תשסג/10(ג) 3.7-34 תקצוב מערכת החינוך היסודי - מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד

תקצוב מערכת החינוך היסודי - מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד

מבוא

הקיטוב, הפערים והסקטוריאליות מאיימים על המרקם החברתי בישראל.
עצמתנו כעם וכמדינה מותנית באחדות ובערבות הדדית. כולנו כחברה
מחויבים לפעול למען צמצום פערים ולכידות חברתית. למערכת החינוך
אחריות רבה ותפקיד חשוב ומשמעותי בהשגת מטרה זאת. אחריות זאת
הביאה את מטה משרד החינוך התרבות והספורט לארגון מחודש של
מדיניותו ומטרותיו ושל הקצאת המשאבים למוסדות החינוך. משמעו של
ארגון מחודש זה הוא שינוי ערכי ומקצועי בהקצאת כלל המשאבים למימון
מוסדות החינוך היסודי ושינוי באופן פעולתם של בתי הספר. מטרת חוזר
זה היא להציג את אופן הקצאת השעות לבתי-הספר בחינוך הרגיל וכן את
הכללים באשר להפעלת השעות בבתי-הספר.

הקצאת המשאבים תתבצע באופן שוויוני וצודק, עפ"י קריטריונים אחידים
לכלל תלמידי ישראל. בשנת הלימודים תשס"ד ייושם השינוי בהקצאת שעות
ההוראה, ובשנים שלאחר מכן גם בשאר המשאבים. יישום השיטה ככללה
ימשך כחמש שנים.

שיטת הקצאת של השעות היא על פי המלצות הוועדה לבחינת שיטת
התקצוב בחינוך היסודי בישראל (דוח שושני). השיטה החדשה מבוססת על
עקרון השוויון, על מחויבות חברתית לצמצום פערים ועל ההכרה כי חינוך
והשכלה הם גורמים בעלי משמעות רבה להשגת מטרה חברתית זאת.
הכללים להפעלת השעות מבוססים על עקרונות הניהול העצמי ועל
המחויבויות המוטלות על בתי הספר.

המלצות הועדה לא תיושמנה בשלב זה בכיתות המקדמות הקיימות בבתי
הספר של החינוך הרגיל וכן בהקצאת שעות השילוב. הכללים הנוגעים להם
יפורסמו בנפרד.

שיטת התקצוב החדשה - תקן דיפרנציאלי לתלמיד 1.

עקרונות 1.1

מימון מוסדות החינוך היסודי יהיה לפי קריטריונים שוויוניים,
הוגנים, אחידים, יעילים וגלויים לכלל תלמידי ישראל.
השיטה תתבסס על העקרונות האלה:

תקן לתלמיד: תקציב השעות לבית ספר ייקבע לפי מספר
התלמידים הלומדים בו ועל פי הרקע החברתי-כלכלי שלהם
בלבד. א.

תקן שוויוני: כל תלמידי ישראל יימדדו על בסיס מדד
חברתי-כלכלי אחיד (להלן: "המדד החדש"). ב.

תקן דיפרנציאלי: כל תלמיד ישויך לעשירון התואם את
הרקע החברתי-כלכלי שלו, והתלמידים יתוקצבו באופן
דיפרנציאלי לפי העשירונים שהם משויכים אליהם. לתלמיד
עם חסך חינוכי גדול יותר יוענק תקציב שעות גדול יותר. ג.

תנאים פדגוגיים: תנאי הכרחי לתקצוב כלשהו הוא עמידה
בתכנית היסוד (הליבה) והשתתפות במבחני המיצ"ב. ד.

תקצוב בתי הספר
1.2

תקציב השעות בבית הספר הרשמי יהיה סך כל תקציבי
השעות המוענקים לתלמידים הבאים בשעריו. א.

תקציב השעות בבתי הספר ברשת החינוך העצמאי
וברשת "מעיין החינוך התורני" יהיה סך כל תקציבי
השעות המוענקים לילדים הבאים בשעריהם, בתנאי שיקיימו
מדיניות רישום אינטגרטיבית (ראה נספח 1). בבתי ספר
בשתי הרשתות האלה שלא יקיימו מדיניות רישום
אינטגרטיבית יהיה התקציב 90% מסך כל תקציבי השעות
המוענקות לתלמידים הבאים בשעריהם. ב.

תקציב השעות בבית ספר מוכר שאינו רשמי יהיה 75%
מסך כל תקציבי השעות המוענקים לתלמידים הבאים
בשעריו, בתנאי שיקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית (ראה
נספח 1). בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים שלא יקיימו
מדיניות רישום אינטגרטיבית יהיה תקציב השעות 65% מסך
כל תקציבי השעות המוענקים לתלמידים הבאים בשעריהם. ג.

תקציב השעות במוסד חינוכי במעמד פטור יהיה 55%
מסך כל תקציבי השעות המוענקים לתלמידים הבאים
בשעריו.
ד.

בתי הספר מחויבים לקיים את תכנית היסוד (הליבה)
התואמת את המגזר שהם שייכים אליו (ראה להלן וכן סעיף
3.1‎-21 בחוזר הוראות הקבע סג/10(א)). בתי ספר שלא
יקיימו את תכנית היסוד ולא ישתתפו במבחני המיצ"ב לא
יתוקצבו כלל. מוסד פטור אינו חייב להשתתף במבחני
המיצ"ב.
ה.

