חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי |
7 |
משלחות נוער לחו"ל |
7.6 |
משלחות נוער לפולין - "את אחיי אנוכי מבקש" |
7.6-10 |
1. מבוא
חוזר זה מרכז את ההנחיות ואת הנהלים המחייבים בנושא המסעות
לפולין, למעט הוראות העוסקות באבטחת המשלחות. ההנחיות החדשות
יוצאות בעקבות לקחים שהופקו במשרד החינוך בשנים האחרונות
ובעקבות "מכרזי פולין", שבהם נבחרו חברות נסיעות המורשות לתת
שירותי קרקע וחברות תעופה המורשות להטיס תלמידים במסעות לפולין.
ב"מכרזי פולין" נקבעו עלויות מרביות לטיסות ולשירותים השונים, וזאת
בעקבות החלטת שרת החינוך התרבות והספורט שמטרתה להוזיל את
עלויות המסע.
פרק א' של החוזר עוסק בתוכני המסע ובבעלי התפקידים, ופרק ב' עוסק
בארגון ובמינהל ומפרט את הליכי התכנון, ההכנה וקבלת חסות ואישור
יציאה לפולין. חוזר זה מבטל ומחליף חוזרים קודמים העוסקים במסעות
בני נוער לפולין ולצ'כיה, כמפורט בס"ק 1.2ג' להלן. חשוב לציין כי נוסף
לנהלים ולהנחיות בחוזר זה קיים גם חוזר בנושא אבטחת משלחות
רשמיות היוצאות לחו"ל, חוזר הוראות הקבע סה/1(ב), סעיף 5.3-33,
המפרט את הוראות הביטחון להוצאת משלחות נוער לפולין (להלן -
"חוזר אבטחת משלחות"). חוזר אבטחת המשלחות הוא בתוקף, למעט
ההוראות בדבר טופס ההודעה על יציאת משלחות ובקשות האישור
בנספחים ג' ו-ד', כמפורט בס"ק 1.2ג'.
|
|
התוקף: החל מ-1 בינואר 2005. |
א. |
|
התחולה: בתי ספר, מרכזים קהילתיים, תנועת נוער וכל מוסד או
ארגון חינוכי הנמצא בפיקוח משרד החינוך התרבות והספורט אשר
מוציא בני נוער לפולין כחלק מהפעילות החינוכית שלו, בין אם
הנסיעה מתקיימת במהלך שנת הלימודים, בזמן הלימודים, ובין אם
היא נערכת במסגרת החופשות. |
ב. |
|
הסטטוס: החלפה. |
ג. |
|
חוזרים קודמים באותו נושא |
ד. |
|
סעיף 7.6-2 בחוזר הוראות הקבע נט/10(א), "מסעות בני נוער
לפולין ולצ'כיה - 'את אחיי אנוכי מבקש'" - מבוטל |
1) |
|
סעיף 7.6-4בחוזר הוראות הקבע תשס/6 "בקשת אישור ליציאת
משלחת לפולין, לליטה ולצ'כיה" - מבוטל |
2) |
|
סעיף 7.6-5 בחוזר הוראות הקבע תשס/7(א) "בקשת אישור
ליציאת משלחת לפולין, לליטה ולצ'כיה - תיקון" - מבוטל |
3) |
|
סעיף 7.6-6 בחוזר הוראות הקבע סא/3(א), "מסעות בני נוער
לפולין ולצ'כיה - 'את אחיי אנוכי מבקש' - תיקון" - מבוטל |
4) |
|
סעיף 7.6-7 בחוזר סא/5(א), "מסעות בני נוער לפולין ולצ'כיה -
'את אחיי אנוכי מבקש' - תיקון' - מבוטל. |
5) |
|
חוזרים קודמים בנושאים קשורים |
ה. |
|
סעיף 5.3-33 בחוזר הוראות הקבע סה/1(ב), "נוהלי ביטחון -
נוהל אבטחת משלחות רשמיות היוצאות לחו"ל - בתוקף, למעט
- |
1) |
|
סעיף קטן 3.2 ג' - "טופס הודעה מוקדמת על יציאת משלחת
נוער לפולין" - מבוטל |
- |
|
נספח ג, "בקשת אישור ליציאת משלחת נוער לפולין" -
מבוטל |
- |
|
נספח ד, "בקשת אישור ליציאת משלחת נוער לפולין - נספח
ביטחון" - מבוטל. |
- |
|
סעיף 8.5-30 בחוזר הוראות הקבע סד/7(א), "נוהל אישור
חופשה בשכר לצורך נסיעה בתפקיד - בתוקף, אולם לא לגבי
משלחות נוער לפולין; במקרה של ליווי משלחות נוער לפולין
יחול האמור בנספח 2 לחוזר זה.
|
2) |
|
סעיף 7.6-8 בחוזר הוראות הקבע סב/6(א), "הסדר כיסוי
תאונות דרכים במסגרת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים
היוצאים למשלחות לחו"ל" - בתוקף.
|
3) |
|
מערכת החינוך בישראל רואה את עצמה מחויבת להנחיל את מלוא
המשמעויות ההיסטוריות, המוסריות והחינוכיות של הגורל היהודי, הן
היהודיות והן האנושיות, לילדינו המתבגרים והעתידים להמשיך ולעצב
את עתידם ואת קיומם של עם ישראל ומדינת ישראל.
משרד החינוך התרבות והספורט מוצא לנכון לעודד תלמידים מישראל
ולסייע להם לפקוד את שרידי קהילות ישראל בפולין ואת אתרי מחנות
ההשמדה שהקימו שם הנאצים ועוזריהם. מסע זה נועד לחזק את
שייכותם של התלמידים לעם ישראל ואת זיקתם למורשתו ולדורותיו.
המסע בפולין הוא שיאו של תהליך חינוכי לימודי, "את אחיי אנוכי
מבקש", הנמשך לאורך זמן ומתבצע בשלבים:
שלב א': הכנת התלמידים והמלווים לקראת היציאה למסע
שלב ב': המסע בפולין
שלב ג': עיבוד חינוכי של החוויות הרגשיות והלימודיות בעת המסע
ואחריו
שלב ד': שיתוף חברי הקהילה בחוויות ובהרהורים בעקבות המסע.
|
|
החוזר יופץ לכלל העוסקים במשלחות הנוער בפולין: מטה המשרד, אגף
שפ"י, אגף כוח אדם בהוראה, אגף הביטחון, מחוזות המשרד, מנהלי בתי
הספר התיכוניים, החברה למתנ"סים, תנועות הנוער, מנהלי מחלקות
החינוך ברשויות המקומיות, מנהלי מכוני השואה.
בעלי תפקידים במשלחות הנוער לפולין החייבים לקרוא את
החוזר: מנהלי המוסדות המוציאים משלחות לפולין, מנהלי משלחות,
מורים-מלווים, מדריכי פולין, יועצים ופסיכולוגים הלוקחים חלק בהכנה
ובליווי המשלחות.
|
|
שם היחידה: מינהלת פולין, תחום נוער וקהילה, מינהל החברה
והנוער |
א. |
|
בעל התפקיד: מנהל תחום נוער וקהילה ומינהלת פולין
|
ב. |
|
מספר הטלפון: 02-5603795/6 ו-03-9180830 |
ג. |
|
כתובת הדוא"ל: yosile@education.gov.il
|
ד. |
|
"מכרז פולין" - משמעויות, נהלים והנחיות |
1. |
|
תנאי השירות ומסגרת העסקתם של עובדי הוראה היוצאים למשלחות
הנוער לפולין בתפקידי מורים-מלווים או מדריכים |
2. |
|
משרדי מינהל החברה והנוער במחוזות, במינהל לחינוך התיישבותי
ובמינהלת פולין |
3. |
|
רשימת המוסדות העוסקים בחקר השואה ובלימודה המוכרים על ידי
מינהל החברה והנוער לעניין הכנת משלחות הנוער לפולין |
4. |
|
ההדרכה באושוויץ - שיתוף בין המדריך הישראלי ומדריך המוזיאון |
5. |
|
רשימת בתי החולים המאושרים בפולין |
6. |
|
לוח מרחקים - פולין |
7. |
|
זמני הביקורים באתרים בפולין |
8. |
|
פרסומים וחומרי הדרכה למסע לפולין - "את אחיי אנוכי מבקש" |
9. |
|
פרטים על השתלמות המורים המלווים.
|
10.
|
|
2. פרק ראשון - תכנים ובעלי תפקידים
להכיר את עושרם הרוחני והתרבותי ואת מלוא היקפם וחיוניותם של
החיים היהודיים בפולין לפני מלחמת העולם השנייה על ידי ביקור
באתרים ומפגש עם השרידים של החיים היהודיים הפזורים ברחבי
פולין |
2.1.1 |
|
לחוש ולנסות להשיג את משמעותם, את עומקם ואת היקפם של
החורבן והאבדן של היהודים שנרצחו ושל היהדות שנעקרה |
2.1.2 |
|
להכיר את עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, לעמוד על המניעים ועל
הנסיבות שהביאו לעלייתה ולמעשים של אכזריות ובהמיות שלא היו
כמותם בהיסטוריה האנושית; לעמוד על יסודותיו של המשטר
הטוטליטרי שבמסגרתו הכריזה גרמניה הנאצית מלחמת שמד נגד
העם היהודי ורצחה שליש מבני עמנו וכן
ביצעה פשעים אחרים נגד האנושות ולהפיק מכך הן את הלקח
הלאומי של הצורך במדינה היהודית ריבונית וחזקה והן את הלקח
האוניברסלי של החובה לשמור ולהגן על הדמוקרטיה ולהיאבק נגד
כל צורה של גזענות |
2.1.3 |
|
להכיר ולהעריך את מלוא המשמעות של עמידתם האמיצה ומאבקם
חסר התנאים והסיכויים של היהודים שיצאו להילחם בצורר
ובכוונתיו הזדוניות |
2.1.4 |
|
לחזק את הקשר של הצעירים הישראלים עם עברם הקיבוצי-היהודי,
להעמיק את הזדהותם עם גורלו של העם היהודי ולחזק את ההרגשה
ואת ההכרה בדבר המחויבות האישית להמשכיות החיים היהודיים
ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל |
2.1.5 |
|
להכיר ולהבין את מורכבות היחסים בין היהודים לפולנים לאורך
ההיסטוריה המשותפת של שני העמים, על הצדדים החיוביים
והשליליים שלהם, ולהבין את תולדות יהודי פולין ומורשתם גם על
רקע ההיסטוריה והתרבות הפולנית |
2.1.6 |
|
להביא לליבון ולבירור מחודש של מושגים, של הנחות יסוד ושל
דפוסי חשיבה הקשורים בתולדות ישראל, בהתנהגות היהודית
בשואה, בערכי הציונות, ביחסים של יהודים ולא יהודים ובקנייני
המוסר וההומניזם. |
2.1.7 |
|
לאפשר לבני הנוער לפעול הלכה למעשה לשיקום, לשיפוץ, לניקוי
ולשימור אתרים ושרידים יהודיים הפזורים ברחבי פולין.
|
2.1.8 |
|
כללי
ההכנות למסע בפולין הן מכלול חינוכי שלם הכרוך במאמץ עיוני,
חברתי, רגשי וארגוני כאחד. השתתפות פעילה בכל ההכנות למסע
היא חובה החלה על כל המשתתפים במסע, על המלווים ועל הנוער
כאחד, והיא תנאי ליציאה לפולין במסגרת משלחות הנוער.
ההשתתפות הפעילה בהכנות תשמש קריטריון לאישור השתתפותם
של התלמידים והמלווים במסע בפולין. |
2.2.1 |
|
קביעת המלווים ובעלי התפקידים והכנתם
לכל קבוצת נוער צריכים להצטרף מלווים בעלי תפקידים מוגדרים.
על כל המלווים שייבחרו להתאים מבחינה חינוכית וחברתית
לתפקידם, ועליהם להיות ערים לצורכי הקבוצה והפרטים בתוכה
וראויים מבחינת כישוריהם לשמש תמיכה בשעות הקשות.
בעלי התפקידים הם: ראש המשלחת, מורה-מלווה, מדריך ומאבטח.
מומלץ לצרף למשלחת אנשי עדות ואנשי רפואה; במשלחת
המונה 3 או 4 אוטובוסים חובה לצרף רופא.
להלן תיאור התפקידים, דרישות התפקידים ותהליך בחירתם
לתפקיד של בעלי התפקידים: |
2.2.2 |
|
ראש המשלחת |
א.
|
|
אופן המינוי ודרישות התפקיד
לתפקיד ראש משלחת ימונה אחד מהמורים המלווים חברי
המשלחת או, לחלופין, בעל תפקיד נוסף, לפי שיקולי הגוף
המשגר, ובתנאי שהוא נמנה על הגוף המשגר. ראש
המשלחת יהיה איש חינוך בעל ניסיון ויכולת ארגונית
וניהולית שיש לו אישור מטעם מינהל החברה והנוער
במשרד החינוך התרבות והספורט על השתתפות בהשתלמות
מיוחדת ל"ראשי משלחות" בהיקף של 8 שעות. |
1)
|
|
תחומי האחריות של ראש המשלחת |
2)
|
|
ראש המשלחת אחראי על הצוות החינוכי של המשלחת,
ומופקד על הכנת המשלחת ועל הכנת התכנית החינוכית
של המסע וביצועה. |
- |
ראש המשלחת ממונה ואחראי על ביצוע הנהלים, סדרי
המינהלה והנחיות הביטחון והבטיחות, והוא מונחה על ידי
הקב"ט הארצי של משרד החינוך או על ידי מי שמונה
על ידו, והוא איש הקשר היחיד מול משרד החינוך.
|
- |
ראש המשלחת אחראי, בעת השהייה בחו"ל, לשמירה על
סדר היום ועל לוח הזמנים שהוא העביר מבעוד מועד,
ובכלל זה לכל שינוי בלוח הזמנים, בבית המלון, באמצעי
התחבורה וביציאה להופעה או לאתרי הביקור. על כל החלטה
שלו על שינוי כזה עליו ליידע מראש את גורמי האבטחה
הרלוונטיים ולקבל את אישורם. |
- |
|
|
המורה-המלווה |
ב. |
|
אופן המינוי ודרישות התפקיד
לתפקיד מורה-מלווה ימונה רק מי שעונה על הדרישות
האלה: עליו להיות מחנך כיתה או מורה מקצועי או יועץ שפ"י
המכיר מקרוב את חברי הקבוצה עוד לפני המסע ובעל
כישורים בתחום
החברתי-רגשי. במשלחות של תנועות נוער יכונה תפקיד זה
"מדריך-מלווה", ועל בעל התפקיד להיות מדריך בוגר בתנועת
נוער המכיר את חברי הקבוצה עוד לפני המסע (בכל מקום
בחוזר זה שמוזכר בו "מורה-מלווה" הכוונה היא גם
ל"מדריך-מלווה").
