| תכניות לימודים |
9. |
| חינוך לערכים |
9.4 |
| יישום החינוך לפיתוח בר קיימא במערכת החינוך |
9.4-5 |
| |
1 בינואר 2004
|
 |
תאריך תחולה |
חדש
|
|
מטרת הפרסום |
1. מבוא
| מטרת החוזר |
1.1
|
מטרת חוזר זה היא להתוות קווים מנחים לביצוע החלטת הממשלה
מיום י"ב באייר התשס"ג (14.5.03) בדבר פיתוח אסטרטגיה ליישום
עקרונות פיתוח בר קיימא במוסדות החינוך, בתי ספר וגני ילדים.
החוזר נכתב בשיתוף עם אגף החינוך במשרד לאיכות הסביבה.
|
|
"פיתוח בר קיימא", "קיימות" ו"אוריינות סביבתית" - הגדרות
|
1.2
|
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי בלי
להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. פיתוח
בר קיימא הוא פיתוח היכול להתקיים לאורך זמן רב ביותר באותו
אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שהוא נשען עליהם.
כדי להשיג פיתוח בר קיימא צריך לשמור על חלק מהמערכות
האקולוגיות של כדור הארץ במצבו הטבעי, שאם לא כן יצטמצם
חלק זה אל מתחת לערך סף (שעדיין אינו ידוע), והפיתוח יקרוס,
ואפשר שתקרוסנה אף המערכות האקולוגיות. הערובה להשגת
פיתוח בר קיימא עולמי היא האטת הצמיחה הכלכלית לפרט
והאטת גידול האוכלוסייה. ניצול המשאבים צריך להיות בקצב
המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו,
ואפילו פיתוח כזה אינו מסוגל לתת לדורות הבאים אופציות
זהות לאלה של דורנו. |
א. |
|
קיימת פירושה יכולת ההמשכיות לאורך זמן. קיימות חותרת
לפיתוח המתחשב ברמת הרווחה ובמרחב האפשרויות של הדורות
הבאים, שיאפשר להם לזכות במשאבי הסביבה ובערכי הטבע
העומדים כיום לרשותנו. קיימות יכולה להיות מיושמת בכל תחום,
החל מקבלת החלטות בנוגע לחצר בית הספר ועד לכלכלה
הלאומית ולאיכות הסביבה העולמית. |
ב. |
|
האוריינות הסביבתית היא התשתית החינוכית לחינוך לפיתוח
בר קיימא. אוריינות סביבתית פירושה הבנה יסודית של המערכות
בעולם הטבעי, היחסים ופעילויות הגומלין בין הסביבה החיה והלא
חיה והיכולת לדון באופן הגיוני בבעיות המערבות ממצאים
מדעיים, חוסר ודאות ושיקולים כלכליים וחברתיים. אזרחים בעלי
אוריינות סביבתית חשים אחריות כלפי הסביבה ויש להם נכונות
לפעול על בסיס הידע וההבנה שלהם למען הסביבה. |
ג. |
|
בחוזר זה ייעשה שימוש במושגים "חינוך לפיתוח בר קיימא"
ו"חינוך לאוריינות סביבתית" כמושגים מחליפים.
|
|
| התפתחות המושג "פיתוח בר קיימא" |
1.3
|
במהלך שנות השמונים הצטברו יותר ויותר עדויות לפגיעה בשכבת
האוזון ומידע על סיבותיה, גברה הדאגה להתחממות האטמוספרה,
התקבל גיבוי מדעי לנזקים מגשם חומצי ולזיהום אחר של קרקע
ומקורות מים, ונחשפו נתונים רבים ומדאיגים על קצב הכחדה מואץ של
צמחים ובעלי-חיים, במיוחד באזורים הטרופיים. בעקבות זאת התחילה
להתגבש ההבנה שהמשך הפיתוח והכלכלה בדרך המקובלת אינו אפשרי
לאורך זמן וכי המשאבים הטבעיים העומדים לרשותנו לא יהיו זמינים
לדור הבא. התחדדה גם ההבנה שענייני סביבה, כלכלה וחברה
כרוכים אלה באלה ואי אפשר לטפל טיפול מעמיק באחד מהם
בלי לחשוב על האחרים.
תוצר ההבנות הללו בא לידי ביטוי בדוח ברונטלנד שהתפרסם בשנת
1987 תחת הכותרת "עתידנו המשותף". הגב' ברונטלנד, ראש ממשלת
נורבגיה דאז, עמדה בראש נציבות עולמית שמינה האו"ם. בדוח זה באו
לידי ביטוי ההכרה באחריות האנושית להידרדרות הסביבה בכדור
הארץ ומחויבות משותפת של כל תושביו לפעול לשינוי. בפעם הראשונה
גם הופיעה קריאה לפיתוח בר קיימא כתכנית פעולה בינלאומית והוגדר
המושג כפי שאנו מכירים אותו ומשתמשים בו כיום. אבן הדרך הבאה
הייתה ועידת פסגה עולמית בעניין כדור הארץ שיזם האו"ם. הוועידה
התקיימה בריו דה ז'נרו שבברזיל בשנת 1992. בוועידה זו נוסחו
עקרונות הפעולה במסמך הידוע בשם "הצהרת ריו", ותכנית הפעולה
פורסמה במסמך "אג'נדה 21". 100 מדינות, ובכללן ישראל, חתומות
על מסמכים אלה.
|
|
הרעיון העומד בבסיס "אג'נדה 21" הוא שהאנושות הגיעה לרגע מכריע
בתולדותיה. אם בני האדם ימשיכו את המדיניות הנוכחית, היא עלולה
להביא תוצאות קשות למין האנושי ולסביבה: |
|
| העמקת השסע הכלכלי בתוך ארצות וביניהן |
 |
|
| הגברת העוני והרעב |
|
|
| התפשטות מחלות |
|
|
| העמקת הבורות ברחבי העולם |
|
|
דרדור והרס של המערכות האקולוגיות שאנו תלויים בהן לקיומנו
ולקיום הדורות הבאים. |
|
|
לחלופין בידי המדינות לשנות נתיב, ובכך ליצור עתיד משגשג
יותר לכולם: |
|
| למזער את הפגיעה בסביבה |
|
|
לחתור לשוויון בתנאים הסביבתיים שבני האדם חיים בהם ולשפר
את תנאי המחיה של הנזקקים |
|
|
| להגן על המערכת האקולוגית ולנהלה טוב יותר. |
|
|
בעקבות ועידת ריו נערכה בשנת 2002 "פסגת כדור הארץ" נוספת,
ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, ובה התקבלה בהסכמה "תכנית
היישום" שמטרתה לקדם את יישום העקרונות לפיתוח בר קיימא
שאומצו בפסגה הקודמת.
|
|
| מחויבות ישראל לתכנית הפעולה "אג'נדה 21" |
1.4
|
בהחלטת הממשלה מספר 2426 מיום כ"ו באב התשס"ב (4.8.02)
נדרש השר לאיכות הסביבה לדווח לממשלה על מסקנות הפסגה
ביוהנסבורג ועל דרכי הטמעתן במדיניות הממשלה. בעקבות הפסגה
הוחלט כי כל משרד ממשלתי בישראל, ובכלל זה משרד
החינוך, יכין את האסטרטגיה שלו לפיתוח בר קיימא תוך יצירת
הליך מתמשך המתעדכן כל העת. הטמעת התכנית לפיתוח בר קיימא
כבר החלה, והיא מתבצעת בהדרגה במשרדי הממשלה.
