2 בפברואר 2003		תאריך תחולה
חדש		מטרת הפרסום

על רקע זה ביקשה המנכ"לית להגיש הצעות לעקרונות שיעמדו בבסיס הפעלתם של בתי ספר ייחודים על-אזוריים ולניסוי חינוכי במרחבי חינוך ורעיונות למודלים חינוכיים במרחבי חינוך אלה. המנכ"לית ביקשה לבחור כמה אזורים בארץ שאפשר יהיה לבצע בהם ניסוי כזה ואשר במסגרתם יוכלו להשתלב באופן טבעי כל סוגי בתי הספר - הרגילים, שיש להשביחם, ובתי ספר ייחודיים, אזוריים ועל-אזוריים. הוועדה בדקה, מערכתית, את היערכות משרד החינוך לעסוק בבתי ספר ייחודיים ובמרחבי חינוך. דוח הוועדה פורסם, כאמור לעיל, במרס 2002, באתר משרד החינוך - http://www.education.gov.il/experimental/download/yichud.d oc - ואפשר לעיין בו ולהדפיסו. להלן המלצות הוועדה המתייחסות לייסוד תהליך ארצי אחיד לאישור בתי ספר ייחודיים על-אזוריים ומרחבי חינוך ולהפעלת ועדה ארצית לטיפול בתהליך ולניהולו:
הפעלת תקנון ותהליך ארצי אחיד לאישור ולפתיחה של בתי ספר ייחודיים על-אזוריים ומרחבי חינוך - ממלכתיים ומוכרים שאינם רשמיים התקנון והתהליך יהיו אחידים למרחבי החינוך ולכל בתי הספר הייחודיים העל-אזוריים במערכת, יסודיים ועל-יסודיים, ממלכתיים ומוכרים שאינם רשמיים. הרשות או המחוז יחליטו, בכל מקרה ולגופו של עניין, לגבי יכולתו של בית הספר להיות ייחודי מכל סוג שהוא, לפי התנאים שיפורטו להלן. המערך יופעל באופן שיאפשר להביא לידי ביטוי את הצרכים הייחודיים של בתי ספר שונים ובהתאמה לאופיין של רשתות במקום שהם קיימות. התקנון והתהליך יכילו נהלים וכללים רלבנטיים להקמה ולהפעלה שוטפת, כמו גם לפיתוח בית-ספרי, בכפיפות למדיניותו ולנהליו של המשרד.	-
הקמת ועדה ארצית לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך התקנון ותהליך האישור יופעלו על ידי ועדה ארצית לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך. הוועדה, שתפעל בכפיפות ישירה למנכ"ל המשרד, תפעיל את התקנון ואת תהליך האישור תוך הלימה ובתיאום עם הרשויות ועם המחוז הרלבנטיים. אפשר לראות בהצעה זו הצעה להרחבת הוועדה של בתי הספר העל-אזוריים. השוני הוא בכך שהוועדה הארצית כוללת את הטיפול בכל מערכת בתי הספר הייחודיים העל-אזוריים - הליווי, הבקרה ומתן הייעוץ וההדרכה - בעוד שוועדת העל-אזוריים עוסקת רק בבתי ספר ממלכתיים, אינה מבצעת מעקבים ואינה נותנת ייעוץ והדרכה.	-

קבלת המלצות הדוח יוצרת אתגר חדש ומרתק עבור קהיליות החינוך: נפתחו דרכים חדשות לביטוי חדשנות בעשייה החינוכית במרחב החינוך בשילוב עם חדשנות בתפיסה המערכתית. חוזר זה מזמין אנשי מעש וחזון לפנות ולהגיש הצעות ורעיונות היכולים לקדם את נושאי הייחודיות העל-אזורית ואת פיתוח מרחבי החינוך. כפועל יוצא של המלצות הוועדה חוזר זה מציג נוהל אחיד של קבלת החלטות באשר לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך במערכת כולה - בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר בחינוך המוכר שאינו רשמי, בראשות ועדה ארצית.

