תשסג/4(ד) 9.4-4 חינוך לשוויון מגדרי במוסדות החינוך

תכניות לימודים	9.
חינוך לערכים	9.4
חינוך לשוויון מגדרי במוסדות החינוך	9.4‎-4


1 בדצמבר 2002		תאריך תחולה
חדש		מטרת הפרסום

הרציונל	1.
כללי	1.1
שוויון הזדמנויות בחינוך לשני המינים משמעו יצירת סביבה חינוכית-תרבותית ואקלים חינוכי המבטיחים, לא רק ברמת ההצהרה אלא גם בפועל, נגישות שווה להתנסויות חינוכיות מגוונות ועידוד וקידום תלמידים ותלמידות על פי הכישורים, המיומנויות וההתאמה האישית, באופן ענייני ולא סטריאוטיפי. תפיסה שוויונית אמיתית, שיש לה גם ביטויים התנהגותיים ולא ביטויים הצהרתיים בלבד, מחייבת את המחנכים ואת מכשירי המורים לפיתוח הפוטנציאל האישי של כל תלמיד ותלמידה, להקפדה על מתן תגמולים על פי מדדים ענייניים ולהדרכת התלמידים והתלמידות לבדיקת אופציות מגוונות בהשכלה, ברכישת מקצוע וקריירה, וכל זאת מתוך גישה המנותקת מציפיות לא רלוונטיות. חינוך לשוויון הזדמנויות משמעו מחויבות לשיפור הדימוי העצמי של התלמידים והעוסקים בחינוך, ומטרתו לאפשר הזדמנויות שוות למימוש עצמי בהווה כתשתית לרווחה אישית וחברתית ולהישגים אישיים התואמים את היכולת ואת השאיפות של התלמידות והתלמידים בבגרותם. לשם השגת המטרות האלה יעצב המוסד החינוכי מדיניות המבוססת על הערכים של שוויון בין בני-אדם, כבוד והערכה כלפי האחרים באשר הם, סובלנות, צדק חברתי, מעורבות וערבות הדדית. מדיניות זו תמומש בכל ההיבטים: ארגון בית הספר, האקלים החברתי-לימודי, הרווחה של הקהילה הלומדת והמלמדת ותכניות הלימודים. חשוב שהשיח החינוכי יכלול דיון שוטף בנושא המגדר בחינוך ומעקב אחר מחקרים העוסקים בחשיפת הדרכים הסמויות והמגוונות שבהן בנים ובנות מנותבים למסלולים נפרדים בחינוך, מסלולים המנציחים את הפערים הקיימים בין המינים בהשכלה, במעמד, בשכר, בדרגי הניהול ובייצוג במוקדי קבלת ההחלטות. המודעות למגדר עשויה לשנות את ההתפלגות הרווחת בהשכלה ובקריירה, שלפיה שדות ומקצועות מסוימים נתפסים עדיין כטריטוריה המתאימה לנשים או לגברים. כדי לשחרר את התלמידים בני שני המינים מתפיסות סטריאוטיפיות מגבילות ומעוולות המונעות פיתוח חופשי של נטיות לבם וכשרונותיהם יש לפתח רגישות לאיתור תופעת המינניות הסמויה. העדר שוויון ההזדמנויות עשוי להתקיים בהיבטים שונים של החינוך, ועל פי רוב הוא פועל נגזר מחוסר המודעות של עובדות ועובדי ההוראה למסרים המועברים באופן גלוי וסמוי בחיי היום-יום. לכן יש לבחון בביקורתיות ובאופן רציף את המתרחש ולערב בכך ובשינויים הנדרשים את כל הדמויות הפועלות במערכת החינוכית. הניסיון מורה שעובדי חינוך הנחשפים במסגרות הדרכה חינוכיות לחשיבה הביקורתית ולתפיסות הערכיות, ההומניסטיות והדמוקרטיות של מקדמי החינוך השוויוני מפתחים מודעות לדפוסי יחסי הגומלין שלהם עם תלמידים ותלמידות שהיו מבוססים על ציפיות מובחנות מבנים ומבנות. החינוך לשוויון בין המינים מתבסס על מחקר מתמשך ועל ידע מצטבר המוכיחים כי ההבדלים בין בנים לבנות ובין נשים לגברים במערכת החינוך ובחברה כולה הם תוצר של הבניה חברתית. התייחסות חינוכית שוויונית אינה מבטלת את הערכים המסורתיים ואת המטענים המשפיעים על התנהגויות, על פיתוח כישורים, על הישגים, וכן על תהליכי בחירה, אלא חותרת להרחבת האופציות לבני שני המינים ולהגדלת הסיכויים למימוש הפוטנציאל האישי הייחודי של כל אחד ואחת. החינוך לשוויון מגדרי מושתת על עקרונות הפדגוגיה הפמיניסטית הכוללת טיפוח כל אחד ואחת, על דאגה ואכפתיות לכל התלמידות והתלמידים ועל טיפוח יחסים בין-אישיים קרובים ומשמעותיים ליצירת חיי חברה וקהילה. אפשר לומר כי בידי עובדות ועובדי ההוראה במערכת החינוך המפתח לשינוי ההבניה החברתית. שינוי בהתייחסויות החינוכיות לבנים ולבנות מהגיל הרך ועד לסיום מערכת החינוך יתרום למיצוי הפוטנציאל והשאיפות של שני המינים ולחברה שוויונית וצודקת יותר.
היעדים		1.2
היעדים של חוזר זה מתייחסים להתערבות חינוכית/חברתית/לימודית בנושא המגדר. הדגש הוא על מדיניות המוסד החינוכי, על עיצוב תפקידם המכריע של צוותי החינוך ועל תהליכי ההוראה-הלמידה. להלן פירוט היעדים:
קידום שוויון ההזדמנויות ושחרור מתפיסות סטריאוטיפיות מגבילות של שני המינים במוסדות החינוך ובקהילותיהם
העצמת הבנות והבנים במערכת החינוך על ידי הרחבת רפרטואר ההתנהגויות החברתיות והלימודיות של כל אחד מבני שני המינים
העצמת מנהיגות חינוכית בקרב מנהלות ומנהלים, מחנכות ומחנכים כמשפיעים וכמובילי שינוי של תפיסות ערכיות בקהילה ובחברה
פיתוח תוכני לימוד וחומרים המחנכים לשוויון מגדרי ולעיצוב תפיסת עולם ותרבות שוויוניים.
עקרונות ההתערבות החינוכית ליצירת שוויון מגדרי		1.3
עקרון השוויון הוא הבסיס לכל מאבק הקשור בזכויותיהם של בנות ובנים.
השוויון כערך מתייחס לזכויות שוות לבני שני המינים תוך התייחסות לייחודיותם.
זכויותיה וצרכיה של כל קבוצה צריכים להיקבע ללא קשר, ללא זיקה וללא תלות של האחת ברעותה ותוך דגש על שונות בסיסית.
מדיניות המוסד החינוכי ליישום השוויון המגדרי		1.4
המוסד החינוכי יפתח תרבות המקיימת שיח מגדרי רציף, המכוון לצמצום פערים בין שני המינים תוך טיפוח כישורים, יכולות ותחומי עניין.
המוסד יקדם שוויון הזדמנויות לשני המינים בתוך אקלים של כבוד וצמיחה ובתנאים שוויוניים בכל תחומי החיים.
המוסד ייתן הזדמנות שווה לשני המינים בצריכת משאבים רוחניים וחומריים.
המוסד יחתור ליצירת אקלים חברתי וסביבה המקדמת רווחה נפשית ותחושת ביטחון על רקע מגדרי.
המוסד החינוכי יפעל להעצמת הצוות החינוכי ולחיזוק הדימוי וההערכה העצמיים של הלומדות, הלומדים, מורות ומורים.
המוסד ימנה בעל/בעלת תפקיד שיהיו אמונים על הטמעת השוויון המגדרי בכל תחומיו.
תהליכי הוראה-למידה-הערכה		1.5
יש להפעיל דרכי למידה-הוראה-הערכה המאפשרות שוויון הזדמנויות ומתאימות לסגנונות למידה, לצרכים ולתחומי עניין של בנות ושל בנים.
יש לבחון בחינה ביקורתית את חומרי הלמידה הקיימים ואירועי אקטואליה שהם רלוונטיים לנושא המגדר.
יש לפתח יחידות הוראה המכוונות להתבוננות ממוקדת בסוגיות מגדריות.
יש להתייחס באופן שוויוני לשני המינים בשפה הדבורה ובשפה הכתובה.
קשיים צפויים		1.6
לאור היותנו חברה רב-תרבותית יש לצפות לקשיים בשינוי עמדות הקשורות במגדר ובתפקידים מגדריים במשפחה ובחברה:
השינוי המתבקש נוגע ברבדים רגשיים סמויים, ולכן יש להביא בחשבון שמדובר בתהליך מורכב של שינוי ולא רק בהחלטות מושכלות אודות שינוי. התמודדות עם קושי מסוג זה עשויה ליצור מתח חברתי-רגשי במוסד החינוכי, ויש לטפל בו בתבונה וברגישות.
הצורך לשתף את המשפחות ואת הקהילה בתהליכים השוויוניים מחייב רגישות רבה וכיבוד נורמות התנהגות קיימות, השואבות מתוך חינוך מסורתי בן מאות שנים. במפגש הבין-תרבותי בין המוסד החינוכי ובין משפחות התלמידים עשויות להתעורר סתירות ביחס לשוויוניות המגדרית. ההתמודדות עם סתירות אלה מחייבת יחס של כבוד ואמפתיה.
הטמעת השוויון המגדרי מעמידה את הצוות החינוכי בפני עובדות מחקריות ותובנות חדשות אודות התפקיד המשמעותי שהם ממלאים כאנשי חינוך בקידום שוויוניות. תובנות אלה עשויות לעורר "התנגדות" מתגוננת לשינוי, ולכן יש צורך בהדרכה מקצועית שהיא רגישה לתהליכים תוך-אישיים וקבוצתיים הכרוכים בקבלת השינוי ובהטמעתו. כמו-כן עשויים להתעורר קונפליקטים בין התנהגות מגדרית בחיים האישיים לבין השינויים הערכיים וההתנהגותיים המתבקשים במוסד החינוכי.
צוות המורים והתלמידים עלולים לתפוס את השינוי כאופנה חולפת ובכך להחמיץ את המטרות ואת המאמץ המתמשך והעקבי הדרוש להטמעת השינוי לקראת השגת שוויון מגדרי במערכת החינוך בפרט ובחיים בכלל.
צוות המורים והתלמידים עלולים לראות במאמץ המתבקש תוספת למטלות המרובות הקיימות ולחוש הצפה. לכן חשוב לחבר את הטמעת השוויון המגדרי למדיניות ולתכניות של המוסד החינוכי.