|
|
| לקראת הבנת המושג "פיתוח בר קיימא" |
1.5
|
למרות הקושי במתן הגדרות מדויקות למושג "פיתוח בר קיימא" לרוב
האנשים בעולם כיום יש תחושה אינטואיטיבית לגבי הצורך לבנות עתיד
בר קיימא. גם אם הם אינם מכירים את המושג "פיתוח בר קיימא", הם
חשים את הסכנה באוויר. הם טועמים אותה במים (פחות ופחות אנשים
בישראל שותים מי ברז, לא משום שהממשלה הודיעה שמי הברז אינם
ראויים לשתייה, אלא משום שהציבור פשוט אינו מאמין באיכות המים
המסופקים לו), הם רואים אותה בתנאי מגורים צפופים יותר ובנופים
פגומים ומכורסמים, והם קוראים עליה בעיתונים ושומעים עליה ברדיו
וצופים בה בטלוויזיה. הציבור רוצה שינוי. |
|
אך עדיין נשאלת השאלה מהו הדבר שצריך להשתנות, מהי הכוונה
בהגדרת פיתוח בר קיימא כפיתוח העונה על צורכי ההווה בלי להתפשר
על צורכי הדורות הבאים, מה הם צורכי ההווה. אם נעצור לרגע וננסה
למנות ולו גם חלק קטן ממה שאנו מגדירים כצרכינו, נגלה מהר מאוד
שחלק מהצרכים הללו נמצאים בקונפליקט זה עם זה. קרוב לוודאי
שכולנו נרצה למנות "אוויר נקי" כצורך, אך כולנו נרצה למנות גם "רכב
פרטי" כצורך. הרי לנו שני צרכים העומדים בסתירה זה לזה, שהרי כלי
הרכב אחראים לחלק ניכר מזיהום האוויר. או, למשל, הצורך שלנו
בהספקה קבועה של פרות טריים ובשפע במרכולים מחד גיסא והצורך
במי שתייה נקיים מאידך גיסא: שני צרכים אלה עומדים גם הם
בסתירה זה לזה. חקלאות אינטנסיבית גורמת לזיהומי קרקע ומים על
ידי חומרי דשן וחומרי הדברה. ואם בקרב עצמנו יש לנו צרכים
מנוגדים, על אחת כמה וכמה שנמצא צרכים מנוגדים כאלה כשנבוא
לדון בצורכי המדינה ובצורכי העולם.
שאלה נוספת: כיצד מחליטים לצרכיו של מי להיענות כאשר צורך של
קבוצה אחת עומד בסתירה לצורך של קבוצה אחרת? האם ניענה
לצרכים של העולם החדשים או של התושבים הוותיקים? לצורכי
תושבי הערים או לצורכי תושבי הכפרים? לצורכי העשירים או לצורכי
העניים? לצורכי הדור שלנו או לצורכי הדור הבא?
מתן מענה לצורכי הדורות תלוי ביכולתנו ליצור איזון בין יעדים
חברתיים, כלכליים וסביבתיים. הטבלה הבאה מדגימה חלק קטן
מצרכים אלה.
|
|
| כלכלה |
חברה |
סביבה |
| שירותים |
שוויון |
מגוון ביולוגי |
| צורכי בית |
שותפות |
משאבים טבעיים |
| גידול תעשייתי |
העצמה |
כושר נשיאה |
| גידול חקלאי |
ניידות חברתית |
שלמות המערכות
האקולוגיות |
| שימוש יעיל בכוח אדם |
שימור תרבותי |
אוויר נקי ומים |
שלושת המרכיבים סביבה, חברה וכלכלה הם תצרף המעורר שאלות
קשות. למשל, האם גידול חקלאי יכול להתקיים בד בבד עם שימור
מערכות אקולוגיות ועם מגוון מינים? מה יקרה לסביבה אם חלק גדול
מהאנשים לא יוכלו לענות על צורכי הבית שלהם? מה יקרה למגוון
הביולוגי כתוצאה מגידול תעשייתי וחקלאי?
על פי תפיסת הפיתוח בר קיימא, בכל החלטה לגבי שימוש במשאבי
כדור הארץ (כמו שימוש במים, בקרקע ועוד) יש צורך לשקול לא רק
באיזו כמות של המשאב משתמשים ולמי תהיה גישה למשאב, אלא גם
אם כמות מספקת של המשאב תישאר לדורות הבאים, אם בעקבות
השימוש תישאר הסביבה כפי שאנו מכירים אותה עכשיו.
אפשר אפוא לסכם בוודאות שכל עיסוק ודיון בפיתוח בר קיימא הוא
מורכב וכרוך ביכולת לקבל החלטות מושכלות על בסיס תשתית רחבה
של ידע ושיקולים אתיים.
|
|
| החזון |
1.6
|
לאור מורכבותו של המושג "פיתוח בר-קיימא" נכון אולי לתארו
באמצעות תחימת גבולותיו של החזון: |
|
פיתוח בר קיימא הוא חזון מוסרי יותר מאשר מדעי, הקשור
באותה מידה לתפיסות של הגינות כמו לתיאוריות על אפקט
החממה. |
|
|
פיתוח בר קיימא מערב את מדעי הטבע והכלכלה, אך הוא בעיקרו
עניין תרבותי. הוא קשור בערכים שבני אדם מוקירים ובדרך שבה
הם תופסים את יחסיהם עם אחרים. |
|
|
פיתוח בר קיימא הוא תגובה לצורך שאי אפשר להתעלם ממנו
לפתח גישה חדשה ליחסים בין אומות והבנה חדשה של "מערכת
אקולוגית" - הבסיס ומקור המשאבים של הקיום האנושי. |
|
|
פיתוח בר קיימא מתרחש כאשר אנו מכירים ביחסי הגומלין שבין
הצרכים האנושיים ובין הסביבה הטבעית. התלות ההדדית בין בני
האדם לסביבה מחייבת לסרב לכל חתירה אובססיבית לפיתוח
היחיד או לשימוש בסביבה הבא על חשבונם של אחרים או פועל
לרעתם. |
|
|
פיתוח בר קיימא מחייב קשירה של שיקולים חברתיים, כלכליים
וסביבתיים. הדבר דורש אתיקה ומערכת ערכים הרגישה לערך של
זהות תרבותית ודיאלוג רב-תרבותי. |
|
|
עלינו להבין את הפיתוח בר קיימא כיחסי גומלין חדשים ובעלי
חיוניות בין בני אדם למערכות האקולוגיות שלהם תוך הצבת
האנושות בחזית.
|
|
|
| האדם ואיכות הסביבה בהגות היהודית |
1.7
|
המסר העיקרי של ההגות היהודית בנושא איכות הסביבה לדורנו הוא
שהקב"ה מסר לברואיו עולם מאוזן שיש בו הרמוניה טבעית בין
הנבראים לסביבתם לטובתו ולרווחתו של האדם שהוא שיא הבריאה.