 

עיקרים חינוכיים-חברתיים העומדים בבסיס התקנון של הוועדה לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך		1.2
הדגשת הממד הפלורליסטי והפדגוגי תוך שמירה על קיום נורמות משותפות למערכת כולה	1.
התחייבות למתן שוויון הזדמנויות חברתי	2.
חיזוק מערך החינוך של הרשות המקומית בתהליך קבלת ההחלטות	3.
חיזוק המעורבות של המחוז והפיקוח בתהליך קבלת ההחלטות	4.
הקפדה על שקיפות המידע, הנהלים והתקנונים	5.
קיום תהליך קבלת החלטות ברור, אחיד וקבוע בכל המערכת	6.
קיום תהליך רב-שנתי בתכנון, במעקב ובאישורים	7.
קיום מערך מלווה, מכשיר, מעריך ומפתח (שילוב של הערכה חיצונית והערכה פנימית).	8.

2. בתי ספר ייחודיים על-אזוריים
 

הגדרה

2.1

בית ספר ייחודי על-אזורי הוא בית ספר בעל "אני מאמין" בית ספרי שנגזרות
ממנו כל פעולותיו ותכניות הלימוד והפדגוגיה שלו, הפועל כבית ספר אוטונומי
ואשר יוכלו לבחור בו תלמידים מאזורים שאינם אזורי הרישום הטבעיים
שלהם.

כללי

2.2

על בתי ספר המעוניינים לעבור את תהליך הקבלה לאישורם כבתי ספר
ייחודיים על-אזוריים לעמוד בהגדרות, בעקרונות ובתנאים המפורטים להלן.
בית ספר הרוצה להיות

בית ספר ייחודי על-אזורי יכול להיות בית ספר ותיק, עם סמל מוסד, הרוצה לשנות את אופיו ולהפוך לייחודי על-אזורי, או בית ספר חדש, שייעודו ההתחלתי הוא להיות ייחודי על-אזורי. על בית ספר בהקמה (חדש) לפנות לצורך אישור לחינוך הממלכתי הרשמי, אלא אם אופיו הוא כזה שמטעמי דת אינו יכול להשתלב בחינוך הממלכתי הרשמי (חרדי, כנסייתי, דרוזי). בית ספר כזה יופנה לטיפול בתת-ועדה המיוחדת לחינוך המוכר שאינו רשמי במסגרת הוועדה הארצית (ראה "הוועדה הארצית"). דברים אלה אינם מתייחסים לחטיבות העליונות של העל יסודי, הנמצאות היום פורמלית במסגרת האגף הבכיר לחינוך המוכר הלא-רשמי.

עקרונות

2.3

בית ספר ייחודי על-אזורי מחויב לפעול ברוח העקרונות הבאים ברמת בית
הספר והקשר עם הקהילה ולהביא אותם לידי ביטוי בהצעתו לוועדה:

בית הספר הייחודי העל-אזורי - בית ספר בבחירה: הבחירה בבית ספר תהיה מושכלת: היינו, תקוימנה פעילויות להעברת מידע לבוחרים הפוטנציאליים על מאפייניו החינוכיים של בית הספר, על ערכיו ועל נוהלי הרישום והקבלה אליו. הבחירה תהיה גם מבוקרת, כלומר התלמידים יתקבלו אליו בתהליך המבטיח כי לא ייווצר מצב של סגרגציה חברתית מסוג כלשהו, ויהיה שוויון בסיכוי להתקבל אליו וללמוד בו. כאשר יש עודף של ביקוש על היצע, על בית הספר לתת עדיפות לילדים מקבוצות של מצוקה. יש להביא תכניות ברורות לגבי ממדים אלה.
שקיפות המידע: בית הספר יציג את תכניותיו לגבי הפצת המידע עליו לאוכלוסיות השונות בכלל ולאוכלוסיות חלשות בפרט. הבטחה של שקיפות במידע על בית הספר ושל יידוע על הנהלים בטרם ההרשמה ובמהלך הלימודים היא מרכיב חשוב ביותר בהקמה ובהתנהלות של בית הספר הייחודי העל-אזורי. בית הספר יצטרך להוכיח שעשה מאמץ מיוחד להגיע לאוכלוסיות מצוקה באזור או במרחב החינוך, כדי לאפשר להם בחירה מושכלת.
התמדה: בית הספר מחויב לתלמידיו מרגע שבחרו בו, מרגע קבלתם כתלמידים בו ועד לסיום הלימודים. בית הספר יציג את תכניותיו בכיוונים אלה. במקרה חריג, שבו תלמיד לא ישתלב בבית הספר למרות מחויבותו של בית הספר ודרך פעולתו, יופנה התלמיד לוועדה ברשות שתהיה אחראית לשיבוצו במערך החינוך ותעקוב אחריו.
סמכות ואחריות: לבית הספר סמכות ואחריות לגבי הקורה בתוכו. בית הספר יציג את תוכני פעולתו שיבטאו עיקרון זה.
מתן עדיפות לאזורי מצוקה: תינתן עדיפות להקמת בית ספר ייחודי על-אזורי באזור מצוקה, ובו תינתן העדפה בקבלה לתלמידי האזור. בתי ספר ייחודיים על-אזוריים
שאינם באזורי מצוקה ישרתו את תושבי האזור, וכמובן את הבוחרים בהם שאינם באזור הקרוב.
אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית: על בית הספר לשקף את האוכלוסייה במקום, חברתית ולימודית. המקום הוא המרחב שממנו באים אליו תלמידים ושעליו החליטה הרשות או החליטו כמה רשויות. במקומות שבהם הרישום הוא סגור, ללא תכניות של בחירה, ישקף בית הספר הייחודי את אוכלוסיית האזור כולו, היינו יהיה הטרוגני יותר מבתי הספר האזוריים הנוטים להיות הומוגניים. במקומות שבהם מופעלת תכנית בחירה מסוג כלשהו תהיה מידת ההטרוגניות של בית הספר הייחודי דומה לזו של בתי ספר אחרים. יחד עם הצגת התכניות הבית-ספריות יוצגו נתונים המתייחסים להטרוגניות. ייצוג האוכלוסייה יהיה בהתאם לפרמטרים האופייניים למקום: תלמידים עולים וותיקים, תלמידים חזקים וחלשים, תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי שונה, תלמידים עם קשיי למידה וכד'.
הגבלת מספר בתי הספר הייחודיים: בתי ספר ייחודיים אזוריים ועל-אזוריים יכולים לפעול במערכות רגילות ובמרחבי חינוך. באזור שאינו מרחב חינוך על המקום לשקול את הגבלת מספר בתי הספר הייחודיים העל-אזוריים בהתאם לגודל האוכלוסייה ולמספר בתי הספר ולגודל האוכלוסייה שבהם. זאת כדי למנוע סגירת בתי ספר טובים או קטנים באזור. במרחב חינוך יוכלו בתי הספר לפעול לפי המודל שיוחלט עליו במקום. נתונים המתייחסים לנושא זה יוגשו עם הגשת התכניות של בית הספר.
שוויון הסיכוי - הסעות: יש להציג את תכניות ההסעות כדי לוודא את שוויון הסיכוי. יש לוודא אפשרויות הסעה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומשכבות מצוקה. במידת הצורך על בית הספר ליצור חלופות סבירות לאוכלוסיות מצוקה.
כפיפות לנורמות המחייבות של המדינה: תכנון הלימודים בבית הספר צריך לשקף כי בית הספר יהיה כפוף להחלטות המשרד לגבי תכניות הלימודים (הליבה), הנורמות, המימון, מינוי כוח האדם (מנהלים, מורים) והמבחנים המשותפות למערכת כולה. במקרים מסוימים, כאשר אופי בית הספר מחייב שוני (במבחנים, למשל), יש לאפשר לו להסביר את השוני ולהגיש לרשות/למחוז/לוועדה הארצית הצעה כיצד הוא מתכוון לשלב בין דרישות המשרד ובין התפיסות הפדגוגיות של בית הספר. ההחלטה הסופית תהיה בוועדה הארצית, לאחר קבלת חוות דעת מקצועית מהתת-ועדה, יחד עם חוות הדעת של הרשות והמחוז.

התכנית שיש להגיש לוועדה

2.4

על בית הספר להתייחס לנושאים הבאים במסגרת הבקשה שיגיש:

פירוט	הנושא
האוריינטציה הבית ספרית המאפיינת את ייחודיות פעולתו: ייחוד בתפיסת העולם/במשנה החינוכית או ייחוד בתפיסות החינוכיות הפדגוגיות או ייחוד תוכני	אוריינטציה בית ספרית	1.
הצגת הייחודיות בעבודת החינוך, בפדגוגיה ובכל דרכי הפעילות של בית הספר, ובכלל זה הדיאלוג עם כלל הקהילות של בית הספר	ייחודיות עבודת החינוך בביה"ס	2.
נתונים לגבי האזור והתושבים שבית הספר משרת וייצוגם בו בהתאם לפרמטרים האופייניים למקום: עולים/ותיקים, תלמידים חזקים או חלשים, מעמד סוציו-אקונומי, תלמידים עם קשיי למידה וכד'	תיאור האזור והקהילה/ות	3.
הצגת התמיכה של הרשויות שהתלמידים מגיעים מהן ושל קבוצות תושבים מהאזור בהיקף של כחמישית מאוכלוסיית המרחב הנתון	אישור הרשויות הרלבנטיות	4.
הצגת פרמטרים הניתנים לבדיקה בכלי הערכה מקובלים (שאלון, תצפית וכד')	הערכה פנימית וחיצונית	5.
בעת ההקמה - קיומה של אוכלוסייה של 22 תלמידים בכיתה, ב-4 שכבות גיל רצופות לפחות, או 30 תלמידים בכיתה, ב-3 שכבות גיל רצופות לפחות	גודל בית הספר	6.
הבהרת התהליכים והנעשה כדי לוודא את חשיפת בית הספר לפני כלל קהלי התלמידים הפוטנציאלים, ובכלל זה דרכים למתן עדיפות לילדים מקבוצות מצוקה ופירוט דרכי הקבלה לבית הספר	דרכי הקבלה לבית הספר	7.
דרכים להפעלת הסמכות והאחריות של ביה"ס לקורה בתוכו	סמכות ואחריות	8.
תכנית גידול בטווח של 5 שנים של בין 350 ל-500 תלמידים לרמה אחת, תוך פירוט מקורות הצמיחה ברישום תלמידים, ובחמ"ד גידול של 200‎-150 תלמידים	תכנית חומש לצמיחת בית הספר	9.
תכניות להמשכיות ולהתמדה של התלמידים	מענה להמשכיות	10.
הנהלת ביה"ס: הצגת אישור המשרד סגל המורים: הצגת רשיון הוראה, הצגת ניסיון העבודה, הרקע האקדמי והתאמתם לייחודיותו של בית הספר והצגת תכניות לפיתוח סגל המורים ולגיוס מורים בהתאם לתכניות לצמיחת ביה"ס	ההנהלה וסגל המורים	11.
תכנית הסעות הלוקחת בחשבון הסעה של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ובמידת הצורך משכבות מצוקה	הסעות	12.
הצגת אחריות לפיקוח על ביה"ס על ידי משרד החינוך	פיקוח	13.
מוסד חדש: הצגת התחייבות לקבלת אישורים של בטיחות, ביטחון ובינוי ושאר הדרישות, כמתחייב מחוקי החינוך ומתקנות משרד החינוך	מינהל תקין	14.

3. מרחבי חינוך
 

הגדרה	3.1
מרחב חינוך הוא אזור גיאוגרפי שיש בו 5 מוסדות חינוך לפחות, ובכל אחד מהם 200 תלמידים לפחות בכל רמת גיל, אשר חברו יחד לפיתוח מערכת חינוך משולבת הפועלת כמינהלת חינוכית אחת, בהתאם לתפיסה חינוכית משותפת המפתחת על פי רצון התושבים/הרשות מודל חינוכי מגוון באופיו, פתוח, העונה על צורכיהם המשותפים והשונים של התושבים. מרחב החינוך חייב לקלוט את כל התלמידים בו, והוא אחראי להם עד לסיום לימודיהם.

 

מודלים של מרחבי חינוך		3.2
מרחב חינוך הוא נושא חדש במערכת החינוך. כל מרחב יכול לפתח מודל חינוכי ההולם את מאפייניו ואת צרכיו. האפשרויות המוכרות ממקומות שונים בעולם ניתנות להלן בצורה תמציתית בלבד, כדוגמאות, והאפשרויות רבות. מגיש הבקשה יאפיין את המודל הייחודי של מרחב החינוך שהוא מציע:
מודל א': לכל בית ספר במרחב אזור רישום משלו ו"מרכזי שירות" משותפים שיפותחו על ידי הרשות/יות. במסגרת מודל זה יוקמו למשל מרכזי ידע משותפים, יתקיימו תהליכים משותפים של פיתוח מומחיות בין-בתי ספר, תתקיים שותפות במורים כ"משאב מרחבי", יפותחו מרכזי הוראה משותפים עם הקהילה, כמו גם מרכזי הפצה עבור הקהילה, בתחומי ההתמחות של בתי הספר. הדגש יהיה על איגום משאבים ועל פיקוח משותף, על פורומים להעצמה ולהכשרה של כלל המערך החינוכי ועל שילוב מומחים מתוך הקהילה בפעילות הלימודית.
מודל ב': לכל בית ספר במרחב אזור רישום ואוריינטציה אופיינית, והתלמידים נעים מעת לעת בין בתי הספר שלהם ושל האחרים. מודל זה מדגיש את ניידות התלמידים בין בתי הספר ואת המומחיות שכל בית ספר על סגל מוריו מפתח. הניידות מאפשרת העברת מידע ומומחיות מסגל לסגל באופן המאפשר להם השלמות והרחבות ידע משמעותיות תוך מתן פתרון הולם לקשיים תקציביים ולוגיסטיים הכרוכים בכך. כמו כן יפותחו במרחב המנגנונים כדוגמת אלה במודל א', אשר יוצרים תשתית לניידות התלמידים.
מודל ג': לכל בית ספר במרחב אזור רישום, אבל תלמידים המעוניינים בכך יכולים ללמוד בבית ספר אחר, דהיינו לבחור על פי סדר עדיפות בית ספר שונה. המרחב משתדל להיענות לבקשה, בתנאי שהיא אינה פוגעת במרקם החברתי של בתי הספר האחרים ועונה על העקרונות המרכזיים של החברה ואינה מרוקנת בתי ספר אחרים ומביאה לסגירתם.