על המורה-המלווה להיות בעל אישור מטעם מינהל החברה
והנוער במשרד החינוך התרבות והספורט על השתתפות
בהשתלמות למורים-מלווים לקראת הנסיעה לפולין, בהיקף
של 28 שעות לפחות (תוכני ההשתלמות מפורטים בהמשך).
השתלמות זאת היא בנוסף להשתתפות המורה-המלווה בכל
תהליך ההכנה של תלמידיו ולהשלמת ידיעותיו על ידי לימוד
עצמי על בסיס ביבליוגרפיה מסייעת.
פרטים על תוכני ההשתלמות מובאים בנספח 10 להלן. |
1)
|
|
תחומי אחריותו של המורה-המלווה |
2)
|
|
המורה-המלווה אחראי לליווי הקבוצה וכפוף לראש
המשלחת. עליו להכין את הקבוצה לקראת המסע בפולין
בתחום הלימודי, בסיוע המורים להיסטוריה ולספרות וכד',
ובתחום החברתי, הרגשי והארגוני, בסיוע רכז החינוך
החברתי, יועץ בית הספר ואיש שפ"י.
|
- |
|
על המורה-המלווה לקיים שיחות אישיות וקבוצתיות
במהלך המסע בפולין. עליו לשמש אוזן קשבת ויד תומכת
לכל פרט בקבוצה בזמן ההכנה למסע, במהלך המסע ולאחר
השיבה לארץ ולאתר בעיות אישיות וקבוצתיות ולטפל בהן
תוך היוועצות עם היועץ החינוכי או עם הפסיכולוג של בית
הספר. |
- |
|
עליו לדאוג לבטיחות ולביטחון האישיים והקבוצתיים של
בני הנוער ולהיות עירני למצב הביטחון והבטיחות כל
הזמן ובכל מקום ומצב, ביזמתו ובהתאם להנחיות ראש
המשלחת, המאבטח והמדריך.
|
- |
|
המורה-המלווה אחראי להכנה ולביצוע של המשימות
מפגשי נוער וכו'. כמו כן
המוטלות על קבוצתו, כגון טקסים,
עליו ליזום פעילות חינוכית לאחר השיבה מפולין,לצורך
עיבוד החוויות הלימודיות והרגשיות של התלמידים,
בשיתוף עם היועץ החינוכי ועם הפסיכולוג של בית הספר.
|
- |
|
|
המדריך |
ג. |
|
אופן המינוי ודרישות התפקיד
לתפקיד מדריך לקבוצות נוער במסע לפולין ימונה רק מי
שסיים קורס הסמכה להדרכת מסעות תלמידים בפולין
מטעם מינהל החברה והנוער במשרד החינוך התרבות
והספורט וקיבל מהמינהל תעודת הסמכה. |
1)
|
|
תחומי אחריותו של המדריך |
2)
|
|
המדריך אחראי להדרכת הקבוצות
המצויות באוטובוס אחד. על המדריך
לסייע למורים-המלווים להכין את
הקבוצות שעליו להדריך לקראת המסע
לפולין: עליו להיפגש עם קבוצות הנוער
לפני הנסיעה ולקחת חלק בהכנה בהיקף
של 10 שעות לפחות. |
- |
|
עליו להדריך את המסע בפולין ולטפל
בכל הנושאים הקשורים להדרכה
באוטובוס שלו. |
- |
|
על המדריך לטפל, לפי הצורך, בנושאים
חינוכיים יחד עם המורים המלווים. |
- |
|
עליו לעסוק בהיבטים הארגוניים
והבטיחותיים הקשורים לקבוצות הנוער
באוטובוס שהוא מדריך. |
- |
|
עליו לשמור על קשרי עבודה ולקיים
הידברות מתמדת עם המורים-המלווים
ולסייע להם, על פי הצורך, בנושאים
החינוכיים. |
- |
|
עליו לשתף פעולה עם ראש המשלחת ועם
חבריו לצוות ההדרכה במשלחת. |
- |
|
לאחר השיבה לארץ מפולין על המדריך
לקחת חלק במשוב ובפעילות החינוכית
לעיבוד החוויות הלימודיות והרגשיות של
התלמידים. |
- |
|
|
מאבטח המשלחת |
ד. |
|
אופן המינוי ודרישות התפקיד
מאבטח המשלחת הוא איש אבטחה ישראלי או פולני אשר
הוסמך על ידי היחידה הייעודית במשרד הביטחון המשמש
מאבטח המשלחת על-פי החלטת משרד הביטחון. |
1)
|
תחומי אחריותו של המאבטח
הגדרת תפקידו ותחומי אחריותו של המאבטח ייקבעו על ידי
הגורמים האחראים לאבטחת משלחות הנוער בפולין.
|
2)
|
|
|
הרופא
לתפקיד רופא ימונה מי שעונה על הדרישות האלה: |
ה. |
|
עליו להיות בעל רישיון ישראלי בר תוקף לעסוק ברפואה. |
1)
|
|
עליו להיות בעל ביטוח אחריות מקצועית כוללת בתוקף, גם
במסגרת שאינה נכללת בעבודתו השגרתית. |
2)
|
|
עליו להגיע לכל המפגשים המתקיימים לפני הטיסה, לפי
בקשת ראש המשלחת. |
3)
|
|
עליו לבדוק את הציוד הרפואי ולוודא שכל הציוד הרפואי
הנדרש קיים ותקין במהלך השבועיים שלפני הטיסה. |
4)
|
|
על הרופא להשתתף בכל פעילות המשלחת ולהיות נוכח מזמן
עלייתה למטוס. |
5)
|
|
הציוד הרפואי אמור להיות זמין לו בכל זמן ומצב וציוד
ההחייאה והציוד הבסיסי יהיו צמודים אליו ממש. |
6)
|
|
באירועים פומביים על הרופא ללבוש סרבל מזהה, לבקשת
ראש המשלחת. |
7)
|
|
עליו לתעד כל אירוע רפואי חריג ולמסור את יומנו בסוף
המסע לראש המשלחת. |
8)
|
|
עליו לתת כל טיפול רפואי שיידרש, והוא הגורם המוסמך
להפנות לטיפול רפואי בבית חולים. |
9)
|
|
|
איש עדות
מומלץ לצרף למשלחת "איש עדות" ניצול שואה. שילובם של
ניצולי שואה במסע לפולין הוא אחד הדברים המשמעותיים
והחשובים ביותר במסע לפולין. בבחירת "איש העדות" יש
להבטיח שהוא בעל יכולת טובה לתקשר עם בני נוער ולספר את
סיפורו האישי ושהוא מסוגל לעמוד במאמץ הנפשי והפיזי הכרוך
במסע. יש לקיים תיאום ציפיות בין "איש העדות" לראש
המשלחת והמדריכים כדי להבהיר את גבולות תפקידו כמספר
את סיפורו האישי לעומת תפקיד המדריך. |
ו. |
|
בחירת בני הנוער
הכנת בני הנוער למסע צריכה להתחיל כבר בעת החלטתם לצאת
למסע, בבירור המניעים להצטרפות למסע, הציפיות והמטרות.
פרטים אלו עשויים להשפיע על הרכב הקבוצה.
בחירת בני הנוער תיעשה על-פי התבחינים האלה:
|
2.2.3 |
|
הגיל המתאים
המסע לפולין מיועד לבני נוער הלומדים בכיתות י"א-י"ב.
מומלץ כי תלמידי כיתה י"א יצאו למסע לקראת סוף שנת
הלימודים. בכל מקרה אין להוציא לפולין תלמידים מכיתות
נמוכות מכיתה י"א. |
א. |
הצטרפות חופשית
ההצטרפות למסע תהיה על-פי בחירת המשתתף. מי שבחר
להשתתף ומרגיש בזמן ההכנה שאינו יכול לעמוד במסע, אין
לחייבו לצאת. |
ב. |
עניין בנושא
היוצאים למסע יהיו בני נוער המתעניינים בנושאים הקשורים
למסע. |
ג. |
התאמה חברתית
ייבחרו בני נוער המתאימים מבחינה חברתית לקבוצה היוצאת
והיכולים ומוכנים לתרום לה. אין להוציא לפולין בני נוער
שיש חשש ממשי לגביהם שהתנהגותם במסע תהיה לא
ראויה. |
ד. |
תרומה למסגרת
בני הנוער שישתתפו במסע יהיו מסוגלים לשתף אחרים בחוויות
המסע ולתרום בכך למסגרת החינוכית שבאו ממנה. |
ה. |
יכולת רגשית
השתתפותם של בני נוער שיש לגביהם חשש כי יתקשו לעמוד
בחוויות המסע מבחינה רגשית תיקבע על ידי איש מקצוע בנושא
(פסיכולוג, יועץ בית הספר). |
ו. |
|
הכנת בני הנוער
לאחר שנבחרו בני הנוער היוצאים למסע והתגבשה הקבוצה, יש
להפגישם עם המלווים בעלי התפקידים השונים ולהתחיל בפעולות
היכרות ובתהליך הכנת המשלחת היוצאת לפולין. תהליך ההכנה
צריך להתפרס לאורך תקופה של כחמישה חודשים לפני הנסיעה
לפולין ולכלול כארבעים שעות לימוד.
תהליך ההכנה של בני הנוער יכלול שלושה תחומים עיקריים: הכנה
עיונית, הכנה חברתית-רגשית והכנה ארגונית וביטחונית, כדלקמן: |
2.2.4 |
|
ההכנה העיונית
ההכנה הלימודית צריכה לקחת בחשבון את הנתונים האלה: |
א. |
הידע הקיים והלימוד השוטף: נושא השואה נלמד
במסגרת שיעורי ההיסטוריה, בכיתות י"א ו-י"ב. יש לתאם
את ההכנה עם המורה להיסטוריה כדי למנוע כפילויות
וחזרות, להתחשב בלימודים אלו כחלק מההכנה ולקשור
אותם לנושאי המסע.
|
- |
|
מיקוד הלימוד בנושאי המסע: הלימוד במסגרת ההכנה
צריך להתמקד בסוגיות הנובעות מנושאי המסע ומאתרי
הביקור, ואיננו בא להחליף לימודים סדירים בנושא השואה.
|
- |
|
התאמת דרכי ההכנה: דרכי ההכנה העיונית תתואמנה
לאוכלוסיות התלמידים היוצאות למסע לפולין. |
- |
|
תוכני הלימוד: תוכני הלימוד שיוכנו מיועדים להביא
להבהרת ייחודה של שואת העם היהודי באירופה וימוקדו
סביב שלושה מעגלים: יהודי פולין, השואה ופולין.