האדם קיבל את העולם למשמרת לטובתו ולהנאתו. הוא יכול
להשתמש בחומריו כדי לבנות ולקדם את סיפוק צרכיו, אך כל זאת
ללא הרס, השחתה או השמדה. קיומו ורווחתו של האדם תלויים ביחס
הגומלין בינו לבין סביבתו. אפילו אופיו המוסרי מושפע מיחסו ליפי
הטבע: "צורות הנוי המצוירות בבריאה וחוש האדם ליהנות בהן מונעים
את האדם מהידרדר לדרגת הבהמה. השמחה ביפי הטבע ובנוי הצמחים
תביאנו לשמוח גם ביופי מוסרי. חברה שאינה חסה על היפה - גם האדם
יגדל בה פרא. שמחת האדם בהרמוניה אסתטית קרובה לשמחתו
בהרמוניה מוסרית" (רש"ר הירש, בראשית ב/ט).
אין משמעותו של היגד זה כי יש לסגוד לטבע. אין הטבע עומד בפני
עצמו, אלא הוא קשור לחיי האנושות אשר חייבת לשמור עליו לטובתה.
ויתרה מזאת: האדם היחיד אינו במרכזו של הטבע. גם הוא מחויב לכלל
הברואים, אשר הנאתם מן הטבע יש בה משום הכרה בטוב שהעניק
הקב"ה למין האנושי להנאתו. "אמר רבי יהודה: מי שיוצא בימי ניסן
ורואה אילנות כשהם מלבלבים, אומר " 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום
וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להתנאות בהם בני אדם' "
(ברכות מג/ב).
איסור ההשחתה
המקור לאיסור ההשחתה נמצא בספר דברים פרק כ', פס' יט: "כי תצור
על עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח
עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה לבוא
מפניך במצור." ציווי זה משמש מקור לפסיקה מאוחרת בדבר האיסור
להשחית גם אילנות סרק וחומרים אחרים, כלשונו של הרמב"ם בהלכות
מלכים פרק ו', הלכה י: "ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים
וקורע בגדים והורס בניין וסותם מעיין ומאבד מאכלות דרך השחתה
עובר בלא תשחית".
בעל "ספר החינוך" קושר איסור זה למידותיו של האדם: אם הוא
משחית כי אז מידותיו מקולקלות; לעומת זאת מי ששומר על תוצרי
הבריאה זוכה לתיקון המידות: "שורש המצווה ידוע, שהוא כדי ללמד
נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהידבק בו. מתוך כך תדבק בנו הטובה
ונרחיק עצמנו מכל דבר רע ומכל דבר השחתה. וזהו דרך החסידים
ואנשי מעשה, אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן
לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם..."
הקשר האקולוגי בין העם היהודי לארץ-ישראל
חגי ישראל ואף האירועים ההיסטוריים הושפעו מן האקולוגיה
ומתקופות השנה לסוגיהן. ארץ-ישראל קושרת את העולם היהודי
לסביבתו ולאדמתו. נושא כמו שנת השמיטה למשל נקשר לנושא איכות
הסביבה. נושא האקולוגיה יש בו כדי להעמיד אותנו בקשר עם עולם
הבריאה ולהדגיש בפנינו את קיומו של האדם עלי אדמות: "ה' שקבע את
תכליתה המוסרית של האנושות הוא ה' שברא לתכלית זו את העולם יש
מאין... היה זה מלכתחילה רצונו של ה' לרכוש את לב האדם בהדרגה
ולחנכו לאמת ולטוב... חידוש העולם ובריאתו יש מאין בידי ה' הוא לא
רק יסוד לכל אמת אנושית אלא למעלה מזה, הוא יסוד לכל מוסר
אנושי" (רש"ר הירש, בראשית ב/ד).
דילמות לשעת חברה בנושא איכות הסביבה
הבעיות והשאלות המעסיקות את האדם בעידן המודרני יש מהן שהביאו
לחקיקת חוקים והם מעוגנים כיום בחוקי המדינה שלנו ובחוקי מדינות
העולם. כשאנו לומדים את מקורותינו, ובכלל זה את דברי חז"ל, נראה
שאין חדש תחת השמש ובעיות של איכות סביבה מצויות בהם; לדוגמה:
איסור בל תשחית, הכולל איסור השחתת הצומח והחי, איסור צער בעלי
חיים, איסור השחתת רכוש, איסור זיהום אוויר, מניעת נזקי עשן וריח
ומפגעי רעש וכד'.
מנקודת מבט של החינוך החברתי הדילמה המרכזית שהנושא מעורר
היא השאלה הידועה: יחיד או ציבור, מה עדיף על מה? הנטייה היא
שבריאות הפרט ורווחתו קודמות לשיקולים אחרים. דילמה נוספת
הטעונה דיונים והבהרות היא שאלת המפגעים הסביבתיים הנובעים
מההתנגשות בין רשות היחיד לרשות הרבים.
שמירת איכות הסביבה היא תרומה לחברה, ובמיוחד חשובה תרומתה
לכל אחד ואחד בסיגול התנהגות אישית מתחשבת יותר ולרגישות רבה
יותר לצורכי האדם והסביבה.
|
|
2. חינוך לפיתוח בר קיימא
| כללי |
2.1
|
מטרת החינוך לפיתוח בר קיימא היא לפתח בקרב התלמידים מודעות,
הבנה וכבוד לסביבה שהם חיים בה ולהבטיח את מחויבותם לפיתוח בר
קיימא ברמה האישית, הלאומית והעולמית.
החינוך חיוני לקידום פיתוח בר קיימא ולשיפור היכולת של אנשים
להתייחס לסוגיות בנושא סביבה ופיתוח. החינוך חיוני גם להשגת
מודעות אתית וסביבתית, ערכים וגישות, מיומנויות והתנהגות התואמים
לפיתוח בר קיימא והמאפשרים השתתפות אזרחית יעילה בקבלת
החלטות.
החינוך לפיתוח בר-קיימא נשען על שבע תפיסות יסוד: |
|
תלות הדדית: הבנת הקשרים ההדדיים בין כל ההיבטים של
חיינו, של חיי האחרים ושל הסביבה ברמה המקומית והגלובלית
והבנה שהחלטות המתקבלות במקום אחד תשפענה על מה שיקרה
במקום אחר. |
- |
|
אזרחות ושליחות: הכרה כי אנו בעלי זכות ואחריות להשתתף
בקבלת החלטות וקולו של כל אחד ואחת צריך להישמע בנוגע למה
שיקרה בעתיד. |
- |
|
צרכים וזכיות של הדורות הבאים: למידה כיצד נוביל את
חיינו ונתחשב בזכויותיהם של אחרים והבנה שמה שאנו עושים
עכשיו משפיע על החיים בעתיד.
|
- |
|
מגוון: הבנת החשיבות והערך של מגוון תרבותי, חברתי, כלכלי
וביולוגי בחיינו והבנה שכל חיינו יהיו מרוששים ללא המגוון. |
- |
|
איכות חיים שוויונית: הכרה בכך שכדי שכל פיתוח יהיה בר
קיימא הוא חייב להועיל לאנשים באופן שוויוני, כלומר לשפר את
חיי כולם. |
- |
|
שינוי בר קיימא: הבנה שיש גבול לדרך שבה העולם, ובמיוחד
המדינות העשירות, יכול להתפתח ושהתוצאות של גידול לא מבוקר
ולא קיומי הן עוני גדל והולך ודלדול הסביבה עד להרעת תנאיהם
של כולם. |
- |
|
אי ודאות וזהירות: הבנה שאנו לומדים כל הזמן ושלפעולותינו
יכולות להיות השלכות בלתי צפויות. עלינו לאמץ גישה זהירה למען
בריאותו של כדור הארץ.
|
- |
|
| יישום פיתוח בר קיימא במוסדות החינוך |
2.2
|
פיתוח בר קיימא נמצא במקום המפגש של סביבה, כלכלה וחברה.