מרכיבי המדד החדש
1.3

שקלול המרכיבים במדד נבנה באופן שהם ינבאו בצורה מיטבית
את סיכויי הצלחתו של התלמיד בבית הספר, כדלקמן:

הערך המרכיבים

15% השכלת האם

15% השכלת האב

10% מספר האחים

20% הגעה לארץ (הורים שהגיעו מ-1984)

10% הגעה לארץ מארצות מצוקה

20% מגורים ביישוב בעדיפות לאומית א'

10% פריפריאליות

את פירוט המרכיבים ראה בנספח 2.

מפתח התקצוב
1.4

מפתח התקצוב מעניק תקצוב דיפרנציאלי לכל תלמיד על פי
העשירון שהוא משתייך אליו (עשירון 1 הוא המבוסס
ביותר), כדלקמן:
א.

מס' ה-ש"ש לתלמיד
העשירון

1.25 1

1.33 2

1.42 3

1.50 4

1.58 5

1.67 6

1.75 7

1.83 8

1.92 9

2.00 10

לבתי ספר שמתקיימת בהם תפילה על פי תכנית הלימודים
המחייבת תינתן תוספת של 0.2 ש"ש לתלמיד.
ב.

איגום המשאבים 1.5

תקציב השעות של בית הספר יוקצה ממקור אחד
בלבד. התפיסה היא כי בית הספר זכאי לתקציבו בגין
תלמידיו והתקציב אינו מותנה בכל דבר אחר. בית הספר
יפעיל את המשאבים על פי שיקול דעתו המקצועי. עם זאת,
לבית ספר האחריות למתן מענה לנושאים כגון תלמידים
עולים, תלמידים מתקשים ועוד, כפי שיפורט להלן. א.

התקציב יאגם את כל תקן השעות בבית הספר ובתוכן שעות
הניהול והחינוך ושעות ייעודיות אחרות שהוענקו בעבר
בנפרד, ובכלל זה סלים מרכזיים, שעות יוח"א, שעות עולים
ועוד. שעות מורים עולים שניתנו באופן פרסונלי תוקצינה
בנפרד. התקציב לא יכלול את שעות הכיתות המקדמות ואת
שעות השילוב (חינוך מיוחד). ב.

יישום התקצוב
1.6

הדרגתיות ביישום
תקציב השעות של בית הספר יחושב לפי המדד החדש כבר
לקראת שנת הלימודים התשס"ד. יישום השיטה יימשך
בהדרגה כחמש שנים.
התקצוב ההדרגתי יהיה כדלהלן: א.

תקציב השעות בהתשס"ג, למעט שעות שהוקצו ממאגר
מנהל המחוז, יוגדר כתקציב הבסיס של בית הספר. 1)

תקציב השעות הצפוי לבית הספר בתום חמש שנים,
כתוצאה משיטת התקצוב החדשה, יוגדר כתקציב
המחושב. 2)

בית ספר הזכאי על פי החישוב לתוספת שעות יזכה
לתוספת זו בהדרגה במהלך חמש שנים. 3)

בית ספר שיימצא כי יש להפחית שעות מתקציבו, יפחת
תקציבו בהדרגה במהלך חמש שנים. 4)

בתום חמש שנים יהיה תקציב השעות של בית הספר
תואם את התקציב המחושב (בכפיפות לחוק
התקציב). 5)

התקצוב להתשס"ד
לצערנו חל קיצוץ בהיקף השעות בשל המצב הכלכלי הקשה
והקיצוץ בתקציבי החינוך בכללם. לאור זאת יופחת תקציב
כל בית ספר ב-6% לעומת תקציב הבסיס, כדלקמן: ב.

בית ספר שתקציבו עתיד לגדול על פי שיטת התקצוב
החדשה, יהיה תקציבו לשנת התשס"ד תקציב הבסיס,
מופחת ב-6%, בתוספת של 20% (חמישית) מהפער בין
תקציב הבסיס המקוצץ לבין התקציב המחושב בתום
התהליך. 1)

בית ספר שתקציבו עתיד להצטמצם על פי שיטת
התקצוב החדשה, יהיה תקציבו לשנת התשס"ד תקציב
הבסיס, מופחת ב-6%.
לדוגמה:
2)

התקציב
להתשס"ד

התוספת
(20%
מהפער)

הפחתת
6%
מתקציב
הבסיס

התקציב
המחושב

תקציב
הבסיס

מס'
הכיתות

מס'
התלמידים

ביה"ס

הרשות

744 - 744 686 792 13 401 אודם קרית שלום

720 - 720 633 766 13 370 שהם תל יוסף

544 14 530 598 564 12 344 ברקת מעלה גדעון

665 57 608 894 647 14 452 לשם רמת פנינה

שינוי במספרי התלמידים
תקציב השעות יחושב על בסיס נתוני התלמידים שלמדו
בפועל בבית הספר בשנת התשס"ג ושהיו רשומים במצבת
התלמידים בתאריך 1.4.03 וכן על פי הערכת מספרם הצפוי
בהתשס"ד. הערכת מספר התלמידים הצפוי תתבצע על ידי
המחוז על בסיס התחזית של מנהל/ת בית הספר, נתונים
רב-שנתיים של מספרי התלמידים, ועדות אכלוס יישוביות
ועוד. כל שינוי במספר התלמידים לעומת מספרם בהתשס"ג
יגרור שינוי בתקציב השעות של בית הספר בערך של מכפלת
מספר התלמידים (המתווספים או הנגרעים) בממוצע השעות
הארצי לתלמיד. ממוצע השעות הארצי לתלמיד בהתשס"ד
הוא 1.47 ש"ש.
לדוגמה:
ג.