2. היבטים יישומיים

יישום השוויון המגדרי במוסדות החינוך	2.1
השינוי הערכי המדובר אמור להיטמע ברבדים השונים של המערכת החינוכית המורכבת: ברובד הארגון: ההנהלה, ועדות היגוי, צוות מוביל; ברובד של הצוות: בעלי תפקידים שונים, מחנכים ומורים; ברובד של הפרט: כיתות וקבוצות לומדים. ברובד הארגון על מדיניותו ותרבותו המוצהרת של המוסד החינוכי להגשים אקלים של כבוד הדדי וחיים של שוויון מגדרי. השינוי ייטמע בקרב הנהלות וצוותים מובילים המקבלים החלטות אודות הקצאת משאבים לנושאים שונים ולאוכלוסיות שונות במערכת. הם יממשו בהחלטותיהם גישות שוויוניות ויאפשרו לתלמידים ולתלמידות נגישות שווה למשאבי המערכת. (לדוגמה: החלטה על הפרדת קבוצות לומדים על פי צרכים לימודיים שונים כשהחלוקה על פי הציר המגדרי תהיה אחת מאפשרויות החלוקה, גם אם זה משנה את אופן חלוקת המשאבים ושעות ההוראה. ועוד דוגמה: הקצאת שעות לפיתוח נושאים לימודיים חדשים המביאים לידי ביטוי את הנרטיב הנשי.) במוסדות חינוך שיש בהם שותפות של נציגי תלמידים במסגרות אלה יש לגייסם לקראת שינוי זה. ברובד של צוותי חינוך וקבוצות תלמידים יש לתת הזדמנויות להתנסויות מגדריות אקטואליות ומתוכננות. רכזים פדגוגיים ורכזי מקצועות יבדקו אם אמנם חומרי הלמידה ותוכני הלמידה עומדים בקריטריונים של שוויוניות והם נעדרי עמדות סטריאוטיפיות, מגדריות ואחרות. הם ישלבו בלמידה טקסטים (מילוליים ואחרים) שהם רלוונטיים להתייחסות מגדרית, וישלבו בתכנון תהליכי למידה-הוראה היבטים מגדריים, תוך הפעלת חשיבה מעריכה וביקורתית, אך מתוך התייחסות מכבדת לקונטקסט התרבותי והחברתי של התלמידות והתלמידים. רכזי תרבות וחברה יקדמו את חשיפת הלומדים לחוויות חברתיות-קהילתיות ואמנותיות המשקפות תחומי עניין מגוונים העונים על צורכי שני המינים. צוותי החינוך וההוראה, ובמקביל קבוצות תלמידים, יוכשרו לשינוי המבוקש על ידי השתתפות בסדנאות העשרה ומודעות שבהן יתעדכנו בידע על מגדר בחברה ובחינוך ויבהירו לעצמם את ערכיהם, את עמדותיהם ואת התנסויותיהם המגדריים, כדי שיוכלו לעצב את השינוי במערכת. השינוי יתבטא הן באקלים שוויוני-מגדרי, הן בשפה שוויונית-מגדרית והן בתקשורת שוויונית-מגדרית בין המורים לבין התלמידים ובין המורים לבין עצמם. ברובד הפרטים הלומדים והמלמדים השינוי ייטמע באמצעות השגת תובנות תוך-אישיות חדשות והתנסות בהתנהגויות חדשות הנובעות מהן ובשילוב היבט השוויון המגדרי בתהליכי למידה-הוראה-הערכה באינטראקציות חברתיות ובאיכות החיים במעגלים החברתיים השונים שמחוץ לבית הספר. השוויון המגדרי צריך להיות מטופל בשני ממדים:
א. ממד הידע על מגדר: תפיסת השוויון המגדרי כנושא ללמידה ולמחקר, כחלק מהדיסציפלינה של לימודי החברה והרוח
ב. ממד ההתנהגות: תפיסת השוויון המגדרי כיעד תרבותי-חברתי, כאורח חיים, שמשמעו לחיות את השוויון המגדרי.
שני הממדים מזינים זה את זה: ידע מחקרי, תיאורטי ויישומי משמש תשתית חיונית לשינוי עמדות וההתנהגויות הנגזרות מהן. שינויים אלה יקדמו תרבות חיים המאפשרת הזדמנויות שוות לשני המינים ואורח חיים שוויוני בכלל. כמו-כן חיי היום-יום מזמנים התמודדות עם שאלות מגדריות ומחייבים זיקה לידע תיאורטי ויישומי.

כאן המקום להעיר כי יש להקדיש מאמץ מיוחד לחיבורים ולקשרים שבין הידע אודות מגדר לבין ההתנהגויות המקדמות אורח חיים של שוויון מגדרי במערכת החינוך. הקשרים אינם מובנים מאליהם, ויש לקיים שיח מתמשך הבוחן את מימוש היעד המגדרי ואת התוצאות המצופות. יש להצביע על השלכות מעשיות שיש לנתונים מחקריים ולהתייחסויות תיאורטיות. מובן שאין להסתפק בעיסוק בממד אחד בלבד.
ההטמעה היזומה על ידי המשרד מתבצעת במסגרות האלה:
כנסים לצוותי ניהול, לפיקוח הכולל ולפיקוח המקצועי
השתלמויות למנהלים לפי אזורי פיקוח
השתלמויות ממוקדות למדריכים בתחומי ההדרכה השונים
השתלמויות במרכזי פסג"ה, באוניברסיטאות ובמכללות לצוותים בית-ספריים
השתלמויות בית-ספריות
ייזום ההטמעה בתוך יחידות המשרד.