בצומת זה נמצאת גם מערכת החינוך. פועל יוצא מכך הוא שעל מערכת
החינוך מוטלת האחריות לשמש חוד החנית של ההובלה וההכוונה של
המגמה העולמית למען פיתוח בר-קיימא. ובהקשר של מערכת החינוך
חינוך לקיימות מבטא את דאגתנו לעתיד ילדינו, לעתיד הדורות הבאים.
חשיבותו הרבה של החינוך לקיימות מחייבת את מוסדות החינוך
להיערך במגוון דרכים לתכנון וליישום של תכנית פעולה שתוביל
ללמידה ולהפנמה של הנושא על היבטיו השונים ועל השלכותיו הרבות
בכל מעגלי ההשתייכות ובכל מעגלי החיים.
חינוך למען פיתוח בר קיימא יכול להצליח כאשר כל קהילת מוסד
החינוך מזדהה עם הרעיון, מסכימה אתו ותומכת בו כבעל עדיפות
ראשונה, וכאשר המוסד עצמו מתנהל באופן בר קיימא ומנצל את
משאביו תוך חיסכון ויעילות לתועלת מרבית התלמידים.
|
|
| ערכי יסוד בחינוך לפיתוח בר קיימא |
2.3
|
ערכי היסוד המפורטים להלן יוטבעו בכל הפעילות המוסדית
הפורמאלית והבלתי פורמאלית, וימצאו את ביטוים בכל מערכות
היחסים שבין באי המוסד החינוכי ואלו שבין המוסד החינוכי והקהילה,
וכן בחלוקת המשאבים השונים שהמוסד מופקד עליהם: |
|
| כבוד לאדם ולחירותו, ובכלל זה כבוד לאחר ולשונה |
- |
|
| כבוד ואהבה לסביבה |
- |
|
| כבוד למורשת ולתרבות |
- |
|
סובלנות ופתיחות לאחר ולשונה
|
- |
|
| תרבות השיח |
- |
|
| הוגנות, שוויון וצדק חברתי |
- |
|
| כיבוד החוק |
- |
|
| אחריות |
- |
|
| מעורבות פעילה במסגרות ההשתייכות השונות |
- |
|
| חתירה לשלום |
- |
|
| חשיבה ביקורתית |
- |
|
אסתטיקה.
|
- |
|
| ערכים בחינוך לקיימות המצויים בתכניות הלימודים |
2.4
|
הערכים הבאים לחינוך לקיימות מצויים בתכניות הלימודים השונות
הפועלות במערכת: |
|
| אהבת הארץ, נופיה, אתריה והחי והצומח בה |
- |
|
| שייכות לסביבה הקרובה ולטבע הארץ |
- |
|
| טיפוח ושימור אתרים ביישוב ובסביבתו |
- |
|
אחריות ומחויבות לסביבה הפיזית ומעורבות פעילה בה לשם
שמירתה, טיפוחה, עיצובה והשפעה אל איכות החיים בה |
- |
|
מעורבות האדם בטבע ובסביבה ובשמירה עליהם תוך ניצול מבוקר
של משאביהם (מקורות מים ואנרגיה) ושל פעולות ותוצרים מעשה
ידי אדם, וכן שמירה על חוקי המדינה ועל ערכיה בנושאים
הרלוונטיים (חוק המים, חוק הגנת הצומח, שמירת ניקיון, גנים
לאומיים...) |
- |
|
אחריות האדם לסביבתו ולשמירה על מגוון המינים (מניעת זיהום,
ניצול אחראי ומבוקר של משאבים כמו מים ומקורות אנרגיה) |
- |
|
אחריות האדם לשימוש מבוקר בתוצאות המחקר המדעי-טכנולוגי
- איזון בין שימור ולפיתוח |
- |
|
אחריות האדם להשלכותיה של הקדמה הטכנולוגית על הפרט ועל
החברה: השלכות חברתיות, כלכליות, לאומיות, תרבותיות
וסביבתיות (הנדסה גנטית, שיבוט, הדברה כימית וביולוגית ועוד) |
- |
|
| הגנה על בעלי חיים |
- |
|
| סקרנות להבנת תהליכים פיזיים שעיצבו תופעות בביוספירה |
- |
|
ייחוס ערך למחקר ולפיתוח בתחומי המדע והטכנולוגיה
ולממצאיהם תוך התייחסות לתרומתם כמו גם להשלכותיהם מן
ההיבט הביו-אתי, הסביבתי, הכלכלי והחברתי
|
- |
|
| הוקרת התרבות והמורשת הלאומית |
- |
|
| כבוד ופתיחות ליצירה ולמורשת התרבותית של בני עמים אחרים |
- |
|
| כבוד האדם - הזכות לכבוד והחובה לכבד |
- |
|
סובלנות כלפי בני אדם (כפרטים וכקבוצות) על דעותיהם ועל
אמונתם |
- |
|
מעורבות בחיי הקהילה והחברה ונכונות ליזום ולפעול למענן
בדרכים המקובלות בחברה דמוקרטית.
|
- |
|
| דרכים להטמעת החינוך לפיתוח בר קיימא במוסדות החינוך |
2.5
|
חינוך לקיימות הוא חינוך להסתכלות על העולם הסובב אותנו - בני
אדם וסביבה. להלן דרכים שאימוצן יסייע בחינוך לקיימות: |
|
טיפוח סביבה לימודית תומכת, סביבה שמיושמים בה הלכה
למעשה ערכי היסוד שפורטו לעיל |
- |
|
העצמה: טיפוח ההבנה כי כל אחד יכול לנקוט עמדה תוך הפנמת
אורחות חיים המבטיחים קיימות, כל אחד יכול להציע דרכים
להתמודדות ופתרונות לבעיות וכל אחד יכול לנקוט פעילות מונעת |
- |
|
הכרת המורכבות של מערכות אקולוגיות ואנושיות
והתלות ההדדית בין מרכיביהן |
- |
|
עיסוק בדילמות המושתת על דיאלוג ועל כבוד הדדי, המטפח
חשיבה ביקורתית והמחייב התייחסות למורכבות של הבעיה
הנדונה |
- |
|
הכרת הנושא ממכלול היבטים ובמכלול הקשרים באמצעות
תכנית לימודים מוסדית שתשלב את כל המרכיבים של פיתוח בר
קיימא: סביבה, חברה וכלכלה (אמנם החינוך לפיתוח בר קיימא
חייב לכלול את מקצועות המדע המספקים את הידע הנחוץ לקבלת
החלטות מושכלות ואתיות, אולם הוא לא יתמצה בלימוד מקצועות
אלה בלבד) |
- |
|
התחלת ההיכרות עם הנושא מן הקרוב והמוכר, מן
הרלוונטי והמשמעותי ללומד |
- |
|
| עידוד חשיבה המצאתית |
- |
|
פיתוח חשיבה ביקורתית: למידה בדרך החקר ועיסוק בדילמות
ובבעיות מורכבות המסייעים לפיתוח חשיבה ביקורתית |
- |
|
רציפות והתמדה בחינוך לקיימות שימצא את מקומו בתכנית
הפעילות המוסדית (הלימודית והאחרת) באופן רציף במהלך כל
שנות הלימוד |
- |
|
עידוד המעורבות האזרחית של הלומדים במינונים שונים
ובתחומים מגוונים בהתאם לדרגת הגיל.
|
- |
|
3. נושא הקיימות בתכניות הלימודים
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בחשיפה התקשורתית ובמודעות
הציבור בארץ ובעולם לנושאים סביבתיים. בד בבד נכנסו נושאים סביבתיים
גם לתכניות הלימודים, לחומרי הלמידה ולפעילויות התלמידים במוסדות
החינוך. המפגעים הסביבתיים שהם תולדה של מגמות הפיתוח והקדמה
הטכנולוגית משמשים נושאים לדיון ציבורי ברמה המקומית והגלובלית.
