חוזר זה מבוטל |
סעיף זה הוא חלק מחוזר הוראות הקבע סו/3 (ב)
המעודכן בנושא " נוהלי ביטחון בבתי הספר". החוזר כולל מבוא בסעיף 5.3-34 ואת הסעיפים 5.3-35 עד 5.3-50.
|
בטיחות, ביטחון ושעת חירום |
.5 |
ביטחון
|
5.3 |
נוהלי ביטחון בבתי הספר – עקרונות האבטחה |
5.3-37 |
1. מטרות האבטחה
מטרות האבטחה במוסדות החינוך הן:
1.1 |
לאבטח את התלמידים, את המורים, את צוות העובדים ואחרים ולאפשר קיום לימודים סדירים. |
1.2 |
להרתיע גורמים עוינים ולמנוע מהם ביצוע פיגוע במוסדות החינוך על ידי החדרת מטעני חבלה והנחתם בתוך המוסד או סמוך לו וביצוע הרג בנשק חם או קר באוכלוסיית המוסד או השתלטות על מוסד החינוך לשם לקיחת בני ערובה למטרות מיקוח. |
2. שיטת האבטחה
2.1 |
שמירה |
|
א. |
כללי
1) |
בכל מוסד חינוכי שלומדים בו 100 תלמידים ומעלה יוצב מאבטח על ידי משטרת ישראל באמצעות קב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית, אלא אם כן נקבע אחרת על ידי קצין אבטחה של משטרת ישראל. |
2) |
השמירה במוסדות החינוך תתחיל עם ביצוע סריקת הבוקר (חצי שעה לפחות לפני תחילת הלימודים), ותסתיים בשעה שתיקבע על ידי קצין האבטחה של משטרת ישראל. |
3) |
השמירה לאחר שעות הלימודים הפורמאליות - בחוגים, באירועים ובטקסים שונים - תתבצע לאחר תיאום עם המשטרה ועל פי הנחייתה. |
4) |
האחריות המבצעית הכוללת להפעלת המאבטחים והפיקוח השוטף עליהם מוטלים על משטרת ישראל. האחריות להפעלה היום-יומית של המאבטחים והפיקוח היומי והשוטף על עבודתם מוטלים על קב"ט הרשות ועל הנהלת המוסד החינוכי.
נוסף לכך תפוקח פעילות המאבטחים על ידי חברת האבטחה כפי שפורט בהסכם שנחתם אתה ובאופן מדגמי על ידי נציגי הביטחון במחוז ובאגף הביטחון של משרד החינוך.
|
|
|
ב. |
תפקידי המאבטח
1) |
נעילת כל השערים במוסד החינוכי וביצוע סריקות בוקר לפני תחילת הלימודים, בכל תחום בית הספר ובסביבה הקרובה, בדיקת מבנים סגורים ופתוחים, בדיקת מקלטים ואיתור חפצים חשודים |
2) |
ביצוע סריקות לפני ההפסקות ובסיום יום הלימודים |
3) |
סיוע בכל נושא ביטחוני |
4) |
ביצוע ביקורת ובדיקת הנכנסים לשערי בית הספר |
5) |
רישום אנשים וכלי רכב זרים הנכנסים לתחומי בית הספר |
6) |
מניעת כניסה של אנשים ורכב לא מורשים |
7) |
פיקוח מבחינה ביטחונית על הנעשה בחצר בית הספר ובסביבתו, ובכלל זה תחנות הסעה לתלמידים וכלי רכב החונים בקרבת בית הספר |
8) |
הרתעת פעילות עוינת בעצם הימצאותו של המאבטח בשטח בית הספר |
9) |
במקרה של פעילות חתרנית עוינת במוסד - כניסה ללחימה עם התוקף/התוקפים עד גמר האיום. |
|
|
ג. |
שמירה צמודה בשער
1) |
במהלך שעות הלימודים יימצא המאבטח בקרבת שער הכניסה הראשי למוסד, בעמדה שלטת שתאפשר לו פיקוח על רחבת שער הכניסה ועל חצר בית הספר. בפרקי הזמן שבהם התלמידים מגיעים/מתפזרים קיימת חשיבות רבה לתצפית ולשליטה על נתיבי
הגישה למוסד החינוכי, שכן מדובר בשעות ידועות, במתכונת קבועה ובריכוז תלמידים רב מחוץ לגדרות. בפרקי זמן אלה על המאבטח/השומר לגלות עירנות ודריכות ולהיות מוכן להגיב אף על אירוע העלול להתרחש מחוץ לכותלי בית הספר.