הפעולות שתתבצענה במוסד החינוכי		2.2
ביעדים ובתכנון הפעולה של בית הספר יבואו לידי ביטוי ערכים מגדריים וערכים המכוונים לשוויון הזדמנויות.	2.2.1
יש לשלב את התפיסה המגדרית ביישום תכניות הלימוד ובתכנית הבית-ספרית: התכניות תיכתבנה ותיבדקנה ב"עיניים מגדריות".	2.2.2
שפת הפרסומים של המוסד החינוכי תיכתב על פי קריטריונים של שוויון מגדרי.	2.2.3
יחולקו משאבים באופן שוויוני לבנים ולבנות בסביבות לימודיות, טכנולוגיות ופיזיות.	2.2.4
יתקיים שימוש שוויוני לבנים ולבנות במרחבים הציבוריים. בחללים קטנים תוקמנה פינות משחק שבהן יוכל להתקיים השוויון המגדרי.	2.2.5
יינתן ביטוי מגדרי לתוכני אירועים, טקסים וחגים.	2.2.6
בכל העשייה החינוכית בבית הספר תהיה חלוקת התפקידים נטולת סטריאוטיפים מגדריים.	2.2.7
תכנית הלימודים הבית-ספרית תבטא איזון בכל הקשור לשוויון מגדרי ותאפשר הזדמנויות ללמידה ולדיון בסוגיה המגדרית.	2.2.8
בית הספר יארגן מאגר מידע זמין בנושא השוויון בין המינים, שיכלול מאמרים, קלטות וידיאו, סרטים, חומרים להפעלה ומקורות לעיון ולמחקר.	2.2.9
יש לפתח מדדי הצלחה אשר יעוצבו על ידי כל העושים במלאכה. מדדי ההצלחה יעסקו במהויות הערכיות והחברתיות הנגזרות מכלל העשייה המוסדית.	2.2.10
התייחסות מכוונת-מגדר - פעולות ותכניות		2.3
עדכון והעשרה של הידע העיוני והמחקרי כדאי להנהיג איסוף מקורות מידע מן הספרות המקצועית ומן האקטואליה ולפרסמם ולנהל דיאלוג סביבם. פעילות זו מאפשרת את ביסוס הידע באמצעות מידע אמין, ומזמינה עיסוק שוטף ורציף בנושא כחלק מסדר היום החינוכי, וכן יוצרת עניין והנעה לעסוק בו לשם דיון מושכל.	2.3.1
התמודדות עם סטריאוטיפים מגדריים נוסף לדיון בגישות סטריאוטיפיות בתכניות לימודים קיימות ובחומרי לימוד יידונו סטריאוטיפים מגדריים העולים מאורח החיים בבית הספר הן בקרב המורים והן בקרב הילדים. חשוב ביותר לקיים פעילויות לימודיות וחברתיות שבהן תהיה התמודדות מתמדת עם סטריאוטיפים ועם דעות קדומות, כגון משחק תפקידים ודיונים שיעסקו בהבהרת ערכים.	2.3.2
תקשורת בין-אישית וקבוצתית מוצע לקיים סדנאות שנושאן סוגיות מגדריות. אפשר להפעיל קבוצות של מעגלי תקשורת שבהן יושם דגש על סגנון המכבד את שני המינים כחלק מחוזה הקבוצה. להלן נושאים אפשריים:	2.3.3
משפחה: מגוון מבנים משפחתיים, יחסים במשפחה, סמכות הורית, אורחות חיים, השיח המשפחתי
למידה: תחומי עניין מועדפים, סגנונות, העדפת דרכי הוראה-למידה, התמודדות עם כישלון או עם הצלחה, דמויות משמעותיות, יצירתיות, תחושת מסוגלות
התפתחות קריירה בקרב שני המינים
תפקידים במסגרות חברתיות שונות: המשפחה, הכיתה, בית הספר, העבודה
קבלת החלטות במעגלי השתייכות שונים: מיהם מקבלי ההחלטה? מהו סגנון קבלת ההחלטות? באילו גורמים נוספים אפשר להסתייע?
התמודדות עם קושי (כעס, שינוי, משבר...): פרשנות, תובנה, הסתייעות, פעילויות מכוונות ליחסים בין-אישיים, מתן משוב
חברות בין המינים ובתוך אותו המין: מהות הקשר, השיח ותכניו, קביעות ומחויבות, קבלה ונתינה, הדדיות, כבוד והערכה, פתרון סכסוכים, פרדה וסיום
תקשורת רגשית: אופני ביטוי שונים, אמפתיה לרגשות הזולת, שליטה עצמית
פתרון סכסוכים: נושאים מעוררי עימות, עוצמת הסכסוך, דרכי פתרון מועדפות
תרבות הפנאי: אופן צריכת הפנאי, הרגלי צריכה של מוצרים ושל תרבות, השפעת הפרסום לסוגיו, עמידה בלחץ קבוצתי, בחירת דמויות להזדהות והשפעתן, השקעת משאבים רגשיים ואחרים.
דיונים מכווני-מגדר מטרת הדיונים היא לחולל שינוי בהתנהגות של קהילת בית הספר: הצוות החינוכי, התלמידים, ההורים. להלן מקבצי שאלות לבחינת התהליך של שינוי ההתייחסות (התוך-אישית והבין-אישית) למגדר בקבוצות למידה של הצוות החינוכי, התלמידים וההורים:	2.3.4
הכרה בקיומו של מצב המצריך התמודדות או של קושי המצריך התמודדות: באיזו מידה אנו,חברי הצוות החינוכי, מתאמצים להקפיד על שוויוניות בין המינים (בכל ההוויה הבית-ספרית)? באיזו מידה חברי הצוות חווים שוויוניות במערכת? כיצד ילדים חווים שוויוניות במערכת? (או: מה היו עונים ילדים על השאלות האלה?)
הכרה ברלוונטיות של המצב או של הקושי שיש לפרטים המתמודדים: עד כמה מפריע לי קיומו של אי-שוויון? באיזו מידה הנושא רלוונטי לי, למסגרת שלי, לכיתתי? עד כמה אני מושפע/ת או משפיע/ה בנושא המגדר? עד כמה אני חווה אי-שוויון מגדרי (כפוגע/ת, כנפגע/ת)?