כנושאים אקטואליים בעלי רלוונטיות לחיי כל אדם, צעיר ובוגר, הם מזמנים
תשתית חינוכית מתאימה במוסדות החינוך לטיפוח ערכים ולהשגת יעדים
בתחומי התוכן והמיומנויות החותכים את כל מקצועות הלימוד. שילובם של
נושאים אלה במערכת החינוך עולה בקנה אחד גם עם מדיניות המשרד כפי
שהיא משתקפת במסמכים שונים כגון דוח הררי לקידום החינוך
המדעי-טכנולוגי ודוח קרמניצר לקידום החינוך לאזרחות.
להלן מבחר של תכניות לימודים רשמיות של משרד החינוך התרבות והספורט
שיש בהן התייחסות משמעותית לנושא הקיימות על היבטיו השונים. הרשימה
מאורגנת על פי שכבות הגיל ואשכולות המקצועות: מדעים, חברה, רוח
ויהדות. רשימה זו יכולה לשמש בסיס התחלתי לפיתוח תכניות לימודים
בית-ספריות ממוקדות-סביבה סביב נושא הקיימות.
| נושא הקיימות בחינוך הקדם-יסודי |
3.1
|
תכנית מסגרת לכל המגזרים
בתכנית יש התייחסות לסוגיות הנוגעות לערכים חברתיים
ואזרחיים והדגשה של מיומנויות השזורות בפעילויות קונקרטיות
ובטיפול בבעיות ממשיות בחיי היום-יום בתחומי החברה, המדעים
והטכנולוגיה. |
- |
|
חינוך לבריאות, תכנית מסגרת לכל המגזרים
בתכנית עקרונות וערכים המשותפים לקידום הבריאות ולנושא
הקיימות במישור הפרט, החברה והסביבה. נושאים לדוגמה:
סביבה נקייה ומטופחת, מניעת רעש וזיהום. |
- |
|
חינוך לתרבות הפנאי, תכנית מסגרת
מטרה-העל של התכנית היא שימוש נבון בשעות הפנאי להשגת
איכות חיים נאותה ובריאות תקינה ברמות הפרט, המשפחה,
הקהילה והחברה. תכנית המסגרת מתמקדת באפשרויות שילוב
שונות של מסרים חינוכיים הנוגעים לפנאי הן במקצועות לימוד
שונים והן בפעילויות לימודיות וחינוכיות נוספות במוסד החינוך
ובקהילה. התכנית מכוונת בין השאר לשילוב פעילויות בחיק
הטבע, תוך הכרת הטבע והערכתו, הכרת הארץ, התנדבות, ספורט
ונופש גופני פעיל.
|
- |
|
| נושא הקיימות בחינוך היסודי |
3.2
|
מדע וטכנולוגיה לכל המגזרים
נושאים סביבתיים-חברתיים הם נדבך מרכזי בתכנית, המשלבת
בין תחומי המדעים, הטכנולוגיה והסביבה. מרכזיותם של נושאי
הסביבה משתקפת ברציונל של התכנית, במטרותיה ובתכניה. |
- |
|
חקלאות ולימודי הסביבה לכל המגזרים
התכנית מציגה את החקלאות כמפעל אנושי עתיר ידע וטכנולוגיה
שיש בו היבטים כלכליים וחברתיים-סביבתיים. נושא הקיימות
שזור במטרות התכנית ובנושאי הלימודים השונים. |
- |
|
מולדת, חברה ואזרחות לכל המגזרים
זוהי תכנית אינטרגטיבית לכיתות ב'-ד' המשלבת רעיונות,
עקרונות, מושגים ותהליכים הקשורים לתופעות ולשינויים
בסביבות חברתיות ופיזיות שבקרבת הלומדים. התכנית מתבססת
על תחומי הדעת גיאוגרפיה, אקולוגיה, סוציולוגיה וכלכלה. נושא
הקיימות שזור במודולות רבות המוצעות בתכנית, בעיקר בצירים
אלו: "לחיות בסביבות משתנות" ו"אנחנו אזרחים במדינת ישראל".
|
- |
|
גיאוגרפיה לכל המגזרים
בתכנית לכיתות ה'-ו' מודגש מקומו של האדם כגורם מרכזי
בעיצוב הנוף ובשמירת הסביבה. יש דגש על דילמות מרכזיות
בהתפתחות החברה האנושית הקשורות לקיימות, כגון שימור מול
פיתוח, ניצול משאבים וסיפוק צרכים. נושא הקיימות שזור
בנושאי התכנית. לדוגמה: ארצות הים התיכון - מפגעים סביבתיים
כגון זיהום האוויר, הנהרות והים; הודו - התפוצצות אוכלוסין
והגבלת הילודה. |
- |
|
חינוך לבריאות, תכנית מסגרת לכל המגזרים
בתכנית עקרונות וערכים המשותפים לקידום הבריאות ולנושא
הקיימות במישור הפרט, החברה והסביבה. נושאים לדוגמה:
סביבה בריאה - מוסדות העוסקים באיכות הסביבה, מניעת
מפגעים. |
- |
|
תקשורת המונים לבית הספר הכללי
התכנית מדגישה את חשיבות התקשורת במסגרת הרחבה של
החינוך לדמוקרטיה ואת תפקידה של התקשורת ככלי המאפשר
חשיפה למידע ועידוד של מעורבות אזרחית לשמירה על אינטרסים
ציבוריים בתחומים שונים, ובכלל זה איכות הסביבה. התכנית
מדגישה את החינוך לצריכה נבונה וביקורתית של ערוצי
התקשורת.