|
2) |
כל שערי המוסד יהיו נעולים במשך כל זמן הלימודים, בכפיפות להוראות קב"ט הרשות ובתיאום עם קצין האבטחה של משטרת ישראל. |
3) |
המאבטח יימצא בקרבת השער, ותהיה לו תצפית על השער ועל סביבתו. |
4) |
המאבטח יבדוק את המבקשים להיכנס למוסד, ויאפשר כניסת אנשים מוכרים. |
5) |
כאשר אדם בלתי מוכר למאבטח יבקש להיכנס למוסד, יבדוק המאבטח את זהותו באמצעות תעודת זהות, או באמצעות כל תעודה מזהה אחרת, יברר את מטרת כניסתו, ויעביר את הפרטים אל המזכירות (באמצעות טלפון, אינטרקום, רץ או אישית), והמזכירות תאשר או תאסור את כניסת האדם. אם יש בידי האדם שהורשה להיכנס תיק או חבילה, יש לבדקם. יש לוודא שהמבקר אכן פונה למזכירות או להנהלה. |
6) |
בכל מקרה שעל המאבטח לעזוב לזמן קצר את השער לצורך סריקה או מסירת הודעה למזכירות עליו לנעול את השער ולהשאיר שלט על השער שייכתב עליו "המאבטח בסריקה". |
7) |
עם סיום יום העבודה ידווח המאבטח למנהל בית הספר/לעב"ט על סיום תפקידו ועל עזיבתו את המוסד החינוכי. |
|
2.2 |
סריקה |
|
א. |
השעות שבהן המוסד ריק מאדם הן שעות קריטיות, ואפשר בנקל להניח בשעות אלה מטענים במוסד או לחדור לתוכו. משום כך הסריקה היא אחד המרכיבים החיוניים באבטחת מוסדות החינוך, מרכיב שאין לוותר עליו ואשר אין לו תחליף. יש אפוא להקפיד על ביצוע הסריקה כהלכה בכל חצרות/מבני המוסד החינוכי. |
|
ב. |
מטרת הסריקה היא לבדוק אם הונחו מטעני חבלה במבני המוסד ובחצרותיו או מחוץ למוסד, סמוך לגדר, וכן לגלות אם חדר למוסד גורם עוין או שלילי. |
|
ג. |
מבחינים בין סריקת בוקר, שתתחיל ותסתיים לפני כניסת התלמידים לשטח המוסד, ובין סריקות שוטפות, שתבוצענה בשעות הלימודים. |
|
ד. |
סריקת הבוקר
1) |
סריקת הבוקר תבוצע כדלקמן: במוסד חינוך שקיים בו מאבטח תבוצע הסריקה על ידי המאבטח ואדם נוסף. במקום שאין בו מאבטח ייערך המוסד החינוכי לביצוע סדרי הסריקה בתיאום עם קב"ט הרשות ולפי הנחיית משטרת ישראל.