נגישות למשאבים פנימיים וחיצוניים: אילו זיכרונות ילדות יש לי הקשורים במגדר (ניסיון של התמודדות)? איזה ניסיון קודם בקשר לשוויוניות מגדרית יש לי כבוגר או כבוגרת? איזה שינוי אחר כבר הובלתי או השתתפתי בו? איזה ניסיון קודם בשינוי עשיתי בחינוך לשוויון מגדרי? באיזו מידה אני חש/ה יכולת ומסוגלות להוביל שינוי בנושא? מאילו דמויות הושפעתי בנושא? מה לקחתי מהדמות למעשה השינוי? מי נראים לי שותפים להנעת תהליך השינוי? אילו ארגונים בקהילה נגישים לסיוע בנושא? אילו גורמים מועדפים לסיוע? ניסיונות התמודדות עם שינוי בסביבה, עם שינוי בהרגשה ובעמדה: מה הם השינויים הנחוצים במערכת? אילו גורמים מקדמים ובולמים את השינוי (אצל הפרט ובסביבה)? איך מתמודדים עמם? היש בידך תכנית לשינוי התנהגותך והתנהגות אחרים במערכת? מהי? באיזו מידה הייתה השלכה גם לשינויים שהזכרנו על שינויים אחרים? באיזו מידה מעגל ההשתייכות שלך מסייע או בולם? את מי חייבים לגייס כדי לממש את השינוי?
הערכה: באיזו מידה שינה המהלך שהתרחש עד כה את תפיסת המציאות המגדרית שלך? דרג או דרגי את השינוי בסולם של 1 עד 10 בתחומים "הכרה קוגניטיבית", "מעורבות רגשית" ו"התנהגות". מהי מידת המחויבות שלך לשינוי מתמשך מבחינה ערכית ומבחינה ביצועית?
התכנית "נערות מובילות שינוי" (נמ"ש) "נערות מובילות שינוי" היא תכנית להעצמה ולמנהיגות של נערות בבתי ספר תיכוניים בארץ. התכנית משותפת לשדולת הנשים בישראל ולמשרד החינוך, באמצעות הממונה על השוויון בין המינים. מטרות התכנית הן: העצמה ופיתוח מנהיגות, הקניית ידע רחב ומעמיק בנושאים של אי-שוויון חברתי בין המינים, פיתוח מודעות עצמית ושינוי עמדות בתחום של קידום שוויון ההזדמנויות לשני המינים. התכנית עוסקת בשינוי תפיסות ועמדות של תלמידות הלומדות בבית הספר התיכון לגבי השוויון בין המינים, בהקניית ידע ובפיתוח מודעות בנושאים של אי-שוויון חברתי, בטיפוח מנהיגות בקרב הנערות ובעידוד הנערות לתכנון קריירה מקצועית. התכנית הורחבה גם לתלמידים בבתי הספר התיכוניים. מטרת התכנית: שינוי תפיסות ועמדות בקרב נערים לתפיסה רחבה יותר של גבריות הכוללת טווח תכונות והתנהגויות רחב ועמדות שוויוניות כלפי עצמם, כלפי נשים וכלפי קריירה וסוגיות חברתיות אחרות.	2.3.5
תכנית לקידום בנות במתמטיקה ובמדעים מדויקים מוגברים	2.3.6
זוהי תכנית משותפת ללשכת המדען, למפמ"רים, לאגפי הגיל ולממונה על השוויון בין המינים בחינוך. קידום לימודי המתמטיקה בישראל נמצא על סדר היום הציבורי והוא נושא מרכזי של משרד החינוך. שיעורי ההשתתפות של תלמידות בלימודי המתמטיקה והמדעים המדויקים ברמה של 5 י"ל נמוכים. מחקרים מצביעים על מגוון של סיבות חברתיות ותרבותיות להימנעות של התלמידות מבחירה בלימודי המתמטיקה, כגון חוסר מידע וידע על מרכזיות המתמטיקה בנגישות ללימודים ולתעסוקה עתידיים, חוסר אמון ביכולתן ללמוד מקצועות אלה וחוסר עידוד מצד המורים, ההורים והחברה בכלל. מטרות התכנית
להציג את המרכזיות ואת היוקרתיות של לימודי המתמטיקה ואת המשמעות החברתית והכלכלית של לימודים אלה לעתידן של התלמידות
להציג מצד אחד את החסמים להצטרפות למקצוע ומצד שני את היכולות האמיתיות של התלמידות
להציג דרכי פעולה לשינוי כדי לעודד ולהמריץ את התלמידות להעז ולבחור במתמטיקה ובמקצועות מדע נוספים.
התכנית "נשיות וגבריות - המרחב הבא" - דפוסי ניהול ומנהיגות במסגרת הפיתוח וההטמעה של התפיסה השוויונית לנשים ולגברים נלמדת ומתפתחת תכנית עבודה חדשנית המיועדת לפריצת דרך בתחום הניהול והמנהיגות בפרט ובנייתה ועיצובה של מערכת חינוך ערכית, הומאנית ואנושית יותר בכלל. ניהול ומנהיגות עוצבו במשך שנים על בסיס תפיסות ופרספקטיבות גבריות בלבד, ולא הביאו כלל לביטוי את זווית המבט, את האיכות ואת הסגנון הנשיים. מוסדות החינוך עוסקים היום בשינוי ובפיתוח של אסטרטגיות ניהוליות, בשינוי תפיסות עולם ניהוליות ובתכניות איכות ותקנון. נושאים אלה דורשים התייחסות לתחום התרבות הארגונית. נשים וגברים הרואים ומפתחים את עצמם כמובילים, ומוסדות חינוך המכירים בערך ובהזדמנות של מובילת נשית לצדה ובשילובה של מובילות גברית, יצטרכו לעסוק לא רק בתרבות הארגונית, אלא גם ביחסו של המוסד לנשים כמובילות ולמיתוסים הקשורים בכך. מטרת התכנית היא לעצב ולחולל מציאות חדשה בבתי הספר ובמערכת החינוך, מציאות שבה תושגנה תוצאות בהיקף ובאיכות שעד כה נראו בלתי אפשריים. כעת תוצאות כאלה מתאפשרות בזכות הבאתן לביטוי של האיכויות הנשיות והגבריות בצורה חסרת תקדים, תוך שיתופי פעולה ביניהם. התכנית יוצרת חיבורים בין הידע והתובנות האקדמיות לבין הפיתוח הארגוני והאישי של צוותי ההוראה כמחוללי מציאות חדשה. התכנית מספקת גישה בעלת עוצמה, מלמדת ומאמנת לחולל פריצות דרך מכוונות ומשמעותיות הניתנות למדידה ולעצב מציאות המבוססת על מחויבות ועתיד הנמצא בהלימה לחזון ומאמנת ללקיחת אחריות תפקידית ולהובלת מהלכים בהיקף ובאיכות גבוהים מבעבר.	2.3.7