|
- |
|
פרקי הלימוד העיוני המרכזיים
ההכנה העיונית תכלול את הפרקים המרכזיים האלה: |
|
|
תולדות היהודים בפולין עד לתקופת הכיבוש הנאצי:
הקהילה היהודית בפולין על זרמיה וגווניה; המורשת
יחסי יהודים-פולנים לאורך ההיסטוריה, ובמיוחד בתקופה שבין
הדתית, הרוחנית והתרבות של יהודי פולין;
שתי מלחמות העולם |
1) |
|
פולין בזמן מלחמת העולם השנייה: כיבוש פולין; הגזרות
שנגזרו על היהודים בפולין; יחסם של הנאצים לפולנים;
פולין שבמחתרת |
2) |
|
עיקרי האידיאולוגיה הנאצית ודרכי יישומה: "הפתרון
הסופי" - הקמת "מחנות המוות" בפולין על ידי הנאצים
(התמקדות במחנות הנכללים בתכנית המסע)
|
3) |
|
יהודי פולין בתקופת השואה: הרדיפה, החורבן וההשמדה,
חיסול המרכזים היהודיים בפולין; הקמת הגטאות
(התמקדות בערים ובעיירות הנכללות במסע); גילויי
החיוניות היהודית וכושר העמידה היהודית בשואה על
ביטוייה השונים במקומות הנכללים במשא; המאבק המזוין:
הפרטיזנים והמחתרות (התמקדות בוורשה, בקרקוב
ובמקומות נוספים הנכללים במסע); יחסי יהודים-פולנים
בתקופת השואה |
4) |
|
חסידי אומות העולם |
5) |
|
ניצולי השואה לאחר המלחמה
|
6) |
|
דרכי הנצחה והתמודדות עם זיכרון השואה
בישראל ובפולין |
7) |
|
יחסי יהודים-פולנים בתקופה שלאחר
השואה |
8) |
|
היכרות עם פולין כיום ועם יחסי
ישראל-פולין |
9) |
|
הכנה למפגשים עם בני נוער בפולין. |
10) |
|
תוך כדי לימוד הנושאים השונים חשוב לעסוק בהיבטים
שיעוררו עניין מיוחד בבני נוער בכלל ובקבוצה הלומדת
בפרט. אפשר לעשות זאת, בין השאר, באמצעות עיסוק
בסוגיות רלוונטיות לנוער, כגון גורלם של ילדים ונוער
בגטאות, במסתור ובמחנות, פעילותן של תנועות הנוער
היהודיות והציוניות לפני השואה ובמהלכה וכד'. אפשר גם
לשלב במהלך הלימודים וכחלק מההכנה סיפורים אישיים
של משפחות בני נוער בקבוצה או של אנשים מתוך הקהילה
המתקשרים אל אתרי המסע בפולין. |
|
|
ההכנה החברתית-הרגשית
ההכנה החברתית-הרגשית היא תהליך ממושך המתקיים
במקביל להכנה הלימודית. התהליך יכלול: |
ב. |
עריכת פעולות היכרות בין כל המשתתפים במסע |
1) |
הגדרת מטרות אישיות וקבוצתיות במסע |
2) |
הבהרת מקומם של הפרט והקבוצה במסע. |
3) |
בהכנה החברתית-הרגשית יש לשים לב לנקודות האלה: |
בירור ציפיות: בירור הציפיות האישיות
והקבוצתיות ואיתור החששות הנלווים להחלטה על
ההצטרפות למסע ייעשו פעמים מספר במהלך
תהליך ההכנה, עד ליציאה לפולין. |
1) |
הסכם קבוצתי: בהסכם יוחלט על כללי
ההתנהגות הרצויים בזמן המסע הלוקחים בחשבון
את צורכי הפרט והקבוצה. |
2) |
שילוב אנשי מקצוע בהכנה: ההכנה
החברתית-רגשית תיעשה באחריות
המורים-המלווים. בעיסוק בשאלות הרגשיות
והנפשיות יסתייע המורה-המלווה באנשי מקצוע
כגון הרכז לחינוך חברתי, יועץ בית הספר
והפסיכולוג, ובבית הספר הממ"ד גם ברב בית
הספר.
|
3) |
סובלנות והידברות: אם המשלחת מורכבת
מאוכלוסיות המתחנכות בבתי הספר הממלכתיים
והממלכתיים דתיים, יש להקדיש פרק בהכנה לבירור
הצרכים של כל אחת מהאוכלוסיות, הנובעים מאורח
החיים הייחודי להן, וזאת מתוך התחשבות, סובלנות
וכבוד הדדי. המסע המשותף מזמן פעילות העשויה
לתרום להיכרות ולהידברות בין אוכלוסיות שאינן
לומדות באותו בית ספר. |
4) |
דרכי הפעולה להכנה החברתית-הרגשית תכלולנה - |
|
עריכת שיחות ודיונים קבוצתיים חברתיים-רגשיים; בנושאים
|
1) |
|
הכנה משימות קבוצתיות לקראת המסע; |
2) |
|
הקמת צוותים ובחירת בעלי תפקידים. |
3) |
|
להלן פירוט דרכי הפעולה: |
|
שיחות ודיונים קבוצתיים חברתיים-רגשיים בנושאים
מומלץ כי במסגרת השיחות והדיונים הקבוצתיים
בנושאים חברתיים-רגשיים תעסוק הקבוצה בנושאים האלה:
|
1) |
|
תיאום ציפיות והסכם קבוצתי על כללי ההתנהגות
במהלך המסע
|
- |
שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה
|
- |
תמיכה חברית ועזרה הדדית
|
- |
רגישות הקבוצה לפרט ולצרכיו
|
- |
דרכי ההתמודדות עם הבעיות האישיות והקבוצתיות
הצפויות במסע
|
- |
נורמות וכללי התנהגות בקבוצה, בבית המלון, ברחוב
ובמפגש עם אזרחים ועם בני נוער פולנים
|
- |
רמת המשמעת הנדרשת במסע, החשיבות בהפעלת
משמעת אישית-פנימית - חשיבות העמידה בלוח
זמנים ומשמעותה להצלחת המסע
|
- |
היחס אל קניית "מזכרות" בפולין.
|
- |
|
הכנת המשימות הקבוצתיות לקראת המסע
מומלץ כי במסגרת ההכנה החברתית-רגשית יוכנו, בהתאם
לתכנית המסע, משימות קבוצתיות העוסקות באירועים
שונים שהם מרכיב חשוב במסע; למשל: |
2) |
|
טקסי זיכרון |
- |
מפגשים עם נוער פולני |
- |
ערבי הצדעה ל"אנשי עדות" המלווים את
המשלחת |
- |
ערב הוקרה ל"חסידי אומות העולם" |
- |
מחויבות אישית (בבתי קברות ובאתרים אחרים).
|
- |
|
חשוב שבני הנוער יהיו שותפים מלאים בתכנון אירועים אלו
ובהכנתם ולא רק בביצוע. בהכנת טקסים, למשל, יש
לשתף את בני הנוער בקביעת אופי הטקס ותכניו, בבחירת
קטעי הקריאה ובשילוב קטעי הנגינה. |
|
הקמת צוותים ובחירת בעלי תפקידים מקרב בני
הנוער
מומלץ כי במסגרת ההכנה החברתית-רגשית ייבחרו מקרב
בני הנוער צוותים ובעלי תפקידים שיקבלו על עצמם לטפל
בנושאים שונים במהלך המסע בפולין; למשל: |
3) |
|
צוותי תיעוד- שיכינו "יומן מסע" (בסרטי וידיאו,
בהקלטות קול, בתמונות ובכתבות)
|
|
צוותי הדרכה- שישולבו, בתיאום עם המדריך,בפעולות
הדרכה במקומות מסוימים
|
|
צוותי ארגון- שיסייעו בארגון הציוד האישי והקבוצתי
ובנושאים דומים.
|
|
עיקר תהליך ההכנה צריך להתבצע בקהילה עצמה - בבית
הספר, במתנ"ס, בתנועת הנוער או במקומות אחרים.
האחריות על תהליך ההכנה מוטלת, כאמור, על המורה
המלווה, המשתף ומשלב בתהליך גם את מדריך הקבוצה,
יועצים, מורים להיסטוריה, מרצים, אנשי עדות, הורים ובני
משפחה.
תהליך ההכנה צריך להיבנות באופן שבמהלך המסע עצמו,
ובמיוחד במקומות שבהם החוויה הרגשית קשה, לא יהיה
הכרח לתת הסברים עובדתיים לקבוצה כולה. במקומות
אלה יש לאפשר לבני הנוער לחוות את הביקור בדרכם
שלהם, ללא כל התערבות אינטקלטואלית או רגשית, אך יש
לעמוד לרשותם בכל עת שירצו לשאול שאלות או לברר
עובדות ופרטים.
שימוש בעזרים ובשיטות לימוד מגוונות
יש לדאוג שתהליך ההכנה ייעשה בשיטות מגוונות, אירועים,
הכוללות, בין השאר: הרצאות, סדנאות, ניתוח
דיונים ושיחות, משחקי תפקידים ותרגילי היגדים; קריאת
מאמרים נבחרים וניתוח תעודות היסטוריות, פענוח
תצלומים ושימוש במפות; צפייה בסרטים תיעודיים
ועלילתיים, ביקורים במוזיאונים ומפגשים עם ניצולי
שואה.
יש להפעיל את בני הנוער במשימות כגון הכנת תחקירים
ועבודות בנושאים רלוונטיים, איסוף חומר רקע באמצעות
מאגרי מידע והאינטרנט, קריאת ספרים וסיפורים נבחרים,
ולאחר מכן הצגת המשימות שהוכנו בדרך זו לכל חברי
הקבוצה.
יש לעודד את בני הנוער לבטא את רגשותיהם ואת
מחשבותיהם באמצעים יצירתיים ואמנותיים.
הכנת חוברת מסע קבוצתית
מומלץ להכין חוברת מסע שתכלול פרטי מידע עיקריים על
ארץ היעד ועל המקומות השונים שהקבוצה תבקר בהם.
כמו כן תכיל החוברת סיכומים קצרים של נושאי ההכנה
ומפות ותרשימים של ערים, מחנות ואתרים נוספים
שיאפשרו לתלמיד להתמצא בעצמו במקומות השונים
במהלך המסע. בחוברת יש לכלול גם קטעי קריאה, שירים
ופרקי התייחסות לצורך עריכת טקסי זיכרון. חומר זה
יסייע לבני הנוער לבחור לעצמם, בהנחיית המורה המלווה,
את קטעי הקריאה לטקסים שהם יכינו ויבצעו באתרים
שונים במהלך המסע.
בביקורים מסוג זה, ליד מצבות הזיכרון ואתרי ההנצחה
במחנות ההשמדה ובבתי העלמין, יש הנוהגים לומר "קדיש"
ותפילת "אל מלא רחמים", וכן לקרוא פרקים מתוך ספר
תהלים. כן חוברה תפילה מיוחדת לזכר קדושי השואה.
מוצע אפוא להוסיף לחוברת תפילות אלו.
הכנת הורי התלמידים המשתתפים במסע
על בית הספר להכין את ההורים לתפקידם כשותפים
בתהליך החינוכי המורכב שבניהם לוקחים בו חלק לקראת
המסע. יש לשתפם על ידי מסירת מידע מרבי על תכנית
ההכנה ועל תכנית המסע על היבטיו הלימודיים, החברתיים
והרגשיים.
בשובם מן המסע התלמידים מביאים עמם רשמים וחוויות
מ"עולם אחר". חשוב להביא למודעות ההורים את
החשיבות של יצירת הדיאלוג עם ילדיהם לאחר החוויות
שעברו במסע.
שילוב מוסדות ומכוני מחקר והנצחת השואה
(מכוני שואה) בהכנה
בארץ קיימים "מכוני שואה" - מוסדות ומכוני מחקר
והנצחת השואה - המציעים תכניות חינוכיות העוסקות
בהכנת הקבוצות היוצאות לפולין. מומלץ לשלב בתהליך
ההכנה ביקורים וימי לימוד ב"מכוני השואה". הביקורים
במוסדות אלו נועדו להעשיר ולהשלים את תכנית ההכנה
של הקבוצה, ולא להחליפה. לכן יש לבדוק ולוודא שתכנית
הביקור או יום העיון הנערכים במוסדות ובמכוני המחקר
וההנצחה של השואה אכן מותאמים לתכנית ההכנה של
הקבוצה ומשתלבים בה.
רשימת המוסדות העוסקים בחקר השואה ובלימודה
המוכרים על ידי מינהל החברה והנוער לעניין הכנת
משלחות הנוער לפולין מובאת בנספח 4 להלן.
פרסומים וחומרי הדרכה למסע לפולין - "את אחיי אנוכי מבקש"
מינהל החברה והנוער במשרדנו מציע לתלמידים, למורים
המלווים ולמדריכים המשתתפים במסע בני הנוער לפולין,
כשיאו של תהליך חינוכי, מגוון גדול של תכניות חינוכיות
ועזרים שנועדו לתמוך ולסייע בכל שלבי התכנית החינוכית:
מפעולות ההכנה לקראת יציאת המשלחות ובמהלך המסע
בפולין ועד לאחר השיבה ארצה, בפעילות החינוכית
הממשיכה בעקבות המסע. רשימת הפרסומים
מובאת בנספח 9 להלן.
|
|
|
ההכנה הארגונית-הביטחונית
במקביל להכנה העיונית ולהכנה החברתית-רגשית יש לבצע גם
הכנה ארגונית, כמפורט בפרק השני להלן -ארגון ומינהל, וכן
הכנה ביטחונית, כמפורט בחוזר הוראות הקבע סה/1(ב) בנושא
"אבטחת משלחות רשמיות היוצאות לחו"ל".
|
ג. |
|
תכנית המסע - תכנון וביצוע
תכנית המסע של בני נוער בפולין תיעשה על-פי העקרונות וההנחיות
האלו: |
2.3.1 |
|
תכנית המסע בפולין צריכה לבטא ולשקף את כל המטרות
שנקבעו למסע והוגדרו לעיל. |
א. |
אתרי הביקור, תוכני ההדרכה ומסלול המסע ייקבעו על-פי
תרומתם להשגת המטרות שהוזכרו לעיל. |
ב. |
אפשר לערוך את המסע בפולין במסלולים שונים ולבקר
במקומות רבים. במהלך השנים האחרונות הצטברו ידע וניסיון
לגבי מקומות שהביקור בהם מאפשר לעסוק בנושאים חשובים
להשגת מטרות המסע לפולין, וכדאי לבקר בהם עם משלחות
הנוער. להלן רשימת המקומות המומלצים לביקור:
ערים ועיירות: ורשה, קרקוב, לובלין, לודז', טיקוצ'ין, גורה
קלוריה, קז'ימיש דולני, סנדומייז', ליז'נסק, לנצהוט, קילצ'ה,
טרנוב, צ'נסטוחובה, וילצ'קה.
מחנות השמדה: טרבלינקה, מידאנק, אושוויץ-בירקנאו,
פלאשוב, סוביבור, חלמנו. בכל מסע יש לכלול את אתר מחנה
ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. |
ג. |
חובה לכלול בתכנית המסע השתתפות בטקסים במחנות
ההשמדה ובאתרים המומלצים. |
ד. |
תכנית המסע תכלול גם פעילות חינוכית-תרבותית לשעות הערב.
תכנית פעילות זו תקיף את כל ערבי המסע בפולין, ותתבסס על
תוכני המסע ועל מטרותיו.