מודל ד': כל המרחב או התת-מרחבים בו, הופכים לאזור בחירה אחד. התלמידים בוחרים בבית הספר שהם מעדיפים, במרחב או בתת-מרחב, והמינהלת מאפשרת היענות לבקשות תוך הפעלת בקרה חברתית, כדי שלא תהיה פגיעה בעיקרון של שוויון ההזדמנויות ובצורך של בית הספר לשקף את הרכב האוכלוסייה לפי הפרמטרים האופנייניים לקהילה. כאמור, בתי ספר ייחודיים על-אזוריים לסוגיהם משתלבים באופן טבעי במרחב החינוך, הופכים חלק ממנו ומופעלים על פי הכללים והתנאים המוסכמים והנזכרים לעיל. במודל כזה המרחב מחליט על האופי ועל העקרונות של הבקרה. אם מודל זה נבחר, צריך לוודא שתתאפשר בחירה ויישמרו עקרון האינטגרציה ומטרות החינוך הממלכתי, בהתאם לנהלים. דרכי הביצוע והמעקב תהיינה בתיאום עם הוועדה הארצית (ראה להלן).

 

עקרונות

3.3

מרחב חינוך יפתח מודל ותפיסת הפעלה העונים על העקרונות האלה:
גבולות המרחב: המרחב יכול להיות ממוקם ברשות אחת או יותר. אם המרחב פועל ביותר מרשות אחת, מתחייבת תפיסה חינוכית משותפת המיתרגמת למודל חינוכי ולניצול היתרונות המינהליים והתקציביים של כל אחת מהרשויות. המרחב יכול להקיף את כל זרמי החינוך הפועלים בתוכו, או את חלקם, ובכלל זה חינוך מיוחד ורגיל, בתי ספר של התנועה הקיבוצית, החינוך הממ' והממ"ד והחינוך המוכר שאינו רשמי וכד'.	א.
שכבות החינוך במרחב: המרחב יכול להקיף את כל שכבות החינוך ומוסדות החינוך שבו. ההצעה שתוגש צריכה לפרט לאיזו שכבת חינוך מכוונות תכניותיו ומה אופייני לרמת החינוך שנבחרה או לכל אחת מהרמות.	ב.
חוקים ותקנות: המרחב יופעל על בסיס תקנות וחוקים קיימים המאפשרים לרשות/יות להחליט על מידת הניידות של התלמידים ברשות או מחוצה לה, על פי הצרכים הקיימים.	ג.
דמיון בין בתי הספר: על כל תכנית למרחב חינוך לוודא כי כל בתי הספר במרחב יהיו, במהלך היישום, דומים בהרכב האוכלוסייה של התלמידים, באיכותם ובסיכוי שהם נותנים לתלמידיהם.	ד.
מגוון ויזמות: על מרחב החינוך להציע מגוון רב יחסית של יזמות והזדמנויות חינוכיות וחברתיות לתלמידיו.	ה.
תכנים ומטרות-על: מצופה ממרחב החינוך שיציע שיטות ותוכני הוראה הנגזרים מהמטרות ומההדגשים שהוגדרו כמשותפים לקהילה במרחב הנתון. במסגרת זו תודגשנה דרכי הפעולה של בתי הספר הייחודיים העל-אזוריים.	ו.
הערכה ובקרה: התכנית למרחב חינוך תכלול התייחסות לדרכי ההערכה והבקרה על פעילויותיו כתהליכים פנימיים וחיצוניים.	ז.