|
- |
|
מקרא לבית הספר הכללי
התכנית מזמנת התייחסות לנושאי סביבה וקיימות במסגרת הוראת
נושאים כגון אלה: סיפור הבריאה - מקומו של האדם ביקום,
אחריות האדם לסביבתו, התכלית של כל יצור בבריאה; חוקים -
חוקים להסדרת יחסים בחברה, צמצום פערים, צדק חברתי;
נבואה - פעילות הנביאים למען חברה מוסרית וצדק חברתי. |
- |
|
מקרא לבית הספר הממלכתי דתי
התכנית מזמנת התייחסות לנושאים בתחומי החברה והטבע תוך
הדגשת השקפת העולם הדתית. התלמידים מתבקשים לנקוט עמדה
ביחס לאירועים חברתיים וסביבתיים ברוח התורה. התחומים
הרלוונטיים לנושא הקיימות: ספר בראשית - סיפור הבריאה,
שליטת האדם בטבע; קטעים הלכתיים - מתנות עניים, דאגה
לחלשים בחברה. |
- |
|
חינוך לשוני - עברית לבית הספר הממלכתי
והממלכתי-דתי
מטרת-העל של התכנית היא לטפח אדם אורייני שיוכל להשתמש
בשפה, בכתב ובעל פה, לצרכים שונים, יוכל להבין טקסטים
כתובים ודבורים, להפיק מידע, לבנות טיעונים ולהציג עמדות
בסיטואציות שונות. הטקסטים והסוגיות לדיון יהיו בין השאר
בנושאים אקטואליים שעל סדר היום הציבורי בקהילה, במדינה
ובעולם. |
- |
|
הוראת הלשון הערבית לבית הספר הערבי
התכנית מדגישה את חשיבות הקריאה ועיבוד המידע מטקסטים
בתחומים שונים, ובין היתר בנושאים מתחומי הטבע ואיכות
הסביבה. הטקסטים המוצעים נבחרו במגמה שתלמידים ילמדו,
נוסף ללשון הערבית, גם על העולם האנושי והפיזי הסובב אותם. |
- |
|
חינוך לתרבות הפנאי, תכנית מסגרת
מטרה-העל של התכנית היא שימוש נבון בשעות הפנאי להשגת
איכות חיים נאותה ובריאות תקינה ברמות הפרט, המשפחה,
הקהילה והחברה. תכנית המסגרת מתמקדת באפשרויות שילוב
שונות של מסרים חינוכיים הנוגעים לפנאי הן במקצועות לימוד
שונים והן בפעילויות לימודיות וחינוכיות נוספות במוסד החינוך
ובקהילה. התכנית מכוונת בין השאר לשילוב פעילויות בחיק
הטבע, תוך הכרת הטבע והערכתו, הכרת הארץ, התנדבות, ספורט
ונופש גופני פעיל.
|
- |
|
| נושא הקיימות בחטיבת הביניים |
3.3
|
מדע וטכנולוגיה לכל המגזרים
התכנית פותחה בגישה המשלבת מדעים, טכנולוגיה והיבטים
חברתיים. לפיכך נושאי הסביבה והקיימות מצויים במטרות
התכנית ובכל שבעת נושאי החובה ובנושאי הרשות. התכנית
מדגישה את ערכו של הידע המדעי-טכנולוגי לצורך גיבוש עמדות
בנושאים בעלי חשיבות לאומית ובין-לאומית ומפתחת אצל
הלומדים את הנכונות לשמור על ערכי הטבע והסביבה. |
- |
|
חקלאות ולימודי הסביבה לכל המגזרים
התכנית מדגישה את חשיבותה של חקלאות בת קיימא - חקלאות
עתירת ידע וטכנולוגיה החותרת לצמצום הפגיעה בסביבה. נושא
הקיימות קיים בכל נושאי הלימוד; לדוגמה: השקיה ושימור קרקע,
היבטים סביבתיים של הזנה מינרלית ושיטות הדברה. |
- |
|
גיאוגרפיה לכל המגזרים
בתכנית מודגש מקומו של האדם כגורם מרכזי בעיצוב הנוף
ובשמירת הסביבה. יש דגש על דילמות מרכזיות בהתפתחות
החברה האנושית הקשורות לקיימות, כגון שימור מול פיתוח, ניצול
משאבים וסיפוק צרכים. נושא הקיימות שזור בנושאי התכנית;
לדוגמה: גיאוגרפיה של יישובים - תהליכי השתנות בעיר
המודרנית, הכנת תכניות מתאר; גיאוגרפיה של אוכלוסייה - פערים
בין עולם מפותח לעולם מתפתח; פרקים נבחרים בגיאוגרפיה של
ארץ ישראל - איכות הסביבה בישראל. |
- |
|
אזרחות לכל המגזרים
מטרת-העל של התכנית היא לטפח אזרחים אוטונומיים, בעלי
ערכים, הפועלים באופן מושכל מתוך חשיבה ביקורתית ומעורבים
בחיים הציבוריים במדינה דמוקרטית. נושא הקיימות משולב
בתחומי הלימוד השונים: חירות ושוויון והתבטאותם בזכויות
האזרח, חלוקה צודקת בין קבוצות אוכלוסייה ואזורי מחיה, חוקה
וחוקים, חובות האזרח ועידוד מעורבותו של הציבור בסוגיות
שונות ובכלל זה סוגיות סביבתיות. |
- |
|
חינוך לבריאות, תכנית מסגרת לכל המגזרים
בתכנית עקרונות וערכים המשותפים לקידום הבריאות ולנושא
הקיימות במישור הפרט, החברה והסביבה. נושאים לדוגמה:
סביבה בריאה - שימור מול פיתוח, זיהום האוויר, קרינה,
מעורבות האזרחים בחקיקה. |
- |
|
חינוך לצפייה בטלוויזיה ובקולנוע לכל המגזרים
מטרת-העל של התכנית היא לחנך לצרכנות נאורה של אמצעי
התקשורת המשמשים מקור מידע מרכזי ברוב תחומי החיים.
הפעילויות המוצעות במסגרת התכנית יכולות להשתלב בהבאה
למודעות, בהקניית ידע, בנקיטת עמדה ובפעולה לקידום של נושא
הקיימות. |
- |
|
עברית לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי
המקצוע עברית קשור בכל מקצועות הלימוד והוא מרכזי בהכשרת
אזרחי המחר בחברה דמוקרטית במדינה מפותחת. אחת המטרות
הכלליות של התכנית היא לטפח את הכשירות הלשונית של
התלמידים - השליטה בלשון, שכלול ההבעה בכתב ובעל פה, הבנה
של טקסטים, שימוש תקין בלשון והתאמת הלשון לנסיבות.
הטקסטים להוראה רצוי שיהיו רלוונטיים, משמעותיים וקרובים
לעולמם של התלמידים. |
- |
|
מקרא לבית הספר הכללי
התכנית מזמנת התייחסות לנושאי סביבה וקיימות במסגרת הוראת
נושאים כגון חוקים - חוקים להסדרת יחסים בחברה, צמצום
פערים, צדק חברתי; נבואה - פעילות הנביאים למען חברה מוסרית
וצדק חברתי. |
- |
|
מקרא לבית הספר הממלכתי דתי
התכנית מזמנת התייחסות לנושאים בתחומי החברה והטבע תוך
הדגשת השקפת העולם הדתית. התלמידים מתבקשים לנקוט עמדה
ביחס לאירועים חברתיים וסביבתיים ברוח התורה. התחומים
הרלוונטיים לקיימות: קטעים הלכתיים - מתנות עניים, דאגה
לחלשים בחברה; נבואה - צדק חברתי, מנהיגות ראויה. |
- |
|
חינוך לתרבות הפנאי, תכנית מסגרת
מטרה-העל של התכנית היא שימוש נבון בשעות הפנאי להשגת
איכות חיים נאותה ובריאות תקינה ברמות הפרט, המשפחה,
הקהילה והחברה. תכנית המסגרת מתמקדת באפשרויות שילוב
שונות של מסרים חינוכיים הנוגעים לפנאי הן במקצועות לימוד
שונים והן בפעילויות לימודיות וחינוכיות נוספות במוסד החינוך
ובקהילה. התכנית מכוונת בין השאר לשילוב פעילויות בחיק
הטבע, תוך הכרת הטבע והערכתו, הכרת הארץ, התנדבות, ספורט
ונופש גופני פעיל.