היערכות להטמעה			3.
היערכות המטה		3.1
המטה יאפשר את קידום החינוך לשוויון מגדרי על ידי פעילות משותפת ומתואמת של כל יחידות המשרד, שבה תפעל כל יחידה בתחום אחריותה ומומחיותה:
ייכתבו ניירות עמדה שבהם תעוגן התפיסה הפדגוגית המכוונת את המדיניות ותפותחנה הצעות להתארגנות.	3.1.1
הפיקוח יוכשר לתכנון ולבקרה של תוצאות הפעילות בכל אזור, בהלימה למדיניות המשרד.	3.1.2
ייקבעו יעדים ואמות מידה לבדיקת התוצאות.	3.1.3
יפותחו כלי מדידה לבחינת היישום של הפעילות בבתי הספר.	3.1.4
ההיערכות המחוזית		3.2
כל מחוז ימנה מפקח/ת רפרנט/ית לנושא, ובשיתוף עם הפיקוח המחוזי ייקבעו "עקרונות הפעולה לעבודה" בכל מוסדות החינוך במחוז.	3.2.1
במחוזות יפעלו מדריכים מחוזיים שירכזו את עבודת קבוצת המדריכים. קבוצה זו תדריך בגני הילדים, בבתי הספר ובמרכזי פסג"ה. בנוסף תיעשה עבודת ייעוץ אישית או קבוצתית לגננות ולצוותי מורים, וכן יתקיימו מפגשים לצורך חשיפת הנושא והטמעתו. הרכזים והמדריכים בנושא השוויון בין המינים בחינוך יעמדו לרשות כל פעולה מחוזית כדי לקרב את הנושא אל ציבור המורים והגננות וכן לצורך פעולות התערבות נקודתיות ומעמיקות.	3.2.2
הפיקוח הכולל והפיקוח המקצועי -	3.2.3
א. יהיו מחויבים לקיום מדיניות המשרד כפי שנבחרה על ידי המנהלים;
ב. ינהיגו את יישום המדיניות של המשרד מבחינה פדגוגית וארגונית;
ג. יישמו את כלי המדידה שפותחו במטה או במחוז
ד. יהיו אחראים על הבקרה, על המשוב ועל כלים למדידת תוצאות העבודה של מוסדות החינוך.
היערכות ההנהלה של בית הספר		3.3
ייקבע צוות מוביל לבניית תכנית בית ספרית המושתתת על החינוך לערכים הומניסטיים-דמוקרטיים, ובכלל זה החינוך לשוויון מגדרי. התכנית תותאם לצרכים של אוכלוסיית בית הספר ולמדיניות המטה/המחוז/היישוב.	3.3.1
ייקבעו אחראים ליישום המדיניות שנבחרה, להגדרת ההתנהגויות המבטאות את הצלחת היישום וללמידה מהתוצאות.	3.3.2
הנהלת בית הספר, צוות הניהול וצוות ההוראה יקיימו תהליכי בקרה, בדיקה עצמית ולמידה מתמדת של תהליכי ההתנסות (תוך התייחסות לשאלות כמו "מה קידמתי?", "מה תכננתי ולא בוצע?" ו"מה אני לומד/ת מכך?", וכן לאיתור נקודות הקושי והחוזק ולקביעת יעדים מחודשים).	3.3.3
מעורבות ההורים והקהילה		3.4
ילדים ומתבגרים מושפעים מערכי ההורים ומדפוס היחסים במשפחה ומפנימים אותם. ההורים הם הגורם המרכזי והחשוב ביותר בתהליך החינוכי. השפעתם נובעת הן מן המסרים הגלויים והן מן המסרים הסמויים שהם מעבירים לילדיהם. מסרים אלה קובעים את תפיסתם העצמית של הבנים והבנות בקשר ליכולותיהם, לבחירותיהם ולצמיחתם החברתית, הנפשית והאינטלקטואלית. חתירה של צוות בית הספר ליצירת מציאות חברתית חדשה בממסד החינוכי, מציאות שבה לא שולטים הסטריאוטיפים המינניים, אמורה לקחת בחשבון כמה הנחות יסוד:
הגורמים המשפיעים על ההתנהגות של התלמידים והתלמידות הם הבית, בית הספר והסביבה, ובכלל זה אמצעי התקשורת השונים ותרבות הבידור והפנאי.		א.
ההכרה, ההבנה ותפיסת הערך הייחודי של התרבויות השונות בקהילה שבה המוסד החינוכי פועל ומתן הכבוד להן הם המפתח להידברות עם ההורים ולהגברת מעורבותם בפעולות משותפות של המוסד החינוכי, המשפחה והקהילה.		ב.
הגדרת מדדי הצלחה		3.5
יש להגדיר מדדי הצלחה אשר יעוצבו על ידי כל העושים במלאכה. מדדי ההצלחה יעסקו במהויות הערכיות והחברתיות הנגזרות מכלל העשייה המוסדית. המדדים המתייחסים להטמעת השוויון המגדרי יתרמו ליצירת אחריות קולקטיבית.
תפוקות צפויות במערכת החינוך		3.6
תפוקות קצרות טווח	3.6.1
כתיבת מסמכים רשמיים,חוברות, ספרים, עבודות ומבחנים נטולי סטריאוטיפים מגדריים, שהרי השפה מעצבת את התודעה ואת התרבות ומעבירה מסרים גלויים וסמויים
הכנסת שינויים בתכנית המתמטיקה והמדעים המאפשרים את קידומן של בנות במקצועות אלה
הכנסת שינויים בתכנית הלימודים במדעי החברה והרוח (סוציולוגיה, היסטוריה, ספרות, תנ"ך) אשר ידגישו את תרומתן של נשים בכל אחד מן התחומים מחד גיסא ויעלו את מעמדם של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים מאידך גיסא
הקדשת זמן מיוחד להתייחסות ממוקדת לשוויון ההזדמנויות בחינוך לבני שני המינים (כגון שעות חינוך, ימי אורך מיוחדים לאורך השנה, "שבוע מגדר" או "שבוע נשים" ועוד...), וזאת כחלק מהעשייה לאורך כל שנת הלימודים
פרסום ערכת לימוד מסייעת-הוראה על עוצמתן של נשים בתחומי הלימוד השונים, כגון אזרחות, היסטוריה, אמנות, ספרות ועוד
שיתוף ההורים והקהילה בפרויקטים ייחודיים במוסד החינוכי וביישוב.
תפוקות ארוכות טווח	3.6.2
הבנות תכרנה בערכן וביכולותיהן ובערך המוסף הנשי שלהן.
הבנים יכירו בערכן וביכולותיהן של הבנות ובערך המוסף הנשי.
בנות ובנים יכירו במגוון יכולותיהם וכישוריהם ה"נשיים" וה"גבריים" ללא השפעת נורמות מקובלות בחברתם.
שני המינים יכירו בהזדמנות המיוחדת הניתנת להם בשותפות ביניהם.
הבנות והבנים יאפשרו לעצמם להרחיב את רפרטואר התפקידים וההתנהגויות שלהם ליצירת תוצרים טובים לקידומם האישי ולרווחתם.
הבנות והבנים ייזמו פעולות כולם משותפות שבהן יתרמו על פי יכולותיהם ונטיותיהם ולא על בסיס מגדרי מסורתי.