התקציב
הסופי

תוספת/
הפחתת
התקציב
תוספת/
הפחתת
התלמידים
הצפויה
התקציב
להתשס"ד לפי
מספרי
התלמידים
בתשס"ג

מס'
התלמידים
בהתשס"ג

ביה"ס

773 29+ 20+ 744 401 אודם

515 29- 20- 544 344 ברקת

התאריך הקובע להגדרת מספר התלמידים הצפוי
בהתשס"ד היה 31 במאי 2003. שינוי במספר
התלמידים לאחר תאריך זה לא ישפיע על תקן השעות
בהתשס"ד.

מצבת התלמידים של התשס"ד שתוגש בתחילת שנת
הלימודים תהיה הבסיס לחישוב תקן השעות בהתשס"ה.
הנחיות באשר לקביעת מספר התלמידים בבתי הספר
המוכרים ובמוסדות הפטור תפורסמנה בנפרד.

השלמות תקציב ד.

בתי ספר יחידים ביישוב
לבתי ספר יחידים ביישוב, מאותו סוג פיקוח או מגזר
(הכוונה לבתי"ס יהודיים רשמיים - ממלכתי,
ממלכתי-דתי בנים או
בנות - בתי"ס רשמיים לא יהודיים ובתי"ס של החינוך
העצמאי ושל "מעיין החינוך התורני"), שמספר
תלמידיהם קטן מ-200 תלמידים, תובטח הקצאת
מינימום של 40 ש"ש לכיתה תקנית. 1)

בתי ספר שנקבעו כזכאים ליוח"א על פי החוק
לבתי ספר שנקבעו כזכאים ליום חינוך ארוך על פי
החוק תובטח הקצאת מינימום של 47 ש"ש לכיתה
תקנית.
הערה: כיתה תקנית אחת תחושב כיתה המונה 40‎-20
תלמידים. מ-41 תלמיד ומעלה תחושבנה 2 כיתות
תקניות, מ-81 תלמיד 3 כיתות תקניות, וכן הלאה.
כיתה המונה 19‎-10 תלמידים תוגדר ככיתה חסרה.
לצורך חישוב מספר הכיתות התקניות בבית הספר
תחושב כיתה חסרה כחצי כיתה תקנית. שכבות גיל
המונות פחות מ-10 תלמידים לשכבה תצורפנה לצורך
החישוב זו לזו ותוגדרנה ככיתה תקנית או חסרה
בהתאם לסך כל התלמידים בהן. 2)

מידע
בית הספר יקבל את תקציב השעות בצירוף הנתונים האלה:
1) מספר התלמידים המתוקצבים בבית הספר
2) מספר הכיתות התקניות המאושרות בבית הספר
3) ממוצע עשירוני התלמידים בבית הספר
4) התקציב המחושב בתום חמש שנים. ה.

מאגר מנהל המחוז
לרשות מנהל המחוז יעמוד תקציב לשם פתרון בעיות בבתי
הספר ולהפעלת
מרכזים מחוזיים. הבעיות השונות תובאנה לפני מנהל המחוז
באמצעות הפיקוח, ומנהל המחוז יקצה שעות לסיוע על פי
שיקול דעתו.
ו.

עקרונות ההפעלה של בית הספר 2.

העקרונות
2.1

בית הספר יפעל על פי עקרונות הניהול העצמי, תוך קיום
המחויבויות המוטלות עליו על פי מדיניות משרד החינוך התרבות
והספורט.
ניהול עצמי משמעותו הסמכות והאחריות של בית הספר להגדיר
את יעדיו החינוכיים והלימודיים, את אופן יישומם ואת דרכי
עבודתו. היעדים ואופן ביצועם ותקצובם יגובשו לתכנית
הפעילות הבית ספרית.
מחויבויות בית הספר הן הכללים הקובעים את המסגרת
המחייבת את פעילותו באשר ליעדי החינוך, למסגרת הלימודים,
להישגים המצופים (הסטנדרטים), לדגלי המשרד ולמדיניותו,
לצמצום הפערים ולהסכמי השכר.

פירוט העקרונות
2.2

הניהול העצמי א.

היעדים החינוכיים: בית הספר יקבע את הקדימויות
החינוכיות על פי תפיסת עולמו, בהתאם לצורכי
התלמידים. 1)

תכנון הלימודים: בית הספר יגבש תכנית לימודים
בית ספרית תחומית או בינתחומית על פי הקדימויות
החינוכיות, בהתבסס על מבנה תחומי הדעת ותכניות
הלימודים ובהתאם לצורכי התלמידים. 2)

דרכי ההוראה: בית הספר יפעיל מגוון דרכי
הוראה-למידה, בהתאמה לילדים ולצורכיהם. 3)

הארגון: בית הספר יארגן מסגרות למידה גמישות
מבחינת הזמן, הרכב הלומדים, הצוות והסביבה
הלימודית. 4)

התקציב: בית הספר ייתן ביטוי לקדימויותיו באופן
התכנון והביצוע של תקציבו. 5)

אופן עבודתו של בית הספר יהיה בהתאם למדיניות
החינוך היסודי. 6)

מחויבויות בית הספר ב.