מטרות הסריקה
|
|
א) |
בדיקה חיצונית של המבנים - כדי לגלות פריצות או חדירות
למבנים
|
|
ב) |
סריקת החצר - כדי לבדוק אם הונחו בה מטעני חבלה (דגש מיוחד יושם על סריקה סמוך לגדרות, מבפנים ומבחוץ, וכן בתחנות האוטובוסים/ההסעות שאוכלוסיית בית הספר משתמשת בהן, וכן בפחי אשפה הסמוכים לגדר המוסד) |
|
ג) |
בדיקה פנימית של המבנים - כדי לגלות את הימצאותם של זרים, וכן כדי לוודא שלא הונחו בהם מטענים. |
2) |
יש לסרוק את כל שטח המוסד (מבנים וחצרות), ובמיוחד חדרי לימוד, מסדרונות, שירותים, חדרי מדרגות, משרדים, פחי אשפה, מגרשי חול, בלוני גז, שעוני חשמל, צמחייה, מחסנים וכל מקום אחר העלול לשמש להסתרת מטען. |
3) |
רק בגמר הסריקה יינתן האישור לתלמידים ולעובדים להיכנס למוסד. |
|
|
ה. |
סריקות שוטפות
1) |
הסריקה השוטפת במוסד תבוצע על ידי מאבטח פעמיים במשמרת לפחות, ותיערך בעיקר סמוך לגדר ובאתרי המשחקים השונים. במקום שאין בו מאבטח ייערך המוסד החינוכי לביצוע הסריקה על פי הנחיות המשטרה ובתיאום עם קב"ט הרשות/קב"ט מוסה"ח. |
2) |
רצוי לקיים סריקות לפני היציאה להפסקות וסמוך אליה. |
3) |
בזמן יציאה לסריקות ינעל המאבטח את שער בית הספר עד לחזרתו מהסריקה. |
|
|
ו. |
בכל מקרה של גילוי חפץ חשוד במהלך הסריקה אין לגעת בו; יש לבודד את האזור ולהודיע על כך לגורמי הביטחון. |
2.3 |
תצפית |
|
א. |
תצפית תופעל בעת הגברת עירנות, בעת כוננות או לפי קביעת גורמי הביטחון המקומיים: משטרת ישראל/צה"ל. |
|
ב. |
בתצפית יש להשתמש בעיקר במוסדות גדולים, שיש בהם צורך בשליטה על שטח נרחב. |
|
ג. |
יש להבטיח שלצופה יהיה קשר קווי או אלחוטי, או כל קשר אחר, עם מזכירות בית הספר ועם המאבטח בכניסה. |
|
ד. |
תפקידו של הצופה הוא לקיים תצפית על המוסד, על החצר, על הגדר ועל הסביבה הסמוכה למוסד. על כל מקרה של גילוי אדם המנסה להיכנס למוסד שלא דרך השער או המתקרב לגדר בנסיבות מחשידות (מניח חפץ, מנסה לפרוץ את הגדר, צופה במשקפת וכד') יש להודיע מיד למאבטח, ובמקביל יש להזעיק מיד את המנהל ואת העוזר לביטחון ולדווח למשטרת ישראל. |
2.4 |
מרכיבי ביטחון |
|
א. |
מרכיבי הביטחון שחובה להתקינם בכל בית ספר
1) |
גדר תקנית תקינה (ראה מפרטים 120 ו-124 בנספחים א' ו-ב' להלן) |
2) |
שער כניסה להולכי רגל |
3) |
שער כניסה לרכב |
4) |
שערי יציאת חירום (בהתאם לגודל המוסד) |
5) |
מערכת כריזה |
6) |
אמצעי קשר בין ביתן השומר למזכירות (קשר/אינטרקום/טלפון). |
|
|
ב. |
מרכיבי ביטחון מומלצים להתקנה
1) |
עמדת שומר (ביתן שמירה) |
2) |
לחצן מצוקה |
3) |
דיווחית. |
|
|
ג. |
האחריות להתקנת מרכיבי הביטחון היא של הרשות המקומית/הבעלות. |
|
ד. |
יש חשיבות רבה לשמירה על תקינותם, שלמותם וכשירותם של מרכיבי הביטחון. על המנהל לדווח מיידית לרשות המקומית/לבעלות על כל תקלה שהיא במרכיבי הביטחון שהוזכרו לעיל ולפעול לתיקונם. |
2.5 |
אבטחה ניידת (פטרול) |
|
א. |
ההחלטה על הצורך באבטחה ניידת תיקבע על ידי משטרת ישראל. |
|
ב. |
קיימים שני סוגים של אבטחה ניידת:
1) |
אבטחה רגלית, המתבצעת בתחום המוסד |
2) |
אבטחה ממונעת, הנערכת בין מוסדות החינוך. |
|
|
ג. |
אבטחה רגלית
1) |
פעילות זו תבוצע בעיקר בבתי ספר אזוריים, בבתי ספר פנימייתיים מבודדים ובבתי ספר על-יסודיים המשתרעים על שטח גדול. |
2) |
האבטחה הרגלית תבוצע בתחום המוסד החינוכי. |
3) |
תפקיד האבטחה הרגלית הוא לשמור על גזרה מסוימת במוסד גדול או לשמור על המוסד במקרה של העדר גדר או של פרצות בה. |
4) |
