חוזר זה מבוטל
למעבר לחוזר המעודכן לחצן כאן
בטיחות, ביטחון ושעת חירום 5.
בטיחות 5.1
הבטחת הבטיחות במעבדות 5.1‎-31
 
1 בפברואר 2002
  		   תאריך תחולה 
החלפת נוהל 6
בחוזר המיוחד ז',
התשנ"ז  		   מטרת הפרסום  


1. תקן בטיחות מעבדה בבית הספר העל-יסודי
  
כללי  1.1
הנחיות התכנון מיועדות להציע פתרונות לתשתית הפיזית הנדרשת להוראת המדעים,
בהתאם לצרכים של המקצועות השונים בחטיבות הגיל השונות.  		 1.1.1
  		  
ההנחיות מתייחסות להוראת המדעים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הנחיות לחדרים
להוראת הטכנולוגיה תפורסמנה בנפרד.  		 1.1.2
  		  
מספר התלמידים בקבוצת עבודה בלימודי המדע והטכנולוגיה בחטיבת הביניים לא יעלה על
28. מספר זה כפוף לביקורת של ועדת מעקב.  		 1.1.3
  		  
המעבדות תיבנינה בדרך כלל כמעבדות רב-תכליתית, ללא דיפרנציאציה, והוראת המקצועות
השונים תיעשה בהן בזמנים שונים.
  		 1.1.4
  		  
 
מרכז מדעים בית-ספרי  1.2
רצוי לרכז את המעבדות ואת כל הפונקציות הנלוות אליהן במוקד הלוגיסטי, כגון חדרי הכנה
ואחסון, מרכזייה פדגוגית וכדומה, במקבץ אחד, חד-מפלסי. אם המעבדות אינן מרוכזות
במקבץ אחד, יש לבנות כמה
  		 1.2.1
  		  
מקבצים, כל מקבץ במפלס אחד ובו כמה מעבדות ומוקד לוגיסטי שהן נסמכות עליו.   
מרכז המדעים ימוקם במקום מרכזי בבית-הספר, באופן שיאפשר גישה נוחה אל כל
המתקנים שבמרכז.  		 1.2.2
  		  
בבתי-ספר על-יסודיים שש-שנתיים גדולים (חטיבת הביניים והחטיבה עליונה), שמספר
כיתות חטיבת הביניים בהם עולה על 12, יתוכנן מרכז מדעים נפרד לחטיבת הביניים.  		 1.2.3
  		  
בבתי-ספר על-יסודיים שש-שנתיים קטנים יהיה מרכז מדעים אחד משותף לחטיבת הביניים
ולחטיבה העליונה, ושטחו יהיה על-פי התקן של חטיבת הביניים.  		 1.2.4
  		  
גודל מעבדות המדעים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה יהיה 64 מ"ר; גודל מעבדות
הטכנולוגיה בחטיבה העליונה יהיה 75 מ"ר.
  		 1.2.5
  		  
 
חדר המעבדה/חדר המדעים  1.3
המבנה  1.3.1
  		  
רצפת החדר תהיה במפלס אחד, ואין להקים מעבדות מדורגות. מומלץ להשתמש
במודול רוחב קובע של 7.80 מ' ובמידות אורך שהן כפולות של 1.20 מ'.  		 א.   
רצוי להימנע מתכנון אלמנטים קונסטרוקטיביים במחיצות שבין חדרי המדעים, כדי
לאפשר את הגמשת גודל החדרים בעתיד.  		 ב.   
תאורה ואוורור  1.3.2
  		  
החלונות והאשנבים של המעבדה ייקבעו מבחינת מיקומם ומידותיהם באופן שיבטיחו
תנאי ראייה ואוורור נאותים; שטח החלונות לא יהיה פחות מחמישית משטחה של
הרצפה.  		 א.   
רצוי לתכנן תמיכה על-ידי אוורור מכני.  ב.   
מים  1.3.3
  		  
אספקת המים תהיה בקירות ההיקפיים. בכל מעבדה יש להתקין 4 כיורים.  א.   
מומלץ כיור מחומר עמיד לכימיקלים, בגודל מרבי של X6040 ס"מ.  ב.   
הכיורים ייקבעו בתוך המדף ההיקפי, לאורך הקירות, ויחולקו הומוגנית במעבדה
על-ידי שלושה-ארבעה קירות.  		 ג.   
כיור אחד ייקבע סמוך לשולחן המורה.
  		 ד.   
מומלץ ברז מעבדה שאפשר להרכיב על פייתו צינור גומי בקוטר של 10‎-5 ס"מ. הברזים
ייקבעו בקו אמצע הכיור וגבוה מספיק כדי לאפשר שטיפת כלים ארוכים. הקיר מעל
המדף, באזור הכיור, יצופה בשלוש שורות חרסינה (לא יותר מ-45 ס"מ) או בציפוי
מועיל אחר.  		 ה.   
בכל מעבדה יש להתקין מחסום רצפה אחד בקוטר של 4 אינצ'ים, שייקבע בפינת החדר
הנמצאת ליד קיר החלונות.  		 ו.   
מערכת הביוב של המבנה תיבנה מחומרים עמידים בקורוזיה כגון P.V.C.  ז.   
מקלחת חירום ומתקן לשטיפת עיניים  1.3.4
  		  
בקרבת פתח היציאה של המעבדות שמרבים להשתמש בהן בכימיקלים יימצאו מקלחת
חירום ומתקן לשטיפת עיניים. יש להבטיח ניקוז נאות ברצפה למתקנים אלה.  		  
חשמל  1.3.5
  		  
אספקת החשמל תהיה מן הקירות ההיקפיים.  א.   
יש לקבוע כ-10 שקעים במתח 220 וולט שיפוזרו הומוגנית על הקירות תוך התחשבות
במיקומם של שולחנות העבודה של התלמידים.  		 ב.   
כל השקעים לשימוש התלמידים יהיו בגובה של 120‎-100 ס"מ, ויהיו קשורים למתג
מרכזי בקרבת המורה, באופן שאפשר יהיה לנתק את הזרם לתלמידים בכל עת.  		 ג.   
נוסף לשקעים לשימוש התלמידים, יש לקבוע, במעגל נפרד, שקעים שיעמדו לרשות
המורה - שקע אחד לפחות על כל קיר.  		 ד.   
בקיר החזית יהיו 2 שקעים, אחד מהם בקרבת הלוח, ליד המורה, בגובה של כ-180
ס"מ. כמו כן יש להתקין ממסר פחת בן 30 מילי-אמפר.  		 ה.   
אם יש צורך במתחים שונים ובזרם ישר, ייעשה הדבר באמצעות ספקי זרם ניידים
שיוזנו מהרשת של 200 וולט, כנאמר לעיל, ולא באמצעות לוח פיקוד.  		 ו.   
תקשורת  1.3.6
  		  
רשת תקשורתית תחבר את כל חלקי בית-הספר לקראת התקנתה של מערכת תקשוב
בכל חלקי בית-הספר.  		 א.   
רשת התקשורת יכולה לשלב שלושה סוגי מערכות:  ב.   
תקשורת מחשבים
  		 1)   
מערכת כריזה (אודיאו)  2)   
מערכת וידיאו.  3)   
את התקנת קווי התקשורת רצוי להכין רק לאחר שהוגדרו הצרכים המדויקים, מאחר
שהם משתנים תכופות. הקווים יותקנו על הקירות. ליד כל נקודת תקשורת יש להתקין
6 שקעים חשמליים.  		 ג.   
גז  1.3.7
  		  
במעבדות שמתקיימים בהן לימודי התמחות בכימייה יש להתקין מערכת אספקת גז
היקפית.  		 א.   
במעבדות אחרות אפשר להשתמש במבערי גז ניידים.  ב.   
במעבדות שמותקנת בהן אספקת גז היקפית יש להגן על צנרת הגז למניעת פגיעות
מכניות.  		 ג.   
מנדף  1.3.8
  		  
במעבדות שבהן מרבים להשתמש בכימיקלים יש להשתמש במנדף.  א.   
מומלץ להשתמש במנדף נייד (מנדף ספינה) כתחליף למנדף הקבוע.  ב.   
מנדפי ספיגה חייבים באישורי בטיחות מתאימים לתקינות פעולתם ולבטיחותם.  ג.   
לוח  1.3.9
  		  
רצוי שלוח המורה ייקבע על הקיר הארוך ביותר של המעבדה.  א.   
אורך הלוח לא יהיה פחות מ-3 מ', ורוחבו (גובהו) לא פחות מ-1.20 מ'.  ב.   
בצדי הלוח ייקבע לוח נעיצה המאפשר לקבוע אמצעי הוראה (כגון מפות). רוחבו של
הלוח יהיה כ-60 ס"מ.  		 ג.   
סידורי האפלה והקרנה  1.3.1
0  		  
המעבדה תתוכנן באופן שיוכלו להיקבע בה התקנים נוחים להאפלה ולהקרנה.  א.   
סידורי ההאפלה צריכים לאפשר את האפלת המעבדה ואת הארתה מחדש (באור יום)
במהירות, תוך כדי מהלך השיעור.  		 ב.   
הווילונות וסידורי ההאפלה יהיו מחומרים לא דליקים.  ג.   
יש לדאוג להתקן מתאים לאקרן.
  		 ד.   
ריהוט קבוע  1.3.1
1  		  
יש לקבוע יחידה היקפית - מדף לאורך הקירות במעבדה, בגובה שולחנות התלמידים:
75 ס"מ.  		 א.   
המדף יהיה ברוחב של 50 ס"מ לפחות, ויצופה בציפוי עמיד לנוזלים ולכימיקלים ועומד
בתקני אש.  		 ב.   
החללים מתחת לכיורים ייסגרו בדלת.  ג.   
רצוי להתקין בכל מעבדה ארון תצוגה (ויטרינה) תלוי על הקיר, סגור בדלת זכוכית.
מידות הארון: רוחב: כ-60 ס"מ; אורך: כ-120 ס"מ; עומק: כ-30 ס"מ.  		 ד.   
במסדרונות שליד חדרי המעבדה רצוי להתקין לוחות תצוגה ומודעות בגובה 100‎-80
ס"מ ובאורך האפשרי. הלוחות יהיו עשויים חומר נעיצה (סנדוויץ מצופה סלוטקס, שעם
או P.V.C מיוחד לנעיצה), ויהיו נתונים בתוך מסגרת אלומיניום או עץ.  		 ה.   
אפשרויות התלייה תהיינה באמצעות מסילות אלומיניום, משולבות בשולי התקרה
האקוסטית או באמצעות ווים בקיר.  		 ו.   
הלוחות יונחו בין זוגות פסי עץ או אלומיניום קבועים בקיר, בגבהים המתאימים.  ז.   
ריהוט לתלמידים ולמורה  1.3.1
2  		  
העיקרון המנחה הוא גמישות מרבית בריהוט לתלמידים. משום כך יהיה הריהוט נייד,
ולא קבוע לרצפת המעבדה.  		 א.   
דרושים 8‎-6 שולחנות מסיביים (הכול בהתאם לתנאים הספציפיים בכל מעבדה),
בגודל X80140 ס"מ ובגובה סטנדרטי של 75 ס"מ.  		 ב.   
פני השולחנות יהיו חלקים ונקיים מכל אבזרים. לוח השולחן יהיה עשוי עץ ומצופה
ציפוי עמיד לנוזלים ולכימיקלים ועומד בתקני אש. או ציפוי אחר מתאים. רצוי שמידות
הרוחב של מסגרת השולחן תהיינה קטנות ב-10 ס"מ בערך מרוחב לוח השולחן, באופן
שהלוח יבלוט כ-5 ס"מ מכל צד.  		 ג.   
השולחן יאפשר ישיבה מ-4 צדדיו, ללא הפרעה.  ד.   
הכיסאות יהיו רגילים, עם משענת, לא מרופדים ולא מסתובבים, ומותאמים לגובה
השולחן.
  		 ה.   
שולחן המורה יהיה בממדים של 70‎-60-140 ס"מ. גובה שולחן המורה יהיה כ-85
ס"מ, והוא לא יוצב על במה.  		 ו.   
יש להתאים את גובה הכיסא של המורה לגובה השולחן.  ז.   
בשולחן המורה יש להתקין ארונות הניתנים לנעילה, וכן מגרות.  ח.   
מוקד לוגיסטי  1.3.1
3  		  
המוקד הלוגיסטי ישרת את הצרכים האלה:  א.   
אחסון כימיקלים (בבתי-ספר קטנים ארון מאוורר בעומק של 25 ס"מ, הניתן
לנעילה; בבתי-ספר גדולים מחסן סגור בשטח של 5 מ"ר, מאוורר היטב וניתן
לנעילה)  		 1)   
הכנת חומרים למעבדות  2)   
הפעלת מרכזייה פדגוגית זוטא  3)   
אחסון ציוד משותף לכל המעבדות  4)   
הכנת עבודות תלמידים כפרויקטים אישיים ועבודות גמר (לחטיבה העליונה
בלבד).  		 5)   
המוקד הלוגיסטי משרת את כל המעבדות, והגישה אליו צריכה להיות ישירה ככל
האפשר. מומלץ אפוא למקמו במקום מרכזי.  		 ב.   
שטחי הנטו של המוקד הלוגיסטי הוגדרו בסעיף הקודם. קיימות אפשרויות אחדות
לניצול שטחים אלה:  		 ג.   
כחלל אחד, פתוח, או כחלל מחולק לתחומים לפי הפונקציות  1)   
כחלל מפוצל, שבו חדר מרכזי ופונקציות ההכנה ממוקמות בצמוד למעבדות.
סידור זה חשוב במיוחד בבתי-ספר שמספר חדרי המדעים שלהם גדול, וכן
במקום שיש פעילות רבה בכימיקלים, הדורשת חדר נפרד.  		 2)   
בטיחות  1.3.1
4  		  
לעניין בטיחות המבנה והאבזרים יש למלא אחר כל ההוראות העדכניות של הרשויות
המוסמכות: משרד החינוך, המוסד לבטיחות ולגיהות, מכון התקנים הישראלי, שירותי
הכבאות, משרד הבריאות, משרד הפנים ורשויות נוספות.  		 א.   
פרטים עיקריים בנושא זה מופיעים להלן, ב-1.2, "הנחיות בטיחות לתכנון מעבדה".
  		 ב.   
הנחיות בטיחות לתכנון המעבדה
  		 2. 
 