רשימת המחויבויות
1)

א) קיום חוק החינוך הממלכתי - מטרות החינוך
ב) קיום משך הלימודים המחייב
ג) קיום תכנית היסוד (הליבה)
ד) צמצום פערים על ידי טיפול דיפרנציאלי
ה) השגת ההישגים הנדרשים (הסטנדרטים) וקיום
מבחני המיצ"ב
ו) קיום נושאי מדיניות מרכזיים
ז) הפעלת שעות ניהול ותפקיד.

פירוט המחויבויות 2)

א) קיום חוק החינוך הממלכתי - מטרות החינוך
הממלכתי
בית הספר יהיה מחויב לקיים את מטרות החינוך
הממלכתי כפי שהן מופיעות בחוק חינוך ממלכתי
- תיקון תש"ס:

(1) לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב
ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו
ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת
לשונו
(2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת
ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית
ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם,
לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק,
לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה
לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים
(3) ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל
(4) ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי,
מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת
זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדם
(5) לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירותיהם ואת
כשרונותיהם השונים למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם
החיים חיים של איכות ושל משמעות
(6) לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי
הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה
ולדורותיה ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם
כבני אדם בוגרים בחברה חופשית ולעודד פעילות גופנית
ותרבות פנאי
(7) לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות
אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויזמה ולפתח מודעות
ועירנות לתמורה ולחידושים
(8) להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר
להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את
השונה והתומכת בו
(9) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות
לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון
לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק
חברתי במדינת ישראל
(10) לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית
וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח
(11) להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת
והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל
קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל ולהכיר
בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל.
בהמשך לתיקון הנ"ל בחוק, בחינוך הממלכתי-דתי
מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית
וברוח הציונות הדתית, נוסף למטרות אלה.

ב) קיום משך הלימודים המחייב
משך הלימודים השבועי המחייב לכל דרגת כיתה
בהתאם לאפיוני בית הספר הוא כדלקמן:

ח' ז' ו' ה' ד' ג' ב' א' השכבה

32 32 32 32 31 31 29 29 יום חינוך רגיל

41 41 41 41 41 41 41 41 יום חינוך ארוך

משך הלימודים היומי
בתי ספר בתקן חינוך רגיל: משך הלימודים היומי
בימים א'-ה' יהיה לפחות 5 שעות אורך וביום ו' 4 שעות
אורך. יתרת השעות המחויבות על פי משך הלימודים
השבועי תתווסף בהמשך לשעות האלה, בימים שיבחר
בית הספר.
בתי ספר בתקן יוח"א: משך הלימודים היומי בימים
א', ב', ד' ו-ה' יהיה 8 שעות אורך, ביום ג' 5 שעות אורך
וביום ו' 4 שעות אורך. בבתי ספר שאושר להם ללמד 5
ימים בשבוע תתווספנה השעות של יום ו' לחמשת הימים
האחרים.

ג) קיום תכנית היסוד (הליבה)
תכנית היסוד (הליבה) היא הבסיס המשותף והמחייב
לכל בתי הספר. התכנית מגדירה את תחומי הדעת, את
התכנים, את המיומנויות ואת הערכים המחייבים וכן
את היקף השעות המזערי בתחומי הדעת.

התכנית המפורטת פורסמה בחוזר הוראות הקבע
סג/10(א), סעיף 21-.3.1 בתי הספר השונים מחויבים
ללמד את היקף השעות באשכולות המפורטים בטבלאות
שלהלן בהתאם לסוגם:

תכנית היסוד (הליבה) לביה"ס היסודי -כיתה א'

מוסדות
פטור -
8 ש"ש, 55%
של הליבה
מוכר שאינו
רשמי ערבי -
11 ש"ש,
75%
של הליבה
מוכר שאינו
רשמי עברי -
11 ש"ש,
75%
של הליבה
ממ' ערבי -
15 ש"ש,
100%
של הליבה
ממ' וממ"ד
עברי -
15 ש"ש,
100% של
הליבה

עברית:
3 ש"ש עברית:
4 ש"ש עברית:
4 ש"ש עברית:
6 ש"ש עברית:
6 ש"ש אשכול שפות
וספרות

מתמטיקה:
3 ש"ש מתמטיקה:
4 ש"ש מתמטיקה:
4 ש"ש מתמטיקה:
5 ש"ש מתמטיקה:
5 ש"ש אשכול מתמטיקה,
טבע, מדע
וטכנולוגיה

טבע ומדעים טבע ומדעים:
2 ש"ש טבע ומדעים:
2 ש"ש טבע ומדעים:
2 ש"ש טבע ומדעים:
2 ש"ש

חינוך גופני חינוך גופני:
ש"ש אחת חינוך גופני:
ש"ש אחת חינוך גופני:
2 ש"ש חינוך גופני:
2 ש"ש אשכול מיומנויות
הגוף

תכנית היסוד (הליבה) לביה"ס היסודי -כיתות ב'-ג'

מוסדות
פטור -
9 ש"ש,
55% של
הליבה
מוכר שאינו
רשמי ערבי -
13 ש"ש
בכיתה ב'
ו-15 ש"ש
בכיתה ג',
75% של הליבה

מוכר שאינו
רשמי עברי -
13 ש"ש,
75% של
הליבה
ממ' ערבי -
17 ש"ש
בכיתה ב'
ו-20 ש"ש
בכיתה ג',
100% של
הליבה