מעורבות התושבים: כל תכנית תכלול מידע על המעורבות וההשתתפות של ההורים ושל תושבי האזור בפעילות החינוכית המוצעת ועל המעורבות של מוסדות החינוך בקהילות.	ח.
הפעלת מערך מקיף ליידוע התושבים: המרחב ידאג במשותף לארגן את המידע על בתי הספר באופן שיגיע לכל התושבים. בהקשר זה הפעלת אתר אינטרנט מרחבי עם מידע רלבנטי מעשירה את הידע על החינוך במקום, מסייעת בבחירה מושכלת כשהמודל מאפשר זאת, ומעלה במיוחד את רמת המודעות לנושאי חינוך בכלל ולגבי בתי הספר והמרכזים השונים בפרט.	ט.

התכנית שיש להגיש לוועדה

3.4

על מגיש הבקשה להתייחס לנושאים הבאים במסגרת הבקשה
שיגיש:

פירוט	הנושא
הצגת התפיסה החינוכית המשותפת המיתרגמת למודל חינוכי ולרציונל של ניצול היתרונות המינהליים והתקציביים של כל רשות.	התפיסה החינוכית	1.
תיאור מודל המרחב החינוכי המתוכנן: הקשר והזיקות בין בתי הספר, יזמות שונות, הקשר עם הקהילה ועם מועצות אזוריות ועוד	המודל	2.
פירוט השכבות ומוסדות החינוך השותפים במרחב על תכניותיו החינוכיות	הגדרת מרחב החינוך	3.
- פירוט מאפייני האוכלוסייה: המעמד, ארץ המוצא, הוותק בארץ, גיל הילדים - תיאור המאפיינים הגיאוגרפיים: המרחק בין ביה"ס ליישובים, קווי האוטובוסים למקרה שצריך להמליץ על קווי נסיעה מיוחדים לתלמידים, הכבישים הראשיים ה"בלתי עבירים" לילדים וכד', מספר המועצות באזור המוצע, הבחנות ברורות של אזורים בתוך המרחב לפי המעמד החברתי (אם קיימות) - תיאור המאפיינים של מערכת החינוך במרחב המוצע: הסוג והפריסה של בתיה"ס, מספר תלמידים, הפעילויות המיוחדות - תיאור פריסת התלמידים: סוגי "החתכים" של אוכלוסיות התלמידים בבתיה"ס השונים - תיאור המעורבות של הורים ותושבים: קיום יזמות בשיתוף משרד החינוך	נתוני רקע	4.
הפעלת ניידות תלמידים בהתאם למותר בחוק	ניידות התלמידים	5.
הבהרות בקשר לשילוב בתי"ס ייחודיים על-אזוריים קיימים או בתכנון במרחב	שילוב בתי"ס ייחודיים על-אזוריים	6.
תיאור ההרכב ואופן ההפעלה של המינהלת המשותפת, ובכלל זה תכנית ארגונית המבטאת ייעול במערך החינוך	מינהלת משותפת	7.

פירוט	הנושא
הצעת דרכים לשמירה על דמיון בין בתיה"ס בהרכב אוכלוסיית התלמידים ובאיכותם ובסיכוי שהם נותנים לתלמידיהם: פירוט דרכי הקבלה לבתי הספר ופירוט מנגנון הבקרה על שיבוץ התלמידים לבתי הספר	פריסת התלמידים	8.
תיאור תהליכים חיצוניים ופנימיים להערכה ולבקרה של פעילויות המרחב	ההערכה	9.
פירוט הדרכים להפצת המידע להורים ולתלמידים לגבי התכניות המוצעות בדרכי הרישום וכו'	דרכי הפצת המידע	10.
- תיאור המעורבות והשתתפות של ההורים והתושבים במרחב החינוך - פירוט הדרכים להפצת מידע רלבנטי לכלל אוכלוסיית מרחב החינוך	מעורבות התושבים	11.
- מינוי ועדת הקמה והיגוי שתורכב מנציגי המוסדות החינוכיים, מנציגי הרשויות/המועצות, ממפקחים ומהורים - תיאור תפקידה של מינהלת המרחב: בניית המודל - נהלים ותקציבים, ליווי המוסדות, הכשרות והשתלמויות	ההיערכות להקמת מרחב חינוך	12.

