| ארגון ומינהל |
3. |
| ארגון העבודה הפדגוגית |
3.1 |
תו איכות - אמות מידה ומדדי איכות להערכת המוסד
החינוכי |
3.1-18
|
| |
1 בדצמבר 2002
|
 |
תאריך תחולה |
חדש
|
|
מטרת הפרסום |
1. פתח דבר
תו איכות הוא כלי לניהול, להערכה ולפיתוח שיכול וצריך לחולל תמורות. תו
האיכות בחינוך עוסק בהובלת מערכת החינוך ליצור מציאות חברתית ולא
להיות רק המראה של החברה.
קביעת מדדי איכות לכלל מערכת החינוך באה לבטא את האמון בעבודת
השדה וביכולתו לספק פדגוגיה איכותית ולפתח פריצות דרך חינוכיות.
תו האיכות, באמצעות המדדים, משנה את דרך חשיבתו ופעילותו של המוסד
החינוכי. באמצעותו העוסקים בחינוך נדרשים להגדיל את שדה הראייה
שלהם ולאתר הזדמנויות לעשייה הנוסכת השראה. המדדים באים ליצור
מציאות היוצרת תמורות במוסד החינוכי ובקהילה.
תו האיכות מכוון את מוסדות החינוך לשאול את עצמם שאלות באופן שיטתי:
מה יזמנו? מה ראינו שלא היה קודם? על מה עוד לא עבדנו? מה עוד לא
שאלנו? מה יצרנו? מה הם הדברים שאם הם יימדדו באופן קבוע ותינתן
להם בולטות יבואו לכלל ביטוי שפע הידע, התובנה והמחויבות של כלל
המערכת?
אנשי חינוך אמורים להיות יוצרי חינוך ולא רק מבצעי חינוך. עליהם לאמץ
אורח חיים של הטלת ספק וחתירה לשינוי מתמיד על פי צורכיהם המשתנים
של התלמידים והקהילה.
להשגת תוצאות מרחיקות לכת נדרשת מעורבות של כל המשתתפים בתהליך
החינוכי, כדי שאפשר יהיה לקבוע את הפרשנות המקומית בזיקה לצרכים
המקומיים של הקהילה.
תפיסה זו תעמיק את הקשר של הפיקוח על מוסדות החינוך. המפקחים ישמשו
מקור לידע, לניסיון ולסמכות מקצועית. כמו כן הם יקבלו, מדי תקופה, תמונת
מצב עדכנית על הנעשה במוסד החינוכי ועל הקידום המשמעותי שחל בו,
קידום המצביע על יזמות חדשות, על פריצת דרך ועל תוצאות איכותיות.
תו האיכות יוצר מחויבות להתקדמות מתמדת של המוסד החינוכי ומאפשר
למנהלים ולעובדי ההוראה לבצע בדיקה שיטתית שתצביע על הצטמצמות
הפער בין היעדים לקידום מערכת חינוך חושבת ומתפתחת באופן קבוע ובין
המצב הקיים.
תו האיכות מוודא שמערכת החינוך מחויבת לתוצאות בתחומים החשובים
ברמה הלאומית, הערכית והחברתית. על התחומים הערכיים הנבחרים להיות
מרכזיים בשיח החברתי-חינוכי, ומערכת החינוך מחויבת לטפל בהם. שינויים
ופריצות דרך הם בעלי ערך רב לתלמידים. כאשר שינויים אלה מתחוללים
באופן שוטף וקבוע, מתקבלת "פדגוגיה של איכות".
תו האיכות נבנה בשיתוף פעולה מלא עם אנשי שדה, עם מפקחים,
עם מנהלים, עם אנשי מטה נציגי היחידות האחראים לסוגי התגמול
הקיימים, עם מומחים בנושא האיכות ועם אנשי אקדמיה.
2. מבוא
קביעת מדדי איכות מבטאת את מגמת המשרד להתייעלות של בתי הספר
ולפריצת דרך בתחומים הערכיים המצויים על סדר היום הציבורי ואשר ראוי
שהמערכת החינוכית תעסוק בהם. מדדי האיכות קובעים דרישות בסיסיות
אחידות לכל מוסדות החינוך כדי להבטיח מחויבות לאיכות החינוך ולאפשר
גיוון, שונת ופריצת דרך.