ממ' וממ"ד
עברי -
17 ש"ש,
100% של
הליבה

תנ"ך:
2 ש"ש מורשת:
2 ש"ש תנ"ך:
2 ש"ש מורשת:
2 ש"ש תנ"ך:
2 ש"ש אשכול מורשת,
רוח וחברה

לימודי החברה
לימודי החברה:
2 ש"ש לימודי החברה:
2 ש"ש לימודי החברה:
3 ש"ש לימודי החברה:
3 ש"ש

עברית:
3 ש"ש ערבית:
2 ש"ש עברית:
2 ש"ש ערבית:
3 ש"ש עברית:
3 ש"ש אשכול שפות
וספרות

עברית
(כיתה ג'):
2 ש"ש עברית
(כיתה ג'):
3 ש"ש

מתמטיקה:
3 ש"ש מתמטיקה:
4 ש"ש מתמטיקה:
4 ש"ש מתמטיקה:
5 ש"ש מתמטיקה:
5 ש"ש אשכול מתמטיקה,
טבע, מדע
וטכנולוגיה

טבע ומדעים טבע ומדעים:
2 ש"ש טבע ומדעים:
2 ש"ש טבע ומדעים:
2 ש"ש טבע ומדעים:
2 ש"ש

חינוך גופני חינוך גופני:
ש"ש אחת חינוך גופני:
ש"ש אחת חינוך גופני:
2 ש"ש חינוך גופני:
2 ש"ש אשכול מיומנויות
הגוף

תכנית היסוד (הליבה) לביה"ס היסודי -כיתות ד'-ו'

מוסדות
פטור -
11 ש"ש,
55% של
הליבה
מוכר שאינו
רשמי ערבי -
17 ש"ש,
75% של
הליבה
מוכר שאינו
רשמי עברי -
15 ש"ש,
75% של
הליבה
ממ' ערבי -
23 ש"ש,
100% של
הליבה
ממ' וממ"ד
עברי -
20 ש"ש,
100% של
הליבה

תנ"ך:
2 ש"ש מורשת:
2 ש"ש תנ"ך:
2 ש"ש מורשת:
2 ש"ש תנ"ך:
2 ש"ש אשכול מורשת,
רוח וחברה

לימודי
החברה: לימודי החברה:
2 ש"ש לימודי החברה:
2 ש"ש לימודי החברה:
3 ש"ש לימודי
החברה:
3 ש"ש

עברית:
3 ש"ש ערבית:
3 ש"ש עברית:
3 ש"ש ערבית:
3 ש"ש עברית:
3 ש"ש אשכול שפות

אנגלית אנגלית:
2 ש"ש
עברית:
2 ש"ש אנגלית: אנגלית:
3 ש"ש
עברית:
3 ש"ש אנגלית:
3 ש"ש

מתמטיקה:
3 ש"ש מתמטיקה:
4 ש"ש מתמטיקה:
4 ש"ש מתמטיקה:
5 ש"ש מתמטיקה:
5 ש"ש אשכול מתמטיקה,
טבע, מדע
וטכנולוגיה

טבע ומדעים טבע ומדעים:
2 ש"ש טבע ומדעים טבע ומדעים:
2 ש"ש טבע ומדעים:
2 ש"ש

חינוך גופני חינוך גופני:
ש"ש אחת חינוך גופני:
ש"ש אחת חינוך גופני:
2 ש"ש חינוך גופני:
2 ש"ש אשכול
מיומנויות הגוף

מעבר לתכנית היסוד שפורטה לעיל בית ספר חייב ללמד 2 ש"ש
נוספות העומדות לבחירה מתוך אשכול האמנויות ו-2 ש"ש נוספות
העומדות לבחירה מתוך אשכול התרבות הבית-ספרית.
להלן אפשרויות הבחירה:
אשכול אמנויות - לפחות 2 ש"ש
מוזיקה
אמנות פלסטית
תיאטרון
תקשורת, טלוויזיה וקולנוע.

אשכול תרבות בית ספרית - לפחות 2 ש"ש
אורח חיים במדינה יהודית ודמוקרטית
איכות החיים ושימור הסביבה
כישורי חיים, בטיחות וזהירות בדרכים.

יתרת השעות המוקצות לבית הספר תוקדש לתחומים נוספים או
לתגבור תכנית היסוד.

ד) צמצום פערים ע"י טיפול דיפרנציאלי
מתוך מחויבות חברתית לצמצום פערים הנובעים
מחסכים סביבתיים, ממעבר בין תרבויות, מלקויות
למידה ומקשיים אישיים אחרים יקדיש בית הספר
לפחות 60% מהשעות הפנויות למתן מענה
דיפרנציאלי לתלמידים מתקשים, ובכלל זה תלמידים
עולים. השעות הפנויות הן השעות העומדות לרשות בית
הספר לאחר הקצאת השעות הנדרשות לקיום משך
הלימודים המחייב ושעות התפקיד המחויבות. בית
הספר יבצע מיפוי מקצועי להגדרת התלמידים הזקוקים
לסיוע זה. כמו כן בית הספר יעודד קידום תלמידים
מוכשרים ומחוננים.
טיפול דיפרנציאלי משמעו הקצאת זמן נוסף (פרטני או
בקבוצה קטנה), תכנית מותאמת, חומרי למידה ודרכי
הוראה מגוונים, על פי צורכי הילד, במטרה להביאו
להישגים גבוהים.
הפיקוח יוודא כי התלמידים הנזקקים, ובהם עולים
חדשים ואחרים, יזכו לסיוע באמצעות התכנית לטיפול
דיפרנציאלי.