הפעילות תכלול, בין השאר: |
ה. |
"שיחות קבוצה" שיעסקו במשוב, בעיבוד החוויות הרגשיות,
בתחושות ובמחשבות העולות במהלך המסע, בעניינים
הקשורים לחיי הקבוצה, וכן תהיה התייחסות לנושאים
לימודיים העולים במסגרת המסע
|
- |
"ערבי משלחת", כגון "ערב הצדעה לאנשי העדות", "מפגש עם
חסידי אומות העולם", "קבלת שבת", "ערב זמר ישראלי"
ועוד |
- |
יציאה למופע תרבותי, כגון הצגה, סרט, קונצרט וכו'. |
- |
|
הביקור בפולין יימשך שמונה ימים. אין לצאת למסע לפולין
לפרק זמן קצר יותר. |
ו. |
מומלץ כי בתכנון מסלול המסע תוקדש תשומת לב לצורך לחלק
את העומס הנפשי הכרוך בביקור במחנות ההשמדה בדרך שתקל
על בני הנוער להתמודד עם הביקור במקומות אלו. למשל, לא
כדאי לתכנן ביקורים במחנות השמדה יום אחרי יום. |
ז. |
מומלץ כי בתכנון תכנית המסע תילקח בחשבון העובדה
שבחודשי החורף, מסיבות של מזג אוויר ושל שעות אור, אפשר
לקיים רק תכנית מסע מצומצמת, הכוללת מסלול חלקי בלבד. |
ח. |
מומלץ כי תכנית המסע תכלול גם השתתפות בתפילת ליל שבת
בבית הכנסת של הרמ"א בקרקוב או בבית הכנסת נוז'יק
בוורשה, ולמעוניינים גם בתפילת שבת בבוקר. הניסיון מלמד כי
בני הנוער חילוניים זקוקים להכנה מסוימת לקראת ביקורם
בבית הכנסת והשתתפותם בתפילות. |
ט. |
מומלץ כי בכל תכנית מסע יוקדש זמן למפגש עם בני נוער
פולנים. אפשר לשלב מפגש כזה במסגרת המסע במתכונות שונות;
למשל: |
י. |
מפגש חברתי-תרבותי: בני הנוער הפולנים מארחים את
הקבוצה הישראלית בבית ספרם או במרכז קהילתי. |
- |
מפגש חברתי-תרבותי ומסע משותף: בני הנוער הפולנים
מצטרפים לאחר המפגש החברתי-תרבותי לקבוצה הישראלית
ומסיירים אתה בקטע ממסלול המסע. |
- |
מפגש חברתי-תרבותי, מסע משותף וסדנת למידה משותפת:
בני הנוער הפולנים פוגשים את הקבוצה הישראלית בבית
ספר או במרכז קהילתי למפגש מורחב הכולל כמה שלבים:
הוא נפתח במפגש חברתי-תרבותי, נמשך במסע משותף,
ומסתיים בסדנת למידה משותפת. |
- |
|
את המפגש עם בני נוער פולנים יש להכין היטב במסגרת תהליך
ההכנה למסע. בין השאר חשוב ללבן עם בני הנוער את מטרות
המפגש, את הציפיות שיש להם ולבני הנוער הפולנים מהמפגש
ואת כללי הנימוס וההתנהגות הנדרשים בו.
יש לציין כי שילוב מפגש חברתי-תרבותי בתכנית המסע לפולין
נעשה בדרך כלל במגבלות של זמן, ולכן מומלץ לראות בו מפגש
המוקדש להיכרות ראשונית בין בני הנוער על בסיס אישי, ולא
מסגרת לדיון ולבירור השאלות המורכבות הקשורות לנושא
השואה וליחסים בין שני העמים.
|
|
בוורשה ובכמה ערים נוספות בפולין יש כיום קבוצות נוער
יהודיות הפועלות במסגרת הקהילה היהודית. מספר הקבוצות
האלו מצומצם ביותר, אולם כדאי לבדוק את האפשרות לקיים
עמן מפגש. אפשר לעשות זאת באמצעות משרדי הקהילה
היהודית בוורשה או באמצעות שגרירות ישראל בפולין. |
יא.
|
תכניות המסע מחויבות הן באישור פדגוגי והן באישור ביטחוני.
פרטים ונהלים לגבי הגשת התכנית לאישור מפורטים בפרק השני
של חוזר זה, העוסק בארגון ומינהל. |
יב.
|
|
התנהגות בני הנוער במהלך הביקור בפולין |
2.3.2 |
|
חשוב להדגיש לבני הנוער כי במסגרת המסע לפולין הם מייצגים
את מדינת ישראל ואת הנוער הישראלי, דבר המחייב אותם
להקפיד באופן מיוחד על התנהגות נאותה כיחידים וכקבוצה. |
א. |
להלן כמה כללים בסיסיים שיש לעמוד עליהם במסגרת ההגנה
למסע ובמהלך הביקור בפולין: |
ב. |
בטיסה ובשדה התעופה
על ראש המשלחת ועל המורים-המלווים להקפיד על
התנהגות הולמת של חברי המשלחת בשדה התעופה ובזמן
הטיסה והנחיתה. |
1)
|
במטוס |
2)
|
חובה להישמע להוראות צוות
המטוס ולהקפיד על הוראות
הבטיחות בהמראה, בטיסה
ובנחיתה. |
- |
חובה לשבת במקום שנקבע
בכרטיס ואין להחליף מקומות. |
- |
אין לעבור את אזור הישיבה
לכיוון מחלקת עסקים.; |
- |
אסור להפעיל מחשבים אישים
ומערכות שמע פרטיות ללא אישור.
|
- |
|
בנחיתה בפולין |
3)
|
יש להקפיד על ריכוז חברי המשלחת בזמן הנחיתה
בפולין כדי למנוע עיכובים מיותרים בשטח הטרמינל. |
- |
חברי המשלחת יתרכזו בנקודת מפגש מוגדרת בטרמינל
לאחר שיאספו את המזוודות. |
- |
כל המזוודות ותיקי המשלחת יסומנו בסימון אחיד
(סימון זה יבוצע בארץ). |
- |
לא תבוצע החלפת כספים בשדה התעופה. |
אין להשתמש בתאי השירותים באזורים מרוחקים בשדה
התעופה בפולין אלא באזור קבלת המזוודות, סמוך
למסוע. |
- |
היציאה מהטרמינל תהיה רק בהנחיית איש הביטחון
הישראלי, וכל המשלחת תצא כאיש אחד. |
- |
|
בנסיעה באוטובוס |
4)
|
חברי המשלחת לא יעלו לאוטובוס או ירדו ממנו לפני
קבלת אישור מהמאבטח. |
- |
יש לוודא כי המושב הראשון באוטובוס פנוי כולו
למאבטח. |
- |
|
בבתי המלון |
5)
|
יש להימנע מהתנהגות קולנית ורעשנית ולהקפיד במיוחד
שחברי המשלחת לא יפריעו לאורחי המלון: יש לשמור על
הציוד ועל הרכוש של בית המלון; יש להימנע מישיבה על
הרצפה ומחסימת מסדרונות ומעברים, וכן מהפיכת
הלובי של בית המלון לאולם התכנסות לשיחות קבוצתיות
ולערבי הוויי. |
- |
יש לאסור באופן מוחלט על בני הנוער להיכנס לבר,
לבלות במועדון הלילה או בקזינו ולהשתמש במתקני
ההימורים הנמצאים בבתי המלון. |
- |
פעילות שתיערך מחוץ לבית המלון תסתיים בכל מקרה
בשעה 22. |
- |
במלון תסתיים הפעילות לא יאוחר מהשעה .23.30
|
- |
|
ברחוב ובאתרים |
6)
|
יש לכבד את המדינה המארחת ואת אזרחיה ולהתנהג
בנימוס ובדרך ארץ כלפי האנשים ברחוב. יש להימנע
מהתנהגות הפגנתית, כגון תהלוכות ומצעדים ברחובות
הערים בליווי שירה ודגלים, הנתפסים בעיני הפולנים
כשחצנות וכהתגרות. |
- |
בזמן הביקור באתרים הממוקמים בלב אזורי מגורים יש
להקפיד שחברי המשלחת לא יפריעו לתושבי המקום ולא
ירעישו או יחסמו את התנועה. בכניסה לחצרות יש לתת
את ההסבר מחוץ לחצר, ברחוב, כדי שהשהייה בחצר
תהיה קצרה ככל האפשר. |
- |
ככלל, יש להימנע מביקור באתרים הנמצאים בלב שכונת
מגורים בימי ראשון עד השעה 11 בבוקר (אתרים אלו
הם, למשל, חומת הגטו בוורשה ובקרקוב והגטו הקטן
בוורשה). |
- |
שירה וריקודים באזורים מיושבים אסורים לחלוטין. |
-
|
לבישת בגדי הייצוג של המשלחות והנפת דגלי הלאום
מותרים רק בשטחי המחנות ובטקסים רשמיים באתרי
ההנצחה. |
- |
בזמן ההליכה רגלית בעיר יש להקפיד על תנועה בגוש
אחד, ואחד המורים-המלווים או מבוגר ישראלי יימצא
במאסף ואחד בחלוץ. |
- |
|
באתרים יהודיים |
7)
|
יש לשמור על נורמות התנהגות המקובלות על-פי
המורשת היהודית בבתי כנסת ובבתי קברות. |
- |
יש להימנע מביקור בבתי כנסת פעילים (נוז'יק, רמ"א
וכדומה) בזמן תפילות, למעט משלחת אשר בכוונתה
להצטרף לתפילה, בתנאי שהגעתה למקום תואמה מראש.
|
- |
|
סיור חופשי
סיור חופשי של בני נוער יתאפשר רק בשעות האור, במקומות
מוגדרים ועל פי הנחיות מאבטח המשלחת. במרכזי קניות
(קניונים) סגורים ומאובטחים מאושר סיור חופשי גם בשעות
החשכה. בזמן הסיור החופשי והקניות יש לנוע בקבוצות של
שלושה תלמידים לפחות ואין ללבוש בגדי ייצוג.
|
8)
|
המקומות שבהם יתאפשרו הסיור החופשי וקניית מזכרות
הם: העיר העתיקה בוורשה, העיר העתיקה בקרקוב, מרכז
העיירה קז'ימיש דולני, המדרחוב בטרנוב, מרכז העיר
זאקופנה וקניונים (מרכזי קניות) סגורים, או כל אתר
שיאושר על ידי מאבטח המשלחת.
אין לרכוש אקדחי צעצוע. בפולין נמכרים אקדחי צעצוע
הנראים אמיתיים מאוד. יש להנחות את חברי המשלחת
שלא לרכוש אקדחים אלו, משום הסכנה שאחד מגורמי
האבטחה לא יבחין שהמדובר הוא בצעצוע. אם רכש אחד
מחברי המשלחת אקדח כזה האקדחי יוחרם על ידי ראש
המשלחת מיד. |
|
היפרדות יחיד מהמשלחת
ההיפרדות תיעשה על-פי ההנחיות בנושא זה המופיעות בחוזר
הוראות הקבע סה/1(ב), סעיף 5.3-33, בנושא אבטחת משלחות
רשמיות היוצאות לחו"ל. להלן נצטט את ההוראות המפורטות
בסעיף קטן 3.7 יב בחוזר הנ"ל: |
ג. |
משלחת שנקבעה לה רמת אבטחה גבוהה ובצמוד לה נמצא
מאבטח מטופלת ביטחונית רק כאשר כל חבריה מצויים
יחדיו. |
1) |
כל היפרדות של יחיד מהמשלחת מצריכה אישור מיוחד של
משרד הקב"ט הארצי. הודעה על היפרדות יחיד תבוצע
באמצעות הטופס המובא בנספח ו (של חוזר סה/2(ב)).
|
2) |
אם היחיד הוא מתחת לגיל 18 עליו להיות מלווה על ידי
מבוגר מהמשלחת.
|
3) |
אישור ההיפרדות יינתן רק לאחר שיתקבלו המכתבים
האלה: |
4) |
אם חבר המשלחת הוא מתחת לגיל 18 - מכתב
התחייבות מאת הוריו המאשר את היפרדותו
מהמשלחת ואת ידיעתם שהוא אינו מטופל
ביטחונית בזמן זה (ראה בנספח ו של החוזר הנ"ל)
|
א) |
מכתב התחייבות ממנהל הגוף המשגר המצהיר שהוא
מודע להנחיות בדבר היפרדות היחיד מהמשלחת
והוא אחראי למילויו (ראה בנספח ו של החזור
הנ"ל). |
ב) |
|
בזמן הפיצול יפעל ראש המשלחת על פי ההנחיות האלה: |
5) |
התלמיד ילווה על ידי מורה/הורה ישראלי. |
 |
תיקבע נקודת מפגש מסודרת בין התלמיד למשלחת,
וכן שעת המפגש. |
 |
התלמיד יצויד בטלפון נייד שמספרו יהיה מצוי אצל
ראש המשלחת. |
 |
התלמיד יצויד במספר הטלפון הנייד של המשלחת, של
המאבטח ושל נציגות ישראל הסמוכה. |
 |
|
|
|
כמו כן במקרה של היפרדות יחיד עקב מקרה לא צפוי, כגון
מקרה חירום רפואי, ילווה התלמיד על ידי מבוגר ישראלי
המצויד בטלפון נייד.
|
|
השיבה הביתה
|
2.4
|
השיבה הביתה היא שלב חשוב ומשמעותי ביותר במסע בפולין. בשלב זה
בני הנוער מתמודדים עם סוגיות מורכבות שהם חוזרים אתן מפולין,
לעתים אפילו בלי להיות מודעים לכך.