|
- |
|
| נושא הקיימות בחטיבה העליונה |
3.4
|
מדעי הסביבה לכל המגזרים
תכנית הלימודים במדעי הסביבה מושתתת כולה על נושא מערכות
הגומלין בין החברה האנושית ובין הסביבה. הציר המרכזי של
התכנית סובב סביב נושא הקיימות תוך הדגשת צורכי החברה
בפיתוחה ובקידומה של איכות חיים יחד עם המחויבות והאחריות
לקיימות בסביבה על מרכיביה השונים. התכנית פועלת כדי
לקדם מודעות בקרב התלמידים לסביבתם, לפתח יכולת
לבחון ולדון בנושאים סביבתיים בצורה מושכלת ולהציע פתרונות
לבעיות סביבתיות שעל סדר היום הציבורי. |
- |
|
מדעי כדור הארץ והסביבה לכל המגזרים
התכנית מבוססת על תחומים במדעי הסביבה: מדעי האטמוספרה,
הגיאולוגיה, הים והאסטרונומיה. ההיבט המרכזי שבה הוא
הסביבה: היכרות עם התהליכים העיקריים המתקיימים בה
ומעצבים אותה ועם מעורבות האדם בה. התכנית מבוססת על
פעילויות חוץ-כיתתיות בסביבה במטרה לטפח קשר לסביבה
ומודעות לפעול למען מזעור הנזקים הנגרמים לה כתוצאה
מהפיתוח ומהקדמה. נושא הקיימות משולב בכל סעיפי התכנית:
ברציונל, במטרות ובתכנים. |
- |
|
חקלאות לחטיבה העליונה לכל המגזרים
הוראת החקלאות מדגישה את החשיבות של פיתוח חקלאות בת
קיימא. החקלאות היא הבסיס לקיומו של האדם, ועם זאת היא
מעצם טיבה גורם המתערב בטבע ופוגע באיכות הסביבה. הטיפול
בבעיות סביבתיות וחברתיות הנוצרות במהלך הפעילות החקלאית
ימנע הרס תשתיות ומשאבים גם לדורות הבאים. נושא הקיימות
משולב בכל נושאי התכנית: ענפי הנוי, ענפי השדה וענף בעלי
החיים. |
- |
|
מדע וטכנולוגיה בחברה לכל המגזרים
התכנית מכוונת להבטיח שתלמידים שאינם מתמחים במקצועות
המדעיים יהיו בעלי ידע, יכולת ורצון לזהות, להבין ובמידת הצורך
להכריע בסוגיות חברתיות-ציבוריות שיש בהן מרכיב מדעי
טכנולוגי. נושא הקיימות והזיקות ההדדיות שבין המדע,
הטכנולוגיה, הכלכלה והחברה מתבטאים במבניות רבות המוצעות
לבחירה. |
- |
|
ביולוגיה לכל המגזרים
נושא הקיימות הוא חלק מהתפיסה הרעיונית של תכנית הלימודים.
הוא משתלב במטרות התכנית ובתוכני החובה והבחירה; לדוגמה:
אקולוגיה - שימור מול פיתוח, זיהום הסביבה וסיכוני בריאות,
אחריות האדם לסביבה, ניצול מאוזן של משאבים ומזון; אבולוציה
- חשיבות השמירה על מגוון המינים. |
- |
|
מדעי החיים והחקלאות לכל המגזרים
התכנית מדגישה את הצורך בטיפול בבעיות אקולוגיות וחברתיות
הנוצרות במהלך פיתוח החקלאות. בין מטרות התכנית: הבנת
המשמעות האנושית-החברתית של התערבות עתירת ידע בטבע
ופיתוח מיומנויות חקר תוך התייחסות לתופעות המלוות את
התערבות האדם בטבע ולבעיות המאפיינות התערבות זו.
הקיימות מודגשת בנושאי הלימוד השונים. |
- |
|
כימייה לכל המגזרים
התכנית המוצעת נבנתה מתוך שאיפה להכין את הלומד לקראת
עתיד עתיר טכנולוגיה שבו קיים מידע זמין לכול, המשתנה כל
הזמן. יש הדגשה על הכרת העקרונות המדעיים של מדע
הכימייה וההשלכות על תופעות יום-יומיות ועיצוב פני החברה -
על תפיסות עולם, על הכלכלה ועל איכות הסביבה. בין הנושאים
בעלי זיקה לקיימות: כימייה ירוקה - אדם וסביבתו, בריאות
וחולי, כימייה והחיים, סביבות ואיכויות.
|
- |
|
פיזיקה לכל המגזרים
התכנית מזמנת התייחסות לנושאי סביבה וקיימות בהוראת
תכנים בחשמל (תחנות כוח וזיהום האוויר, פיתוח וניצול
מקורות אנרגיה) ובקרינה (החור באוזון, שימושי קרינה ונזקיה).
|
- |
|
גיאוגרפיה לכל המגזרים
נושאי איכות הסביבה והקיימות הם חלק מרכזי בתכנית
הלימודים. מרכזיותם של נושאים אלה בתכנית משתקפת
ברציונל, במטרות ובנושאי הלימוד השונים בהקשרים
מקומיים וגלובליים. |
- |
|
לימודי ארץ-ישראל לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי
בין מטרות התכנית: פיתוח רגש של אחריות כלפי הנוף,
המשאבים, החי, הצומח ואתרי הארץ ושימורם. נושאים כמו
פיתוח ושימור, התערבות האדם בטבע והפרת המאזן האקולוגי
נמצאים בכל פרקי התכנית: המבוא, ירושלים, צפון הארץ,
מישור החוף והנגב. |
- |
|
אזרחות לכל המגזרים
מטרת-העל של התכנית היא לטפח אזרחים אוטונומיים, בעלי
ערכים, הפועלים באופן מושכל מתוך חשיבה ביקורתית
ומעורבים בחיים הציבוריים במדינה דמוקרטית. נושא
הקיימות משולב בתחומי הלימוד השונים: חירות ושוויון
והתבטאותם בזכויות האזרח, חלוקה צודקת בין קבוצות
אוכלוסייה ואזורי מחיה, חוקה וחוקים, חובות האזרח ועידוד
מעורבותו של הציבור בסוגיות שונות, ובכלל זה סוגיות
סביבתיות. |
- |
|
מדעי החברה לכל המגזרים
אשכול מקצועות מדעי החברה - כלכלה, סוציולוגיה ומדעי
המדינה - נמצא בזיקה הדוקה לנושא הקיימות. צמיחה כלכלית
ושוויון בין-דורי ופנים-דורי הם חלק מהנושאים המרכזיים בתכניות
הלימודים. בין מטרות ההוראה המרכזיים של מקצועות מדעי החברה:
הבנת הסביבה החברתית על מורכבותה ותמורותיה, פיתוח חשיבה
ביקורתית, עידוד למעורבות חברתית, עיצוב שיפוט ערכי והתמודדות
עם דילמות חברתיות, כגון פיתוח מול שימור. |
- |
|
תכנית מסגרת, חינוך לבריאות לכל המגזרים
בתכנית עקרונות וערכים המשותפים לקידום הבריאות ונושא
הקיימות במישור הפרט, החברה והסביבה. נושאים לדוגמה:
יחסים בין אישיים - אחריות הדדית, שיתוף פעולה, מעורבות