ה) השגת ההישגים הנדרשים (הסטנדרטים)
וקיום מבחני המיצ"ב
בית הספר יפעל לכך שכל תלמידיו יעמדו בהישגים
הנדרשים שייקבעו על ידי המינהל הפדגוגי בתחומים
השונים, וייבדק פעם בשנתיים במבדקי המיצ"ב (ראה
נספח 3).

ו) קיום נושאי מדיניות מרכזיים
בית הספר יפעל ליישום נושאי מדיניות מרכזיים, ובכלל
זה דגלי המשרד, שיפורסמו פעם בשנה בחוזר המנהל
הכללי.

ז) הפעלת שעות ניהול ותפקיד
תקציב השעות המוקצה לבית הספר כולל בתוכו את כל
השעות שבית הספר מחויב להפעיל, ובכלל זה שעות
ניהול, חינוך וייעוץ וכן שעות רב.

בית הספר יפעיל שעות ניהול, חינוך ותפקיד
כלדהלן:

- שעות ניהול: 2 ש"ש לכל כיתה תקנית. בבתי ספר
שמופעל בהם יוח"א תוקצינה 3 ש"ש לכל כיתה תקנית
שמופעלת בה תכנית יוח"א. מנהל בית הספר חייב ללמד
לפחות 6 ש"ש.
- שעות חינוך: תינתנה 3 ש"ש לכל כיתה תקנית.
הערה: עבור כיתה חסרה (19‎-10 תלמידים) תופעלנה
מחצית שעות הניהול והחינוך בהתאם.
- שעות ייעוץ: היקף השעות לא יעלה על ש"ש אחת
לכיתה ולא יפחת מ-4 ש"ש לבית הספר. היועץ חייב
ללמד לפחות שליש ממשרתו.
- שעות רב: בית ספר ממ"ד חייב להקצות שעות לרב
אם הוקצו שעות לכך בשנת הלימודים התשס"ג. בית
ספר שלא הוקצו בו שעות לרב בשנת הלימודים התשס"ג
ידאג להקצות שעות לתפקיד רב בהתאם לצרכיו
החינוכיים.
הערה: בתי ספר שהוקצו להם שעות עבור הפרדה
מינית בהתשס"ג יקיימו הפרדה מינית באותן הכיתות
גם בהתשס"ד. כמו כן, בתי ספר שירצו לקיים פעילות
בחוות חקלאיות או במרכזים ימיים יקצו שעות
מתקציב השעות הבית-ספרי לטובת פעילות זו כבעבר.

תכנית הפעילות השנתית הבית ספרית (תכנית
העבודה)
תכנית הפעילות הבית ספרית היא כלי המגדיר את הפעולות
המתוכננות הנגזרות מהקדימויות ומהצרכים של בית הספר
ומהמחויבויות המוטלות עליו ואת המשאבים המוקצים
לביצוע הפעולות. בית הספר יבנה תכנית פעילות לכל שנת
לימודים בהתאם להנחיות האלה: ג.

התכנית תיישם את עקרונות הניהול העצמי ואת
המחויבויות הבית-ספריות.
1)

התכנית תתבסס על נתוני הערכה פנים-בית-ספריים,
על נתוני המיצ"ב ועל מדד האלימות. 2)

התכנית תכוון להביא את תלמידות בית-הספר ואת
תלמידיו להישגים הנדרשים. 3)

התכנית תיבנה על בסיס כלל המשאבים העומדים
לרשות בית-הספר ותקיף את כלל הפעילות המתוכננת.
4)

התכנית תכיל בתוכה את התכנית לצמצום פערים על
ידי טיפול דיפרנציאלי. 5)

התכנית תאושר על ידי הפיקוח ותוצג לאגף החינוך ברשות
המקומית. בבתי ספר בניהול עצמי תאושר התכנית גם על
ידי אגף החינוך ברשות המקומית.

פיקוח ובקרה 3.

המפקח הכולל יוודא כי בית הספר מבצע את מדיניות משרד החינוך
התרבות והספורט ואת הוראות חוזרי המנכ"ל,
ובכלל זה -

פיקוח על מילוי המחויבויות על ידי בית-הספר 1.

פיקוח על עמידה במסגרת התקן 2.

פיקוח על שיבוץ מורות ומורים בהתאם למחויבויות פרופסיונליות
3.

אישור תכנית הפעילות הבית-ספרית
4.

פיקוח על ביצועה של תכנית הפעילות הבית-ספרית, ובכלל זה
התכנית לטיפול דיפרנציאלי לצמצום פערים.
5.

הטמעה
4.

המחוזות יתכננו ויפעילו בתיאום עם האגף לחינוך יסודי את מהלך
ההכשרה והיישום של הרפורמה לשוויון הזדמנויות בחינוך. מנהל
המחוז ימנה אחראי ליישום הדוח במחוזו.

בקרת ניצול התקן
5.

המשרד יפעיל מערך בקרה נרחב כדי להבטיח את ניצול תקן השעות
בהתאם ליעדיו המקוריים ולוודא את מילוי ההוראות שנקבעו ככתבן
וכלשונן. בתהליך הבקרה ייבדקו אופן חלוקת השעות השונות כפי
שפורטו בחוזר זה ועמידת בית הספר במחויבויותיו.