חומרי ציפוי וגימור  2.1
כל הקירות של חדרי המעבדה וחדרי העזר (חדרי ההכנה, מחסני הכימיקלים וכו') ייבנו
מחומרים בעלי עמידות-אש תקנית של שעתיים, לפחות, ותותקנה בהם דלתות בעלות
עמידות-אש מזערית של שעה אחת.  		 2.1.1
  		  
כל החדירות (צנרת, תעלות מיזוג אוויר וכו') והפתחים יהיו בעלי עמידות-אש כנאמר לעיל
ו"מוגנים" (אטומים מפני חדירת חום, עשן ואש) או מצוידים בתריסי-אש אוטומטיים.  		 2.1.2
  		  
הציפויים וחומרי הגימור בחדר המעבדה, במחסנים ובחדר ההכנה יהיו, ככל האפשר, בלתי
בעירים. רצוי שכל הקירות יצופו בחומר הניתן לרחיצה (חרסינה, קרמיקה וכו').  		 2.1.3
  		  
ציפוי הרצפה באגף חדרי המעבדות יהיה בלתי בעיר (דרגת בעירות לפי תקן ישראלי 755).  2.1.4
  		  
יש להימנע משימוש באסבסט או בחומרים המכילים אסבסט בכל צורה שהיא: לבידוד,
לציפוי ובחלקים של מכשירים ואבזרים.  		 2.1.5
  		  
ציפוי שולחנות במתכת אסור בכל מקום שמשתמשים בו לפעמים גם במכשירי חשמל.
  		 2.1.6
  		  
   
מעברים ודלתות  2.2
רצוי להבטיח לאגף חדרי המעבדות דרך מילוט נפרדת מזו המיועדת לאגפי כיתות לימוד
ולאולמי התקהלות.  		 2.2.1
  		  
רוחבו של אחד המעברים יהיה 1.1 מ', לפחות; הוא יהיה חופשי מכל מכשול, לרבות ריהוט
וציוד הבולטים לתוכו.  		 2.2.2
  		  
במעבדה תהיינה - בקצוות שונים של החדר - שתי דלתות, שתיפתחנה כלפי חוץ, ולהן קשר
ישיר למסדרון. רוחבן - 1.1 מ' לפחות.  		 2.2.3
  		  
רק אם המבנה אינו מאפשר פתיחת דלת שנייה למסדרון תשמש הדלת שבין המעבדה לחדר
ההכנה יציאת חירום. במקרה זה יהיה המפתח תלוי דרך קבע ליד הדלת המעבירה מחדר
ההכנה אל הפרוזדור, והדלת שבין המעבדה לחדר ההכנה לא תהיה נעולה בשעת השיעורים.
 2.2.4
  		  
חדרי ההכנה הצמודים לחדרי מעבדות יצוידו ביציאה נוספת (לא דרך חדר המעבדה). הדלת
בחדר ההכנה שאינה פונה למעבדה תיפתח כלפי חוץ.
  		 2.2.5
  		  
 
צנרת  2.3
כל הצנרת הטכנית (צינורות, ברזים, מתגים) תסומן בגוני היכר ובתוויות זיהוי, לפי התקן
הישראלי 657.  		 2.3.1
  		  
לכל סוגי הצנרת (מים, חשמל, גז וכו') המגיעים לשני מקומות או יותר בתוך חדר המעבדה
חייב להיות מתג או ברז ניתוק כללי נפרד עבור אותו חדר שיותקן ליד מקום המורה.  		 2.3.2
  		  
למתגים ולברזים חייבת להיות גישה שקל להבחין בה.  2.3.3
  		  
יש לשלט את הברזים.
  		 2.3.4
  		  
 
גז  2.4
מומלץ להשתמש במבערי גז ניידים רק בבתי-ספר שקיימת בהם "מגמה" לכימייה לבחינות
הבגרות.  		 2.4.1
  		  
הפעלת המבער תהיה באחריות המורה/המדריך, לאחר שהמבער יובטח מפני נפילה.  2.4.2
  		  
בתום השימוש יאוחסנו המבערים במקום מוגן ובנפרד ממקום אכסון הכימיקלים, בארגז
קשיח וסגור.  		 2.4.3
  		  
אפשר להתקין במעבדה אחת אספקת גז היקפית על הקירות. במקרה זה צריך להרחיק את
הצינורות מקווי החשמל ולמנוע את האפשרות שתלמיד ייגע בבת אחת בצינור הגז ובמתקני
החשמל. יש להגן על צנרת הגז למניעת פגיעות מכניות באותם קטעים שאינם צמודים לקיר.  		 2.4.4
  		  
צינורות גומי שיחוברו למבערים יהיו קצרים ככל האפשר.  2.4.5
  		  
את מבערי הגז הניידים יש לצייד בכן יציב, שלא יתהפך בנקל.
  		 2.4.6
  		  
 
מנדף  2.5
בבתי-ספר שמתקיימים בהם לימודי התמחות בכימייה רצוי להתקין מנדף באחת המעבדות
שתיועד בעיקר לכימייה. המנדף יהיה דו-צדדי, ייקבע בקיר שבין חדר ההכנה למעבדה,
וישרת את שניהם כאחד. אלה מידות המנדף: 70‎-60-90 ס"מ.  		 2.5.1
  		  
מנדפים על כל מרכיביהם, משולחן העבודה ועד לכיפת היניקה, ייבנו רק מחומרים בלתי
בעירים. המחיצות השקופות של המנדף תיבנינה מזכוכית משוריינת, ורק בחלון הקדמי
המתרומם אפשר להתקין זכוכית ביטחון תלת-שכבתית או לוחות פלסטיים עמידי-ניפוץ
(פלקסיגלס, פוליקרבונט וכד').
  		 2.5.2
  		  
החלון המתרומם יובטח מפני נפילה מקרית, וסגירתו המרכזית חייבת להשאיר מרווח,
ברוחב 2 ס"מ בערך, בין מסגרת החלון לשולחן העבודה. מתקן היניקה יבטיח מהירות של
30 מ'/דקה על פני השולחן. נורת סימון אדומה תצביע על מצבו התפעולי של המתקן. ארובות
מתקן היניקה תהיינה גבוהות ב-100 ס"מ לפחות מעל פני הגג.  		 2.5.3
  		  
כל מנגנוני ההפעלה (ברזים ומתגים למיניהם) של מערכות השירות (מים, גז, חשמל) יהיו
מחוץ למנדף.  		 2.5.4
  		  
יש אפשרות להשתמש במנדף נייד (מנדף ספיגה) כתחליף למנדף הקבוע. מנדפי ספיגה ניידים
טעונים אישורי בטיחות מתאימים לתקינות פעולתם ולבטיחותה.
  		 2.5.5
  		  
 
מחסן כימיקלים  2.6
רצוי כי כימיקלים יאוחסנו במחסן נפרד, שיהיה מאוורר היטב הן בחלקו התחתון והן
בחלקו העליון ומוגן מפני קרינה ישירה וממושכת של השמש. פרטים מלאים על מחסן
הכימיקלים ראה ב-4.4 להלן.  		 2.6.1
  		  
שטח מחסן הכימיקלים יהיה כ-5 מ"ר. באגף חדרי המעבדות, שיכלול 3 מעבדות ויותר, רצוי
לתכנן מחסן כימיקלים נפרד.  		 2.6.2
  		  
דלתות המחסן תצוידנה במנעול צילינדר.  2.6.3
  		  
רצוי שמחסן הכימיקלים ייקבע סמוך לחדר ההכנה.
  		 2.6.4
  		  
בטיחות בביצוע ניסויים, וכן בהפעלה, בשימוש, באחסון ובסילוק של חומרים
  		 3. 
 
נוהלי בטיחות כלליים  3.1
השמירה על כללי הבטיחות מותנית בהפצת מידע בין מורים, לבורנטים ותלמידים, בהסברה,
בשילוט ובסימון ברור ומהימן. על רכז המעבדה או על האחראי לה לדאוג שכל מורה ילמד
את כללי הבטיחות וגם יבין את חשיבותם ואת יסודם התיאורטי.  		 3.1.1
  		  
בתחילת העבודה יש לשוחח עם התלמידים על נושא הבטיחות במעבדה ועל כללי הזהירות
המלווים את העבודה. יש לחזור ולשוחח על נושא זה לפני ביצוע ניסויים בעלי סיכון מיוחד
או במקרים שהשיעור או הפעילות במעבדה מזמנים זאת.
  		 3.1.2
  		  
על המורה ללמוד את הסיכונים שבניסויים מסוימים. רשימת ניסויים כאלה ואמצעי
הזהירות בביצועם צריכה להימצא בידי כל מורה. לכל מכשיר המשמש לניסויים מסוכנים
יצורף דף מידע המסכם בקיצור את אמצעי ההגנה מפני הסכנות.  		 3.1.3
  		  
כל החומרים המאוחסנים במעבדה יסומנו בשלטים ברורים ועמידים בפני רטיבות וכדומה.
פעם בשנה לפחות תיערך ביקורת הסימון והשילוט. גם על מדפי הארונות, על המגרות ועל
המכלים של האבזרים השונים יסומן תוכנם.  		 3.1.4
  		  
לא תינתן לתלמידים גישה אל חומרים או אל מכשירים בעלי סיכון גבוה.  3.1.5
  		  
יש להסב את תשומת-לב התלמידים לנושאי הבטיחות בעזרת שלטי אזהרה, תזכורות או
תמונות שעניינן בטיחות בעבודה. אולם יש להחליפם מדי פעם, כדי שיעילותם לא תפחת.
  		 3.1.6
  		  
   
ציוד וחומרים  3.2
רק ציוד וחומרים שאושרו על-ידי משרד החינוך יהיו מותרים לאחסון ולשימוש בשיעורים
ובפעילויות אחרות הקשורים למקצוע.  		 3.2.1
  		  
הציוד והמכשירים חייבים להיות במצב תקין; אסור להשתמש בציוד או במכשירים פגומים.
 3.2.2
  		  
ציוד וחומרים יוצאו ממקום אחסונם ברשותו של המורה האחראי, הלבורנט או מנהל
המוסד החינוכי.  		 3.2.3
  		  
לא יימצאו תלמידים במעבדה ללא השגחת מורה. המורה רשאי למנות תורנים שיעבדו
במעבדה שלא בנוכחותו. במקרה זה עליו לדאוג שארונות הכימיקלים יהיו נעולים, וכן
שציוד העלול לגרום לתאונה יהיה בארון נעול.  		 3.2.4
  		  
המעבדה וחדר ההכנה יהיו נעולים כאשר אין מתקיימים בהם לימודים. יש לנתק את הזרם
מנקודות החשמל העומדות לרשות התלמידים. אם יש אספקת גז מרכזית, יש לסגור את
הברז הראשי. בכל מקרה יש להקפיד, שברזי הגז (בין במבערים ניידים ובין באספקה
מרכזית) יהיו סגורים לפני עזיבת המעבדה.
  		 3.2.5
  		  
 
חומרים אסורים לשימוש במעבדה  3.3
חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים  3.3.1
  		  
ארסן וכל תרכובותיו  א.   
אסבסט  ב.   
בנזן  ג.   
בנזידין  ד.   
אנילין  ה.   
כרום וכמה תרכובות כרום (אבץ כרומאטי, עופרת כרומאטית, סידן כרומאטי, בריום
כרומאט, סטרונציום כרומאט, כרומיום תלת-חמצני)  		 ו.   
נפתילאמין  ז.   
ניקל  ח.   
פיח, עטרן ושמנים מינרליים  ט.   
ויניל כלוריד  י.   
אקרילוניטריל (אקריל אמיד)  יא.   
אתילן דיברומיד (דו ברומואתן)  יב.   
פחמן ארבע-כלורי  יג.   
כלורופורם  יד.   
פורמאלדהיד  טו.   
אתילן אוקסיד  טז.   
קדמיום ותרכובותיו.  יז.   
כספית חמצנית וכספית כלורית  יח.   
חומרים האסורים, אך אינם חשודים כמסרטנים  3.3.2
  		  
כלורו-מתאן  א.   
דו-כלורו-מתאן (מתילן דיכלוריד)  ב.   
הקסאן.  ג.   
לגבי חומרים שאינם מופיעים ברשימה ובטיחות השימוש בהם מוטלת בספק, יש לקבל
אישור לשימוש בהם מהמפמ"ר לכימייה או מהמפמ"ר לכימייה טכנולוגית.
  		 3.3.3
  		  
 
אחסון  3.4
אין להסתיר חלונות ודלתות ואין לחסום מעברים - אפילו בחלקם בלבד או לזמן קצר מאוד -
במכשירים, בחומרים ובחבילות כלשהן.  		 3.4.1
  		  