ורצון להשפיע כאזרח פעיל; סביבה בריאה - דילמות באקולוגיה
ובאיכות הסביבה, נקיטת עמדות שקולות בנושאים אקטואליים
הנוגעים לחיי הפרט, החברה ולאיכות הסביבה. |
- |
|
תקשורת המונים לכל המגזרים
התכנית מדגישה את חשיבות התקשורת במסגרת הרחבה של חינוך
לדמוקרטיה ואת תפקידה ככלי המאפשר חשיפה למידע ועידוד
מעורבות אזרחית לשמירה על אינטרסים ציבוריים בתחומים
שונים, ובכלל זה תחומי איכות הסביבה. התכנית מדגישה את
החינוך לצריכה נבונה וביקורתית של ערוצי התקשורת. |
- |
|
אמנות לכל המגזרים
התכנית מציגה את האמנות כשפה חיה הנוגעת לתחומי חיים שונים
ומשקפת ערכים ומסרים חברתיים. התלמידים מתנסים במגוון
שימושים של האמנות בהקשרים תרבותיים וחברתיים. פיתוח
רגישות ומודעות אסתטית לסביבה (לנוף ולעצמים חיים ודוממים)
היא אבן יסוד בתכנית. |
- |
|
מקרא לבית הספר הכללי
התכנית מזמנת התייחסות לנושאי הסביבה והקיימות במסגרת
הוראת הנושאים השונים. לדוגמה: סיפור הבריאה - מקומו של
האדם ביקום, אחריות האדם לסביבתו, התכלית של כל יצור
בבריאה; חוקים - חוקים להסדרת יחסים בחברה, צמצום פערים,
צדק חברתי; נבואה - פעילות הנביאים למען חברה מוסרית וצדק
חברתי; דמות האדם במקרא - יחסי גומלין אדם וסביבה. |
- |
|
מקרא לבית הספר הממלכתי-דתי
התכנית מזמנת התייחסות לנושאים בתחומי החברה והטבע תוך
הדגשת השקפת העולם הדתית. התלמידים מתבקשים לנקוט עמדה
ביחס לאירועים חברתיים וסביבתיים ברוח התורה. הנושאים
הרלוונטיים לקיימות: ספר בראשית - סיפור הבריאה, שליטת
האדם בטבע; קטעים הלכתיים - מתנות עניים, דאגה לחלשים
בחברה; נבואה - צדק חברתי ומנהיגות נאותה.
|
- |
|
תורה שבעל פה לבית הספר הממלכתי
בתכנית כמה נושאים שיש בהם התייחסות לנושאי איכות הסביבה
והקיימות: רשות הרבים - מניעת נזקים למשתמשים ברשות
הרבים, כגון השלכת פסולת, חפירת בורות, מנהרות ותעלות, מפגעי
רעש וזיהום, שמירה על נכסי טבע ציבוריים; משפט ויושר - הצורך
לנצל מבנים נטושים לטובת מחוסרי דיור, סיוע לחלשים בחברה
(יתומים, אלמנות). |
- |
|
עברית לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי
המקצוע עברית קשור בכל מקצועות הלימוד והוא מרכזי בהכשרת
אזרחי המחר בחברה דמוקרטית במדינה מפותחת. אחת המטרות
הכלליות של התכנית היא לטפח את הכשירות הלשונית של
התלמידים - השליטה בלשון, שכלול ההבעה בכתב ובעל פה, הבנה
של טקסים, שימוש תקין בלשון, התאמת הלשון לנסיבות. רצוי
שהטקסטים להוראה יהיו רלוונטיים, משמעותיים וקרובים
לעולמם של התלמידים. |
- |
|
שפה וספרות ערבית לבית הספר הערבי
התכנית מדגישה הקניית ערכים חברתיים אוניברסליים ומטפחת
יכולות תלמידים לחשיבה, לחקר ולביקורת. היא מעודדת קריאת
טקסטים ספרותיים ואחרים שיש בהם התייחסות גם לנושאים
סביבתיים הן בממד הפיזי והן בממד החברתי. |
- |
|
חינוך לתרבות הפנאי, תכנית מסגרת
מטרה-העל של התכנית היא שימוש נבון בשעות הפנאי להשגת
איכות חיים נאותה ובריאות תקינה ברמות הפרט, המשפחה,
הקהילה והחברה. תכנית המסגרת מתמקדת באפשרויות שילוב
שונות של מסרים חינוכיים הנוגעים לפנאי הן במקצועות לימוד
שונים והן בפעילויות לימודיות וחינוכיות נוספות במוסד החינוך
ובקהילה. התכנית מכוונת בין השאר לשילוב פעילויות בחיק
הטבע, תוך הכרת הטבע והערכתו, הכרת הארץ, התנדבות, ספורט
ונופש גופני פעיל.
|
- |
|
| נושא הקיימות בחינוך המיוחד |
3.5
|
לימודי המולדת והחברה לבית הספר הממלכתי
מטרות התכנית, המיועדת לתלמידי החינוך המיוחד בבית הספר
היסודי, הן לטפח בתלמידים נכונות ויכולת לתרום לאיכות
הסביבה שהם חיים בה, על כל מסגרותיה, ולחזק בכל תלמיד
ותלמידה את תחושת הקשר והשייכות, האחריות והמחויבות
למשפחתם, לביתם, לבית הספר שלהם, לשכונתם וליישוב שהם
חיים בו. בכל הנושאים שבתכנית משולב ידע על הסביבה; למשל:
איכות הסביבה בבית, בכיתה, בבית הספר, בשכונה וביישוב;
מפגעים סביבתיים שונים, מקורם, סכנותיהם ודרכים למניעתם.
|
- |
|
מדעי הטבע לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי
התכנית, המיועדת לתלמידי השילוב בחטיבת הביניים, מבליטה
את קשרי הגומלין בין הפרט לסביבתו. היא עוסקת בהשפעת
הטכנולוגיה על הפרט. התכנית שואפת לטיפוח מודעותו של הפרט
לגבי סביבתו ולהבנה כי פעולות האדם משפיעות על הסביבה
ומשנות אותה.
|
- |
|
4. אבני דרך לקראת היות מוסדות החינוך בני קיימא
להלן אבני דרך שחיוני שתהיינה בבסיס כל תכנית של הפיכת מוסד החינוך
למוסד חינוך בר-קיימא:
הכללת שיקולים אקולוגיים בשיפוץ ובבנייה של מתקנים בית
ספריים: יש להתייחס לנושאים כגון כיווני הארה, איטום טוב שיביא
לחיסכון בחשמל, הקמת תשתית לשימוש במים אפורים, הקפדה על
שימוש בחומרים שאינם רעילים ופחות מזיקים לסביבה.
|
- |
קיום קשר עם קהילת המוסד החינוכי בפתרון בעיות סביבתיות
המשותפות לקהילת בית הספר: יש להרבות בביצוע פרויקטים
סביבתיים על ידי התלמידים המכוונים לשיפור איכות הסביבה והחיים
בקהילה. אפשר לעשות זאת באצעות עבודות חקר, סקרים, ארגון
אירועים ועוד. יש לטפח בתלמידים תחושות של רצון ויכולת להשפיע
בקהילתם. |
- |
|