האבטחה הרגלית יכולה להתבצע על ידי המאבטח שינעל את שער המוסד בעת ביצוע פעולת האבטחה הניידת, או בסידור אחר שייקבע על ידי המנהל של מוסד החינוך ועל ידי קב"ט מוסדות החינוך של הרשות המקומית. |
5) |
האבטחה הרגלית תנוע באותה גזרה, תוך כדי סריקה ותצפית ניידת על חצר המוסד ועל סביבתו. |
6) |
זר המנסה להיכנס למוסד בנסיבות מחשידות, יש לעכבו ולהזעיק את משטרת ישראל. |
7) |
במקרה של גילוי חפץ חשוד במוסד או סמוך לגדר יש לנהוג לפי המפורט בנוהל זה. |
|
|
ד. |
אבטחה ממונעת
1) |
האבטחה הממונעת תבוצע על ידי משטרת ישראל, באמצעות ניידות מוסדות חינוך או ניידות משטרה אחרות. |
2) |
משטרת ישראל תקבע את האזורים ואת כמויות הניידות שהיא תפעיל בין מוסדות החינוך לפי שיקוליה המקצועיים, ותיידע את קב"ט הרשות ואת מנהל מוסד החינוך לגבי כמות הניידות הפועלות וסדרי ההתקשרות עמן. |
3) |
ברשויות שאושרה להן אבטחה ממונעת אזרחית יהיה הקב"ט אחראי להפעלתה בין מוסדות החינוך, ויפקח על הפעילות כנדרש. |
|
2.6 |
עירנות והסברה |
|
א. |
אחד המרכיבים החשובים ביותר של ביטחון המוסד הוא עירנותם של הנמצאים בו לכל הנוגע לנושא הביטחון. הגברת המודעות וטיפוח תודעת הביטחון יושגו על ידי פעולות הסברה ושיחות מכוונות בנושאי ביטחון בשעות מחנך. תינתנה דוגמאות של אירועי חירום שונים שאירעו לאחרונה (אפשר לצטט מתוך עיתונים). בשיחות אלה תוסברנה שיטות הפעולה העיקריות של ארגוני הטרור כגון הנחת מטעני חבלה במקומות הומים מאדם ותקיפה "מזדמנת" של אדם בודד, באמצעות נשק קר כמו סכין וכד'. |
|
ב. |
יש להסביר לתלמידים את כללי ההתנהגות במקרה של מציאת חפץ חשוד. |
|
ג. |
1) |
קב"ט הרשות, באמצעות עב"ט בית הספר, יתלה כרזות הסברה בנושאי הביטחון השונים על לוח המודעות באופן בולט וניתן לעיון ולקריאה. |
2) |
עב"ט בית הספר יקיים בתחילת שנת הלימודים אספות הסברה כיתתיות/שכבתיות שתפרטנה את סדרי האבטחה ואת אופן ההתנהגות בשגרה ובחירום בבית הספר. |
3) |
תבוצע הדרכת "חפץ חשוד" בכל שכבה על פי המתכונת הזאת: |
|
- |
לכיתות א'- ד': על ידי מורים מחנכים (אפשר לקבל מערך שיעור מפורט מקב"ט הרשות) |
|
- |
לכיתות ה'- ו': על ידי קב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית |
|
- |
לכיתות ז'- ט': על ידי משטרת ישראל, בתיאום עם קב"ט מוסדות החינוך |
|
- |
לכיתות י'- י"ב: על ידי חבלן משטרת ישראל, בתיאום עם קב"ט מוסדות החינוך. |
|
|
ד. |
פעולות ההסברה והתרגול תתבצענה במהלך החודשים הראשונים של שנת הלימודים. |
3. כוננות
3.1 |
הגדרות |
|
א. |
משטרת ישראל קובעת שלושה מצבי כוננות ומצב ביניים מבחינת אבטחת מוסדות החינוך:
1) |
מצב כוננות 1 הוא מצב שגרה, שבו מתקיימות פעולות אבטחה שוטפות כפי שנקבעו ליום-יום.sss |
2) |
מצב כוננות 2 מתקיים לקראת תקופת החגים, תאריכים רגישים והתרעות כלליות, ומחייב את תדרוך המאבטחים, מנהל בית הספר והאחראי לצוותי החירום והגברת עירנות של כלל העוסקים באבטחה. הקב"ט נדרש להגדיל את כמות הביקורות במוסדות החינוך. |
3) |
מצב כוננות 3 הוא מצב שבו מערכת האבטחה נערכת לסיכול פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לנוכח ידיעות קונקרטיות הנוגעות לאזור מסוים. זהו מצב המחייב תגבור מאבטחים לפי קביעת המשטרה ונקיטת צעדי זהירות נוספים במוסד, תדרוך סגל המוסד להגברת העירנות וביצוע סיורים מוגברים של ניידות משטרת ישראל באזור. |
|
|
ב. |
מצב כוננות יכול להקיף את כל הארץ או רק אזור מסוים, על פי הנתונים והשיקולים של גורמי הביטחון, משטרת ישראל וצה"ל. |
|
ג. |
האבטחה במצב הרגיעה תהיה מושתתת על ההוראות המפורטות להלן.