קריטריונים לבדיקת סטריאוטיפים מגדריים בספרי הלימוד			4.
בשנת התשס"א מינתה שרת החינוך, חה"כ לימור ליבנת, ועדה לבדיקת סטריאוטיפים מגדריים בספרי הלימוד במערכת החינוך בישראל. להלן תוצגנה המלצות הוועדה לעדכון ההנחיות הקיימות במשרד לגבי הקריטריונים למתן אישור לספרי לימוד מנקודת המבט של החינוך לשוויון בין המינים. המלצות אלה מחייבות את כלל מערכת החינוך בישראל. ההמלצות כוללות את הסעיפים האלה:
הרחבת הקריטריון
הטבעת תו אישור
העמקת המודעות
הקפדה על שימוש בחומרי למידה מאושרים בלבד.
הרחבת הקריטריון		4.1
הוועדה ממליצה להרחיב את הקריטריון היחיד בעניין שוויון בין המינים המופיע בהנחיות לאישור ספרי לימוד מההיבטים התוכניים, הדידקטיים, הלשוניים והגראפיים, כדלקמן:
ההיבט התוכני	4.1.1
הכללת מידע ההתייחסות השווה לבני שני המינים תבוא לידי ביטוי בכל הדיסציפלינות. פירושה של תפיסה זו הוא הכללת מידע על פעילותם של נשים וגברים, בנים ובנות, כפרטים וכקבוצה, תוך ייחוס ערך שווה לפעילותם ולמעשיהם. הדבר יתבטא בדרכים האלה:	4.1.1.1
יש להשלים חסכים בידע המתייחס לנשים ולגברים בכל ממדי התרבות האנושית (בספרות, בהיסטוריה, במדע, באמנות וכו') ובקורותיהם. בכלל זה יש להקפיד על אזכור ראוי של דמויות בולטות שתרמו תרומה חשובה בתחום המסוים שהספר עוסק בו. יודגש חלקן של הנשים, ותוצג תרומתן לתרבות ולחברה במהלך הדורות, לצד הצגת תרומתם של הגברים. התיאור יהיה אמין, צמוד לעובדות ולא נוטה לצד כלשהו.
יש להציג יוצרות ויוצרים בצורה מאוזנת.
יש להעלות מגוון דוגמאות של עשייה נשית בעלת ערך למציאות האנושית-החברתית, על תחומיה השונים, בעבר ובהווה.
בתכניות הלימודים כלולות יצירות מופת שבחלק מהן משוקעות - בצורה גלויה או סמויה - תפיסות סטריאוטיפיות מגדריות שהן תוצר של הזמן וההקשר התרבותי שבהם הן נכתבו. חברי הוועדה מטעימים, כי אין לוותר על הוראתן של יצירות אלה, אך יחד עם זאת על המורים לחדד ולהעמיק את מודעותם של התלמידים לתפיסות הסטריאוטיפיות המגדריות המשתקפות ביצירות אלה, שאינן רלוונטיות עוד לתקופתנו.
סביר להניח שבחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, הערבי והחרדי יתייחסו באופן שונה לכתבי קודש וליצירות מופת. שונות זו היא אינהרנטית להבדלים שבין המגזרים.
הימנעות מביטויים סטריאוטיפיים	4.1.1.2
יש להימנע מייחוס מוכלל של תכונות אופי לבני מין זה או אחר, ויש לייחס לבני שני המינים תכונות המוערכות על ידי החברה. לדוגמה: אין לשייך לנשים ככלל תכונות אופי כמו חשיבה אמוציונאלית, חוסר יציבות, חולשה, בכי ורגשנות יתרה, ואין לייחס לגברים ככלל תכונות כמו נחישות, כושר ביצוע, חשיבה רציונאלית, נוקשות ועוד.
התפקידים הקשורים לתחזוקת הבית ולטיפול בילדים לא יוצגו באופן סטריאוטיפי, אלא כתפקידים המוטלים על שני בני הזוג. יש לתת ערך שווה לאיכויות של התפקידים המסורתיים הייחודיים לשני המינים.
יש להימנע מדירוג המקצועות והעיסוקים ומהערכה חיובית או שלילית של הבוחרים בהם על בסיס סטריאוטיפיות מגדרית, על פי סולם של יוקרה חברתית כלשהי, ומשיוכם למין אחד. לדוגמה: יש להימנע מהערכה שלילית של אישה הבוחרת להיות עקרת בית או מהערכה חיובית של אישה שבחרה בטיס כמקצוע. ועוד דוגמה: אין להציג מנהל מפעל רק כמקצוע גברי ואת ההוראה רק כמקצוע נשי.
יש לתאר את מגוון התפקידים שנשים עוסקות בהם ושגברים עוסקים בהם בחברה האנושית בימינו, ולא רק את התפקידים המיוחסים להם באופן מסורתי.
ההתייחסות לתרבות המשחקים והצעצועים בחומרי הלימוד תהיה שוויונית ולא על בסיס של מגדר. לדוגמה: אין לייחס משחקים הקשורים לתפקוד בבית או לסיעוד ולטיפול רק לבנות ולנשים, ואין לייחס משחקים הקשורים לעולם העבודה, התחבורה או הצבא רק לבנים ולגברים.
ההיבט הדידקטי	4.1.2
מטלות המכוונות לתרגול מיומנויות תנוסחנה באופן שוויוני, בדרכים אלו:
ייצוג מאוזן כמותית ואיכותית של בני שני המינים
הימנעות מהצגה סטריאוטיפית, ישירה או עקיפה, של תמונת מצב חברתית שאינה הולמת את ערכיה המוצהרים של מדינת ישראל בימינו
במטלות ביצוע - הימנעות מאבחנה בין המינים לצורך מילוי המשימה על חלקיה השונים
הכללה מכוונת של מטלות המאתרות את השימוש בסטריאוטיפים מגדריים בחברה - מקורם, ביטוייהם, השלכותיהם ומשמעותם
הכללה מכוונת של פעילויות לפיתוח רגישות ומודעות לייצוגם או לאי-יצוגם של בני שני המינים בכל סוגי מקורות המידע (אילו הוויות אנושיות חסרות בתיאורים שלפנינו ומדוע? מה קרה לנשים באותה תקופה/סיטואציה?).