4. המסלול למתן אישור לבתי ספר ייחודיים
על-אזוריים ולמרחבי חינוך

המסלול יופעל לגבי כל בתי הספר הייחודים העל-אזוריים ומרחבי החינוך בחינוך הממלכתי ובחינוך המוכר שאינו רשמי.	4.1
המסלול יורכב משלושה שלבים עיקריים:	4.2

הסבר	השלב
ההיערכות של מגישי ההצעות לקראת כניסה למסלול האישור	היערכות	1.
בדיקת ההצעות ברמת הרשות והמחוז וברמה הארצית (כולל דיון בתת-ועדות) וקבלת סמל מוסד או אי-אישור ההצעה	קבלת היתר	2.
ליווי ובקרה של פיתוח ההצעה במטרה לבחון את הצלחת היזמה (משך הבדיקה והליווי: 3 שנים לבית הספר הייחודי ו-5 שנים למרחב החינוך)	ליווי ובקרה	3.

תרשים המסלול התרשים שלהלן ממחיש את מסלול קבלת האישור:

4.3

 

לוח הזמנים לביצוע השלבים יפורסם מדי שנה בחוזר "הודעות ומידע".		4.4
פירוט השלבים		4.5
הכנת הבקשה	א.
בית הספר או מרחב החינוך יכין בקשה לוועדה כמפורט ב-2.3 וב-3.3 בהתאמה.	1)
את הבקשה יוכלו להגיש רשות ו/או התארגנות של תושבים.	2)
בבקשה יש להבהיר את הסיבה ואת הצורך לפנות לוועדה.	3)
בדיקה ראשונית של ההצעה תיעשה ברשות/יות. בוועדת הרשות או הרשויות הבודקות ישתתפו בעלי תפקידים כגון ראש מחלקת החינוך, מפקחים, אנשי מקצוע והורים - הכול בהתאם לנושא.	4)
על הרשות להוציא מסמך אישור של פניית המוסד, בחתימת ראש הרשות ומנהל מחלקת החינוך.	5)
הוועדה הרשותית תעביר לוועדה המחוזית את כל החומרים לגבי הבקשה להקים בית ספר ייחודי על-אזורי או מרחב חינוכי, בצירוף המלצותיה - גם במקרה שתחליט לא לאשר את הבקשה.	6)
הוועדה המחוזית	ב.
מנהל המחוז יקים ועדה מחוזית קבועה לבתי ספר ייחודיים ולמרחבי חינוך.	1)
הוועדה תתכנס באופן קבוע ובמועד ידוע מראש, בתיאום עם מועדי הפגישות של התת-ועדות ועם מועדי הפגישות של הוועדה הארצית.	2)
בישיבת הוועדה המחוזית שהמוסד או מרחב החינוך יוזמנו אליה ישתתפו לפחות נציג בכיר אחד מהמחוז (מנהל המחוז או בעל תפקיד מטעמו), מחמ"ד ובעלי התפקידים האלה: המפקח הרלבנטי של בית הספר, מומחה בתחום שהאישור מתבקש עליו, נציג הרשויות המגישות את הבקשה, נציג בית הספר או מרחב החינוך ונציג ההורים, אם היזמה היא של הורים.	3)
בישיבה יתאפשר לקבוצה היוזמת או לראש מחלקת החינוך של הרשות להציג את הרעיונות בכתב ובעל פה לפני הוועדה.	4)
הוועדה המחוזית תאשר את התכנית החינוכית ואת העמידה בתנאי הסף, על פי התנאים כמפורט לעיל.	5)
בעקבות פגישת הוועדה יצא פרוטוקול חתום, שינמק את החלטות הוועדה.	6)

