|
|
|
נספח 4 ממצאים מדוח ביניים על האלימות במערכת החינוך, התשס"ב* בתי ספר יסודיים -אלימות מצד צוות בית הספר כלפי תלמידים אלימות מורים ואנשי צוות נבדקה בשני תחומים: אלימות מילולית ואלימות פיזית (לוח 1. ב. 1). אנו רואים שיש דיווחים רבים על גילויי אלימות בשני התחומים, אך שיעורי הדיווח על אלימות מילולית גבוהים יותר מאשר שיעורי הדיווח על אלימות פיזית. כחמישית מהתלמידים מדווחים על כך שמישהו מהצוות לעג להם והעליב או השפיל אותם (20.9%), ו-14.7% מדווחים שאיש הצוות קרא להם בשמות לא יפים. כמו כן, 10.8% מהתלמידים מדווחים שמישהו מצוות בית הספר קילל אותם, ו-8.1% אמרו שאיש צוות העליב את המשפחה שלהם. שיעור ניכר של תלמידים מדווחים שמישהו מהצוות צבט אותם (12.8%), 10.9% שאיש צוות נתן להם סיטרה, 10.8% שתפס ודחף אותם בכוונה, ו-9.0% שאיש צוות נתן להם בעיטה או אגרוף. בנים לעומת בנות (לוח 1.ב.2) שיעור הבנים המדווחים על אלימות מצד הצוות כלפיהם כמעט כפול משיעור הבנות. הפערים הגדולים יותר הם בכל הקשור לפגיעה הפיזית, והפחות גדולים קשורים להיבטים הרגשיים והמילוליים. לדוגמה, 14.6% מהבנים מדווחים שאיש צוות תפס אותם ודחף אותם לעומת 6.4% מהבנות, 11.8% שנתנו להם בעיטה או אגרוף לעומת 5.3% מהבנות, 14.5% מהבנים מדווחים שנתנו להם סטירה לעומת 6.7% מהבנות. השיעורים קרובים יותר בכל הקשור ללעג ולעלבון (23.4% לעומת 18.2%). השוואה לפי דרגות כיתה (לוח 1.ב.2) בסך הכול בתחום זה אין הבדלים ניכרים בין הכיתות. מגזר יהודי לעומת לא-יהודי (לוח 1.ב.2) תלמידים במגזר הלא-יהודי מדווחים על שיעורים גבוהים בהרבה מאלו שבמגזר היהודי, בעיקר בכל הקשור לאלימות פיזית מצד צוות בית הספר. בתחום האלימות הפיזית נמצאו במגזר הלא-יהודי פי שנים עשר דיווחים על איש צוות שנתן אגרוף או בעיטה - 25.2% במגזר הלא-יהודי לעומת 2.1% במגזר היהודי - וכן פי עשרה דיווחים על איש צוות שנתן סטירה - 29.6% במגזר הלא-יהודי לעומת 3.0% במגזר היהודי. גם צביטות היו שכיחות בהרבה - 27.7% לעומת %.6.5 בתחום האלימות המילולית היו הפערים קטנים יותר: 20.2% דיווחו על קללות לעומת 6.8% מהיהודים, 25.9% על קריאה בשמות לעומת 10.0% מהיהודים, ו-25.7% מהתלמידים הלא-יהודים דיווחו על כך שלעגו להם והעליבו אותם, לעומת 18.85 בקרב התלמידים היהודים. * המחקר בוצע על ידי פרופ' רמי בנבנישתי, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית, התשס"ב - יוני 2002. הפיקוח הממלכתי לעומת הפיקוח הממלכתי-דתי (לוח 1.ב.2) בבית הספר היסודי ניכרת נטייה בולטת של שכיחות רבה יותר של אלימות הצוות כלפי התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי בהשוואה לחינוך הממלכתי. בכל שמונת הפריטים השכיחות הייתה גבוהה יותר בממלכתי דתי. הפערים הם גבוהים יותר בכל הנוגע לפגיעה פיזית בתלמידים. למשל, 2.1% מהתלמידים בפיקוח הממלכתי (היהודי) דיווחו שקיבלו סטירה מאיש צוות לעומת 5.4% מהתלמידים בפיקוח הממלכתי דתי, 1.5% שנתנו להם אגרוף או בעיטה לעומת 3.8%, ו-4.7% שצבטו אותם לעומת 11.7% בפיקוח הממלכתי דתי. לא-יהודי לעומת לא-יהודי בדואי (לוח 1.