|
3.2 |
הכרזה על מצב כוננות |
|
א. |
על מצב כוננות באבטחת מוסדות חינוך יחליטו משטרת ישראל וצה"ל, כל גוף בתחום אחריותו הטריטוריאלית. |
|
ב. |
ההודעה על החלטה להיכנס למצב כוננות תינתן, בכתב או בעל פה, באחת משתי הדרכים האלה:
1) |
מגורמי הביטחון, ממשטרת ישראל ומצה"ל, באמצעות האגף הבכיר לביטחון במשרדנו וקצין הביטחון המקומי למוסדות החינוך
|
2) |
במישרין על ידי גורמי הביטחון (תחנת המשטרה, משא"ז וכו') למוסדות החינוך, תוך יידוע מיידי של קב"ט הרשות.
|
3) |
תגבור האבטחה
עם קבלת ההודעה על מצב כוננות באבטחת מוסדות החינוך תתוגבר האבטחה על פי ההוראות, על ידי משטרת ישראל ובאחריותה, כדלקמן:
|
|
א) |
משטרת ישראל תעבה במידת הצורך את מספר המאבטחים במוסדות החינוך. |
|
ב) |
תוצב תצפית או תוצבנה תצפיות בהתאם לצורך ולתנאי השטח. |
|
ג) |
יוגברו הפיקוח וביקורי ניידות המשטרה במוסדות החינוך לפי דרישה ממשטרת ישראל, מחלקת האבטחה. |
|
ד) |
ישוננו מחדש נוהלי ההתנהגות בעת אירוע פח"ע לצוותי המורים והעובדים ולתלמידים. |
|
ה) |
המנהל יוודא שנושאי הנשק במוסד מקרב עובדי ההוראה וסגל המוסד אכן נושאים עמם את נשקם. |
4) |
מצב של הגברת עירנות
|
|
א) |
במקרים מסוימים תינתן על ידי כוחות הביטחון או על ידי קציני הביטחון למוסדות החינוך הודעה לבית הספר שעליו להגביר את העירנות. אין בהודעה זו משום הכרזה על מצב כוננות, שכן היא נמסרת בנסיבות שאינן מחייבות מצב כוננות אלא נדרשת יותר עירנות באבטחה. |
|
ב) |
במקרים אלה לא ישונו באופן מהותי סדרי האבטחה בבית הספר, אלא המנהל והעוזר לביטחון יוודאו את עירנות המורים והסגל. |
5) |
סיום מצב הכוננות
ההודעה על סיום מצב הכוננות באבטחת מוסדות החינוך תינתן על ידי משטרת ישראל, באמצעות האגף בכיר לביטחון במשרדנו וקב"טי הרשויות.