ההיבט הלשוני	4.1.3
לשון פנייה תנוסח באופן שווה לבני שני המינים, כמפורט בזה:
שימוש במילים שוות כתיב באופן שכל קורא וקוראת יוכלו לקרוא את הטקסט כפנייה אישית. לדוגמה: האם שיר זה מדבר אל לבך? ממה התרשמת במיוחד?
שימוש בלשון רבים. לדוגמה: מצאו, כתבו, שערו וכו'.
שימוש בלשון זכר או נקבה בהתאם לתמונה או לסיפור המלווה. לדוגמה: ליד איור של ילדה יופיע הכיתוב בלשון נקבה.
שימוש בצורת הבינוני או בשם הפועל לציון הסתמי, בעיקר בטקסטים מפעילים. לדוגמה: "פותחים את הספר" או "יש לפתוח את הספר", במקום "פתח את הספר" או "פתחי את הספר".
שימוש במילים משותפות לזכר ולנקבה. לדוגמה: "ראינו", "חשבנו", "רשמנו".
שימוש בחלופות מלאות. לדוגמה: מתחי/מתח קו; השלם/השלימי.
שימוש בלוכסן או בסוגריים. לדוגמה: שער/י, באר/י, בחר/י.
ההיבט הגראפי - ציור, איור, תצלום, קריקטורה	4.1.4
המרכיב התוכני	4.1.4.1
איורים, ציורים או תצלומים שילוו דמויות לכל אורך הספר לא יציגו את הדמויות במתכונת סטריאוטיפית. לדוגמה: בת/אישה בוכה או חסרת ישע או מחזיקה בידיה בובה או תינוק, ולעומתה בן/גבר "מלומד" ליד מיקרוסקופ או קורא בספר/בעיתון או מסביר ליד הלוח או מחזיק בידיו צעצוע.
יש להקפיד על הצגה מאוזנת של בני שני המינים בלבוש, בהופעה הכללית וברקע הסביבה, בהתאמה לתפקידם ולתקופתם ולא לתפיסה הסטריאוטיפית הרווחת. לדוגמה: לא תופיע רק אישה בסינר ביתי ולא יופיע רק גבר בסרבל עבודה; לא תופיע רק אישה ליד עריסה או במטבח, ולא יופיע רק גבר ליד מחשב או בית הכנסת.
אין להציג אישה באמצעות לבוש, תנוחה או הבעה ההופכים אותה לאובייקט מיני.
המרכיב הכמותי יש ליצור איזון כמותי בין מספר הדמויות הנשיות למספר הדמויות הגבריות בחומרי הלמידה כפי שהדבר מתבטא במציאות חיינו.	4.1.4.2
הטבעת תו אישור		4.2
הוועדה ממליצה ליצור לוגו של תו אישור לספרי לימוד שיודפס על כל חומרי הלמידה שאושרו. תו האישור יכלול את שנת האישור, ויש להפיץ את דבר קיומו לידיעת מערכת החינוך וכלל הציבור. השימוש בתו זה יעלה את מודעות ההורים, המורים והתלמידים למסר שהוא מייצג ויקל על ביצוע האכיפה.
העמקת המודעות		4.3
הוועדה ממליצה לבצע פעולות להעמקת המודעות והרגישות למסרים סטריאוטיפיים סמויים וגלויים. פעולות אלה תבוצענה בקרב מפקחים, מנהלים, מורים, מכשירי מורים, הורים, מחברי ספרים, מו"לים, תלמידים ואחרים, והן אמורות לסייע בהבנת החשיבות של הטמעת הקריטריונים בחומרי הלימוד ובפיתוח המחויבות לקיומם. הפעולות תבואנה לידי ביטוי באופנים האלה:
יוקדש דיון להבהרת מדיניותו של המשרד ולהסברתה בכנסים למפקחים ולמנהלים במחוזות, במפגשים אזוריים ויישוביים ובהשתלמויות של מורים וגננות.
הנושא יועלה במפגשים עם ועדי הורים יישוביים וארציים ובכנסים למחברים ולמו"לים כחלק ממהלך חברתי ותרבותי המחנך לשוויון.
הנושא יועלה בפרסומים רשמיים של משרד החינוך המופצים לכלל הציבור של עובדי ההוראה, ובכלל זה אתר משרד החינוך באינטרנט.
הקפדה על שימוש בחומרי למידה מאושרים בלבד		4.4
הוועדה רואה חשיבות רבה בהסדרת נהלים כדלהלן:
מנהלי בתי הספר אחראים על שימוש בספרים מאושרים בלבד בבית ספרם.	4.4.1
המורים מחויבים ללמד מספרי לימוד מאושרים בלבד. עליהם לבדוק את הספרים קודם חלוקת הרשימות לתלמידים.	4.4.2
המפקחים יסייעו בידי המנהלים בבחירת ספרי הלימוד ובהקפדה על שימוש בספרים מאושרים בלבד.	4.4.3
יש להפקיד את האכיפה בידי המפמ"רים והפיקוח הכולל: על המפקחים להורות למנהלים להשתמש אך ורק בספרים מאושרים. חובת המפמ"רים לפרסם במערכת, ובכלל זה לרכזי המקצוע ולרכזי המגמות, חוזר שיכלול את רשימת ספרי הלימוד המאושרים (רשימה המבוססת על חוזר המנכ"ל לאישור ספרי לימוד).	4.4.4
חובה על הנהלת המחוז לוודא שבתי הספר במחוז משתמשים אך ורק בספרי הלימוד המאושרים.	4.4.5
יש לפרסם ברבים את רשימת הספרים המאושרים ובכך ליצור מצב שלמו"ל יהיה אינטרס לעמוד בקריטריונים.	4.4.6
יש להסמיך גוף בתוך משרד החינוך שיהיה אחראי כולל לאכיפת השימוש בחומרי למידה מאושרים.	4.4.7
יש להוסיף לצוות העוסק באישור ספרי לימוד מומחה/ית בתחום השוויון בין המינים כמופקד/ת על בדיקת סטריאוטיפים מגדריים סמויים וגלויים בחומרי הלימוד.	4.4.8
תוקם ועדת חריגים שתפקידה יהיה להכריע במקרים של ערעורים או השגות על אישור/אי-אישור של חומרי למידה.	4.4.9
תוקם ועדת מעקב שתסייע למשרד החינוך לממש הלכה למעשה את המדיניות המוצהרת בנושא השוויון בין המינים, לאור ההצעות שהועלו בחוזר זה.	4.4.10