כדי לסייע לבני הנוער להתמודד עם השאלות האישיות ועם הקשיים
האישיים שעלו במהלך המסע ושלא נמצאו להם מענים מספקים וכדי
לעזור להם לפרוק את העומס הרגשי שצברו במסע ולהפוך אותו למנוף
לצמיחה אישית וקבוצתית יש לקיים לאחר השיבה הביתה פעולות
שתאפשרנה עיבוד חינוכי של החוויות הרגשיות והלימודיות.
חשוב שהפעילות החינוכית הזו לא תהיה חד-פעמית, אלא תיעשה
בשלבים, לאורך זמן, במישורים שונים, הן במישור הקוגניטיבי והן
במישור הרגשי, תוך שימוש בשיטות מגוונות, על-ידי המורה-המלווה
ובסיוע היועצים החינוכיים, הפסיכולוגים וגורמים נוספים.
יחד עם זאת יש לראות בפעילות זו פעילות זמנית, המסתיימת לאחר פרק
זמן לא ארוך, וזאת כדי לאפשר לבני הנוער חזרה לשגרה תוך זמן קצר.
להלן כמה דוגמאות לפעילויות: |
מפגשי קבוצה: מומלץ לקיים כמה מפגשים של הקבוצה החוזרת
מפולין, שיאפשרו לבני הנוער לבטא את תחושותיהם ואת
מחשבותיהם לאחר השיבה הביתה ויסייעו להם להבין עד כמה ובמה
המסע בפולין השפיע על חייהם לאחר המסע במישור האישי,
המשפחתי, החברתי והלאומי.
|
א. |
בני נוער רבים השבים מפולין אומרים "חזרתי בן אדם אחר מזה
שיצאתי..." לאמירה זו אין משמעות אם אין לה ביטוי במעשים
ובהתנהגויות. מטרתו של התהליך החינוכי לאפשר לבני הנוער לברר
עם עצמם סוגיה זו.
מפגשי קבוצה אלו יכולים להתמקד סביב שיחות, צפייה ודיון
בתצלומים, בסרטי וידיאו שנעשו על ידי בני נוער בפולין, בטקסטים
שנכתבו על ידי בני הנוער במהלך המסע ולאחר שחזרו וכן בפעילות
יצירתית ואמנותית. |
|
עידוד סיפורי מסע: עם השיבה ארצה המשתתפים במסע לפולין
חשים צורך לספר על רשמיהם לבני משפחתם, לחבריהם ולקרוביהם.
יש לתת לגיטימציה לצורך זה ולעודד את בני הנוער לספר את
חוויותיהם מהמסע במסגרת המשפחתית והחברית. |
ב. |
ארגון "ערב פולין": מומלץ כי בנוסף ל"סיפורי המסע" במסגרת
המשפחתית והחברתית יימצא גם אפיק הולם שיאפשר לשבים
מהמסע לספר על רשמיהם לבני הנוער בבית ספרם ולחבריהם
בתנועות הנוער ובקהילה באופן מונחה ומסודר. כדאי לקיים אירוע -
"ערב פולין" - שבו החוזרים מהמסע יציגו את רשמיהם מהמסע
להורים ולחברים מבית הספר. |
ג. |
הכנת חוברת מסע: אחד האמצעים הטובים המאפשרים לבני הנוער
למסור את רשמיהם לאחרים ולסכם לעצמם את המסע לפולין הוא
כתיבת חוברת מסע. מומלץ מאוד להכין חוברת כזאת, שתיכתב על
ידי בני הנוער. בהכנת החוברת אפשר להיעזר בחומרים שהוכנו
במהלך המסע על ידי צוותי התיעוד שלה.
חוברת המסע תאפשר, בצד תיאור המסלול והמקומות שהקבוצה
ביקרה בהם, לבטא גם את התחושות ואת המחשבות של בני הנוער
באמצעים יצירתיים ואמנותיים. |
ד. |
שילוב חוויות בלימוד השוטף: חשוב לחבר את חוויות המסע
לפולין למסגרות הלימוד הרגילות במקצועות השונים. מומלץ כי
המורים במקצועות כגון היסטוריה, ספרות, תנ"ך, תושבע"פ ומחשבת
ישראל ינצלו את המידע ואת החוויות שצברו התלמידים בפולין
ויקשרו אותם אל נושאי הלימוד, ובכך יביאו להעמקת ההבנה
בנושאים אלו וללמידה משמעותית יותר. |
ה. |
הכנת טקסים: בני הנוער החוזרים מפולין מעוניינים להיות שותפים
פעילים בהכנה ובעריכה של טקסי זיכרון לקרבנות השואה בבית
ספרם ובקהילתם. מומלץ לאפשר להם לקחת חלק משמעותי בתכנון
ובביצוע של טקסים אלו. התלמידים השבים מפולין יכולים לתרום
לפעילות בנושא בתנועות הנוער ובבתי-ספר יסודיים ביישוב. רצוי
לסייע לבני הנוער בהכנת סיפור החוויות שלהם בפולין, וזה יכול
להיות נדבך נוסף בעיבוד חוויות המסע.
|
ו. |
אימוץ קהילות: מומלץ לעודד את הפעולות הקשורות באימוץ בתי
הספר את הקהילות שנכחדו. אפשר ליצור קשר עם שרידיהן או עם
ארגוניהן בישראל, ללמוד עליהן, לכתוב עליהן עבודות, לחקור את
עברן, להשתתף בטקסי זיכרון לזכרן וכו'. |
ז. |
אימוץ ניצולי שואה: מומלץ לאתר ניצולי שואה החיים בקהילה
ולשמור על קשר עמם. בין השאר אפשר לשתף אותם בפעילויות
ובאירועים שונים המתקיימים בבית הספר, לאו דווקא בנושא
השואה או ביום השואה. |
ח. |
כתיבת עבודות גמר: תלמידים רבים השבים מהמסע מחפשים דרך
להמשיך ולחקור בנושא. אחת הדרכים היא לעודדם לכתוב עבודת
גמר כתחליף לבחינת בגרות. |
ט. |
כמו בהכנת משלחות הנוער לפולין גם בפעילות החינוכית שלאחר
המסע אפשר להסתייע ב"מכוני השואה", המוסדות העוסקים בחקר
השואה, בהנצחתה ובלימודה.
|
|
|
3. פרק שני - ארגון ומינהל
|
|
בית ספר, מרכז קהילתי, תנועת נוער וכל מוסד או ארגון חינוכי בפיקוח
משרד החינוך התרבות והספורט המבקש להוציא משלחת נוער לפולין
(להלן: "הגוף המשגר") כחלק מהפעילות החינוכית שלו - בין אם הנסיעה
מתקיימת במהלך שנת הלימודים, בזמן הלימודים, ובין אם היא נערכת
במסגרת החופשות - מחויב לפעול על-פי הנחיות חוזר זה ולקבל את
חסותו של משרד החינוך התרבות והספורט ליציאת המשלחת, את מועד
היציאה ואישור ליציאת המשלחת. החסות והאישור לנסיעה יוענקו רק
למי שפועל על פי הנחיות חוזר זה ולאחר בדיקה חינוכית וביטחונית.
משרד החינוך התרבות והספורט מעניק חסות ואישור ליציאה לפולין
לשני סוגי משלחות: |
|
משלחות רשמיות מטעם משרד החינוך התרבות והספורט (להלן:
"משלחות ממלכתיות") |
- |
משלחות רשמיות בעידוד משרד החינוך התרבות והספורט (להלן:
"משלחות עצמאיות"). |
- |
|
את החסות ואת האישור ליציאת משלחות נוער לפולין מטעם משרד
החינוך התרבות והספורט מעניקים מינהל החברה והנוער והמינהל
לחינוך התיישבותי, בתיאום עם משרד הקב"ט הארצי של משרד החינוך.
|
|
תהליך קבלת החסות והאישור ליציאת המשלחת כולל כמה שלבים
שבמהלכם על הגוף המשגר להגיש שני טפסים: כחצי שנה לפני הנסיעה
יוגש "טופס בקשת חסות להוצאת משלחת נוער לפולין", ו-45 יום לפני
הנסיעה לכל המאוחר יוגש "טופס בקשת אישור להוצאת משלחת נוער
לפולין". את הטפסים אפשר לקבל במשרדי מינהל החברה והנוער
במחוזות, במינהל לחינוך התיישבותי ובמינהלת פולין. פרטים ראה
בנספח 3 להלן. כמו כן אפשר "למצוא" את הטפסים באתר האינטרנט
של מינהל החברה והנוער, בכתובת זו:
http://noar.education.gov.il/tofes
|
|
עקרונות והנחיות מחייבים לתכנון הנסיעה לפולין
|
3.2
|
גוף משגר המבקש להוציא משלחת נוער לפולין יחל בהכנות ארגוניות
ובתכנון הנסיעה בהתאם לעקרונות, ללוח הזמנים ולסדר הפעולות
המפורטות להלן: |
|
אין לשלב ביקור במדינה נוספת במסגרת המסע לפולין. |
3.2.1 |
אין לצרף למשלחת היוצאת בחסות משרד החינוך גורמים שאינם
שייכים לאותה מסגרת שקיבלה חסות. |
3.2.2 |
אין לצרף למשלחת בני נוער שאינם תושבי מדינת ישראל. |
3.2.3 |
משלחת לא תמנה יותר מ-4 אוטובוסים. |
3.2.4 |
נסיעת משלחת באוטובוס קומותיים אסורה. |
3.2.5 |
חובה להציב מדריך בכל אוטובוס. |
3.2.6 |
לכל 16 תלמידים יוקצה מורה מלווה. |
3.2.7 |
מספר הנוסעים באוטובוס לא יפחת מ-25 ולא יעלה על 50. |
3.2.8 |
הרכב הנוסעים באוטובוס יהיה כדלהלן: תלמידים, מדריך, 2 מורים
מלווים ומאבטח. כמו כן, יש אפשרות שיצורפו לאוטובוס גם רופא,
איש עדות ועד 3 מבוגרים נוספים (הורי תלמידים וכו'). |
3.2.9 |
א. משלחת המונה עד 2 אוטובוסים חייבת לצאת עם מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) בכל אוטובוס. ב. משלחת המונה 3 אוטובוסים חייבת לצאת עם אח או עם חובש מוסמך ופעיל אחד לפחות לכל שלושת האוטובוסים יחדיו. ג. משלחת המונה 4 אוטובוסים חייבת לצאת עם רופא או עם פארמדיק אחד לפחות לכל ארבעת האוטובוסים יחדיו .*
|
3.2.10 |
מורה מלווה בעל הכשרה מתאימה יכול לשמש, בנוסף להיותו מורה מלווה, גם כמגיש עזרה ראשונה או חובש.* |
3.2.11 |
חובה שבכל אוטובוס יהיו מגיש עזרה ראשונה ותיק עזרה ראשונה. במשלחת שנלווים אליה רק מע"רים או חובשים יש לוודא שימצאו בה מד-חום ומד-לחץ-דם דיגיטלי* |
3.2.12 |
במקרה של צורך בטיפול רפואי בבית חולים בפולין יש להיעזר
ברשימת בתי
החולים המאושרת המפורטת בנספח 6 להלן. |
3.2.13 |
כאשר יש גוף אחד המאגד כמה משלחות מטעמו היוצאות יחדיו, הפועלות באותו מרחב והלנות באותו מרחב ברדיוס של עשרה ק"מ זו מזו – במקרה כזה אפשר יהיה להפעיל רופא אחד בלבד, בתנאי שיתלווה אליו צוות רפואי נוסף בכל משלחת ושיתקבל לכך אישור מיוחד מראש ובכתב, ובכלל זה הנחיות בכתב, ממטה פולין לעניין ההתנהלות הנדרשת.** |
3.2.14 |
מומלץ לצרף איש עדות לכל משלחת. יציאתו לפולין תיעשה בתיאום
מוקדם
עם מינהלת פולין ובאישורה.
|
3.2.15 |
בתכנון המסע יש גם לקחת בחשבון את ההנחיות שנקבעו לתנועת
אוטובוסים
על פי חוק העבודה הפולני, חוק התעבורה הפולני ותקנות האיחוד
האירופי.
ראש המשלחת ידרוש פרטים בנושא מחברת הנסיעות שהוא בקשר
עמה
ויקפיד לתכנן ולבצע את המסע בפולין בהתאם להנחיות ולחוקים
אלו. |
3.2.16
|
בתכנון המסע יש לקחת בחשבון גם את ההנחיות והחוקים הקיימים
בפולין
לגבי חובת העסקת מדריכים מקומיים באתרים מסוימים. ראש
המשלחת
ידרוש פרטים בנושא מחברת הנסיעות שהוא בקשר עמה ויקפיד
לתכנן ולבצע
את המסע בפולין בהתאם להנחיות ולחוקים אלו. |
3.2.17 |
מינהל החברה והנוער במשרד החינוך התרבות והספורט והנהלת
מוזיאון
אושוויץ החליטו על נוהל מחייב לגבי הביקור של קבוצות ישראליות
המגיעות
למוזיאון במסגרת משלחות הנוער לפולין.
|
3.2.18 |
כל משלחת מחויבת להודיע מראש למוזיאון אושוויץ על ביקורה במקום
ומחויבת לשלב מדריך מטעם המוזיאון בהדרכת הקבוצה, על פי הכללים
שנקבעו. המטרה היא לאפשר למוזיאון אושוויץ להתאים את שירות ההדרכה
שהוא מציע לצרכים של הקבוצות הישראליות ולחזק את שיתוף הפעולה בין
המדריכים הישראלים המגיעים עם הקבוצות לבין מדריכי המוזיאון.