3. המטרות לקביעת מדדי-איכות
ליצור אפשרות ומחויבות לתוצאות המצביעות על שיפור מתמיד באיכות
החינוך בקרב כל באי מוסדות החינוך
|
3.1 |
להעריך את מוסדות החינוך המחפשים בצורה יזומה אתגרים ומחויבות
מעבר לעשייה הקיימת, מחוללים את השינוי הרצוי ומצמצמים את
הפער בין המדיניות הרצויה למציאות
|
3.2 |
לעודד את מוסדות החינוך ללמוד את צורכי קהילתם ולתת ביטוי הולם
לכך בתכניות הפעילות המוסדיות
|
3.3 |
ליצור בסיס לתגמולם ולקידומם של התחומים הערכיים של המשרד.
|
3.4 |
4. מגמות המשרד
המגמה היא שכל מוסדות החינוך יעמדו בקריטריונים לקבלת תו איכות
תוך 5 השנים הקרובות.
|
4.1 |
אמות המידה ומדדי תו האיכות יהיו ה"מחוון" של המוסד החינוכי
וישמשו כעין מדריך/חוברת הדרכה (manual) לצוות בית הספר,
להנהלה, לפיקוח הכולל, לוועדה המחוזית ולוועדה הארצית.
|
4.2 |
למוסד חינוכי שלא הצליח לעמוד בקריטריונים של תו איכות תוך 4-3
שנים תמונה ועדת בדיקה, ותיבנה עבורו תכנית הבראה.
|
4.3 |
5. התחומים הערכיים שנבחרו
התפיסה הערכית ואופן מימושה מבטאים את איכותו של המוסד החינוכי.
משרד החינוך הגדיר את התחומים הערכיים שיש לחנך לאורם: ערכים
אוניברסליים, ערכים אזרחיים, ערכים פרטיקולריים וערכים אישיים,
כדלקמן:
 ערכי אהבת הארץ וערכי מורשת
ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים כסובלנות וכמניעת אלימות
שוויון הזדמנויות לשני המינים ולאוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים
צמצום פערים וקידום הישגים לימודיים
בחינוך הדתי - ערכי אמונה וקיום מצוות.
מוסדות החינוך אמורים לתת פרשנות מקומית לתחומים הערכיים, לחזון
וליעדים שהוצבו על ידי משרד החינוך בזיקה לצרכים המקומיים של
הקהילה.
6. אמות המידה והמדדים להערכת האיכות של מוסדות החינוך
6.1 ההוראה והלמידה
תכנית פעילות שנתית ורב-שנתית
המוסד החינוכי פועל על הבסיס של תכנית הפעילות ומציב לעצמו בכל
תקופה לפחות שלושה תחומים שמתוכננת בהם פריצת דרך, ומתוך
התכנית הכוללת תיגזרנה תכניות שכבתיות/מקצועיות/כיתתיות
ותוכניות לכל מורה. הכנת התכנית השנתית והרב-שנתית תיעשה
באמצעים כגון אלו: |
6.1.1
|
איסוף נתונים ואבחון ומיפוי שוטפים של המצב הקיים ביחס
לפריצת הדרך שרוצים ליצור כדי לאתר את הפער שיש לסגור
|
|
|
בניית דרכי פעולה שתובלנה לפריצת דרך בתחומים הערכיים:
בתוכני הלימוד, בדרכי ההוראה, בהערכה ובהתנהגות החברתית |
|
|
קביעת מדיניות שתעודד את הסינגריה בין תחומי הבחירה, תכנית
הפעילות וביצועה, אורח חיים בריא ואקלים חברתי צומח |
|
|
קיום מערך מסייע המטפל בתלמידים ככלל ובבעלי מוגבלויות
בפרט, ובכלל זה תלמידים לקויי למידה.
