונים של
השפה העברית: שפת התנ"ך, המשנה והתלמוד, המדרש והאגדה,
לשון חכמים והלשון של סידור התפילות.  		    
לתת-סעיף 2.3, הגישה המורשתית-תרבותית (בזיקה ללימודי
הקודש): גישה זו היא עמוד השדרה של החינוך הממלכתי הדתי,
והיא תהיה במקרים רבים הציר המרכזי של תכנון הלימודים
הבין-תחומי המוסרי ובכלל זה סידור התפילות, מחשבת ישראל,
מורשת קהילות ישראל, האמנויות, יודאיקה, ספרות ערבית,
מוזיקה וליטורגיטה.  		    
לתת-סעיף 2.4, הגישה החברתית-הומניסטית: גישה זו
מפוצלת בחמ"ד לשני מוקדים: האחד - היסטוריה, אזרחות
ודמוקרטיה כחלק מתפיסתה הציונית-דתית של משנת החמ"ד.
אזרחות טובה ושמירת החוק וכיבוד מוסדות השלטון
והדמוקרטיה הם תנאי הכרחי לחיים של קוממיות בארצנו. השני -
לימודי מולדת וחברה, גיאוגרפיה, חינוך חברתי וכישורי חיים
כהזדמנות לפיתוח הבנתם של התלמידים את התופעות החברתיות,
הסדר והארגון שלהן ולפיתוח מעורבות ומחויבות חברתית על ידי
נטילת חלק פעיל בחברת הילדים ובמוסדותיה הדמוקרטיים
ובתרומה לקהילה; זאת תוך הבנת יחסי הגומלין והקשרים שבין
הסביבה הפיזית לסביבה האנושית שהם חיים בה.  		    
לתת-סעיף 2.6, הגישה האסתטית-אמנותית: גישה זו, הכוללת
מקצועות בחירה (ספרות, מוזיקה, ציור, מחול ותיאטרון), יכולה
לבוא לידי ביטוי כחלק מהנושאים הבין-תחומיים שכל בית ספר
יפתח וכן כמקצועות נפרדים - הכול לפי תכניות הלימודים
המאושרות על ידי החמ"ד.
  		    
לפרק 3 - "אפיוני מבנה הלימודים"  3. 
לתת-סעיף 3.1 - אוטונומיה לבית הספר: בלימודי הקודש על
בית הספר לתאם עם הפיקוח את תכניותיו ולקבל אישור לפני
ההפעלה. בכל מקרה יש להבטיח כי התכנית המקומית עולה בקנה
אחד עם המסמך "מבנה הלימודים בבית הספר הממ"ד" שפורסם
בשנת התשנ"ז.  		    
לתת-סעיף 3.2 - קידום תלמידים במקום מיונם: יש להדגיש
כי אין למיין תלמידים אלא לקדמם בתחום של הערכים הדתיים
ולא רק בתכנים הלימודיים ובמיומנויות היסוד.
  		    
לפרק 4 - "דרכי ארגון"  4. 
בחמ"ד יש לתאם עם הפיקוח את דרכי הארגון המפורטות בחוזר ולקבל
אישור לפני הפעלתן.