כימיקלים, חומרים רעילים וחומרים דליקים יישמרו בארונות נפרדים ונעולים. על הארון
יהיה שלט אזהרה - "זהירות, חומרים דליקים ורעילים!" - שיאסור את פתיחתו ללא רשות
האחראי. חדר האחסון יהיה נעול, והכניסה תהיה מותרת רק למורה וללבורנט.  		 3.4.2
  		  
אין למקם את ארון הכימיקלים ליד דלת היציאה, כי בכך עלולה להיחסם היציאה במקרה
של שרפה.  		 3.4.3
  		  
מדפים בארונות ובאצטבאות לאחסון ציוד וחומרים יותקנו באופן שתימנע נפילת הציוד
והחומרים המונחים עליהם. יש להתקין בקצה המדף פס מגן (קנט) למניעת נפילה.  		 3.4.4
  		  
בדופן העליונה ובבסיס הארון חייבים להיות חורים שיאפשרו אוורור מתאים ופליטת גזים.  3.4.5
  		  
אבזרים מתגלגלים יישמרו באריזתם המקורית או בקופסאות מסומנות ובגובה של 1.50 מ'
לכל היותר.  		 3.4.6
  		  
רצוי לאחסן חומרים במחסן מיוחד, ולא יחד עם שאר הציוד של המעבדה. במעבדה יש
להחזיק רק את הדרוש לצורך מיידי.  		 3.4.7
  		  
על כל בקבוק יסומן תוכנו, ותצוין אזהרה אם תוכן הבקבוק רעיל או דליק.  3.4.8
  		  
יש להחזיק חומרים נדיפים ודליקים במנדף או בארון מאוורר.  3.4.9
  		  
על הטיפול בחומרים רדיואקטיביים - אחסונם, שמירתם מפני מגע יד זרה או אנשים בלתי
מורשים לכך - חלות תקנות משרד הבריאות והוועדה לאנרגיה אטומית. העתק תקנות אלה
יימצא סמוך לאריזת החומרים הרדיואקטיביים או סמוך למקום שמירתם.  		 3.4.1
0  		  
כמויות הכימיקלים שיימצאו בחדר ההכנה ובחדר המדעים לא תעלינה בשום מקרה על
צורכי העבודה השוטפת או על הכמויות שקובעים התקנים שפורסמו על-ידי משרדנו.  		 3.4.1
1  		  
מכלים גדולים או ציוד כבד יש להניח על המדף התחתון, כדי למנוע את נפילתם.
  		 3.4.1
2  		  
חומרים דליקים (אתר, בנזין וכד') חייבים להיות במדף העליון. בדרך זו האדים יכולים
להיפלט דרך חורי האוורור, והם לא יבואו במגע עם חומרים אחרים בארון.  		 3.4.1
3  		  
חומרים מאכלים (חומצות, בסיסים וכד') יאוחסנו במדף התחתון, כדי שלא יישפכו על
חומרים אחרים.  		 3.4.1
4  		  
אין למלא את אריזות הנוזלים עד לשפתם.  3.4.1
5  		  
הנחיות מפורטות לאחסון כימיקלים על פי קבוצות ראה ב-4.4 להלן.
  		 3.4.1
6  		  
 
כלי זכוכית  3.5
כלי זכוכית יש לבדוק לפני השימוש, כדי לוודא שאין בהם פגמים.  3.5.1
  		  
כלי זכוכית פגומים יוחזקו בנפרד מכלי זכוכית תקינים. כלים שאינם ניתנים לתיקון יסולקו
באמצעות כלי אשפה מיוחדים לצורך זה.  		 3.5.2
  		  
אין להשתמש בכלי זכוכית שקצותיהם חדים. אין להפעיל כוח בטיפול כלשהו בכלי זכוכית.  3.5.3
  		  
אין לשאת כלי זכוכית בידיים רטובות.  3.5.4
  		  
צינורות או מוטות זכוכית יובלו תמיד במאונך.  3.5.5
  		  
אין לשאת כלי קיבול כבדים מזכוכית בצווארם בלבד; לצורך העברתם יש להשתמש במתקן
נשיאה (קופסה, מגש בעל שוליים מוגבהים וכד'). בקבוק כימיקלים יש לשאת בגופו ולא
בצווארו.  		 3.5.6
  		  
אין לאחסן כלי זכוכית אחד בתוך כלי זכוכית אחר. מבחנות יש לאחסן בתוך כלי מתאים.  3.5.7
  		  
יש לרכז כלי זכוכית מלוכלכים המיועדים לשטיפה בתוך קערת פלסטיק ולא להניחם על
קרקעית הכיור.
  		 3.5.8
  		  
 
מערכות חשמל  3.6
כל התקני מערכות החשמל ייבדקו לעתים מזומנות על-ידי חשמלאי מוסמך.  3.6.1
  		  
מכשיר המופעל על-ידי התלמידים בבית-ספר יסודי לא יהיה במתח גבוה מ-24 וולט, אלא
אם הוא מוגן בממסר זרם דלף (נגד התחשמלות), ברגישות של 30 מיליאמפר ובהשגחת
המורה.  		 3.6.2
  		  
מכשיר חשמלי המוזן על-ידי רשת חברת החשמל יופעל על-ידי התלמידים אך ורק באישור
המורה ולאחר שהמורה יוודא שהכלי תקין והתלמידים מכירים כראוי את השימוש הנכון בו
ויודעים את כללי הבטיחות.
  		 3.6.3
  		  
אספקת הזרם לנקודות החשמל לשימוש התלמידים חייבת להיות בפיקוחו של המורה,
באמצעות מפסק ראשי שיהיה בשליטתו.  		 3.6.4
  		  
הציוד החשמלי של האקוואריום יופעל אך ורק במתח שלא יעלה על 24 וולט או בציוד בעל
בידוד כפול, מיוחד ומוגן, המיועד לשימוש בתוך המים.  		 3.6.5
  		  
יש להפסיק את הפעלתו של מתקן או מכשיר חשמלי מקולקל, עד לתיקונו על-ידי חשמלאי
מוסמך.  		 3.6.6
  		  
יש להתקין מפסקי ביטחון לכל מערכת הכוח של חדר המדעים במרחק של 5 מ' זה מזה. יש
לוודא שיימצא מפסק בשולחן המורה.
  		 3.6.7
  		  
 
נוהלי עבודה  3.7
אין לשוטט במעבדה ללא צורך.  3.7.1
  		  
אין לסגור את דלת המעבדה בזמן העבודה.  3.7.2
  		  
אין לשחק בכלים ובחומרים העומדים על שולחנות הניסויים.  3.7.3
  		  
רצוי ללבוש חלוק בשעת העבודה. חובה להרכיב משקפי מגן. כאשר העבודה נעשית בחומרים
חריפים או רעילים, יש להשתמש בכפפות.  		 3.7.4
  		  
ניקיון וסדר על שולחן הניסויים ובסביבתו חיוניים לשמירה מפני תקלות. צינורות גומי
ארוכים מדיי עלולים להפוך את הכלים. מכלים ריקים ומכשירים בלתי נדרשים מבלבלים
את העובדים.  		 3.7.5
  		  
יש להבטיח את יציבות הכלים וכל חלקיהם, ובמיוחד את יציבותם של כנים או גלילים
גבוהים. זהירות מיוחדת דרושה כאשר המכשיר גבוה מראש המטפל בו. יש להבטיח מפני
נפילה גם את אמצעי החימום למיניהם כגון כוהליות, מבערי גז ניידים וכד'.  		 3.7.6
  		  
יש לדאוג שיישמר מרחק סביר בין המכשירים ובין המסתכלים בהם, כדי למנוע כל סכנה.
במקרים של חשש (של תנועת גופים, התפוצצות, התזת ניצוצות או טיפות) יש להגן על העובד
ועל הצופים באמצעות שני מסכים שקופים גדולים מחומר פלסטי, עמיד בפני ניפוץ. (המידות
המומלצות למסכים: לצד שהמורה נמצא בו - גובה 90 ס"מ ורוחב 60 ס"מ; לצד שהצופים
נמצאים בו - 75 ס"מ; עובי הפרספקס 5 מ"מ, ללא מסגרות, בתנאי שיהיה על בסיס
מתאים, חזק ויציב.)  		 3.7.7
  		  
נשפך על השולחן או על הרצפה חומר חריף כמו חומצה או בסיס, יש לכסותו בשכבה של חול
או לשטוף אותו במים רבים.
  		 3.7.8
  		  
פסולת מוצקה או נוזלית יש לשפוך לכלים המיוחדים לה (מחרס או מזכוכית), ולא לכיור.  3.7.9
  		  
בעת העברת חומרים נוזליים מבקבוקים יש להחזיק את תחתית הבקבוק ביד אחת ואת
צווארו ביד השנייה.  		 3.7.1
0  		  
השימוש בכלי זכוכית דורש תשומת לב מתמדת. במקרה של שפה שבורה, חדה או
מחוספסת, וכן של סדק בלוחות, במראות, בקעריות, בעדשות, במנסרות וכד', יש להתיך את
הזכוכית בשלהבת או לאטום את הסדק בחומר ליטוש או ציפוי. על התלמיד להודיע על כל
פגם בזכוכית, ועל האחראי למעבדה להבטיח ביקורת מתמדת של פריטי הזכוכית. זכוכית
שאין אפשרות לתקנה יש להשליך לאשפה (עטופה בנייר). יש לאסוף שברי זכוכית בכלי
איסוף.  		 3.7.1
1  		  
חלקי זכוכית ותרמומטרים שחוברו לצינור גומי או לפקק יוצאו מהם מיד אחרי השימוש.
אסור להרחיק זכוכית מצינורות ומפקקים בכוח או להכניסה בכוח, אלא יש להזיזה
בתנועות סיבוב זהירות, כאשר הידיים מוגנות במגבת או בסחבות. אם אין הזכוכית נפרדת
מהפקק או מהצינור, חותכים את הגומי או את הפלסטיק, ומנקים היטב. העברת צינור
זכוכית דרך פקק מנוקב תיעשה בתנאי הזהירות האלה: התאמת גודל הנקב לקוטרו של
הצינור, הכנסת הצינור בתנועה סיבובית (ולא בדחיפות בכוח), שימון הצינור בגליצרין או
הרטבתו במים וכיסוי הידיים בסחבה.  		 3.7.1
2  		  
מבערי גז יהיו תמיד רחוקים משפת השולחן, וייקבעו בצורה יציבה. להפסקה קצרה
משאירים את השלהבת רק כשהיא צהובה (כדי שיראו אותה ולא יכוו); להפסקה ממושכת
מכבים את המבער.  		 3.7.1
3  		  
עבודה בטוחה עם מבער  3.7.1
4  		  
בשעת חימום חומרים יש להפנות את פי הכלי בכיוון שאין בו בני-אדם ולהרחיק את
הכלי מהצופים.  		 א.   
בעת חימום מבחנה יש להפנות את פי המבחנה באופן שהאדים היוצאים בזמן החימום
לא יפגעו בצופים.  		 ב.   
לעולם אין מחזיקים חומרים חמים מעל ראשי המורה והתלמידים.  ג.   
אין להניח גוף חם אפילו לרגע ללא הגנה או השגחה מעולה, כדי למנוע היכוות.  ד.   
לפני הדלקת אש או מחמם כלשהו יש לבדוק אם אין חומר דליק בקרבת מקום.
  		 ה.   
אין לחמם נוזל דליק בכלי פתוח.  ו.   
חומרים רעילים יחוממו במנדף, ובהעדר מנדף - בקרבת חלון פתוח. אין להריח אדים
של חומר כלשהו.  		 ז.   
מתקני הקבע החשמליים, לרבות החוטים ואבזרי החיבור, יהיו תמיד תקינים ובלי כל
ליקויים בחיבורים ובבידוד. יש להשתמש באבזרי חשמל תקניים בלבד.  		 ח.   
אוטוקלב או סיר-לחץ יש לבדוק שלוש פעמים בשנה את תקינותם, ובמיוחד אטמי גומי,
צירים וכדומה.  		 ט.   
ניסויים בכספית ובמכשירים שנמצאת בהם כספית יש לערוך על "מגש-כספית" (מגש
בעל שוליים בגובה 5‎-4 ס"מ, ללא חריצים, הקולט כל טיפה שתישפך ומגלה אותה).
לאיסוף טיפות תהיה מוכנה "מלקטת כספית", כעין צבת או מספריים שקצותם רבעי
כדור או חצאי-כדור. אם תישפך כספית, צריך לקלוט את כולה ולאוורר את החדר
במשך כמה ימים.
  		 י.   
 