ב.2) בהשוואה בין התלמידים הלא-יהודים לתלמידים הבדואים נמצא שבדרך כלל התלמידים הבדואים מדווחים על מעט יותר אלימות צוות. ההבדלים הבולטים הם שכיחות גדולה יותר של קללות (24.4% לעומת 19.0%) ושל עלבונות הנוגעים למשפחה (19.6% לעומת 15.7%). השוואה להתשנ"ט (לוחות 1ב.4 ו-ב.5) יש להתיחס בזהירות מסוימת להשוואה בין השנים משום שערכנו כמה שינויים בהתשס"ב שנועדו לפרט את ההתנהגויות השונות שאליהן התייחסנו בהתשנ"ט. כך למשל הפרדנו בין צביטה לסטירה, והכללנו גם היבטים נוספים של פגיעה רגשית, כגון "קרא לך בשמות לא יפים" ו"העליב את המשפחה שלך". בהשוואה שערכנו נראה שיש ירידה מסוימת בדיווחים על אלימות צוות, בעיקר בכל מה שקשור לתחום הרגשי-מילולי. העלבונות וההשפלות ירדו מ-25.1% ל-20.9%, והקללות מ-14.7% ל-%.10.8 עם זאת, יש עלייה מסוימת בדיווח על אגרוף ובעיטה מצד איש צוות מ-7.1% ל-%.9.0 נמצא שיש הבדל ניכר בשינויים שחלו בקרב הבנות לעומת אלו של הבנים (לוח 1. ב. 5). אצל הבנים היה דימיון רב יותר לשנת התשנ"ט, עם ירידות קלות בשכיחותן של רוב ההתנהגויות (למשל תפיסה ודחיפה בכוונה מ-17.5% בהתשנ"ט ל-14.6% בהתשס"ב). אך הייתה גם עלייה מסוימת בשכיחות הדיווח על בעיטה ואגרוף שספגו מצד איש צוות, מ-9.1% ל-%.11.8 אצל הבנות היו ירידות בכל השאלות שנשאלו על אלימות צוות כלפיהן. יש לציין את הירידה הניכרת בדיווחים על קללות מ-12.9% ל-%.7.1 בהשוואה בין המגזרים נמצא שדפוסי השינוי לא היו דומים במגזרים השונים. בשני המגזרים חלה ירידה ניכרת בשכיחות הדיווח על קללות: מ-9.7% ל-6.8% בקרב התלמידים היהודים, ומ-30.2% ל-20.2% בקרב התלמידים הלא-יהודים. במגזר היהודי חלה ירידה ניכרת נוספת בדיווח על תפיסות ועל דחיפות, מ-8.7% ל-%.6.6 במגזר היהודי הייתה עלייה בדיווחים על פגיעת אגרוף או על בעיטה, מ-21.7% ל-%.25.2 דפוס השינוי בפיקוח הממלכתי דומה לזה שבפיקוח הממלכתי דתי, אך השינויים שחלו בפיקוח הממלכתי היו מעט בולטים יותר. ההבדל הבולט הוא בתפיסות ודחיפות - ירידה בפיקוח הממלכתי מ-7.6% ל-4.8% לעומת ירידה מ-12.3% ל-11.7% בפיקוח על הממלכתי דתי. לוח 1.ב.1: אלימות צוות כלפי תלמידים לפי כלל התלמידים
לוח 1.ב.2: קרבנות לאלימות כלפי תלמידים לפי קבוצות
המשך לוח 1.ב.2: קרבנות לאלימות כלפי תלמידים לפי קבוצות
לוח 1.ב.3: קרבנות לאלימות צוות כלפי תלמידים לפי מגדר ולפי קבוצות
המשך לוח 1.ב.3: קרבנות לאלימות צוות כלפי תלמידים לפי מגדר ולפי קבוצות
כלל התלמידים
 חטיבות ביניים - אלימות מצד צוות בית הספר כלפי התלמידים שיעור לא קטן של תלמידים בחטיבות הביניים מדווחים על אלימות כלפיהם מצד אנשי צוות בית הספר. בלוחות 2. ג. 1 עד ג. 4 נציג את התפלגות תשובות התלמידים לגבי אלימות מצד צוות בית הספר. אחד מכל ארבעה תלמידים (26.2%) מדווח שמישהו מאנשי צוות בית הספר לעג לו, העליב או השפיל אותו בחודש האחרון. שיעור גבוה אמרו שאיש צוות "קרא להם בשמות לא יפים" (18.0%) ו-12.4% אמרו שאיש צוות קילל אותם, אולם רק 6.6% אמרו שאיש צוות העליב את משפחתם. אלימות פיזית נפוצה מעט פחות, אך היא בהחלט בשיעורים לא מבוטלים - 14.0% ציינו שצבטו אותם, 13.6% שתפסו ודחפו אותם