פרוטוקול הוועדה החתום, בצירוף מסמך המנמק את המשך הטיפול וכל מסמכי ההצעה, יועברו לוועדה הארצית. ההמלצות, ובכלל זה המידע על הפניית החומר לוועדה הארצית לבתי ספר ייחודיים ולמרחבי חינוך, תישלחנה גם למגישים.		7)
הוועדה הארצית		ג.
הוועדה הארצית תטפל בנושאים אלו:		1)
יישום התקנון והפעלת נוהל קבלה אחיד	-
מתן אישור למרחבי חינוך ומתן סמל מוסד לבית ספר ייחודי על-אזורי במגזרים השונים (ממ', ממ"ד ומוכר שאינו רשמי)	-
הבניית מרחבי חינוך, בליווי ובמעקב ובמתן ייעוץ מקצועי לבתי הספר הייחודיים העל-אזוריים.	-
הוועדה תתכנס באופן קבוע וידוע מראש ובתיאום מראש כדי לאפשר את קיום הוועדות ברשויות ובמחוזות וכדי לאפשר לבית הספר להכין את החומרים.		2)
הוועדה הארצית תורכב מבכירי המשרד הרלבנטיים, ובכלל זה נציגי אגף שחר, החמ"ד, המועצות המקומיות, המנהלים והסתדרות המורים ונציגי ציבור. את עבודת הוועדה ילווה באופן שוטף צוות מקצועי.		3)
הוועדה הארצית תטפל בפניות במסגרת של תת-ועדות מקצועיות שתטפלנה בחינוך הממלכתי ובחינוך המוכר שאינו רשמי, בנושאים מרחבי חינוך ובתי ספר ייחודיים על-אזוריים חדשים וקיימים. הטיפול יבוצע בשיתוף פעולה עם צוות ייעוץ שימונה על ידי מנכ"ל המשרד ואשר יטפל בהיבטים המשפטיים, החינוכיים והכלכליים.		4)
יתאפשר לבית הספר או למרחב החינוך או לקבוצה היוזמת להופיע לפני הוועדה בכתב ובעל פה.		5)
בתהליך האישור של בית הספר כייחודי על-אזורי או כמרחב חינוך תתייחס הוועדה הארצית לנושאים כמו אלו:		6)
בחינת העמידה בנהלים ובפרמטרים והעמידה בהם לפי המסלול שהפונה מיועד אליו (ייחודיים, מרחבי חינוך, ייחודיים במרחבי חינוך)
התחייבות בכתב מטעם בית הספר והרשות/יות לסיום קבלת האישורים עד תחילת שנת הלימודים על המבנים ועל הבטיחות ושאר האישורים הנדרשים על פי החוק ועל פי התקנות של משרד החינוך

   

איכות ההצעה ודרכים לקדמה לאור החסרים הקיימים
הפוטנציאל ליישום ההצעה
תרומת ההצעה לקידום החינוך במחוז כמענה לצורכי החינוך בו
עמידה בעקרונות הבסיסיים של המשרד ובמטרות של החינוך הממלכתי (אינטגרציה, תכניות לימודים, משוב ובקרה וכד').
הוועדה תחליט בנוגע למתן/אי מתן סמל מוסד וכניסה לתקופת ליווי ובקרה של 3 שנים לבית ספר ייחודי ושל 5 שנים למרחב חינוך.		7)
בעקבות פגישת הוועדה יצא פרוטוקול חתום ובו הנימוקים להחלטות הוועדה.		8)
ממצאי הוועדה והחלטתה יישלחו גם למגישים, ובכלל זה מידע על האפשרויות העומדות לרשותם להמשך טיפול בנושא, כולל פנייה לערר במשרד (בכפיפות לחוק הפיקוח, לנהלים ולתקנות בנדון).		9)
במידת הצורך תופעל ועדת ערר בהתאם לתקנון ולהנחיות המשרד.		10)
ליווי ובקרה		ד.
בעקבות קבלת האישור וסמל המוסד יוכלו המגישים להמשיך לפעול.		1)
הליווי והבקרה יוגדרו על ידי הוועדה הארצית בדגש על פיתוח וליווי מקצועי כדי לבחון את יישום התכנית של המוסד/המרחב כפי שהוגשה בעת קבלת האישורים.		2)
פעילות הליווי והבקרה תבוצע, לפי החלטת המשרד, באמצעות המחוז והרשות הרלבנטיים.		3)
בתום תקופת הזמן שהוקצבה ועל פי דיווחי הליווי והבקרה שבוצעו בתקופת הליווי תדון הוועדה הארצית בדרך שבה ימשיך המוסד או המרחב את פעולתו.		4)

את ההצעות יש לשלוח אל הגב' גנית ויינשטיין, יו"ר הוועדה הארצית ליישום ייחודיים על-אזוריים ומרחבי חינוך, משרד החינוך, רח' דבורה הנביאה 2, בניין לב-רם, ירושלים 91911. פניות ושאלות: טל' 02‎-5603804, פקס' 02‎-5602668, דוא"ל ganitva@int.gov.il.

הוראות קבע

---

חוזר מנכ"ל תשסג/6(ג), ל' שבט תשס"ג, 2 בפברואר 2003