ביצוע ניסויים - הוראות כלליות  3.8
ניסוי יתבצע אך ורק בנוכחות המורה, לאחר שהעביר הדרכה בהתאם לצורך ובהתאם
להוראות בכתב בספר הלימוד או בדף העבודה או בהתאם לכל הנחיה כתובה אחרת או
להנחיה שהוכתבה למחברת התלמיד על ידי המורה.  		 3.8.1
  		  
אין לבצע ניסוי אלא אם כן המורה או הלבורנט יודעים את הסיכונים הכרוכים בביצועו
ונוקטים את אמצעי הבטיחות המתאימים.  		 3.8.2
  		  
לפני התחלת ניסוי יש להקפיד על איסוף מידע, חיזוי מראש של סיכונים אפשריים, בחירת
טכניקה בטוחה, בחירת ציוד המגן האישי בהתאם לצורך ולשימוש בו ותכנון פעולה במקרה
של תקלה בלתי צפויה בהתאם ליכולת התלמידים.  		 3.8.3
  		  
שולחנות הניסוי יהיו אופקיים.  3.8.4
  		  
על שולחן העבודה יהיו החומרים והכלים הדרושים לניסוי.  3.8.5
  		  
יש לנקות את שולחן העבודה לאחר כל שלב בניסוי.  3.8.6
  		  
רצפת המעבדה תהיה יבשה ופנויה ממכשולים. לפני כל ניסוי יש להכין אנטי-דוטים (חומרים
סותרים) לחומרים המשמשים בניסוי.
  		 3.8.7
  		  
ניסוי שביצועו כרוך בבעיות בטיחות, יש לבצעו בהתאם להנחיות הכתובות לביצועו בספר
הלימוד או בהתאם להוראות המפמ"ר האחראי לנושא הנלמד. אין להכניס שינויים
בתהליכים שלגביהם נקבע מהלך הניסוי.  		 3.8.8
  		  
לפני התחלת ניסוי יש לבדוק, אם כל המכשירים או הכלים שעומדים להשתמש בהם הם
במצב תקין, וכן אם ננקטו אמצעי הבטיחות המתאימים.  		 3.8.9
  		  
אין להפעיל מנוע חשמלי (מאוורר, מערבל, בוחש וכו') בלי לוודא תחילה שאיש אינו עלול
להיפגע ממנו.  		 3.8.1
0  		  
לפני כל ניסוי יש לוודא שדרכי הגישה למפסקי החשמל ולברזי הגז פנויים.
  		 3.8.1
1  		  
 
ביצוע ניסויים על-ידי תלמידים  3.9
על המורה להרגיל את התלמידים לנקוט אמצעי בטיחות כחלק אינטגראלי של השיעור.
בתחילת כל שנה ומדי פעם בפעם יסביר המורה לתלמידים את כללי הבטיחות ואת אמצעי
הבטיחות הקשורים בעבודה מעבדתית ובשימוש נכון בציוד ובחומרים. בחינוך המיוחד
יותאמו הניסויים במעבדות ליכולת הפיזית של התלמידים.  		 3.9.1
  		  
לפני ביצוע ניסוי על-ידי התלמידים יש לוודא שהתלמידים מודעים לסיכונים הכרוכים
בניסוי שהם עומדים לבצע וכי ננקטו כל אמצעי הבטיחות כנדרש.  		 3.9.2
  		  
ניסויים שמצוין לגביהם שהם "ניסויי מורה" (בגלל הסיכונים הכרוכים בביצועם) יבוצעו רק
על-ידי המורה או על-ידי הלבורנט שהוסמך לכך.  		 3.9.3
  		  
אין להתחיל בניסוי על שולחן עמוס כלים ומכשירים שאינם דרושים לביצוע הניסוי. רצוי
שהניסוי יבוצע, במידת האפשר, על-גבי מגש עשוי מתכת.  		 3.9.4
  		  
בשעת חימום כלים או מכשירים אין להחזיקם ביד אלא באמצעות מאחז מתאים, עשוי חומר
שהוא מוליך חום גרוע.  		 3.9.5
  		  
בביצוע ניסוי במבחנה, ובמיוחד בשעת חימום חומר במבחנה, יש להפנות את פי המבחנה
באופן שהחומר שבמבחנה לא יותז בכיוון התלמיד או בכיוון שכניו.  		 3.9.6
  		  
בשעת מהילת חומצות יש לשפוך תמיד את החומצה לתוך המים, ולא להפך.
  		 3.9.7
  		  
 
בזמן הניסוי יהיו בקבוקים המכילים חומרים נדיפים או דליקים סגורים היטב ורחוקים
ממקור אש.  		 3.9.8
  		  
בזמן הניסוי בחומרים נדיפים יש להשתמש בכמויות קטנות של החומר ולאוורר היטב את
הכיתה על-ידי פתיחת החלונות והדלתות.  		 3.9.9
  		  
יש לאסור על התלמידים לטעום או להריח חומרים.  3.9.1
0  		  
אסור לשאוב חומצות או בסיסים וחומרים קורוזיביים אחרים (אורגניים) באמצעות הפה.
חובה להשתמש לצורך זה במשאבת יד מתאימה.  		 3.9.1
1  		  
הדלקת הכוהלית (או מבער הגז) על-ידי התלמידים תיעשה אך ורק לפי הוראה מפורשת של
המורה. יש לכבות את הכוהלית מיד בתום החימום, ואין להשאירה בוערת כשאין בה צורך.
 3.9.1
2  		  
כלים חמים יש להניח על לוח פח או על משטח עמיד לחום/לאש, ולא על שולחן עץ, העלול
להתלקח.  		 3.9.1
3  		  
אין לגעת בחומרים כימיים בידיים, אלא באמצעות כלים, כגון מרית, כפית, מלקטת
ומלקחיים.  		 3.9.1
4  		  
בשעת ביצוע ניסוי בחומרים מסוכנים כגון נתרן וזרחן יש להשתמש בכמויות זעירות בלבד
של החומר ולהזהיר את התלמידים מהסכנה שבחומרים אלה.  		 3.9.1
5  		  
בשעת הכנסת צינור או משפך זכוכית לתוך פקק יש להחזיק את הפקק ואת הצינור או את
המשפך באמצעות מטלית או חתיכת אריג, סמוך לקצה הצינור הקרוב לפקק. אסור להשתמש
בכוח. רצוי להשתמש בשמן סיכה או בחומר סיכה אחר כאשר מכניסים צינור זכוכית לתוך
גומי, שעם או פלסטיק.  		 3.9.1
6  		  
אין לחלוץ בכוח פקק מתוך בקבוק. במקרה הצורך ימסור התלמיד את הבקבוק לידי המורה
או לידי הלבורנט.  		 3.9.1
7  		  
כלי זכוכית שהתנפצו, אסור לאסוף את שבריהם בידיים, אלא באמצעות מברשת, לתוך כלי
מיוחד, כגון יעה או דלי.  		 3.9.1
8  		  
שפיכת תוצרי הניסוי לכיור תגרום לאיכולו ולאיכול מערכת הצינורות. בכל מעבדה יימצא
דלי העשוי חומר פלסטי מתאים, שבקרקעיתו אדמה, ולתוכו יישפכו תוצרי הניסויים. שברי
זכוכית יושמו אף הם בתוך דלי זה. את הדלי יש לרוקן לתוך בור שייחפר במיוחד לצורך זה
ולכסות את חומרי הפסולת.
  		 3.9.1
9  		  
בטיחות בשימוש במתקן לזיקוק תבלינים במעבדה  3.10
  
המתקנים לזיקוק תבלינים המשמשים במעבדות בבתי הספר הם מסוכנים מבחינה
בטיחותית במקרה של אחזקה וטיפול לא נכונים. הסכנה המיידית היא שבירת הזכוכית
כתוצאה מחום גבוה הנפלט ממנה.  		 3.10
.1  		  
הרכבת המתקן והצבתו  3.10
.2  		  
מאחר שמתקן הזיקוק עשוי זכוכית עדינה ומורכב מחלקים שונים, יש להקפיד על
זהירות בעת הרכבתו.  		 א.   
יש להבטיח שהחיבורים בין החלקים יהיו יציבים.  ב.   
יש לבדוק שצינורות הגומי יהיו מחוברים למעבה כראוי ולא יהיו מתוחים מדיי
ויבטיחו זרימה חופשית של מים.  		 ג.   
יש להציב את המתקן על משטח יציב, במקום אופקי ובצורה שתלמידים יוכלו להביט
בתהליך מטווח ביטחון. יש לייצב את המתקן באמצעות כן מתאים.  		 ד.   
את רשת הקרמיקה יש להניח על תלת הרגל (חצובה). המוט יוברג היטב לתוך כן
הברזל, וכן הברזל יונח במקום ישר על גבי שולחן ההדגמה.  		 ה.   
תהליך החימום  3.10
.3  		  
אלה אמצעי החימום שהמתקן יחומם בהם: פלטה חשמלית, בונזן ומבער גז נייד. בכל
מקרה יש להבטיח את יציבות מתקן החימום.  		 א.   
הפעלת מתקן החימום תיעשה על ידי המורה בלבד, והוא יבדוק את תקינות המתקן לפני
הפעלתו.  		 ב.   
יש למלא את הגולה במים חמים. יש להיזהר בהעברת המים החמים ובמזיגתם לגולה.  ג.   
תהליך הזיקוק  3.10
.4  		  
לאחר שהצטברה שכבת שמן בחלק העליון של המלכודת, יש לפתוח את הברז
בתחתיתה כדי לנקז את השמן. לפני פתיחת ברז הניקוז יש להציב כלי קיבול שקוף
מתחת לפיית הברז.  		 א.   
אין להחזיק את כלי הקיבול ביד בעת ביצוע פעולת הניקוז.  ב.   
פירוק המתקן  3.10
.5  		  
לפני פירוק המתקן יש לסגור את אספקת המים ואת מכשיר החימום ולהמתין להתקררות
המכשיר והנוזל בגולה.
  		  
טיפול בבעלי-חיים  3.11
  
כשמטפלים בבעלי-חיים העלולים לנשוך יש להגן על הידיים בכפפות מתאימות.  3.11
.1  		  
ההוראות שלהלן מתייחסות בעיקר לטיפול ביונקים קטנים (מכרסמים) ולאחזקתם:  3.11
.2  		  
יש לערוך בדיקת וטרינר לבעלי-החיים שייכנסו למעבדה ולהמשיך ולבצע ביקורות
שוטפות.  		 א.   
בארבעת הימים הראשונים להכנסת בעלי-החיים למוסד החינוכי אין לאפשר
לתלמידים לגעת ולטפל בהם.  		 ב.   
יש לערב במצע ובריפוד של הכלוב מעט אבקת חיטוי (כגון אופיקל 20) ולפזר מעט
אבקה על בעלי-החיים פעם בשבוע.  		 ג.   
כל פעולה המחייבת הכנסת יד לתוך הכלוב תיעשה בדרך שתמנע נשיכות.  ד.   
ניקוי ורחיצת הכלובים ייעשו בכפפות גומי.  ה.   
את חומרי הפסולת (ריפוד מלוכלך, מזון ישן וכד') יש להכניס לשקיות אטומות מפני
מים (שקיות פלסטיק, כגון שקיות אשפה), לסגור אותן היטב בחבל או בגומייה
ולהשליכן לפח האשפה.  		 ו.   
לאחר כל טיפול בבעלי-חיים או בכלובים יש לרחוץ היטב את הידיים במים ובסבון או
בחומר ניקוי אחר.  		 ז.   
הכלובים המשמשים לתצוגה ולהסתכלות יוצגו באופן שהתלמידים לא יוכלו להכניס
את ידיהם לתוכם.  		 ח.   
בכלובים ובבעלי-החיים יטפלו רק תלמידים שהודרכו לכך, שהובאו לידיעתם כללי
הבטיחות ואשר קיבלו רשות לכך מן המורה. המורה יוודא שהתלמידים המטפלים
אמנם נוקטים את כל אמצעי הבטיחות הדרושים.  		 ט.   
על המורה להוציא בעלי-חיים חולים או תוקפניים ממסגרת הפעילות. המורה יוציאם
מהכלוב בעזרת מלקחיים, יכניסם לתוך צנצנת בנפח של כחצי ליטר הנסגרת הרמטית
(כגון צנצנת מיונז או קפה נמס), ויכניס צמר גפן טבול באתר לתוך הצנצנת. לאחר מות
בעל-החיים יש להשליך את הצנצנת לפח אשפה מרכזי. פעולה זו לא תיעשה בנוכחות
התלמידים.
  		 י.   
מת בעל-חיים, יוציא המורה את הגווייה במלקחיים, ויורה לנקות את הכלוב ולחטאו
בדטרגנט או בחומר חיטוי מתאים. בגווייה יש לטפל לפי הנאמר לעיל.  		 יא.   
במקרה של תמותת בעלי-חיים (יותר מאחד) יש לפנות לרשות וטרינרית מוסמכת
לקבלת הנחיות. העתק הפנייה יישלח אל המפקח על הוראות מדעי הטבע במחוז.  		 יב.   
נושך תלמיד, יש לבודד מיד את בעל-החיים הנושך בכלוב מיוחד ולהודיע על כך לרשות
התברואתית המוסמכת במקום (אחות או רופא בית-הספר) ולמפקח על הוראת מדעי
הטבע במחוז.
  		 יג.   
 