בכוונה, 10.3% שסטרו להם ו-8.6% דיווחו על קבלת בעיטה או אגרוף. שיעור התלמידים שדיווחו על הטרדה מינית מצד חברי צוות היה נמוך מחמישה אחוזים: 4.5% מהתלמידים ציינו שמישהו מאנשי הצוות העיר להם הערות עם כוונות מיניות, 4.0% שמישהו ניסה להתחיל אתם בצורה מינית, ו-3.0% אמרו שאיש צוות "שלח ידיים". בנים לעומת בנות בדרך כלל שיעור הדיווח של בנים על אלימות צוות בית הספר כלפיהם הוא באופן משמעותי גדול מזה של הבנות (לוח 2. ג. 2). התחום היחיד שבו הפער בין שני המינים הוא קטן מאוד הוא לעג, עלבון והשפלה: נמצאו 26.4% מהבנים שדיווחו על התנהגות כזו מצד צוות בית הספר לעומת 25.2% מהבנות. פערים קטנים נמצא בתחום המיני שבו הבנים מדווחים על מעט יותר הטרדות מיניות מהבנות - 4.4% מהבנים מציינים שניסו להתחיל אתם לעומת 3.3% מהבנות, ו-3.5% מהבנים דיווחו ששלחו אליהם ידיים בהשוואה ל-2.3% מהבנות. ההבדלים הבולטים נגעו לקבלת בעיטה או אגרוף (13.1% בקרב הבנים לעומת 2.9% בקרב הבנות), סטירה (15.5% לעומת 3.6% מהבנות) ודחיפה (19.1% לעומת 6.1% מהבנות). השוואה לפי דרגות כיתה קשה להבחין במגמה ברורה של אלימות צוות כשמדובר בהשוואה בין הכיתות (לוח 2. ג. 2). בכל התחומים הפערים בין הכיתות אינם גדולים. המגזר היהודי לעומת המגזר הלא-יהודי בכל הדיווחים על אלימות צוות היה שיעור הדיווח במגזר הלא-יהודי גבוה במידה ניכרת מזה שבמגזר היהודי; הפער הגיע עד לכדי פי שבעה (לוח 2. ג. 2). ההבדלים הבולטים הם באשר לקבלת סטירה מאיש צוות (31.2% לעומת 4.5% במגזר היהודי) ולקבלת אגרוף או בעיטה (25.6% לעומת 3.9%). דיווחי התלמידים בחטיבות הביניים במגזר הלא-יהודי לגבי אלימות פיזית של צוות בית הספר כלפיהם גבוהים בדרך כלל פי שלושה וארבעה מאשר אלה של התלמידים במגזר היהודי. כשלושים אחוז מתלמידי המגזר הלא-יהודי מדווחים על כך שאיש צוות נתן להם סטירה (31.2%) או צבט אותם (29.2%), לעומת 9.9% מהתלמידים היהודים המדווחים שצבטו אותם ו-4.5% שנתנו להם סטירה. כמו כן, כרבע מהתלמידים (25.6%) במגזר הלא-יהודי בחטיבות הביניים מדווחים שאיש צוות נתן להם בעיטה או אגרוף, לעומת פחות מארבעה אחוזים (3.9%) בקרב התלמידים היהודים. יש פער בולט בין הדיווחים על הטרדות מיניות מצד הצוות במגזר הלא-יהודי לעומת היהודי. וכך, בעוד ש-2.9% מהתלמידים היהודים דיווחו על הערות מיניות מצד הצוות, היה שיעור הדיווח אצל תלמידים לא-יהודים 10.1%, ועל "ניסיון להתחיל" באופן מיני דיווחו 8.8% מהתלמידים הלא-יהודים לעומת 2.7% מהתלמידים היהודים. הפערים בשיעורי הדיווח על נגיעה או על ניסיון לנגיעה מינית היו קטנים יותר - 2.8% במגזר היהודי ו-3.7% במגזר הלא-יהודי. הפיקוח הממלכתי לעומת הפיקוח הממלכתי-דתי יש הבדלים בין דיווחי התלמידים בפיקוח הממלכתי (היהודי) לבין הדיווחים בממלכתי דתי (לוח 2. ג. 2). בפיקוח הממלכתי דתי יש יותר דיווחים על פגיעות פיזיות בתלמידים. למשל, בפיקוח הממלכתי דתי דיווחו 14.2% שצבטו אותם ו-6.0% שסטרו להם, לעומת 8.1% ו-3.9% מהתלמידים בפיקוח הממלכתי. בפיקוח הממלכתי היו מעט יותר דיווחים על הטרדה מינית מצד הצוות - 2.9% דיווחו שניסו להתחיל אתם בצורה מינית (לעומת 2.1%) ו-3.1% שהעירו להם הערות מיניות (בהשוואה ל-2.6% בפיקוח הממלכתי דתי). לא-יהודי לעומת לא-יהודי בדואי בהשוואה בין התלמידים הלא-יהודים לבין הבדואים נמצא שהתלמידים הלא-יהודים מדווחים יותר על אלימות פיזית וקללות ופחות על הטרדה מינית מצד אנשי צוות (לוח 2. ג. 2). בעוד ש-31.7% מהתלמידים הלא-יהודים (שאינם בדואים) מדווחים על קבלת סטירה ממורה, היה השיעור בקרב התלמידים הבדואים %.23.3 25.7% דיווחו על קללות לעומת 19.2% בקרב הבדואים, ו-24.3% מדווחים על דחיפה לעומת 19.2% מהתלמידים הבדואים. לעומת זאת, 9.0% מהתלמידים הבדואים מדווחים שאיש צוות "שלח ידיים", לעומת 3.4% מהתלמידים הלא-יהודים האחרים, ו-12.2% מהבדואים מדווחים שאיש צוות ניסה להתחיל אתם מינית, לעומת 8.6% מהתלמידים הלא-יהודים האחרים. השוואה בין התשנ"ט להתשס"ב בשנת התשס"ב התלמידים מדווחים על עלייה מסוימת בפגיעות פיזיות מצד הצוות ועל ירידה בפגיעות המיניות (לוח 2. ג. 4). יש עלייה מ-10.9% ל-13.6% בדיווחים על תפיסות ודחיפות בכוונה ועלייה ניכרת בדיווח על אגרוף ובעיטה - מ-4.8 ל-%.8.6 יש ירידה מסוימת בדיווחים (הנדירים יחסית) על הטרדה מינית - שיעור הניסיונות לנגיעות מיניות ירד באחוז אחד - מ-4.0% ל-3.0% - ושיעור הניסיונות להתחיל בצורה מינית ירד מ-4.4% ל-4.0% לפי לוח 2. ג. 5, אצל הבנים חלה עלייה ניכרת למדיי בדיווחים על פגיעה באגרוף או על בעיטה (מ-8.2% ל-13.1) ועלייה קטנה בתפיסות ובדחיפות (מ-17.1% ל-19.1). הירידות הבולטות יותר היו בניסיונות להתחיל מינית עם הבנים (מ-6.9% ל-4.4%), בניסיונות לגעת בצורה מינית (מ-5.6% ל-3.5%) ובקללות מצד אנשי הצוות (מ-18.7% ל-16.2%). גם אצל הבנות חלו עליות בדיווחים על פגיעה באגרוף או על בעיטה (מ-1.5% ל-2.9%) ועל תפיסות ודחיפות (מ-4.9% ל-6.1%). כאשר משווים בין המגזר הלא-יהודי למגזר היהודי נראה שבקרב התלמידים היהודים חלו ירידות בשיעור הדיווחים על אלימות צוות יותר מאשר בקרב התלמידים הלא-יהודיים - מתוך שבע ההתנהגויות בתחום זה חלה ירידה בשכיחות של אלימות צוות בחמש התנהגויות בקרב היהודים ורק בשתי התנהגויות במגזר הלא-יהודי (לוח 2. ג. 6). בשני המגזרים הייתה עלייה ניכרת בדיווחים על אגרוף ועל בעיטה (מ-2.6% ל-3.9% אצל היהודים ומ-12.5% ל-25.6% בקרב התלמידים הלא-יהודים). יש גם עלייה ניכרת בדחיפות של אנשי צוות בשני המגזרים (מ-9.4% ל-10.8% במגזר היהודי ומ-16.2% ל-24.0% במגזר הלא-יהודי). במגזר הלא-יהודי הייתה ירידה ניכרת בדיווח על איש צוות שניסה להתחיל עם התלמיד (מ-6.7% ל-3.7%). בהשוואה בין הפיקוח הממלכתי לפיקוח הממלכתי דתי בין השנים התשנ"ט והתשס"ב נראה שיש נטייה ברורה לירידה בולטת יותר באלימות צוות בקרב התלמידים מהממלכתי דתי בכל אחת מההתנהגויות שנבדקו (לוח 2. ג. 7). הדוגמה הבולטת היא תחום ההערות המיניות - בעוד שבשנת התשנ"ט דיווחו התלמידים בפיקוח הממלכתי דתי יותר על תופעה זו (4.2% לעומת 3.7%), המגמה הפוכה בשנת התשס"ב - 3.1% בממלכתי ו-2.6% בממלכתי דתי.
הוראות קבע חוזר מנכ"ל תשסג/6(ב), ל' שבט תשס"ג, 2 בפברואר 2003 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||