|
|
|
איכות ההוראה
ההנהלה ועובדי ההוראה יוצרים מחויבות להתמחות ותנאים לקידום
לימודי וחינוכי של כל הפרטים בכל מוסד חינוכי כדי להבטיח שוויון
הזדמנויות ומימוש של יכולותיהם של כל התלמידות והתלמידים
באמצעים כגון אלו: |
6.1.2
|
קיום אסטרטגיות הוראה מגוונות, מותאמות לצורכי התלמידים
וליכולותיהם, ובעקבותיהן הנהגת חלופות לאופני ההערכה |
|
|
מתן ביטוי לשונות ולרב-תרבותיות ומענה לצרכים ייחודיים
באמצעות תכנית הלימודים והפעילויות החברתיות |
|
|
מניעת נשירה ומתן הזדמנות לכל תלמיד ותלמידה תוך מעקב
והערכה של כלל התלמידים שלא הגיעו למיצוי היכולת וההישגים.
|
|
|
המוסד החינוכי כארגון לומד
ההנהלה והמורים, כמו גם התלמידים, לומדים ומשפרים את רמתם
המקצועית במטרה להתעדכן בשינויים הפדגוגיים והארגוניים, כדלקמן:
|
6.1.3
|
במוסד החינוכי מתקיימת למידת עמיתים בנושאים הנבחרים
במטרה להביא לתוצאות שלא התאפשרו עד אותו זמן. |
|
|
למידת העמיתים במוסד החינוכי מתבססת על תובנות ועל למידה
מהניסיון, ומתוכן נגזרות פעולות ותכניות לימוד ייחודיות, מעבר
לתכנית החובה.
|
|
|
6.2 האקלים החינוכי
אקלים בטוח
המוסד החינוכי מצמצם את האלימות בין כתליו באופן משמעותי על ידי
יישום אסטרטגיה מערכתית מתוכננת וארוכת טווח באמצעים כגון אלה:
|
6.2.1
|
הדגשת ערכים מקדמי סובלנות, כבוד הדדי, פתיחות והתחשבות
בזולת |
|
|
פעילות שיטתית וממוקדת המצמצמת אלימות לשביעות רצונה של
כל הקהילה
|
|
|
הנהגת כללי התנהגות ברורים, מעודכנים וידועים לכל באי המוסד
ושגרות המקדמות מוגנות וביטחון.
|
|
|
אקלים דמוקרטי
המוסד החינוכי מקיים תהליכי דמוקרטיזציה לשמירת הזכויות
והחובות של הצוות החינוכי והתלמידים, יוצר חוקי משמעת ברורים
ונותן חיזוקים ומשוב שוטפים להתנהגות של כל באיו באמצעים כגון
אלו: |
6.2.2
|
קיומם של מבנים ארגוניים המקדמים פעילות של חברת
התלמידים במוסד החינוכי, בקהילה ובחברה |
|
|
הבטחת שותפותם הפעילה של התלמידים בחיי המוסד החינוכי
(בקביעת החוקים ובתכנון הפעולות ובביצוען) |
|
|
התחשבות במקורות האי-נחת של הצוות ושל התלמידים בעת
התכנון, הביצוע וההערכה של הפעילות החינוכית.
|
|
|
איכות הסביבה
המוסד החינוכי מקיים סביבה לימודית אסתטית ואטרקטיבית, נעימה
ורלוונטית ללמידה באמצעים כגון אלו: |
6.2.3
|
ארגון סביבה דינמית המשקפת את הלמידה ואת המסרים של
המוסד החינוכי |
|
|
שיתוף התלמידים בפיתוח, בטיפוח ובניקיון של סביבתם.
|
|
|
6.3 תרבות האיכות במוסד החינוכי ובקהילה
מנהיגות מקצועית מחנכת
קבלת ההחלטות במוסד החינוכי והיצירה השיטתית של חידושים
לשיפור איכות הפעילות של כלל המורות והמורים מתבצעות על ידי
צוות הנהלה רחב המחויב להצלחת התהליך באמצעים אלו כגון: |
6.3.1
|
שיתוף כלל צוות המורים ביצירת חזון משותף, בגיבוש מטרות
לפעולה ובהתקדמות לקראת תוצאות בכל תחום בעשייה המוסדית
|
|
|
קיום פעולות המכוונות להגביר את תחושת השייכות, את
המעורבות ואת היזמות של כל באי בית-הספר |
|
|
| הקטנת שיעור ההיעדרות של המורים ושל התלמידים |
|
|
קיום מערכות משולבות לתמיכה, להעצמה ולפיתוח של מנהיגות
מקצועית.