מיגון אישי וציוד בטיחות  3.12
  
אמצעי מגן אישיים (משקפיים, סינרים, כפפות, שמיכות חסינות אש) יימצאו במקום הידוע
לכל התלמידים. השימוש בהם ייעשה בהתאם להוראת המורה.  		 3.12
.1  		  
במעבדות יותקנו מתקן לשטיפת עיניים וכן מקלחת חירום.  3.12
.2  		  
במעבדות שמתבצעים בהן ניסויים רבים בחומרים רעילים או מסוכנים יימצא מנדף מתאים.
 3.12
.3  		  
בכל חדר שנערכים בו ניסויים יימצא ארגז או תיק עזרה ראשונה ובו חומרים נגד כוויות
והרעלות ולמקרי פציעה. על המורה לדעת מה הם החומרים המצויים בתיק ולהכיר את
השימוש הנכון בהם.  		 3.12
.4  		  
בכל חדר שנערכים בו ניסויים שבהם אש גלויה או חומרים העלולים להתלקח יימצאו
מטפים לכיבוי-אש ומכשירי כיבוי אחרים. מכשירים אלה ימוקמו קרוב ליציאה או במסדרון
מול היציאה. המטפים יהיו תלויים על הקיר במקום בולט. כל הניסויים מסוג זה ייערכו
בפיקוח מורה או לבורנט.  		 3.12
.5  		  
העברת ציוד וחומרים מחדר ההכנה לחדר-המדעים או לחדרי הכיתה תיעשה במתקן מיוחד
(כגון עגלה, ארגז נשיאה, קופסה). אין להעביר ציוד במסדרונות בשעה שנמצאים בהם
תלמידים.
  		 3.12
.6  		  
מניעת שרפות  3.13
  
פלטות חשמליות ומכשירי חימום אחרים ימוקמו על שולחנות באופן שבינם לבין חומרים
דליקים (קירות-עץ, ארונות וכד') יחצצו לוחות מחומר מבודד. מבערי גז ניידים יש לייצב
ולהבטיח מפני נפיצה.
  		 3.13
.1  		  
תקינותם של מכשירי החימום והבישול תיבדק תקופתית.  3.13
.2  		  
יש לזכור את העובדה שקרני השמש הפוגעות במכלים המלאים נוזלים עשויות להתרכז
(אפקט של זכוכית מגדלת) ולגרום להתלקחות.  		 3.13
.3  		  
חדרי המדעים, ההכנה והמחסן לא יחוממו באמצעות מכשיר או מתקן חימום בעל אש
פתוחה (נפט או גז) או באמצעות גוף חימום חשמלי גלוי. יש לחמם את החדרים רק
באמצעות רדיאטורים ואוגרי חום.  		 3.13
.4  		  
במקרה של דליפת גז או שפיכת חומר נדיף, רעיל או דליק בתוך המעבדה יש לבצע את
הפעולות האלה:  		 3.13
.5  		  
יש לכבות כל אש גלויה (אם היא קיימת).  א.   
יש לסגור את הברז הראשי של הגז (אם יש אספקת גז מרכזית).  ב.   
יש לנתק את הזרם במפסק הראשי של מערכת החשמל.  ג.   
יש לפנות מיד את התלמידים מהמעבדה.  ד.   
יש לפתוח את כל החלונות, הדלתות ופתחי האוורור, כדי לאוורר היטב את המעבדה.  ה.   
אין להבעיר אש במעבדה עד לאוורורה המוחלט.  ו.   
במקרה של התלקחות אש במעבדה יש לנתק מיד את החשמל ואת הגז. יש להזעיק מיד עזרה
על-ידי אדם הנמצא בקרבת המורה, בזמן שהמורה עצמו מנסה להתגבר על האש עוד
בתחילתה.  		 3.13
.6  		  
אחזה האש בבגדיו של תלמיד, יש לשטוף אותו בזרם חזק של מים מברז המקלחת, המותקן
לצורך זה בקרבתה של דלת היציאה מהמעבדה.  		 3.13
.7  		  
נפגע התלמיד על-ידי כוויות, המורה יכול לטפל בו רק אם הפגיעה אינה קשה ועדיין לא
הופיעו בועות גדולות בעור הנפגע. את מקום הכווייה יש לשטוף במים רבים ולכסות באגד
סטרילי. כאשר הפגיעה קשה יותר, יש לחכות לטיפול מקצועי. טיפול דומה יקבל תלמיד
שנפגע על-ידי חומר חריף הגורם לגירוי חזק של העור.
  		 3.13
.8  		  
הטיפול בפגיעה כימית  3.14
  
נפגע תלמיד בעינו על-ידי חומר חריף - בסיס או חומצה - יש לשטוף את העין בזרם חזק של
מים באמצעות משטפת עיניים (מכשיר ייחודי לשטיפת עיניים) או על-ידי הטיית ראשו של
התלמיד אל מתחת לברז פתוח. אחרי הטיפול הראשוני יש להגיש לנפגע טיפול רפואי
במהירות מרבית.
  		 3.14
.1  		  
נפגע תלמיד בגופו מכימיקל, יש לשטוף את גופו במשך זמן רב ולכל הפחות במשך 15 דקות
במקלחת החירום.
 		 3.14
.2  		  
הטיפול בפגיעת חומרים רעילים  3.15
  
להלן רשימת חומרים רעילים הנמצאים בשימוש במעבדה כימית של בית-הספר, סימני הפגיעה
על-ידי חומרים אלה והטיפול הראשוני שיש לטפל בנפגע:
  		  


הטיפול  סימני הפגיעה  החומר 
לשטוף במים רבים ולהשקות במים
בכמות ניכרת
  		 הרעלה כללית, גירוי
בדרכי
הנשימה וצריבה בעין
  		 אמוניה
  
להוציא לאוויר הצח
  		 סימני הירדמות, עייפות
  		 אתר
  
לשטוף במי סבון, להשקות בחומר
שיגרום להקאה
  		 כוויות בעור, הרעלה
כללית
  		 בנזין
  
לשטוף בתמיסת Na2S203 1%;
במקרה של נשימת אדים יש להשקות
במים רבים או בחלב ולתת להריח אדי
אמוניה
  		 כוויות בעור (פגיעה בעין
מסוכנת!)
  		 ברום
  
להוציא לאוויר הצח, להשקות במים
  		 צריבה בדרכי הנשימה,
כאבי
ראש
  		 גפרית
דו-חמצנית
  
לשטוף במים; במקרה של פגיעה חזקה
-
למסור לטיפול של רופא
  		 כוויות חזקות בעור
(פגיעה בעין מסוכנת!)
  		 חומצה גפרתית
  
לשטוף במים רבים עם NaHCl3 1%;
להשקות במים רבים או בחלב
  		 כוויות בעור או בדרכי
העיכול
  		 חומצת חומץ
  
לשטוף במים רבים; לשטוף בתמיסת
Na2S203 1%
  		 כוויות חזקות
  		 חומצה חנקתית
  
לשטוף במים רבים, לשטוף בביקרבונט
או באמון פחמתי
  		 כוויות בעור
  		 חומצה מלחית
  
להשקות בחלב; להנשים באדי אמוניה
  		 צריבה בעיניים, באף
ובגרון,
שיעול וקשיי נשימה
וכאבי
חזה תחתון
  		 כלור
  
לשטוף במים רבים
  		 כוויות בעור
  		 מי-חמצן
  
להוציא לאוויר הצח ולבצע הנשמה
מלאכותית
  		 כאבי ראש וחוסר הכרה
  		 מימן גפרי
(מסוכן)!
  
במקרה שהנפגע לא הקיא,
לתת לו חומר הקאה
  		 הרעלה במקרה של
בליעה,
הקאות
  		 נחושת
גפרתית
  
לשטוף במים רבים או במי-בור;
במקרה
של פגיעה בעין - לשטוף תחת ברז
מים ולמסור מיד לטיפולו של רופא
  		 כווייה בעור
  		 נתרן
הידרוקסידי
  
לשטוף במים רבים
  		 כווייה חריפה
  		 פנול
(מסוכן מאוד!)
  
זהירות במכשירים מיוחדים  3.16
  
יש להימנע מאלתורים בחיבורים חשמליים.  3.16
.1  		  
חוטים מעבירי חשמל לא יהיו על הקרקע, ולא יימתחו בגובה שהוא פחות מ-2 מ'.  3.16
.2  		  
יש להשתמש במברג מבודד בלבד.  3.16
.3  		  
בניתוק מכשיר משקע אין מושכים בחוט, אלא אוחזים בתקע.  3.16
.4  		  
אין לאפשר לתלמידים גישה אל לוחות החשמל ואל מתגים מרכזיים.  3.16
.5  		  
בשעת טיפול במפסק או בנקודות של מתח גלוי מפנים אליהם את גב-היד, ולא את כף-היד.  3.16
.6  		  
בבניית מעגל מחברים אותו למתח רק אחרי השלמת כל הבנייה. בפירוק מעגל מנתקים את
המתח לפני תחילת הפירוק.  		 3.16
.7  		  
יש לנהוג זהירות בשקעים כפולים ומרובים.  3.16
.8  		  
יש לשלב מפסק בכל מעגל חשמלי.  3.16
.9  		  
יש לדאוג לבידוד טוב של כל חוט ושל כל "בננה" (באופן שלא תהיה אפשרות של מגע
במברגים).  		 3.16
.10  		  
לאחר סגירת מעגל חשמלי יש להשתדל לעבוד ביד אחת בלבד.  3.16
.11  		  
גופי מתכת גדולים, שטחי מתכת, וכל שכן חלקי מתכת מוארקים בקרבת מעגל חשמל,
טעונים כיסוי בחומר מבודד.  		 3.16
.12  		  
כל מכשיר העלול להינזק או לגרום נזק על-ידי קצר או על-ידי עליית עוצמת הזרם מעל לגבול
סביר יצויד בנתיך ביטחון.
  		 3.16
.13  		  
 
3.16.14  בניסויים של תלמידים במעגלים חשמליים לא יסופק מתח מעל ל-24 וולט. במתח של
220 וולט יופעלו מכשירים תקניים בלבד.  		  
3.16.15  במקורות מתח גבוה מותר להשתמש רק כשהם מובטחים על-ידי נגד של 50 אום.   
3.16.16  אין להסתכל בשמש מבעד למכשיר אופטי כלשהו.   
3.16.17  בעת השימוש בלייזר אסור להסתכל לתוכו, ויש לנהוג זהירות מפני מתח גבוה.   
3.16.18  אין להסתכל במנורות ספקטראליות ואולטרא סגוליות בשעת פעולתן.   
3.16.19  סליל משני וסליל ראשוני של טרנספורמטור יסומנו באופן שלא תהיה אפשרות של
אי-הבנה.  		  
3.16.20  אוסצילוסקופים הם בטוחים בדרך כלל לשימוש (יש לבדוק את הדבר בשעת הרכישה),
אבל אסור לתת לתלמיד לטפל ב"אוסצילוסקופ מתפרק", שנבנה לצורכי הוראה.  		  
3.16.21  בשעת טעינה של מצבר צריך להתרחק ממנו ולאוורר את החדר.   
3.16.22  לעולם אין "לחשמל" אדם או קבוצת בני-אדם בניסוי. שפופרות התפרקות בקתודה קרה
טעונות הגנה באמצעות מסך, בדומה לנהוג בעת שימוש בשפופרת רנטגן. בדרך כלל יש להשתמש
רק בשפופרת בעלת קתודת להט או קתודה מחוממת.  		  
3.16.23  יש לנהוג בזהירות בכל טיפול במכל תרסיס, בין מלא ובין ריק.   
3.16.24  חימום נוזל ייעשה במכל שאינו מלא, ופי המכל לא יהיה מוטה בכיוון שנמצא בו
בן-אדם.  		  
3.16.25  שפיכת נוזלים תיעשה למטה מגובה העיניים, ולא בכיוון שנמצא בו בן-אדם.   
3.16.26  בשעת חימום יש להפנות לשלהבת ולגופים החמים את גב-היד, ולא את כף-היד (ככל
האפשר).  		  
3.16.27  בסיר-לחץ יש להשתמש רק במסגרת הלחץ המותר ורק לאחר בדיקת שסתום הביטחון.
  
3.16.28  בניסויים בלחץ-אוויר יש להעדיף בקבוק עגול על בקבוק בעל קרקעית שטוחה.   
3.16.29  בניסוי ואקום (למשל עם כדורי מגדבורג) יש להיזהר מפני סכנת הרתיעה אחורנית.
  		  
3.16.30  בניסויים בלחץ אוויר או בוואקום יש לעטוף את הכלי במגבת, למניעת התזת שברים.   
3.16.31  לפני ביצוע הניסויים במכשירים מסתובבים (צנטריפוגה, לוח צבעים וכדומה), או
בגופים כבדים (משקולות), יש לבדוק את סגירת הברגים ואת קשירת החוטים. יש להרכיב חוט
ביטחון נוסף ולבצע את הניסוי במהירות מתונה בלבד.  		  
3.16.32  איתור מקורות רדיואקטיביים   
במסגרת תקנות רוקחים
(חומרים רדיואקטיביים
ומוצריהם) 1980 חלה חובת
רישוי (היתר) על כל העוסקים
בחומרים רדיואקטיביים.  		 א.   
הפיקוח על צרכני חומרים כאלה
מתבצע על ידי הממונה על
הקרינה, מנהל המכון לחקר
בריאות הסביבה.  		 ב.   
מוסדות חינוך שקיימת בהם
פעילות בחומרים רדיואקטיביים
מחויבים לדווח על כך למכון
לחקר בריאות הסביבה.
  		 ג.   
כללי בטיחות במעבדות לכימייה
  		 4. 
 
המטרה  4.1
נוהל זה מכיל הנחיות לטיפול בכימיקלים מסוכנים במעבדות לכימייה במוסדות החינוך, ובכלל זה
קבלת החומר למעבדה, אופן האחסון, הנחיות לשימוש שוטף, טיפול באירוע (שפך, דליפה, שרפה)
ופינוי חומרים פסולים לשימוש. מטרת ההנחיות היא למנוע תאונות, נזקים בנפש וברכוש ונזק
סביבתי.
  		  