|
|
4. יישום החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים - התשס"א-2001
4.1 |
מעסיק לא יקבל אדם לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד בגיר שהורשע בעברת מין שהוא ביצע בהיותו בגיר ונידון עליה לשנת מאסר בפועל או יותר. |
4.2 |
מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה. |
4.3 |
מאבטח במוסד חינוכי, כולל מאבטח טיולים, שקיבל אישור לשאת נשק, פטור מלהציג אישור זה. |
5. נספחים
נספח א לסעיף 37 - 5.3 מפרט 120 - גדר ביטחון, רשת רגילה
1. |
הגדרות |
|
א. |
גדר רשת ביטחונית רגילה: גדר שכל מרכיביה ברמת חוזק גבוהה ושקשה לחדור דרכה, מתחתיה או מעליה, וכל גילוי פרצה בה מעיד על ניסיון חדירה. |
|
ב. |
גדר חד-שיפועית: גדר שחלקה העליון נטוי בזווית כלפי חוץ. |
|
ג. |
גדר דו-שיפועית: גדר שחלקה נטוי כלפי חוץ וחלקה כלפי פנים. |
|
ד. |
זוויתן: עמוד ברזל באורך משתנה המשמש כעמוד מרכזי, כתמיכה וגם לצורך יצירת שיפוע בחלקה העליון של הגדר. |
2. |
כללי |
|
א. |
גדר הרשת המולחמת הביטחונית נועדה למנוע כניסה של אנשים לא מוסמכים אל תוך מתחם מוגדר. |
|
ב. |
נוסף לתפקידה הביטחוני גדר הרשת המולחמת משמשת אלמנט דקורטיבי, ואפשר לבצע שיפועים בחלקה העליון - הכול בהתאם לאישור מנהל הביטחון. |
|
ג. |
בצמוד לגדר יש להבטיח שטח נקי מעצים, משיחים, ממבנים או מכל חפץ אחר המפריע לתצפית ומאפשר מעבר מעל הגדר. |
|
ד. |
גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות מהקרקע/מהבסיס. |
3. |
חגורת בטון |
|
א. |
חגורת בטון תבוצע בהתאם לדרישות המפרט הכללי לעבודות בטון יצוק באתר. |
|
ב. |
המידות המזעריות של חגורת הבטון תהיינה 20x40 ס"מ לפחות. |
|
ג. |
הבטון בחגורה יהיה מסוג B-20 לפחות. |
|
ד. |
החגורה תכלול זיון מזערי של 4 מוטות ברזל בקוטר 8 מ"מ לכל אורכה. מוטות אורכיים אלו יוקפו בחישוקים סגורים ממוטות פלדה בקוטר 6 מ"מ כל 40 ס"מ. כיסוי הבטון על המוטות יהיה 2.5 ס"מ לפחות מכל הצדדים. |
|
ה. |
החגורה תבלוט לפחות 10 ס"מ מעל פני הקרקע. |
|
ו. |
עמודי הרשת יבוטנו במרכז החגורה. |
4. |
עמודי גדר מזוויתני פלדה |
|
א. |
מיקום העמודים והעמדתם
עמודי הגדר ימוקמו כל 2 מ' לאורך תוואי הגדר בגובה 2 מ' מעל פני השטח.
העמוד ימוקם בצורה אנכית. העמדת העמודים תבוצע לפני יציקת החגורה, באופן שבזמן יציקת החגורה יבוצע גם ביסוס העמודים. מתחת לכל עמוד תבוצע העמקת החגורה, באופן שהחלק המבוטן של העמוד לא יקטן מ-80 ס"מ.
|
|
ב. |
תמיכות עמודי הגדר
לכל עמוד חמישי בגדר תבוצע תמיכה אלכסונית במישור הגדר, ולכל עמוד עשירי תבוצענה 2 תמיכות אלכסוניות במישור הגדר. כמו כן תבוצענה 2 תמיכות אלכסוניות לכל עמוד פינתי.
לעמוד פינתי ייחשב כל עמוד שבו מבוצעת שבירה מהקו הישר של הגדר של מעל 10 מעלות.
כל עמוד פינתי ייתמך בתמיכה אלכסונית מהצד הפנימי של הגדר. תמיכה זו תמוקם בכיוון חוצה הזווית הנוצרת בין קווי הגדר משני צדי העמוד הפינתי.
|
|
ג. |
זוויתני פלדה ליצירת שיפוע עליון
עמודי הגדר יהיו מפרופיל פלדה 60X60X5 מ"מ באורך 3.30 מ' לפחות. הפלדה תהיה חדשה, מיוצרת ללא למינציה, חופשית מקליפת ערגול מסיבים וללא חלודה.