מצבת התלמידים
6.

מצבת התלמידים משמשת לבקרה ולמעקב אחר הוויסות והניידות של
התלמידים, לטיפול במניעת נשירה ולקביעת ההקצאה של שעות התקן.
מצבת התלמידים משמשת נדבך מרכזי למסד נתונים ארצי, לקביעת
מדד דיפרנציאלי לתלמיד, להקצאת התקנים ובעתיד גם להקצאת
תקציבים אחרים. המצבת מגדירה את השיוך של כל תלמיד לעשירון
המתאים לו ומשמשת בסיס לתקצוב של בית הספר. במהלך תקופת
האיסוף של מצבת התלמידים על מנהל בית הספר לבדוק את קליטת כל
התלמידים הלומדים בבית ספרו במצבת. מזכירות בית הספר מתבקשת
לאסוף את כל הפרטים האישיים הנדרשים למילוי מצבת התלמידים
עבור התלמידים החדשים בבית הספר, כגון תצלום של תעודת הזהות
ופרטים על ההורים ועל השכלתם. יש חשיבות מיוחדת לעדכן מדי שנה
את השכלת ההורים, שהיא מרכיב חשוב בקביעת התקן הדיפרנציאלי
של התלמיד. איסוף נתונים אלה במועד מוקדם יזרז את עדכון מצבת
התלמידים. הנחיות מפורטות בדבר מילוי מצבת התלמידים ואיסוף
המצבות תפורסמנה בחוזר נפרד.

סיכום
7.

שיטת התקצוב החדשה, המתייחסת באופן שוויוני ודיפרנציאלי לתלמידים,
היא בגדר עשיית צדק ותסייע בידי הצוות החינוכי לתת מענה הולם יותר
לתלמידים. במהלך שנת התשס"ד יתפרסמו ההישגים המצופים
(הסטנדרטים) במקצועות היסוד, ואלה ישמשו עבור הצוות החינוכי יעד
שאליו הוא יכוון את פעולותיו.

על מערכת החינוך מוטלת אחריות כבדה, אך גם זכות גדולה, לקדם את
הישגי הילדים ולצמצם את הפערים בחברה.

ניספחים
8.

נספח 1 מדיניות קבלת תלמידים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים

בית הספר יקיים מדיניות לקבלת תלמידים שתעמוד במבחן חוק
זכויות התלמיד התשס"א-2000, סעיף 5, וחוק איסור הפליה
במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות
ציבוריים, התשס"א-2000, סעיף 3(א').
על פי החוקים האלה לא יופלה תלמיד מטעמים עדתיים, רקע
חברתי-כלכלי, השקפה פוליטית, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין,
נטייה מינית, השתייכות מפלגתית ומעמד אישי. נוסף לכך לא
תימנע קבלת תלמיד בגין הישגים לימודיים.
1.

בית הספר יידרש להצהיר בכתב כי המדיניות שלו לקבלת
התלמידים עומדת בתנאים המופיעים ב-1 לעיל.
2.

בית הספר יוגדר כמקיים מדיניות קבלת תלמידים אינטגרטיבית
אם ממוצע העשירונים של תלמידיו יהיה תואם את הממוצע
באותה קבוצת פיקוח ובאותו מגזר ביישוב. בית ספר שהוא יחיד
במגזר ובפיקוח ביישובו יוגדר כמקיים מדיניות של קבלת
תלמידים אם הממוצע של עשירוני התלמידים יהיה תואם את
הממוצע של עשירוני התלמידים ביישוב.
3.

דירוג ההשתתפות של המדינה במימון מוסד חינוכי בשנת
הלימודים הבאה ייקבע על בסיס ממוצע עשירוני התלמידים בשנה
הנוכחית, ובכל שנה על בסיס שנת הלימודים הקודמת לשנה
המתוקצבת.
4.

נספח 2 מרכיבי המדד

השכלת ההורים: זהו משתנה רציף עד 20 שנות השכלה לכל
היותר (מעבר כל שנתיים). א.

מספר האחים: זהו משתנה רציף עד 12 אחים מאותה אם
ביולוגית לכל היותר. ב.

הגעה לארץ: ערך הרכיב לגבי כל תלמיד שהוא או אחד מהוריו
הגיעו משנת 1984 הוא 10%. חלוקת 10% נוספים תיעשה באופן
רציף משנת 1984 עד שנת 1999. ככל שהשנה שבה הגיעו לארץ
התלמיד או הוריו (אחד מהם) קרובה יותר ל-1999, יינתן לתלמיד
משקל רב יותר. משנת 1999 יינתן משקל מרבי. ג.

הגעה לארץ מארצות מצוקה (הזכאות משנת 1984): להלן
רשימת ארצות המצוקה: אוזבקיסטן, אזרביג'אן, אירן, אלג'יריה,
אפגניסטן, ארמניה, אתיופיה, בחריין, גרוזיה, טג'יקסטאן, קווקז,
ירדן, כווית, לבנון, לוב, מצרים, מרוקו, סוריה, עדן, עומן, עירק,
ערב הסעודית, פקיסטאן, קזחסטאן, קירג'זסטאן, תורמניסטאן,
תימן ותימן הדמוקרטית. ד.

מגורים ביישוב בעדיפות לאומית א': האזור נקבע על פי
החלטת הממשלה. ה.