 
הגדרות  4.2
חומר מסוכן: חומר העלול לגרום נזק בריאותי, נזק ברכוש או נזק סביבתי.  4.2.1
  		  
קבוצת סיכון: סימון בינלאומי של חומרים מסוכנים המגדיר את מהות הסיכון של חומר.
ועדת מומחים לנושאי שינוע חומרים מסוכנים של האו"ם סיווגה את הסיכונים של כלל
החומרים לתשע קבוצות, כדלקמן:  		 4.2.2
  		  
חומרי נפץ  א.   
גזים (דליקים, רעילים ואחרים)  ב.   
נוזלים דליקים  ג.   
מוצקים מתלקחים (ספונטנית, בחשיפה ללחות, דליקים)  ד.   
חומרים מחמצנים  ה.   
חומרים רעילים, גורמי מחלות מידבקות  ו.   
חומרים רדיואקטיביים  ז.   
חומרים משתכים (קורוזיביים)  ח.   
חומרים מסוכנים שונים.  ט.   
ספר מלאי: יומן מעקב אחר המלאי של חומרים מסוכנים במעבדה, ממוחשב או ידני. ביומן
יירשמו הפרטים האלה: שם החומר (לפי IUPAC ובתוספת שם בעברית), הכמות (בק"ג או
בליטרים), תאריך הקבלה, סיכונים מיוחדים, הנחיות מיוחדות לאחסון, מקום האחסון,
חתימת מקבל החומר.  		 4.2.3
  		  
אחסון בטיחותי: שיטת אחסון של חומרים מסוכנים המאפשרת אחסון מספר רב של
כימיקלים באתר אחסון אחד בלי לחשוש מהתרחשותן של ריאקציות הדדיות מסוכנות
(מלוות בפליטת גזים רעילים, חום, פיצוץ, התלקחות וכו'). השיטה מבוססת על חלוקת
חומרים מסוכנים לקבוצות בעלות תכונות משותפות, אמצעי כיבוי ונטרול אחידים והרחקת
חומרים אסורים במגע.  		 4.2.4
  		  
כרטיס בטיחותי (MSDS): כרטיס מידע לחומר או לתכשיר הכולל פירוט על סיכונים
בטיחותיים, אמצעי מגן, אמצעי כיבוי, אופן נטרול, עזרה ראשונה, נתונים פיזיקליים, נתונים
טוקסוקולוגיים, מדדים תעסוקתיים ועוד.
  		 4.2.5
  		  
 
נוהל הקליטה של חומרים חדשים  4.3
כמות החומרים המסוכנים שתירכש ותאוחסן לא תעלה על הכמות הדרושה לעבודה שוטפת
או על הכמות שנקבעה על ידי תקני משרד החינוך.  		 4.3.1
  		  
עם קבלת חומרים חדשים למעבדה תבוצענה הפעולות האלה:  4.3.2
  		  
יש לזהות את החומר זיהוי ראשוני, לפי התווית שעל האריזה:  א.   
מרכיבי החומר  1)   
הסיכונים העיקריים  2)   
אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת תקלות ותאונות  3)   
עזרה ראשונה במקרה של חשיפה לחומר  4)   
נוהל הטיפול בשפך, קביעת שיטת הנטרול ושיטת הטיפול בשפכים  5)   
הנחיות לרופא במקרה של הרעלות או חשיפה חמורה.  6)   
לא ייקלט חומר ללא כרטיס בטיחותי ובלי הפירוט הזה.   
יש לרשום את החומר בספר המלאי (ממוחשב או ידני).
  		 ב.   
יש לקבוע מקום אחסון לחומר בהתאם לכללי האחסון הבטיחותי (ראה 4.4 להלן)
ובהתאם להנחיות המיוחדות של החומר הספציפי (ובכלל זה הוראות היצרן).  		 ג.   
יש לקבוע מה הם הציוד והאמצעים הדרושים למקרה של תקלה (אמצעי מגן, אמצעי
נטרול, אמצעי כיבוי) ולוודא שיש מלאי שלהם במעבדה לפי הצורך.  		 ד.   
יש לתדרך את המשתמשים בחומר.
  		 ה.   
 
אחסון חומרים מסוכנים  4.4
אחסון חומרים מסוכנים ייעשה במחסן ייעודי נפרד מהמעבדה. המחסן לא יימצא במקלט או
במרתף.  		 4.4.1
  		  
דלתות מחסן הכימיקלים תהיינה סגורות ונעולות בפני כל התלמידים ובפני כל גורם בלתי
מורשה אחר.  		 4.4.2
  		  
מחסן הכימיקלים ישולט בסמלי אזהרה, לפי מהות הסיכונים של החומרים המאוחסנים
בתוכו; למשל: "זהירות, רעל!", "חומרים דליקים!", "חומרים משתכים!" וכו'.  		 4.4.3
  		  
מחסן הכימיקלים יהיה בנוי בנייה קשיחה. אם הוא ישמש לאחסון חומרים דליקים, יהיו
קירותיו עמידים בפני אש למשך שעה לפחות, וציוד החשמל בו (ובכלל זה התאורה) יהיה
מוגן מהתפוצצות (דרגת ההגנה תיקבע ספציפית לפי הנחיות NEPA, בהתאם לסוגי החומרים,
לרמת האוורור, לממדי החדר ולמקומות האחסון).  		 4.4.4
  		  
במחסן לא יימצאו מקורות חום, ניצוצות או אש גלויה.  4.4.5
  		  
במחסן ימוקמו אמצעי כיבוי אש בהתאם לסוגי החומרים המאוחסנים בתוכו. מומלץ כי
תהיה במחסן מערכת כיבוי אש אוטומטית (רסס מים או גז כיבוי). אין למקם מערכות כיבוי
אש אוטומטיות במים מעל אזורים של אחסון חומרים האסורים במגע עם מים (כגון מתכות
אלקליות). במחסן ימוקמו מטפי אבקה, פחמן דו-חמצני ומטפי אבקה למתכות (במידת
הצורך). במחסן או מחוץ למחסן ימוקמו ברזי כיבוי וארונות כיבוי תקניים. התאמת אמצעי
הכיבוי הספציפיים תיעשה לפי גודל המחסן וסוגי החומרים בו, באישור שירותי הכיבוי
וההצלה.  		 4.4.6
  		  
אוורור המחסן יהיה טבעי או מאולץ. האוורור יאפשר עשר החלפות אוויר בשעה לפחות.
פתחי יניקות האוויר יפנו לגג הבניין או לאזור שאין בו תלמידים או בנייני מגורים.
  		 4.4.7
  		  
האחסון.  
במחסן ייפתחו פתחי יציאת עשן. פתחים אלו יכולים להיות חלונות מסורגים או פתחי
"שובך" בתקרת המחסן. הפתחים ייקבע על פי האישור של שירותי הכיבוי וההצלה. דלת
המחסן תהיה עמידה בפני אש למשך חצי שעה לפחות.  		 4.4.8
  		  
הכימיקלים יאוחסנו על מדפים, ובסוף כל מדף יהיה מעצור למניעת נפילה של אריזות
חומרים.  		 4.4.9
  		  
בהעדר מחסן יאוחסנו חומרים מסוכנים באופן זמני בלבד בארונות במעבדה או בחדר
ההכנה. הארונות יהיו מחומר עמיד בפני כימיקלים (למשל מחומרים פלסטיים), לא יהיו
מעץ חשוף. בארונות סגורים ייפתחו פתחי אוורור למניעת היווצרות אדים בריכוז גבוה.  		 4.4.1
0  		  
הארונות יהיו נעולים, והמפתח יימצא בידי המורה או הלבורנט, ומפתח נוסף יימצא
במשרדו של מנהל מוסד החינוך.  		 4.4.1
1  		  
ארונות הכימיקלים ימוקמו במקום מאוורר, ולא יחסמו מעברים, דלתות, יציאות חירום,
חלונות, ציוד כיבוי אש, ציוד נטרול, מקלחת עיניים ומשטפות חירום.  		 4.4.1
2  		  
הארונות ישולטו בשלט אזהרה בהתאם לסוגי הסיכונים של החומרים המסוכנים
המאוחסנים בהם. במדפי הארון ימוקמו מעצורים למניעת נפילה של אריזות חומרים
מסוכנים.  		 4.4.1
3  		  
אחסון הכימיקלים במחסן או בארונות ייעשה לפי כללי האחסון הבטיחותי המפורטים להלן.
החומרים יחולקו לקבוצות האלה: חומרים דליקים ומתלקחים, חומרים רעילים, חומרים
פעילים במים, גזים, חומרים מחמצנים, מלחים אנאורגניים, חומרים קורוזיביים וחומרים
מיוחדים. הקבוצות השונות תשולטנה בשילוט מתאים. כל קבוצה תאוחסן במדפים נפרדים
או בארונות נפרדים (בהתאם לכמות הקיימת).  		 4.4.1
4  		  
הנחיות אחסון מיוחדות לכל קבוצת כימיקלים  4.4.1
5  		  
נוזלים דליקים ומתלקחים
מומלץ לאחסן נוזלים דליקים ומתלקחים יחד, כדלקמן:  		 א.   
יש לאחסנם בארונות מיוחדים לחומרים דליקים או בארונות מתכת מאווררים
(למניעת היווצרות ריכוז נפיץ).  		 1)   
יש למקם ליד החומרים אמצעי כיבוי מתאימים.  2)   
יש לאסור עבודה באש גלויה והפעלה של מקורות ליצירת ניצוצות באזור
 3)   
במוסד החינוכי בכלל, ובמעבדות בפרט, העישון אסור לחלוטין.  4)   
בחומרים העלולים ליצור פראוקסידים יש לפתוח את מכסה הכלי בזהירות
ובאיטיות ולבדוק אם יש בו פראוקסידים לפני השימוש.  		 5)   
יש להפריד בין החומרים לפי אמצעי הנטרול שלהם (למשל, חומצה אצטית
גלציאלית יש להפריד מאמינים אורגניים דליקים).  		 6)   
חומרים רעילים
חלוקתם על המדפים תיעשה בהתאם לאופי הטיפול בשפך או בדליפה:  		 ב.   
נטרול על ידי בסיס  1)   
נטרול מחמצן  2)   
נטרול על ידי חומצה  3)   
נטרול על ידי חומרי נטרול מחזרים  4)   
איסוף  5)   
שימוש בחומרי נטרול מיוחדים.  6)   
חומרים פעילים במים  ג.   
יש לאחסנם לפי ההנחיות האלה:   
הרחק מנוזלים בפאזה מימית  1)   
הרחק ממקורות מים (כמו מתזים, אם יש)  2)   
מתכות אלקליות - תחת נוזל פרפיני  3)   
הפרדה לפי אמצעי נטרול; למשל:  4)   
א)מתכות אלקליות - נטרול עם איזופרופיל אלכוהול   
ב)הידרידים ואלקיל מתכות - נטרול בעזרת תמיסות בסיסיות   
ג)כלורידים והלידים אחרים, כגון אלומיניום כלוריד, פוספוריל כלוריד, פוספורוס
פנטה כלוריד, תיוניל כלוריד ועוד - נטרול באמצעי נטרול בסיסי  		  
ד)חומצות היגרוסקופיות, כמו חומצה גפרתית מרוכזת - נטרול באמצעי נטרול
בסיסי ואחסון על מדף נפרד בקבוצת "חומצות".
  		  
 
מתכות אלקליות, הדרידים ואלקיל מתכות יאוחסנו בארון אחד. כלורידים
והלידים של מתכות מעבר יאוחסנו בארון אחר.  		  
גזים  ד.   
יש להקפיד לעבוד עם גזים מאובטחים ומוגנים.  1)   
יש לסמן על הגליל את שם הגז, את סוג הסיכון והנחיות בטיחות.  2)   
אזור האחסון של גזים יהיה מאוורר ובשאיבה מתמדת (יש להיזהר שלא תיווצר
אווירה דלת-חמצן!).  		 3)   
יש להפריד בין -  4)   
א)גזים רעילים;   
ב)גזים דליקים;   
ג)גזים העלולים לגרום חנק;   
ד)גזים קורוזיביים.   
יש להתאים את אמצעי הכיבוי לכל אזור אחסון גזים לפי סוג הסיכון. יש להקפיד
על אחזקה מונעת בטיפול בברזי הגליל. אין לשמן ברזי גזים, מחשש לפיצוץ.  		 5)   
אין לפתוח גלילי גז במקום סגור.  6)   
גזים רעילים וקורוזיביים ייפתחו רק במנדף מתאים.  7)   
יש להעמיד או להשכיב גלילי גז (ולא להניחם באלכסון) ולעגנם לקיר.  8)   
יש ל להנחיות הספציפיות של היצרן.  9)   
גלילי חמצן יהיו במרחק של 6 מ' לפחות מחומרים דליקים , או יהיו מופרדים
מהם על ידי קיר בגובה 1.5 מ', עמיד בפני אש למשך 30 דקות לפחות.  		 10)
  
חומרים מחמצנים  ה.   
יש לאחסנם בנפרד מחומרים דליקים ומחומצות.  1)   
יש להרחיקם ממתכות, מקטליזטורים מתכתיים וכו'.  2)   
מלחים אנאורגניים
אין לכלול בקבוצה זו מחמצנים, ציאנידים, מלחי באריום, פוספידים וכו' המתאימים
לקבוצות אחרות.
  		 ו.   
חומרים משתכים (קורוזיביים)  ז.   
יש להפריד בין חומצות לבסיסים.  1)   
יש להפריד בין חומצות חזקות לחומצות נדיפות (למשל HCl וH2SO4-).  2)   
במרבית המקרים אפשר לאחסן בסיסים (במיוחד מוצקים) יחד עם מלחים
אנאורגניים או עם חומרים רעילים.  		 3)   
חומרים מיוחדים  ח.   
האחסון יתבצע או לפי הנחיות היצרן או לפי התקנות המקומיות.  1)   
באחסון החומרים זרחן לבן וציאניד תינקטנה שיטות אחסון מיוחדות.  2)   
אמצעי נטרול ואיסוף שפך  4.4.1
6  		  
במחסן או סמוך לארונות האחסון יימצאו אמצעי נטרול כדלקמן (נטרול יבוצע רק לאחר
פינוי התלמידים מהמקום):  		  
אמצעי נטרול בסיסיים  א.   
שקית המכילה נתרן פחמתי או נתרן ביקרבונט (סודה לשתייה), או בקבוק תמיסת נתרן
הידרוקסידי בריכוז מקסימלי של 10%. כדי לנטרל הידרידים והלידים של מתכות
מעבר יש להשתמש בתמיסה מימית של הבסיס המתאים. אין לנטרל חומצות באמצעות
בסיסים חזקים בריכוז גבוה אלא על ידי בסיסים חלשים או בסיסים בריכוז נמוך.  		  
אמצעי נטרול חומציים  ב.   
שקית חומצה ציטרית או בקבוק חומצת מלח (חומצה הידרוכלורית) בריכוז מקסימלי
של 10%. אין לנטרל בסיסים באמצעות חומצות חזקות בריכוז גבוה אלא על ידי
חומצות חלשות או חומצות בריכוז נמוך.  		  
אמצעי איסוף ופינוי שפך  ג.   
חבית או מכל לאיסוף פסולת מסוכנת (עמיד בפני חומרים קורוזיביים ומחמצנים)
עם מכסה  		    
מטאטא ויעה לאיסוף     
מכל עם חול יבש או שרוולי ספיגה     
תוויות לסימון "פסולת חומרים מסוכנים" ומדבקות לסימון סוג החומר והסיכון
בו.
  		    