הנוסח המלא של ההסכם וכן נושאי ההדרכה המוצעים על ידי מדריכי
המוזיאון, רשימת "תחנות ההדרכה" ו"טופס ההודעה על ביקור
במוזיאון אושוויץ" שיש לשלחו למוזיאון מובאים בנספח 5 להלן.
|
|
|
תהליך קבלת החסות והאישור ליציאת המשלחת לפולין
|
3.3
|
טבלת עזר לתיאום השלבים, לוח הזמנים וסדר הפעולות
בתהליך
|
3.3.1 |
הפעולה הנדרשת |
|
העיתוי ביחס
למועד הנסיעה
לפולין |
|
השלב
|
התחלת ההכנות והגשת בקשה למינהל החברה והנוער
במחוז לצורך קבלת חסות, מספר משלחת ותאריך ליציאה
לפולין
|
|
כמחצית השנה לפני
מועד היציאה
|
|
א
|
סיום הכנתו של מסלול המסע והגשת בקשה למינהל
החברה והנוער במחוז לקבלת אישור ליציאת המשלחת
לפולין
|
|
חודש וחצי (45 יום)
לפני מועד היציאה
|
|
ב
|
קבלת אישור ביטחוני ליציאה ממשרד הקב"ט הארצי
|
|
שבועיים (14 יום)
לפני מועד היציאה
|
|
ג
|
|
תיאור מפורט של כל שלב בתהליך והגדרת האחריות לביצוע
|
3.3.2 |
שלב א - כמחצית השנה לפני מועד היציאה
הנושא המרכזי לטיפול: התחלת ההכנות והגשת בקשה
לקבלת חסות ותאריך ליציאה.
אלה התת-נושאים (תת-נושא שביצועו באחריות הגוף
המשגר מסומן ב-*, ותת-נושא שביצועו באחריות מינהל
החברה והנוער מסומן ב-#): |
א. |
לאחר קבלת ההחלטה להוציא משלחת לפולין יש למנות ראש
משלחת על פי ההנחיות בחוזר זה, בפרק א' - תכנים ובעלי
תפקידים.
מינוי בעלי התפקידים ייעשה בהתאם להוראות החלות על
עובדי ההוראה היוצאים למשלחות הנוער לפולין בתפקידי
מורים-מלווים או מדריכים, בין אם הם עובדי מדינה ובין
אם הם עובדי בעלויות, כמפורט בנספח 2 להלן.* |
1)
|
יש לבחור את בני הנוער למשלחת על פי ההנחיות בחוזר זה,
בפרק א' - תכנים ובעלי תפקידים - ולבצע את תכנית ההכנה
לבני הנוער על פי אותן ההנחיות.* |
2)
|
יש לקבוע את המועד ליציאת המשלחת. ייקבעו 2 תאריכים -
מועד מועדף ומועד חלופי - למקרה שלא יהיה אפשר (מסיבות
ארגוניות) לאפשר למשלחת לצאת בתאריך המועדף. בין שני
התאריכים חייב להיות מרווח של 10 ימים לפחות.* |
3)
|
יש לבחור חברת נסיעות מתוך "מאגר הזכיינים" במכרז
משרד החינוך התרבות והספורט לארגון הוצאת משלחת
הנוער לפולין (להלן: "מכרז פולין") ולתכנן את הנסיעה על-פי
ההנחיות שנכנסו לתוקף בעקבות פרסום המכרז כמפורט
בנספח 1 להלן.* |
4)
|
יש לפנות אל מינהל החברה והנוער במחוז בבקשה לקבל את
חסותו ואת אישורו לתאריך יציאת המשלחת באמצעות
"טופס בקשת חסות להוצאת משלחת נוער לפולין". פרטים
נוספים ואופן קבלת הטופס מובאים בנספח 3 להלן.
יש שני מועדים ליציאת משלחות במהלך השנה: |
5)
|
בתקופת הקיץ-הסתיו, בין החודשים יולי-נובמבר
|
 |
בתקופת החורף-האביב ,בין החודשים מרס-מאי.
|
 |
|
כדי שהמשרד יוכל להיערך כראוי מבחינה ארגונית
וביטחונית יש להפנות את הטופס על פי ההנחיות המפורטות
להלן: |
משלחות המתכננות לצאת לפולין ב"סבב
החורף-האביב", בחודשים מרס-מאי,
תשלחנה את טופס בקשת החסות עד 1
בספטמבר לכל המאוחר. |
1) |
משלחות המתכננות לצאת לפולין ב"סבב
הקיץ-הסתיו", בחודשים יולי-נובמבר,
תשלחנה את טופס הבקשה עד 1 בפברואר
לכל המאוחר.* |
2) |
|
בחודשים: יוני, דצמבר, ינואר ופברואר אין יציאת משלחות
לפולין.* |
6)
|
בקשת החסות והאישור ליציאת המשלחת תכלול פרטים על
ראש המשלחת ועל המורים המלווים, תפרט את תכנית
הכנתם של בני הנוער ותציין את תאריכי היציאה
המבוקשים.* |
7)
|
על הגוף המשגר לוודא שהטופס שהוא שלח התקבל במינהל
החברה והנוער במחוז.* |
8)
|
התשובה לבקשת החסות להוצאת משלחת נוער לפולין
והאישור לתאריך האפשרי ליציאת המשלחת יישלחו לגוף
המשגר ממינהל החברה והנוער במחוז תוך חודש (30 יום)
לאחר שטופס הבקשה יגיע למינהל במחוז ולאחר שהמחוז
יקבל אישור למועד היציאה המבוקש ממינהלת פולין.# |
9)
|
עם קבלת החסות יקבל הגוף המשגר גם מספר משלחת. מספר
זה ילווה את המשלחת בכל הפניות הבאות למשרד החינוך
וישמש אותה במהלך המסע בפולין.# |
10)
|
מינהלת פולין תעשה מאמץ להיענות לבקשת בית הספר
ולשבצו באחד משני המועדים ליציאה לפולין שהוא ביקש.
יחד עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם, בגלל אילוצים שונים, לא
ישובץ בית הספר בתאריכים שביקש.# |
11)
|
אם יחולו שינויים בגודל המשלחות, יש לקבל אישור מחדש
ממינהלת פולין לתאריך שנקבע.*
|
12)
|
למען הסר כל ספק: אישור בקשת החסות ואישור תאריך
היציאה האפשרי ליציאת המשלחת נועדו לאפשר לגוף המשגר
להמשיך את תכנון הנסיעה ואינם משמשים אישור יציאה
למשלחת לפולין.* |
13)
|
כדי לקבל אישור יציאה למשלחת על ה"גוף המשגר" להשלים
את תכנון הנסיעה, ובכלל זה מסלול המסע, אתרי הביקור,
לוח הזמנים, מקומות הלינה, שמות המדריכים ודיווח על
הכנת בני הנוער והמורים המלווים.* |
14)
|
|
שלב ב' - חודש וחצי (45 יום) לפני מועד היציאה
הנושא המרכזי לטיפול: סיום הכנת המסלול והגשת בקשה
מפורטת לקבלת אישור חינוכי-ביטחוני ליציאה לפולין.
אלה התת-נושאים (תת נושא שביצועו באחריות הגוף
המשגר המסומן ב-*, ותת-נושא שביצועו באחרות מינהל
החברה והנוער מסומן ב-#): |
ב. |
יש להגיש בקשה למינהל החברה והנוער במחוז לקבלת
אישור חינוכי-ביטחוני ליציאת המשלחת, באמצעות "טופס
בקשת אישור חינוכי-ביטחוני להוצאת משלחת נוער
לפולין". פרטים נוספים ואופן קבלת הטופס מובאים
בנספח 3 להלן.* |
1)
|
בבקשת אישור היציאה יש לעדכן ולהשלים את המידע
שנמסר בשלב הקודם, ב"טופס בקשת החסות ותאריך
היציאה", לגבי בעלי התפקידים במשלחת ובני הנוער והכנתם
לקראת הנסיעה, ולצרף תכנית מפורטת למסע.* |
2)
|
לאחר בדיקת הבקשה ינפיק מינהל החברה והנוער במחוז
למשלחת אישור חינוכי. אישור זה מותנה בקבלת
אישור ביטחוני ממשרד הקב"ט הארצי אשר יינתן
שבועיים (14 יום) לפני מועד יציאת המשלחת
לפולין. במקרה שלא יינתן אישור, על הגוף המשגר להגיש
בקשה מתוקנת.# |
3)
|
אם לאחר קבלת האישור החינוכי יחולו שינויים בבעלי
התפקידים במשלחת, ברשימות ובמספרי היוצאים (אין
להוסיף נוסעים חדשים אלא רק לגרוע, תוך הקפדה על מספר
מזערי של 25 נוסעים לפחות באוטובוס), או שינויים שיש
להם השפעה על מסלול המסע ועל לוח הזמנים, כגון שינוי
באתרי הביקור, בבתי המלון, במסעדות וכו', חובה על הגוף
המשגר להודיע עליהם למינהל החברה והנוער במחוז בכתב,
לוודא כי
ההודעה שנשלחה הגיעה ליעדה ולקבל אישור מחודש |
4)
|
המועד האחרון שבו מותר לערוך שינויים בתכנית וברשימות
הנוסעים הוא שלושה שבועות (21 יום) לפני מועד היציאה.
לאחר מועד זה לא יאושרו שינויים.* |
5)
|
|
שלב ג' - שבועיים (14 יום) לפני מועד הנסיעה
הנושא המרכזי לטיפול: קבלת אישור ביטחוני ליציאה.
להלן הנושאים שהם באחריות משרד הקב"ט הארצי: |
ג. |
שבועיים (14 יום) לפני מועד היציאה יקבל הגוף המשגר
ממשרד הקב"ט הארצי אישור ביטחוני ליציאת המשלחת.
האישור יינתן בכתב ויכלול את לוח הזמנים המחייב.
במקרה שלא יינתן אישור, על הגוף המשגר להגיש בקשה
מתוקנת. |
1)
|
אם, לאחר הגעת המשלחת לפולין, מתחייבים שינויים במהלך
המסע עקב אירוע חריג שאי אפשר לחזותו מראש, הם
יאושרו רק על ידי נציג הקב"ט של משרד החינוך התרבות
והספורט השוהה בפולין, ובהיעדרו על ידי קב"ט שגרירות
ישראל בוורשה.
|
2)
|
|
|
4. נספחים
|
נספח 1 "מכרז פולין" - משמעויות, נהלים והנחיות |
רקע
שרת החינוך התרבות והספורט החליטה להפעיל את מפעל המסעות של
בני הנוער לפולין באמצעות מכרז עבור כלל הלוקחים חלק בתכנית זו -
המשלחות הממלכתיות והמשלחות העצמאיות - וזאת כדי להוזיל את
עלויות המסע.
בשנת 2003 פורסמו שני מכרזים: מכרז אחד, שנועד ל"שירותי קרקע",
יצר "מאגר זכיינים" מקרב חברות הנסיעה הקיימות בארץ הזכאיות לתת
שירותי קרקע בארץ ובפולין לכלל בתי הספר והארגונים המשתתפים
במפעל משלחות הנוער לפולין. במכרז השני, שנועד ל"טיסות לפולין",
נבחרו חברות טיסה מקרב חברות הטיסה הפועלות בארץ או בחו"ל אשר
תבצענה את הטיסות לכלל בתי הספר והארגונים המשתתפים במפעל
משלחות הנוער לפולין באמצעות תהליך של "תיחור". בימים אלה
מסתיים מכרז טיסות נוסף. אם יחולו שינויים במפורט להלן לגבי עלויות
הטיסה או תנאיה, הם יובאו לידיעת הנוגעים בדבר.
|
1. |
רשימת מאגר הזכיינים
|
2. |
 |
|
המחיר המרבי |
3. |
המחיר המרבי שהחברות רשאיות לגבות בגין שירותי קרקע
+ טיסות הוא 1,087 דולר, אלא אם כן משרד החינוך יאשר
עדכון למחיר זה ויפרסם זאת. |
3.1
|
המחיר המרבי שהחברות הזוכות רשאיות לגבות בגין שירותי
הקרקע הוא 658 דולר. |
3.2
|
התשלום יבוצע בשקלים, ביום התשלום, על פי שער הדולר הנקוב
ביום התשלום והנהוג בענף התיירות. |
3.3
|
המחיר הוא מרבי. בתי הספר והחברות רשאים להגיע ואף ראוי
שיגיעו להסכם על מחירים נמוכים יותר מהנקוב במחיר, בתנאי
שרמת השירותים לא תרד במאומה מהנקוב במכרז. כל מוסד חינוכי
יבחר לעצמו כראות עיניו ולפי שיקוליו את אחת מהחברות הזכיינות,
ויחתום על הסכם לביצוע מול החברה שבחר.