פריפריאליות: הפריפריאליות נקבעת על ידי שקלול המרחק של
היישוב מהעיר הגדולה הקרובה (ירושלים, תל-אביב, חיפה) ( 2/3)
וגודל האוכלוסייה באזור ( 1/3 ). מדד הפריפריאליות נקבע על ידי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ו.

נספח 3 המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית)

מטרת המיצ"ב היא לתת לבית-הספר תמונת מצב שלו שתשמש כלי עבודה
לתכנון עבודתו, לבניית תכנית פעילות ולקביעת סדר קדימויות.

המיצ"ב הוא מערכת של מדדי יעילות (אינדיקטורים) חינוכיים המתארים את
בית-הספר. בחירת מדדי היעילות התבססה על ידע מקצועי בחינוך (מודל
בתי-הספר האפקטיביים), על דגשים במדיניות ובדגלי המשרד ועל חוות-דעת
"השדה" (כ-200 מפקחים כוללים וכ-200 מנהלי בתי-ספר דיווחו על
הנושאים החשובים להם לתכנון עבודתם בבית-הספר).

נקודת המוצא היא בראיית בית-הספר כמערכת המורכבת מחלקים רבים -
ארגון, סביבה לימודית, תכניות לימודיות וחינוכיות, הישגים, פיתוח מקצועי
של הסגל, מערכות יחסים (בין המורים לתלמידים, בין התלמידים לבין
עצמם, בין המורים לבין עצמם, בין בית-הספר להורים) ועוד - היוצרים יחד
את המכלול הנקרא בית-ספר.

מנקודת מוצא זו המיצ"ב עוסק במגוון של תחומי פעילות של בית-הספר:
הסביבה הפדגוגית (דרכי הוראה והערכה, יזמות חינוכיות, שיעורי בית ועוד),
ההישגים הלימודיים (בארבעה מקצועות: שפת-אם, מתמטיקה, מדע
וטכנולוגיה ואנגלית), אקלים בית-הספר וסביבת העבודה (שביעות הרצון של
התלמידים והמורים, אלימות ועוד).

כדי לאפשר פירוש של הממצאים בהקשר רחב מוצגת תמונת המצב
הבית-ספרית תוך השוואה לשני ממוצעים כלליים: (א) לקבוצת בתי-הספר
הדומים ביותר על פי שלב החינוך, סוג הפיקוח והמגזר; (ב) לתמונת המצב
הארצית. שתי הנורמות מתארות מצב, ואין לראות בהן סטנדרט שיש לשאוף
אליו.

המיצ"ב פועל לפי העקרונות האלה:

המיצ"ב הוא הכלי היחיד שבאמצעותו מתקיימים מבחנים בבתי-הספר,
והוא מחליף את המשוב הארצי, את מבחני המחוז, את מבחני הרשות
המקומית ומבחנים של גופים מתערבים וכד'.

כל בית-ספר יסודי או חטיבת ביניים במדינה משתתפים במיצ"ב פעם
בשנתיים. בהתשס"ב השתתפו במיצ"ב 50% מבתי-הספר, ובהתשס"ג -
החצי השני, וחוזר חלילה.

במיצ"ב משתתפות רשויות מקומיות בשלמותן, כלומר כל בתי-הספר
ברשות המקומית המסוימת משתתפים במיצ"ב באותה שנה.

דוח המיצ"ב נמסר למנהל ולמפקח בית-הספר. הדוח כולל נתונים ברמה
כיתה/שכבה ולא את תשובות המורים והתלמידים או את הישגיהם
הפרטניים. נתונים אלה נשארים חסויים.

נתוני המיצ"ב משמשים בסיס לקביעת תכנית הפעילות השנתית
הבית-ספרית ולהחלטה על הקדימויות.

המיצ"ב משקף נאמנה את עבודת בית הספר, ואין להפר את שגרת
העבודה הבית-ספרית לקראת מועד ביצועו.

המיצ"ב כולל:

שאלוני עמדות לתלמידים בכיתות ה' עד ט' העוסקים בעיקר בסביבת
הלמידה ובאקלים בית-ספר;

ראיונות טלפוניים עם מורים ועם מנהלים העוסקים בתכנית הפעילות,
בדרכי ההוראה וההערכה, בתכניות וביזמות, בפיתוח צוות, בסביבת
העבודה בבית-הספר ועוד;

מבחנים חיצוניים בכיתות ה' ובכיתות ח' בארבעת מקצועות היסוד -
שפת-אם, מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה ואנגלית (בבתי-הספר
הממלכתיים-דתיים מתקיימים בנוסף גם מבחנים של החמ"ד - בחינה
בדינים בכיתות ה' ובחינה בגמרא לבנים ובמשנה לבנות בכיתות ח' -
ובתי ספר מוכרים שאינם רשמיים יחויבו בשלושה מבחנים בלבד).

החל מהתשס"ד יתקיים המיצ"ב סמוך לתחילת שנת הלימודים (אחרי
החגים), והדוחות יימסרו לבתי-הספר עוד באותה שנת לימודים.

המבחנים חוברו על-ידי גוף מקצועי חיצוני למשרד. בעת הבחינה יהיה
בכיתה, נוסף למורה, גם משגיח חיצוני. המבחנים ייבדקו על-ידי בודקים
חיצוניים.

דוגמה לדוחות מיצ"ב אפשר למצוא באתר המשרד:
.www.education.gov.il/haaracha

הוראות קבע

חוזר מנכ"ל תשסג/10(ג), א' סיון תשס"ג, 1 ביוני 2003