יש למקם את אמצעי הנטרול ואיסוף השפכים בעמדה מסודרת, משולטת, ועל כל אמצעי
יירשם מהו ולמה הוא משמש.  		  
אם קיים מקרר לאחסון חומרים מסוכנים, אין לאחסן בו דברי מאכל. אם המקרר אינו מוגן
מפני פיצוץ, אין לאחסן בו חומרים דליקים. אחסון אריזות של חומרים מסוכנים במקרר
ייעשה תוך הקפדה שהמכלים סגורים היטב.  		 4.4.1
7  		  
יש לבדוק את תוקפם של כימיקלים כל חצי שנה ולפנות לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה
חומרים ישנים שאין צורך בהם (ראה הנחיות לפינוי חומרים מסוכנים ב-4.6.6 ו' להלן).  		 4.4.1
8  		  
אריזה וסימון  4.4.1
9  		  
כל הכימיקלים יהיו ארוזים באריזה מקורית, ויהיו במכלים יציבים ועמידים בפני
החומרים המסוכנים המאוחסנים בהם ובקיבולת מתאימה. בכל מקרה שהדבר אפשרי
רצוי להעדיף אריזות מחומר בלתי שביר.  		 א.   
קיבול האריזה יתאים לכמות החומר שבתוכה. האריזה תהיה יציבה וחזקה ותעמוד
בהעברה ובאחסון.  		 ב.   
במקרה של עיוות או שבר באריזות כימיקלים יש לפנות את החומר באריזתו לאתר
הארצי לסילוק פסולת רעילה ולא להשתמש בו. במקרה של אריזה נפוחה יש להיזהר
שמא התרחשה ריאקציה והחומר עלול להתפוצץ.  		 ג.   
על כל אריזה תהיה תווית סימון מודבקת היטב לאריזה. על התווית יירשמו לפחות
הפרטים האלה: שם החומר (לפי IUPAC ושם בעברית), נוסחתו המולקולרית, אזהרה
מפני סיכוני החומר בעברית, שם היצרן או היבואן וטלפון לבירור פרטים נוספים.  		 ד.   
אריזה שתוויתה נפלה תפונה לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה.  ה.   
אין להדביק תווית חדשה על אריזה ריקה או מלאה.  ו.   
כל האריזות תהיינה סגורות בפקק מקורי באופן שיימנעו כניסת אוויר, לחות, התנדפות
ושפך. אין להשתמש בתחליפים ארעיים לסגירת אריזות.  		 ז.   
לכל חומר יימצא כרטיס בטיחות (MSDS). הכרטיסים יאוגדו בתיק שיימצא במחסן או
באזור האחסון ובחדרו של מנהל המוסד החינוכי.  		 4.4.2
0  		  
אין לאחסן חומרים מסוכנים בארונות שיש בהם ציוד מעבדתי או ציוד אחר.
  		 4.4.2
1  		  
אחסון חומרים רדיואקטיביים והטיפול בהם ייעשו לפי הנחיות ספציפיות של הוועדה
לאנרגיה אטומית והמשרד לאיכות הסביבה. הנחיות אלו תירשמנה סמוך למקום האחסון של
החומרים והשימוש בהם ובחדרו של מנהל מוסד החינוכי. חומרים אלו יימצאו הרחק מהישג
ידם של תלמידים.
 		 4.4.2
2  		  
 
הוראות בטיחות כלליות  4.5
חומרים מסוכנים, מעצם הגדרתם, עלולים לגרום לפגיעה בריאותית ולפגיעה ברכוש או
בסביבה. כל פעולה עם חומר מסוכן יש לבצע לאחר בחינה של כל הסיכונים הטמונים בחומר
ובעצם הפעולה, ויש לוודא כי אמצעי המיגון, הנטרול, הכיבוי והעזרה ראשונה המתאימים
זמינים וכי ננקטו כל אמצעי הבטיחות הנדרשים.  		 4.5.1
  		  
דרכי החשיפה לחומרים מסוכנים הם חדירה למערכת הנשימה ולמערכת העיכול ומגע בעור
ובעיניים. הפאזות העלולות לגרום לפגיעה בריאותית הן של חומרים בכל מצב צבירה: גזים,
אדים, אירוסול טיפתי, אבק, נדפים (של מתכות), נוזל, מוצק (במגע). שימוש בחומר מסוכן
מחייב הגנה מפני חדירתו לגוף בהתאם למצב הצבירה, לחץ האדים והתכונות הפיזיקליות.  		 4.5.2
  		  
להלן פירוט אמצעי המגן שיש להצטייד בהם בזמן עבודה שוטפת עם חומרים מסוכנים או
בזמן אחסונם:  		 4.5.3
  		  
כפפות (עמידות לסוג הכימיקלים שעובדים עמם)  1)   
משקפי מגן תקניים (כל הבא במגע עם כימיקלים ירכיב משקפי מגן, ובכלל זה
התלמידים)  		 2)   
חלוק מעבדה נקי (רצוי שהחלוק יגיע עד לברכיים)  3)   
נעליים סגורות.  4)   
באזור עבודה עם חומרים דליקים תוגן מערכת החשמל מפני התפוצצות (ובכלל זה תאורת
מנדף).  		 4.5.4
  		  
לשרפה במעבדה או במחסן יש להתייחס כאל אירוע כימי על כל הקשור בכך. בשרפת
כימיקלים נפלטים לאוויר אדי החומרים הנשרפים ותוצרי חמצון, פיח ושרפה שונים. בדרך
כלל תוצרים אלו מסוכנים מאוד מבחינה בריאותית.  		 4.5.5
  		  
אין לאשר עבודה במעבדה בשיער ארוך פזור וכשחלקי ביגוד מתנופפים. אלו עלולים להילכד
במכשירים מסתובבים, כמו מנועים, או להתלקח.
  		 4.5.6
  		  
ככלל, אין לטעום או ללקק או להריח חומרים (אין הכוונה להרחה פסיבית), אלא אם כן
קיימת הנחיה מפורשת בספר הלימוד שמותר להריח את החומר בניסוי מסוים.  		 4.5.7
  		  
אין להעלות נוזלים בפיפטה בעזרת הפה.  4.5.8
  		  
בקרבת המחסן ובמעבדה תמוקמנה מקלחות חירום ומשטפות עיניים. יש לוודא כי אמצעים
אלו תקינים ונגישים.  		 4.5.9
  		  
אין לעשן, לשתות ולאכול במחסן הכימיקלים, באזור ההכנה ובמעבדה.  4.5.1
0  		  
ביצוע ניסויים  4.5.1
1  		  
כל עבודה במעבדה לכימייה תיעשה תוך שימוש במשקפי מגן.  א.   
יש להקפיד על סדר וניקיון בעמדת העבודה.  ב.   
יש להבטיח את יציבות הכלים והציוד על שולחן העבודה.  ג.   
ניסויים בחומרים נדיפים, רעילים או קורוזיביים יש לבצע במנדפים (ניידים או
קבועים).  		 ד.   
אין להשתמש בכלים או באבזרים פגומים או שבירים. כלי זכוכית שבורים יש לאסוף
בעזרת כלי איסוף ולהשליכם לפח האשפה, מחוץ למוסד החינוך.  		 ה.   
חלקי זכוכית ותרמומטרים (ללא תושבת או לטש) יוכנסו לפקקי שעם לאחר שימונם
בגליצרין, והכנסתם תיעשה בתנועות סיבוביות, כשהידיים מכוסות במטלית.  		 ו.   
במקרה של פיזור כספית על הרצפה אין לאסוף אותה בידיים. יש לשאוב אותה
במשאבת ואקום או לפזר עליה גפרית וסיד ליצירת כספית גפרתית קשת תמס, שאפשר
לאסוף אותה ולפנותה לעמדת איסוף פסולת ומשם לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה.
לתשומת לב: הכספית נמסה במתכות ליצירת אמלגמה (יצירת אמלגמה עלולה להתרחש
גם בתכשיטים).  		 ז.   
בדרך כלל אין לבצע ניסויים בכיתת תלמידים, אולם אפשר לבצע בכיתה ניסויי מורה
(הדגמות) בריכוזים נמוכים ובתגובות שאין בהן שינויי אנרגיה גדולים וגז אינו
משתחרר. אין לבצע בכיתת התלמידים ניסויים באש פתוחה.  		 ח.   
מבערי גז  ט.   
יש להקפיד שהמבערים יורחקו משפת השולחן.
  		 1)   
אין לחמם ישירות כלי זכוכית בנקודה אחת.  2)   
בזמן חימום יש להפנות פתחי מבחנות וכלים לכיוון שאין בו אנשים.  3)   
חימום כוסות כימיות וארלנמיירים ייעשה מעל רשת בלבד (אין להשתמש ברשתות
אסבסט).  		 4)   
אין להדליק מבער גז באזורי אחסון ושימוש בחומרים מסוכנים ודליקים.  5)   
חימום של חומרים דליקים ייעשה במנדף.  6)   
בסיום העבודה במבער יש לוודא כי ברזי הגז סגורים.  7)   
שימוש במבערים ניידים ייעשה רק אם הם קובעו לשולחן.  8)   
מכשירי החשמל, החוטים ואבזרי החיבור החשמליים שמשתמשים בהם יהיו תקינים.
אין לבצע אלתורים של חיבורי חשמל ותיקון מכשירי חשמל באופן חובבני.  		 י.   
ניסויים בכספית יש לבצע במגש בעל שוליים מוגבהים לקליטת גלישת כספית.  יא.   
לפני ביצוע ניסויים על המורה לוודא כי הוא בקיא בכל הסיכונים הכרוכים בניסוי וכי
ננקטו כל האמצעים הבטיחותיים המתאימים.  		 יב.   
יש להכין אמצעי נטרול או איסוף שפכים המתאימים לחומרים המשתתפים בניסוי.  יג.   
יש להכין מראש את כל הכלים והאבזרים המיועדים לניסוי ולבדוק אם הם תקינים.  יד.   
יש לבצע אך ורק את הניסויים המופיעים בספרי הלימוד של משרד החינוך, אלא אם כן
קיבל המורה אישור מיוחד ממפקח מרכז או ממדריך. אין לבצע שינויים בניסויים
מעבר למה שנקבע בשיטת הלימוד ובהוראות הניסוי.  		 טו.   
לפני ביצוע הניסוי יש לוודא כי הגישה למבערי גז, לברזי גז ולמפסקי חשמל פנויה
ותקינה.  		 טז.   
לפני ביצוע ניסויים על ידי תלמידים יש לוודא כי התלמידים יודעים מה הם הסיכונים
הטמונים בניסויים ושננקטו כל אמצעי הבטיחות.  		 יז.   
בעת חימום מבחנות וכלים יש להשתמש במאחז מתאים (אטב עץ וכו').
  		 יח.   
בזמן ביצוע ניסויים יש לוודא אוורור תקין של המעבדה (הפעלת ונטות, פתיחת חלונות
וכו').  		 יט.   
הדלקת מבערי גז וכוהליות על ידי תלמידים תיעשה אך ורק לפי הוראה מפורשת של
המורה ובבקרתו.  		 כ.   
אין להניח כלים חמים על מגשי פלסטיק.  כא.   
שפיכת נוזלים תיעשה למטה מגובה העיניים.
  		 כב.   
 