אתר היחידה לשוויון בין המינים

אתר היחידה לשוויון בין המינים מציג מידע בסיסי, עדכני ורלוונטי
לעוסקים בנושא. כתובת האתר:
http://www.education.gov.il/gender.html.
מטרת האתר: נגישות מידענית לפעילות הכוללת של היחידה לשוויון בין
המינים בחינוך, לרבות מידע בנוגע לימי עיון, לכנסים ולהשתלמויות.
באתר קישורים לפעילויות מקדמות שוויון בין המינים אשר חוברו על
ידי מדריכות הצוות וגננות ומורות/ים המשתלמים בנושא. אפשר למצוא
באתר מאגרי מידע ביבליוגרפיים מתחום המחקר, התיאוריה והספרות,
וכן קישורים לכתבי עת אלקטרוניים, מאגר סרטים, ספרות ילדים,
קטלוגים של ספריות אקדמיות בארץ ובעולם, פרסומים של היחידה
לשוויון בין המינים, דפי מסע, דוחות וממצאים ומקבץ מאמרים
מתורגמים. מתוך האתר אפשר להתעדכן בתחום של היזמות ושל
פרויקטים ארציים ומחוזיים כגון "נערות מובילות שינוי" ופרויקטים
לפריצת דרך בתחום "נשיות/גבריות-המרחב הבא".

האתר הוא אמצעי נוסף להתקשרות עם היחידה ועם העוסקים במלאכה
בחיי היום-יום, ובמקביל הוא משמש מקום מפגש וירטואלי לצוות
המדריכות כקהילה לומדת ובסיס נוסף לדיונים מקוונים תוך שיתוף
מידע והחלפת רעיונות.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' מרים שכטר, הממונה על השוויון בין
המינים בחינוך,
טל' 02‎-5603290/1 ו-056‎-282281.

מקורות להרחבה 6.

מגדר וחינוך

אברהמי-עינת יהודית (1989), היא והוא בכיתה (ספר הדרכה
למורה), הוצאת מודן, תל אביב. -

אפטר יאיר (2001), הקשר בין אלימות לבין תפישת הזהות
הגברית בקרב נערים (יתפרסם בקרוב). -

בן צבי-מאייר שושנה, בן זאב א', אברהמי-עינת יהודית
(התשמ"ה), לכודים בוורוד ובתכלת: בנות ובנים בעיני
החברה, הוצאת סמינר אורנים. -

בר חיים רחי וקפלן ליאת (1991), מלכלוכית לאגדה חדשה,
חינוך הומניסטי באמצעות ספרות ילדים, הוצאת מדרשת
אדם. -