משרדנו איננו צד בחתימת הסכם ההתקשרות. משרדנו יפקח על רמת
המחירים ועל רמת הביצוע ויתערב כשיידרש לכך. |
3.4
|
תנאי התשלום |
3.5
|
התשלום יכלול את העלות הכוללת של שירותי הקרקע, המסים
וכרטיס הטיסה. |
א. |
התשלומים יבוצעו במטבע ישראלי, בצמוד לשער הדולר המקובל
בענף התיירות ביום הגשת החשבון. |
ב. |
אמצעי התשלום (כרטיסי אשראי, צ'קים וכד') ייקבעו במשותף
בין הקבלן לבית הספר. |
ג. |
מועד התשלום |
ד. |
מקדמה - 10%: בזמן ההרשמה |
1)
|
תשלום ראשון - 15%: עד 30 יום לפני מועד היציאה |
2)
|
תשלום שני - 25%: עם ניפוק כרטיסי הטיסה |
3)
|
תשלום שלישי - 25%: 30 יום מתום המסע |
4)
|
תשלום רביעי - 25%: 60 יום מתום המסע.
|
5)
|
|
|
|
רשימת השירותים המתחייבים מהזכיין |
4. |
שלב ההכנות בארץ |
4.1
|
על הזכיין לסייע בהכנת המסע ובארגונו, כפי שיידרש על ידי
מנהל המוסד החינוכי. |
א. |
הסיוע יינתן בתחום הניהולי, הכספי, התפעולי והלוגיסטי,
כמפורט להלן: |
ב. |
הנפקת כרטיסי הטיסה של הקבוצה מול חברת הטיסה שבה
שובץ בית הספר על ידי מינהל החברה והנוער (מחיר כרטיס
הטיסה הוא מרבי וכולל בתוכו את כל המרכיבים הנדרשים:
טיסה, מסי נמל, היטל ביטחון, עמלה) |
1)
|
ביטוח כל המשתתפים בביטוח נוסעים ומטען, ובכלל זה
ביטוח תאונות דרכים במסגרת ביטוח תאונות אישיות(ראה
את פרטי הפוליסה בסעיף 6) |
2)
|
הנפקת אשרות מעבר (ויזה) למי מהמשתתפים שזקוק לכך |
3)
|
הכנת דף תדריך עבור כל משתתף, בהתאם להנחיית מנהל
המוסד החינוכי
|
4)
|
הנפקת מדבקות זיהוי למטען האישי ולאוטובוסים |
5)
|
הנפקת חולצת משתתף מבד "פוטר": שרווך ארוך, כיסוי
ראש (קפושון), שני כיסים, הדפסה מלפנים ומאחור (תוכן
ההדפסה והמידות ייקבעו בתיאום עם מנהל המוסד) |
6)
|
הקצאת מדריך לקבוצה שיועסק על ידי הזכיין וייקבע
בתיאום עם מנהל המוסד החינוכי (הזכיין יממן את שכרו של
המדריך בפולין וכן בשלב הכנת הקבוצה בארץ, בהיקף של
10 שעות לפחות). |
7)
|
|
|
שלב המסע בפולין |
4.2
|
|
כוח האדם והשירותים הכלולים במחיר (מחושב לפי
יחידת אוטובוס, 32 תלמידים משלמים) |
א. |
שני מורים מלווים: טיסה ושירותי קרקע בלבד |
1)
|
מאבטח לאוטובוס: טיסה ושירותי קרקע בלבד |
2)
|
מדריך האוטובוס: טיסה, שירותי קרקע ושכר |
3)
|
מדריך מקומי פולני דובר אנגלית שישולב בכל אוטובוס
במקומות האלה: וארשה, קרקוב, אושוויץ, וילצ'קה: שכר
הדרכה |
4)
|
מלווה לכל משלחת המונה בין אוטובוס אחד לארבעה
אוטובוסים: שכר ליווי |
5)
|
כלכל בעל כישורים מתאימים למשלחות המונות 450
משתתפים באותה מסגרת ארגונית: שכר. |
6)
|
|
שירותי הלינה בפולין הכלולים במחיר |
ב. |
הזכיין יתחייב להלין את הקבוצה במלונות המאושרים לכך
על ידי משרדנו ובהתאם להנחיות מערכת הביטחון. |
1)
|
משלחת המונה עד ארבעה אטובוסים באותה מסגרת ארגונית
לא תפוצל ביותר משני מלונות ללילה. |
2)
|
הלינה תתקיים על פי מפתח של שלושה לילות בווארשה,
שלושה לילות בקרקוב ולילה אחד באזור לובלין. מנהל
המוסד החינוכי והזכיין רשאים לסכם אחרת. |
3)
|
על הזכיין לארח את המשתתפים ואת המלווים על פי רמת
האירוח הזו: |
4)
|
כל שני משתתפים ילונו בחדר עם שירותים
צמודים.
|
1) |
בכל אוטובוס יקצה הזכיין ארבעה חדרים לאורח יחיד.
|
2) |
לינת שלושה בחדר תיתכן רק בהסכמת המוסד
החינוכי או על פי בקשתו. |
3) |
|
|
שירותי הכלכלה בפולין |
ג. |
על הזכיין לספק שירותי כלכלה אלו: שבע ארוחות בוקר
וערב בבית המלון או במקום הסעדה אחר מחוץ למלון,
בתנאי שיאושר על ידי משרדנו ועל ידי גורמי הביטחון |
1)
|
ארוחות צהריים ארוזות לכל המשתתפים |
2)
|
אוכל הכולל מנות מרכזיות כשרות לכלל המשתתפים |
3)
|
שמונה בקבוקי מים מינרליים (1.5 ליטר) לכל אחד
מהמשתתפים, מחולקים לפי ימי הסיור בפולין. |
4)
|
|
תקשורת בפולין |
ד. |
על הזכיין להבטיח תקשורת תקינה ואמינה בין המשלחת
לארץ, וכן בתוך פולין, בין האוטובוסים של המשלחת, בין
המשלחת לבתי המלון שלה ובין המשלחת למלווים מטעם
הזכיין בפולין. |
1)
|
הזכיין יקצה לכל יחידת אוטובוס טלפון סלולרי מקומי
לשימושו של האחראי על אותו אוטובוס וימסור אותו לידו
בשדה התעופה בזמן ההגעה לפולין. |
2)
|
היקף השיחות שהזכיין מחויב לתת הוא בעלות של 50 דולר
בלבד, וכל ההוצאות שתהיינה מעבר לסכום זה תשולמנה על
ידי המוסד החינוכי. |
3)
|
מובהר בזה שהטלפונים המצויים בידי אנשי הביטחון אינם
כלולים בהסדר זה. |
4)
|
|
שירותי ההסעה בפולין |
ה. |
הזכיין יידרש לספק שירותי הסעה לתלמידים ולמלווים
במהלך המסע. |
1)
|
האוטובוס יהיה צמוד לקבוצה במשך כל תקופת המסע (כולל
סופי שבוע). |
2)
|
מסלול ההסעה יחל בשדה התעופה ויסתיים בו, בסוף המסע.
|
3)
|
ההסעות תתבצענה באוטובוסים ממוזגים, המורשים להסעת
תיירים על ידי השלטונות המקומיים בפולין. האוטובוסים
יכילו לפחות 45 מקומות ישיבה (אין לחרוג מאכלוס של 50
נוסעים באוטובוס). |
4)
|
האוטובוסים יכללו תאי מטען עבור הציודים האישיים
והמשלחתיים של הקבוצה. |
5)
|
אין להשתמש בכל מקרה באוטובוסים דו-קומתיים. |
6)
|
על הזכיין לספק אוטובוס חלופי לכל מקרה של תקלה
המונעת את המשך הנסיעה, שיגיע למקום לא יאוחר משלוש
שעות לאחר הזמנתו. |
7)
|
על הזכיין להקצות כמות נהגים לכל אוטובוס על פי הוראות
חוקי התעבורה הפולניים ובהתאם לתכנית הסיור המאושרת.
|
8)
|
|
דמי כניסה לאתרים
על הזכיין לממן את דמי הכניסה לאתרים הבאים בהתאם לרצונו
של מנהל המוסד החינוכי, שיסוכם עמו בארץ, ועל פי תכנית
הסיור: |
ו. |
בית הקברות בוורשה (אוקופובה) |
- |
בית הכנסת "נוז'יק" בוורשה |
- |
המכון היהודי ההיסטורי בוורשה |
- |
גן וילנוף (לאזור הגן בלבד, ולא למוזיאון) |
- |
סרט בעיר העתיקה בוורשה |
- |
מחנה מידאנק + הקרנת סרט |
- |
המוזיאון בעיר לובלין |
- |
בית הקברות לובלין + ישיבת חכמי לובלין |
- |
בית הקברות בליז'נסק |
- |
בית הכנסת לנצוט + ארמון גרף פוטוצקי (לגן בלבד) |
- |
בית הכנסת בטיקוצ'ין |
- |
אושוויץ + סרט |
- |
וילצ'קה |
- |
כל האתרים היהודיים בקרקוב |
- |
ואוול בקרקוב.
|
- |
|
קופת תשר
התשר כלול במחיר המרבי של הנוסע, ואין לגבות כל סכום שהוא
לתשר בנפרד.
|
ז. |
|
|
חריגה מהמחיר המרבי |
5. |
המחיר המרבי במכרז מחייב את הזכיינים ואת המוסדות החינוכיים,
תוך התייחסות למפרט השירותים ולרמתם כפי שצוינה בסעיפים
הקודמים. |
5.1
|
כל חריגה כלפי מעלה ממחיר המקסימום, מכל סיבה שהיא (כגון
הזמנת שירותים שאינם מצוינים במכרז, תשלום יתר על שירותים
קיימים אך לכאורה בתנאים גבוהים יותר - הארכת משך הסמינר
מעבר לשמונת הימים המאושרים - תפריט למשלחות דתיות מעבר
לנכתב במכרז וכד') מחייבת את האישור של משרד החינוך בטרם
יסוכם הנושא וישולב בהסכם בין המוסד החינוכי לזכיין. |
5.2
|
חובתו של הזכיין על פי תנאי המכרז להביא את החריגה לאישור
משרדנו. |
5.3
|
משרדנו מתחייב להשיב לפונים ולמסור להם תוך זמן קצר את
החלטתו, ועל פי החלטה זו ימשיך המוסד את טיפולו מול חברות
הנסיעות. |
5.4
|
המחיר המרבי כולל את כל הפעולות והפריטים הנדרשים,
ולכן משרדנו יעשה כל מאמץ לא לאשר חריגות, אלא אם כן
ישוכנע בצדקתן ובהכרחיות שלהן. |
5.5
|
כל חריגה מהמחיר המרבי שתיעשה ללא ידיעת המשרד ואישורו
תיחשב להפרת תנאי המכרז של הזכיין ולחריגה מהוראות חוזר
המנכ"ל על ידי מנהל המוסד החינוכי.
|
5.6
|
|
פוליסת ביטוח נוסעים
יש להוציא פוליסת ביטוח נוסעים ומטען לכל משתתף בנפרד (פוליסה
אישית). הפוליסה תכסה את הנושאים האלה: |
6. |
הוצאות רפואיות ואשפוז |
- |
אמבולנס אווירי |
- |
טיפול חירום בשיניים |
- |
מטען אישי |
- |
תאונות אישיות (עד גיל 17) |
- |
ביטול נסיעה והחזר הוצאות נסיעה |
- |
צד' ג'
|
- |
הטסת גופה |
- |
המשך אשפוז בארץ |
- |
ביטוח תאונת דרכים במסגרת ביטוח תאונות אישיות.
|
- |
|
הסדרת שירותי כלכלה
האירוח לכל משתתף יכלול את הדרישות המפורטות להלן (החישוב לפי
משתתף אחד): |
7. |
שבע ארוחות בוקר כשרות במלונות, וכל ארוחה כוללת מיץ, קפה/תה,
לחמניות, דגני בוקר, ממרחים לא מתוקים, חלב, חמאה, ריבה,
ירקות, ביצה וגבינות. |
7.1
|
שבע ארוחות ערב כשרות במלונות או בכל מקום שיבחר מנהל
המשלחת, וכל ארוחה כוללת: מנה ראשונה: מרק (לא בשרי, מקומי);
מנה עיקרית: מנת בשר מיובאת מהארץ באישור הרבנות הראשית
(לפחות שלושה סוגים שונים במהלך הסמינר) + תוספות + ירקות;
מנה אחרונה; לחם, קפה/תה ומים מינרליים. |
7.2
|
שבע ארוחות צהריים ארוזות, כשרות, וכל ארוחה כוללת: גבינות
ו/או ממרחים אחרים (מקומיים לא בשריים), לחמניות, ירקות, פרות,
שתייה, ממתק (לשליש מהמשתתפים הגבינות, הממרחים והממתק
יהיו באישור הרבנות הראשית בישראל) |
7.3
|
שמונה בקבוקי מים מינרליים של ליטר וחצי עבור כל משתתף במסע.
|
7.4
|
|
|
נספח 2 תנאי השירות ומסגרת העסקתם של עובדי הוראה היוצאים
למשלחות הנוער לפולין בתפקידי מורים-מלווים או מדריכים
ההוראות המפורטות להלן חלות על עובדי ההוראה היוצאים למשלחות הנוער
לפולין בתפקידי מורים-מלווים או מדריכים, בין אם הם עובדי מדינה ובין
אם הם עובדי בעלויות.