פינוי פסולת חומרים  4.6
פסולת של חומצות ובסיסים אפשר לנטרל עד לקבלת pH6‎-9. ברמה זו מותר להזרים את
הפסולת לביוב עם כמויות גדולות של מים (פרט לחומרים המכילים מלחי מתכות כבדות,
סולפאטים, כלורידים, פלואורידים ודטרגנטים קשים).  		 4.6.1
  		  
פסולת של חומרים אורגנים, מתכות, מלחים והלידים יש לאסוף במכלים בפינה ייעודית
במחסן הכימיקלים ולפנותם במרוכז לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה. באמצעות הרשות
המקומית.  		 4.6.2
  		  
יש להפריד בין סוגי הפסולת השונים לפי עקרונות האחסון הבטיחותי. יש להימנע מערבוב
חומרים האסורים במגע ביניהם. איסוף כימיקלים ייעשה במכלים שלמים ונקיים, שהם
עמידים בפני החומרים.  		 4.6.3
  		  
חומרים לא מזוהים יפונו באריזתם המקורית.  4.6.4
  		  
מומלץ לאחסן את כל מכלי הפסולת בתוך גיגיות פלסטיק לקליטת שפך. כל גיגית תכיל
קבוצת חומרים מסוכנים אחת ותורחק משאר הקבוצות (ראה הנחיות אחסון מיוחדות לכל
קבוצת כימיקלים ב-1.4.4-ט"ו לעיל).  		 4.6.5
  		  
עמדת פינוי הפסולת תהיה הרחק מהישג ידם של התלמידים.  4.6.6
  		  
העמדה תשולט בשלט "עמדת פינוי, חומרים מסוכנים!". כל חומר יסומן בשמו, ויירשמו
הסיכונים הטמונים בו (למשל: "פסולת דליקה", "פסולת רעילה" וכיו"ב).  		 4.6.7
  		  
העמדה תמוקם במקום מאוורר ונגיש.  4.6.8
  		  
פינוי פסולת של חומרים מסוכנים ייעשה מדי יום לפינת פסולת החומרים המסוכנים, ובאופן
מרוכז, פעם בכמה זמן, לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה. הפינוי ייעשה בפיקוח ובאחריות
של גורם שהוסמך לכך במוסד החינוכי או ברשות המקומית.
  		 4.6.9
  		  
   
טיפול בשפך או בדליפת חומרים מסוכנים  4.7
במקרה של דליפה או שפך של חומר מסוכן יש לפעול בסדר המפורט להלן:  4.7.1
  		  
יש להרחיק את התלמידים ממקום האירוע.  א.   
אם מדובר בחומר דליק, יש להרחיק מיד כל מקור אש, הצתה או ניצוצות ולנתק את
החשמל.  		 ב.   
במקרה של דליפת גז בישול יש לסגור מיד את ברז הגז הראשי וכל מקור חום או אש
ולנתק את החשמל.  		 ג.   
יש להודיע למנהל מוסד החינוכי על האירוע, והמנהל יזעיק את משטרת ישראל לפי
חומרת האירוע.  		 ד.   
אם האירוע מקומי, הוא יטופל על ידי המורה והלבורנט (או על ידי אדם אחר שימונה
לכך) לפי הנאמר בהמשך. אם האירוע גדול יותר הוא יטופל על ידי גורמי הצלה,
בתיאום אם שירותי איכות הסביבה.  		 ה.   
טיפול בשפך ייעשה על ידי שני אנשים לפחות (אחד מהם לבורנט או מורה).  ו.   
יש להצטייד באמצעי מגן (מסכה עם פילטר מתאים, כפפות, מגפיים ובגדי מגן במידת
הצורך).  		 ז.   
יש לנטרל את השפך או לספוג אותו, בהתאם להנחיות המיוחדות של כרטיס הבטיחות.
 ח.   
יש לספוג את החומר המנוטרל בעזרת חול או שרוולי ספיגה למכל איסוף פסולת
מסוכנת, בעזרת מגב. חומצות או בסיסים שנוטרלו יש להכניס לג'ריקן מסומן ולהמתין
לפינוי מוסדר של חומרים מסוכנים.  		 ט.   
יש לשלט את המכל בהתאם לתכולת החומר ובעזרת התווית "פסולת חומרים
מסוכנים".  		 י.   
יש לנקות את המקום ולאוורר אותו היטב (יש לפתוח או להפעיל ונטות). אישור כי
המקום נקי וראוי ללימודים יינתן על ידי שירותי איכות הסביבה או על ידי גורמי הצלה
אחרים.  		 יא.   
לאחר סיום פעולות הנטרול יש להסיר את ציוד המגן באופן שלא ייגע בעור. יש לשטוף
בגדי מגן לפני הסרתם (פרט למקרים שבהם יש על הציוד שאריות של חומרים אסורים
במגע במים).
  		 יב.   
אין להשתמש פעם נוספת בציוד מתכלה, כמו פילטרים של מסכות או חליפות
חד-פעמיות. ציוד אחר יש לשלוח ליצרן לבדיקת תקפותו. יש להצטייד בציוד מיגון חדש
או תקין.  		 יג.   
אם יש נפגעים, ידווח מנהל מוסד החינוכי על המקרה לממונה על הבטיחות במשרד
החינוך ולממונה על הבטיחות ברשות המקומית.  		 יד.   
בכל מקרה יש לשקול את העדיפות של האיסוף והפינוי לעומת הנטרול, במיוחד כשמדובר
במוצקים.  		 4.7.2
  		  
נטרול יש לבצע כאשר -   
חומרי המוצא מסוכנים יותר מתוצרי הנטרול;  א.   
תוצרי הנטרול קלים יותר לאיסוף (לפיכך לא מומלץ לנטרל מוצקים בעזרת חומרי
נטרול בפאזה נוזלית ובכך להקשות על הפינוי ועל האיסוף, אלא אם כן אין אפשרות
אחרת מבחינה בטיחותית);  		 ב.   
קיים מינימום סיכון לצוות המנטרל (אין לבצע ריאקציות העלולות לגרום לנזק גופני);  ג.   
עוסקים בחומרים מסוכנים מאוד, אשר עדיף לנטרלם מאשר לאסוף אותם (כמו
חומצות חזקות).
  		 ד.   
 
טיפול בשרפה  4.8
במקרה של שרפה במעבדה או במחסן החומרים יש לפעול כדלקמן:  4.8.1
  		  
יש לסגור את ברז הגז הראשי וכל מקור של אש גלויה.  א.   
יש להרחיק תלמידים מהמקום.  ב.   
יש לכבות כיבוי מקומי באמצעות מטפי כיבוי אש, בהתאם לסוג החומרים הבוערים
(לתשומת לב: מתכות בוערות יש לכבות במטפה כיבוי למתכות בלבד).  		 ג.   
במקביל יש להודיע למנהל המוסד החינוכי על האירוע, והוא יזעיק את מכבי האש ואת
משטרת ישראל.  		 ד.   
אם השרפה ממשיכה, יש לפעול כך:  4.8.2
  		  
יש לנתק את זרם החשמל במפסק הראשי (לתשומת לב: אין להשתמש באמצעי כיבוי על
בסיס מים במקומות שבהם לא נותק החשמל).  		 א.   
יש לכבות את האש באמצעי הכיבוי המתאימים לחומרים הבוערים (רסס מים, אבקה
יבשה, אבקה למתכות וכו') בעזרת שירותי כיבוי.
  		 ב.   
לתשומת לב: במהלך שרפת חומרים מסוכנים נפלטים לאוויר תוצרים מסוכנים. אין
להתקרב למקור האש ולענן הנפלט ללא אמצעי מגן נשימתיים (רצוי חליפה עם מערכת
נשימה סגורה ועם בלון חמצן) ובגדים דוחים קרינת חום. לכן מומלץ ששרפות גדולות
תכובינה על ידי גורמים מקצועיים בלבד (שירותי כיבוי אש), וצוות המורים והלבורנט
יטפלו אך ורק בשרפות מקומיות לפני שאלו תתפתחנה ותגדלנה.
 		  
 
ציוד מגן לטיפול בשפך/בדליפת חומרים מסוכנים  4.9
יש למקם בחדר ההכנה ארון ציוד חירום משולט.  4.9.1
  		  
הארון יהיה נעול, ומפתח יימצא בקופסת פריצה ליד הארון ובמשרדו של מנהל המוסד
החינוכי.  		 4.9.2
  		  
בארון יימצאו האמצעים האלה:  4.9.3
  		  
שתי מסכות גז  א.   
שני פילטרים למסכות A2B2E2K2P2  ב.   
כפפות PVC  ג.   
מגפי PVC  ד.   
שני בגדי מגן עמידים בפני חומרים מסוכנים (גם בפני חומצות ובסיסים).  ה.   
הציוד ייבדק על ידי הלבורנט או המורה לכימייה בתחילת שנת הלימודים, ובכלל זה בדיקה
ויזואלית של תקינות האמצעים ובדיקת תקפות הפילטרים.  		 4.9.4
  		  
לאחר השימוש באמצעים הללו הם יישלחו לבדיקה אם ניתן להמשיך את השימוש בהם או
עדיף שיירכשו אחרים במקומם.
  		 4.9.5
  		  
כיבוי אש ועזרה ראשונה  4.10
  
ציוד תקני לכיבוי אש יימצא בנפרד במעבדה, במחסן החומרים ובחדר ההכנה, ויתוחזק לפי
הוראות שירותי הכיבוי. ציוד זה יכלול מטפים, שמיכות כיבוי (לכיסוי בגדים שנדלקו) וברזי
כיבוי (בהתאם להנחיות שירותי הכיבוי). ביקורת הציוד תיערך פעמיים בשנה או לפי
הוראות היצרנים.  		 4.10
.1  		  
המורים, הלבורנטים ותלמידים נבחרים יקבלו מדי שנה הדרכה בכיבוי אש.  4.10
.2  		  
ציוד לעזרה ראשונה יימצא בנפרד בחדר ההכנה.
  		 4.10
.3  		  
ארון העזרה הראשונה יימצא במקום גלוי ובולט. בארון זה יימצאו ציוד וחומרים לפי
הפירוט שלהלן:
 		 4.10
.4  		  

מעל 150
תלמידים  		 150‎-90
תלמידים  		 89‎-31
תלמידים  		 30‎-20
תלמידים  		 19‎-1
תלמידים  		 פריטים המיועדים לתיק
עזרה ראשונה  
25  25  20  15  10  פדים מגזה סטרילית בגודל
X7.57.5 ס"מ  
4  4  3  2  1  גלילי אספלנית ברוחב
1.5 ס"מ ובאורך של מ' אחד  
25  25  20  15  10  סרטי אספלנית ברוחב 2 ס"מ 
20  20  15  10  7  אגדים ברוחב 5 ו-7 ס"מ 
5  5  4  3  2  תחבושות שדה אישיות 
12  12  10  7  5  משולשים (הצלע 90 ס"מ
והבסיס 130 ס"מ)  
15  12  10  7  5  סיכות ביטחון בגדלים שונים 
25  25  20  15  10  טבליות להרגעת כאבים 
100  100  75  50  25  תמיסת סביעור לחיטוי (הכמות
בסמ"ק)  
1  1  1  1  1  סרט גומי חוסם עורקים 
1  1  1  1  1  זוג מספריים 

טיפול בנפגע  4.11
  
בכל מקרה של חשש כי תלמיד, לבורנט או מורה נפגע מחומר כימי יש לתת לו טיפול מקומי
לפי כרטיס הבטיחות של החומר, להזעיק את מד"א או להפנותו לטיפול רפואי בבית חולים,
יחד עם כרטיס הבטיחות של החומר הספציפי (בהעדרו יש למסור פרטים על החומר: שם
כימי, נוסחה). לתשומת לב: לעתים עלולים להיווכח בפגיעה שעות אחדות ואף ימים אחדים
לאחר החשיפה.
  		 4.11
.1  		  
להלן הנחיות כלליות לטיפול מקומי בנפגע. בכל מקרה יש לבצע את ההנחיות הספציפיות
המוגדרות בכרטיס הבטיחות של החומר:  		 4.11
.2  		  
פגיעה בעור  א.   
יש להסיר בגדים ונעליים נגועים (אין להסיר ביגוד ונעליים שנדבקו לעור!) ולשטוף את
העור בכמויות גדולות של מים עד הפינוי. יש לאתר סימני כווייה ולכסות אותם
בתחבושת רטובה במים. אם הפגיעה קשה יותר, יש להזעיק את מד"א בטלפון חירום
101 להמשך טיפול רפואי או לפנות לבית חולים.  		  
פגיעה בעיניים  ב.   
יש לשטוף את העיניים ברציפות עד לפינוי (השטיפה בעיניים פקוחות) ולהפנות את
הנפגע לטיפול רפואי מחשש לפגיעה מושהית.  		  
בליעה  ג.   
אין לגרום להקאה. אם הנפגע בהכרה, יש להשקות אותו ב-3 כוסות מים. יש להמשיך
במתן מים לנפגע (כוס מים מדי כ-10 דקות) בהתאם לחומרת הפגיעה ולהפנות אותו
לטיפול רפואי במידת הצורך. אין להשקות נפגע חסר הכרה.  		  
נשימה  ד.   
יש להצטייד באמצעי מגן ולפנות את הנפגע מאתר החשיפה. יש להושיב/להשכיב את
הנפגע במנוחה. אם הנפגע מתקשה בנשימה, יש להושיבו בגו זקוף ובמידת האפשר לתת
לו חמצן (רפואי בלבד). זאת על ידי אדם מוסמך לכך בלבד. אם הנפגע חסר הכרה, יש
לבצע החייאה ולהפנות אותו לטיפול רפואי מיידי.  		  
כל מורה לכימייה/לבורנט חייב לעבור קורס בסיסי של 20 שעות בעזרה ראשונה ופעם
בשלוש שנים רענון חד-יומי.
  		 4.11
.3  		  

הוראות קבע

חוזר מנכ"ל תשס"ב ב/6, י"ט שבט תשס"ב, 1 בפברואר 2002