|
|
|
שותפות במוסד החינוכי ובקהילה
במוסד החינוכי קיימים מבנים ארגוניים המאפשרים, באופן שיטתי, את
השותפות של המורים, התלמידים, ההורים והקהילה בהמצאת רעיונות
לפיתוח משותף של תרבות איכות המתאימה את עצמה באופן שיטתי
לצורכי המוסד החינוכי והקהילה באמצעים כגון אלו: |
6.3.2
|
קיום פורומים שונים של תלמידים ומורים הנרתמים לשיפור
איכות החיים במוסד החינוכי ובקהילה |
|
|
בניית שותפות, בהתאם לרמת האחריות, בין המוסד החינוכי לבין
ההורים והקהילה ליצירת מחויבות ישירה שלהם להשגת היעדים
בהתאם (או מעבר) לתוצאות הנצפות |
|
|
ניסיון לשמש מקור סמכות והשפעה לכל הקהילה בשאלות
חברתיות, לאומיות ואזרחיות.
|
|
|
6.4 הערכה ובקרה
הערכה ובקרה עצמית
המוסד החינוכי מקיים מערכת הערכה ובקרה עצמית שיטתית למדידת
השיפור מתקופה לתקופה תוך בחינת הנושאים האלה: |
6.4.1
|
השגת תוצאות המוכיחות שהפער בין היעדים שהמוסד החינוכי
הציב לעצמו ובין המצב הקיים הולך ומצטמצם |
|
|
העברת מסר ברור לכל באי המוסד החינוכי ועדכונם השוטף באשר
ליעדים, לחובות ולזכויות המצופים ולמצבם הנוכחי |
|
|
הערכת המורים באמצעות משוב של ההנהלה, של התלמידים ושל
עמיתים.
|
|
|
בקרה והערכה חיצונית
המוסד החינוכי משתתף במערכת הבקרה וההערכה בתחומי היסוד
שמשרד החינוך מקיים, הנקבעים מראש והידועים לכלל המערכת,
ומוכיח השתפרות ויישום המסקנות.
|
6.4.2
|
6.5 פיתוחה ויצירתה של מציאות חדשה
המוסד החינוכי שוקד על פיתוח עתידי על בסיס של למידה מההצלחות,
מהקשיים ומהכישלונות באמצעים כגון אלו:
תהליכי חקר ופיתוח המותאמים לצרכים הארציים והמקומיים
והכוללים חקירת תוצאות, פעולות ומבנים קיימים ופיתוח תהליכים
עתידיים
|
|
למידה ארגונית הנגזרת מהמשוב, הכוללת קביעת דרכים להתפתחות,
לניהול התכנית, לפריצת דרך ולמדידת ההישגים.
|
|
7. השותפים בהטמעת תו האיכות במערכת החינוך
מדדי האיכות הם הכלי הפדגוגי שיקדם ויוביל את בית הספר לפריצת דרך
ולהתקדמות מתמדת. לבעלי התפקידים המצוינים להלן יש השפעה על קידום
התהליך ועל הפיכתו לחלק מהתרבות של מערכת החינוך:
מטה המשרד/הנהלת המחוז
|
7.1
|
| מטה המשרד והנהלת המחוז אחראים על - |
|
מינוי מפקחים רפרנטים למובילי מדיניות האיכות ולעוקבים אחר
ביצועה; |
|
|
קביעת המדיניות, הכללים והנהלים המחייבים המוזכרים בחוזר
זה; |
|
|
| מינוי ועדות מחוזיות |
|
|
| מינוי ועדות ארציות |
|
|
מינוי ועדת היגוי ארצית כדי שתפתח קריטריונים למעקב.
|
|
|
תפקידם של המפקחים יבוא לידי ביטוי בליווי התהליך, בעידודו
ובפיקוח על קיומו. המפקחים אחראים לסייע לצוות המוסד החינוכי
לבחור את המדדים שהוא מעוניין להתמקד בהם ולפקח על התקדמות
התהליך.
|
|
|