|
|
מורים-מלווים |
א. |
הנחיות משרד החינוך התרבות והספורט מחייבות לצרף מורה-מלווה
מטעם בית הספר לכל 16 תלמידים היוצאים למשלחת לפולין. על פי
המפתח הזה ימנה מנהל בית הספר את המורים-המלווים שיצטרפו
למשלחת, וזאת בהתאם לדרישות הקבלה לתפקיד המורה-המלווה
המפורטות בחוזר זה (בפרק א' - תכנים ובעלי תפקידים), לרבות
אישור על השתתפות בהשתלמות למורים-מלווים מטעם מינהל
החברה והנוער. |
1)
|
המורים-המלווים היוצאים עם המשלחת לפולין בזמן הלימודים (ולא
בפגרות מהלימודים - חופשות החגים וחופשת הקיץ) חייבים לבקש,
כתנאי ליציאתם למשלחת לפולין, "אישור חופשה בשכר לצורך
נסיעה בתפקיד". אישור זה יינתן על-ידי מנהל המחוז או על ידי מי
שהוסמך על-ידו. |
2)
|
המורים-המלווים היוצאים עם משלחת בית ספרם לפולין בזמן
הלימודים ובמהלך חופשות הלימודים (כל סוגי החופשות) זכאים
לגמולים הניתנים למורים על פעילות חוץ-בית-ספרית, בתנאי שנסיעה
זו היא חלק אינטגרלי מתכנית הנסיעות לפולין של מוסדם. יש
להדגיש שהזכאות היא על גמולים בלבד. |
3)
|
מנהל בית ספר המעוניין לצרף למשלחת היוצאת לפולין מורה או
מורים נוספים, מעבר למכסה של מורה-מלווה לכל 16 תלמידים,
יוכל להגיש, בהמלצת מפקח בית הספר, בקשה מיוחדת למינהלת
פולין במשרד, ובקשתו תיבחן על פי התבחינים האלה: |
4)
|
מידת הנחיצות החינוכית, מאפייני התלמידים |
א) |
גודל הקבוצה (מעבר ל-16 בקבוצה או ל-32 באוטובוס) |
ב) |
מקורות התקציב האמורים לממן את המורה הנוסף |
ג) |
השתתפות המורה הנוסף בהשתלמות למורים-מלווים ובהכנות
המשלחת. |
ד) |
|
מורה שתאושר יציאתו ויצא כמורה-מלווה - לא יתאפשר לו במהלך
השנתיים הבאות להגיש בקשה נוספת ליציאה.
|
5)
|
|
מדריכים שהם עובדי הוראה |
ב. |
הנחיות משרד החינוך התרבות והספורט מחייבות לצרף למשלחות
היוצאות לפולין מדריכים שהוסמכו על ידי המשרד (להלן: "מדריכי
פולין"). בקרב מדריכים אלו יש עובדי הוראה המועסקים כמורים
עובדי מדינה או עובדי בעלויות. |
1)
|
מדריכי פולין רשאים להדריך משלחות נוער בפולין בשנת לימודים
אחת רק פעמיים, ובכלל זה הדרכת משלחת של בית הספר שהם
מלמדים בו. לפיכך, אם מדריך יצא באותה שנה לימודים
כמורה-מלווה, הוא יוכל להדריך רק פעם אחת, ולחלופין, אם הוא
הדריך כבר פעמיים באותה שנת לימודים, הוא לא יוכל לצאת לפולין
כמורה-מלווה. בפגרות הרשמיות אפשר לבצע הדרכה ללא אישור
מיוחד, והדרכה זו לא תיכלל במניין ההדרכות בזמן הלימודים. |
2)
|
עובדי הוראה קבועים המשמשים כמדריכי פולין רשאים להדריך
משלחות נוער לפולין אך ורק כשהם מועסקים על ידי חברת נסיעות
הנמצאת ב"מאגר הזכיינים" שזכו ב"מכרז פולין" והמשלמת להם את
שכר עבודתם. לצורך זה הם רשאים לבקש "חופשה ללא שכר"
(חל"ת) על פי תקנון שירות עובדי ההוראה בנושא זה. עובדי הוראה
שאינם קבועים המשמשים כמדריכי פולין רשאים לבקש אישור
להיעדרות מוצדקת שלא בשכר (הפסקה ארעית בשירות). אישור זה
יינתן על-ידי מנהל המחוז או מי שהוסמך על ידו. |
3)
|
המשרד ינחה את מנהלי המחוזות להתייחס בחיוב לבקשות "חופשה
ללא שכר" ו/או היעדרות מוצדקת שלא בשכר שתוגשנה על ידי
מדריכי פולין עובדי הוראה המועסקים כעובדי המדינה, לצורך
הדרכת משלחות הנוער לפולין, וימליץ גם לבעלויות לנהוג כך.
אישור חל"ת ו/או אישור היעדרות מוצדק שלא בשכר ייעשה תוך
בדיקה שתוודא כי הפונה לא מילא עדיין את מכסת שתי הנסיעות
שהוא רשאי לצאת אליהן במשלחת נוער לפולין כמדריך או
כמורה-מלווה באותה שנת לימודים. |
4)
|
עובדי הוראה המשמשים כמדריכי פולין זכאים להיות מועסקים
ולקבל את שכרם מחברת הנסיעות הנמצאת ב"מאגר הזכיינים" שזכו
ב"מכרז פולין" רק לאחר שאושרה בקשתם לחל"ת, "חופשה ללא
תשלום", ו/או בקשתם לאישור היעדרות מוצדק שלא בשכר, ורק
לאחר שיאושר שיבוצם בתפקידי מדריכים במשלחת לפולין כחלק
מתהליך אישור המשלחות היוצאות לפולין. |
5)
|
|
עובדי הוראה המשמשים כמדריכי פולין לא ייקחו חלק בהחלטה על
בחירת חברת הנסיעות שתארגן את המשלחת של בית ספרם מתוך
"מאגר הזכיינים" שזכו ב"מכרז פולין". ההחלטה תהיה של מנהל בית
הספר.
|
6)
|
|
נספח 3 משרדי מינהל החברה והנוער במחוזות, במינהל לחינוך
התיישבותי ובמינהלת פולין |
 |
מינהלת פולין |
הכתובת: ביה"ס הארצי לעובדי חינוך ונוער, קפלן 42, פתח-תקוה |
טלפון: 03-9180803/03-9180830 |
פקס': 03-9180849 |
דוא"ל: hevral6@noar-education.org.il
|
|
נספח 4 רשימת המוסדות העוסקים בחקר השואה ובלימודה המוכרים על ידי
מינהל החברה והנוער לעניין הכנת משלחות הנוער לפולין
|
 |
נספח 5 ההדרכה באושוויץ - שיתוף בין המדריך הישראלי המוזיאון למדריך |
מבוא |
מינהל החברה והנוער במשרד החינוך התרבות והספורט והנהלת מוזיאון
אושוויץ החליטו על נוהל חדש לביקור קבוצות ישראליות המגיעות למקום
במסגרת משלחות הנוער לפולין. מטרת הנוהל החדש היא לאפשר למוזיאון
אושוויץ להתאים את שירות ההדרכה שהוא מציע לצרכים של הקבוצות
הישראליות ולחזק את שיתוף הפעולה בין המדריכים הישראלים המגיעים עם
הקבוצות (להלן: "מדריכי הקבוצה") לבין מדריכי המוזיאון (להלן: "מדריכי
המוזיאון").
עקרונות כלליים
קבוצת נוער היוצאת לפולין באישור משרד החינוך התרבות והספורט מחויבת
להודיע מראש למוזיאון אושוויץ על כוונתה לבקר במקום. בנוסף, בעת סיורה
במוזיאון מחובתה לשלב מדריך מטעם המוזיאון בהדרכת הקבוצה, על פי
הכללים שנקבעו.
הנהלת מוזיאון אושוויץ מחויבת לשבץ לכל קבוצת נוער ישראלית המגיעה
למוזיאון מדריך מוזיאון דובר אנגלית טובה שתפקידו אחד משני אלה:
|
לסייע למדריך הקבוצה להוביל את הקבוצה במהלך הסיור במוזיאון
אושוויץ ולהדריך את הקבוצה בנושאים מסוימים, בתיאום מראש עם
מדריך הקבוצה
|
1. |
להדריך את הקבוצה הדרכה כוללת, בהתאם לכללים הנהוגים במוזיאון
אושוויץ, בסיוע מדריך הקבוצה.
|
2. |
|
אופן הביצוע
|
האחריות להודיע מראש למוזיאון אושוויץ על קבוצה ישראלית המתכוונת
לבקר במקום מוטלת על משרד הנסיעות המארגן את נסיעת המשלחת
לפולין.
ההודעה תתבצע באמצעות "טופס הודעה ביקור במוזיאון אושוויץ" המובא
להלן. הטופס הוא דו-לשוני, בעברית ובאנגלית, וכולל בחלק א' שלו פרטים
ארגוניים, ובחלק ב' "הזמנת נושאים להדרכה ממדריך המוזיאון" שתתבצע
באופן הזה:
|
מדריך הקבוצה יסמן בטופס הזמנת ההדרכה את בחירתו באחת משתי
האפשרויות שהוצגו לעיל.
|
1. |
אם הוא בחר בהדרכה משותפת הוא יסמן בטופס ההודעה את הנושאים
שהוא מבקש שיודרכו על ידי מדריך המוזיאון (מתוך רשימת ששת
הנושאים המוצעים על ידי המוזיאון).
|
2. |
אם הוא בחר בהדרכה כוללת על ידי מדריך המוזיאון - הוא אינו צריך
לסמן נושאים.
|
3. |
לאחר מילוי הטופס ישלח אותו משרד הנסיעות למוזיאון בפקס' המצוין
בטופס, ומוזיאון אושוויץ יאשר בפקס' חוזר למשרד הנסיעות את קבלתו.
|
4. |
"טופס ההודעה על ביקור במוזיאון אושוויץ" ישמש מסמך עבודה לתכנון
הביקור במוזיאון ולתיאום ההדרכה המשותפת של מדריך הקבוצה
ומדריך המוזיאון. לכן המדריך צריך לקחת אותו לפולין.
|
5. |
|
הזמנת הנושאים להדרכה ממדריך המוזיאון
|
מוזיאון אושוויץ מציע כי מדריך המוזיאון יעסוק בנושאים האלה:
|
הרקע הפוליטי להקמת מחנה אושוויץ והתקופה הראשונה לקיומו
|
1. |
המבנה הארגוני, הטופוגרפיה והכרונולוגיה של האירועים במחנה
|
2. |
המבנה החברתי והלאומי של האסירים במחנה אושוויץ
|
3. |
טרור, עונשים, הוצאות להורג ובריחות במחנה אושוויץ
|
4. |
תנועת ההתנגדות במחנה אושוויץ והעזרה החיצונית
|
5. |
רעב, מחלות, עבודת פרך, היגיינה ותנאים סניטריים ירודים כאמצעי
עקיף להשמדה במחנה אושוויץ.
|
6. |
|
המוזיאון הכין "תפריט הדרכה", ובו מצוין באילו "תחנות הדרכה" יעסוק
מדריך המוזיאון בכל אחד מהנושאים הנ"ל ומה הם התת-נושאים שלו.
"תפריט ההדרכה" יאפשר למדריך הקבוצה להרחיב את שיקול הדעת שלו
בבחירת הנושאים.
על פי הסיכום מדריך הקבוצה חייב לבחור לפחות אחד מתוך ששת הנושאים
המוצעים להדרכת מדריך המוזיאון. יחד עם זאת, מומלץ לבחור כמה נושאים
מתוך רשימה זו.
מדריך המוזיאון יתכנן ויבצע את הדרכת הקבוצה על פי הנושאים שנבחרו על
ידי מדריך הקבוצה ב"הזמנת הנושאים להדרכה ממדריך המוזיאון".
תיאום מעשי בין המדריכים
התיאום המעשי בין מדריך הקבוצה למדריך המוזיאון ייעשה כשתגיע
הקבוצה הישראלית למוזיאון, ובידי שני המדריכים יימצא עותק של "טופס
הודעה על ביקור במוזיאון אושוויץ" שישמש בסיס לתכנון ההדרכה
המשותפת. השיחה בין המדריכים יכולה להתקיים לפני הסרט או בזמן
שהחניכים צופים בסרט. בשיחה יבצעו שני המדריכים תיאום ציפיות הדדי
שיכלול, בין השאר: פרטים על מאפייני הקבוצה ועל יכולת הקליטה של
החניכים, על הזמן המתוכנן לסיור, על התאמת התכנית לצפיפות התנועה
באתר ולכמות הקבוצות הישראליות המקבילות ועל התאמת הסיור לתנאי מזג
האוויר וכו'.
מוצע כי המפגש של מדריך המוזיאון עם הקבוצה יהיה ב"תחנת ההדרכה"
הראשונה. תחנה זו יכולה להיות לפני בניין השירות, עם היציאה מאולם
הקולנוע, או בתוך הבניין, ליד הפסל, במקרה שהתנועה במוזיאון דלילה או
אם מזג האוויר קשה.
ב"תחנת הדרכה" זו יציג מדריך הקבוצה באופן רשמי את מדריך המוזיאון
לפני כל חברי הקבוצה ויסביר להם את תפקידו בסיור ויאפשר למדריך
המוזיאון לדבר לפני הקבוצה ולמסור הערות ארגוניות לגבי כללי התנועה
בשטח המוזיאון.
בסוף מסלול ההדרכה (לאחר היציאה מהקרמטוריום) יסכם מדריך הקבוצה בקצרה את
הסיור במוזיאון, וידאג לפרדה מסודרת של הקבוצה ממדריך המוזיאון.
_____________________________
* בשל החלטת מטה פולין להקל על הדרישות במערך הרפואי בעקבות השיפור בתשתיות הרפואיות בפולין, וכן בשל העובדה שכל תלמיד מצויד בביטוח רפואי לחו"ל נערכו בתאריך 8.08.2016 שינויים בסעיפים 3.2.12-3.2.10. להלן נוסח סעיפים אלו לפני השינויים: "3.2.10 חובה למשלחת המונה 3 אוטובוסים ויותר לצאת עם רופא. מימון הרופא ייעשה בתיאום עם מינהלת פולין ובאישורה. 3.2.11 חובה לכל משלחת לצאת עם מגיש עזרה ראשונה/חובש/אחות. יש אפשרות לכפל תפקידים. לדוגמה: מורה מלווה בעל הכשרה מתאימה יכול לשמש גם חובש. 3.2.12 חובה שבכל אוטובוס יהיה תיק עזרה ראשונה."
** סעיף 3.2.14 נוסף בתאריך 8.08.2016 ועקב כך שונו מספרי הסעיפים העוקבים בהתאם. |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
|