חלקו העליון של העמוד יוטה בזווית של 50 מעלות מציר האורך שלו. הכיפוף יבוצע על ידי חיתוך גזרה של צד אחד בעמוד וכיפוף הצד השני בלי לגרום סדק או הרס בפלדה. לאחר הכיפוף יחובר החלק החתוך בריתוך שעוביו לא יקטן מ-4 מ"מ.
לאחר הצבת העמוד לא יקטן חלקו הישר מ-2 מ'. בחלקו הישר יש לחורר 5 חורים (לחוטי משיכה) בקוטר 5 מ"מ לפחות. הראשון יהיה 20 ס"מ מהקצה התחתון של העמוד, ואחריו יהיו עוד 4 חורים במרחק של 40 ס"מ זה מזה.
בחלקו המכופף של העמוד (שאורכו 50 ס"מ ), יש לקדוח 5 חורים בקוטר 5 מ"מ, במרחק של כ- 10 ס"מ ביניהם. בגובה 1.75 מ' מתחתית העמוד יש לקדוח חור בקוטר 15 מ"מ לחיבור התמיכות האלכסוניות אשר תחוברנה באמצעות בורג בקוטר "½ עם דיסקיות. גובה העמוד מעל פני הקרקע ועד סוף השיפוע לא יקטן מ- 2.50 מ'.
|
|
ד. |
זוויתני פלדה לתמיכות
זוויתני פלדה לתמיכות יבוצעו מברזל זווית 50X50X4. זוויתני פלדה לתמיכת עמודי פינה יבוצעו מברזל זווית 50X50X5 מ"מ, בדומה לעמודי הרשת, ואורכם יהיה 3 מ'.
אורכן של תומכות אלכסוניות רגילות ייקבע באופן שהמרחק המזערי בין נקודת הביטון של התומכת לבין עמוד הרשת לא יקטן ממטר אחד. זאת כאשר נקודת החיבור נמצאת בגובה 1.75 מ' מעל פני הקרקע לפחות.
|
|
ה. |
חיבורי תומכות
כל התומכות הנמצאות במישור הגדר תחוברנה באמצעות בורג בקוטר "½ לעמוד הגדר. לצורך זה יכופף הקטע העליון של התומכת באורך 15 ס"מ תוך חיתוך, כפי שהוסבר לגבי העמוד. התמוכות שאינן נמצאות במישור הגדר תחוברנה לעמוד באמצעות ריתוך שאורכו לא יקטן מ-7 ס"מ ועוביו לא יקטן מ-4 מ"מ. הריתוך יבוצע לפי דרישות המפרט הכללי לעבודות מסגרות. החלק התחתון של התמוכות יבוטן ביציקת בטון.
|
|
ו. |
יצירת עמודים לגדר דו-שיפועית
במקרה של גדר דו-שיפועית ייחתך החלק העליון של העמוד במקום שבו היה מבוצע כיפוף בגדר חד-שיפועית, וזווית החיתוך תהיה 30 מעלות ביחס לציר העמוד. לחלקו החתוך של העמוד, שייראה בצורת V, ירותך ברזל זווית באורך 1.1 מ', לכל אחת מצלעות ה-V.
|
5. |
גדר רשת חולייתית מגולוונת |
|
א. |
גדר הרשת תהיה בעלת משבצות ריבועיות מחוטי פלדה מגולוונים בעובי 2.8 מ"מ, ומידות הריבוע ברשת תהיינה 10x5 ס"מ. גובה הרשת יהיה 2 מ' מהקרקע/מהבסיס, והגלוון יהיה 70 מיקרון לפחות. |
|
ב. |
הרשת תימתח מצדם החיצוני של העמודים באמצעות חוטי מתיחה העשויים מפלדה. יש למתוח את הרשת היטב ולחברה אל כל אחד מעמודי הגדר במקומות המפגש בין חוטי המתיחה לעמוד. נוסף לכך יש לחבר את הגדר בשתי נקודות נוספות אל כל חוט מתיחה בין שני עמודים; דהיינו
המרחק בין נקודות הקשר של הרשת עם החוטים והעמודים יהיה מטר אחד. נקודות הקשר תיווצרנה על ידי חוטי קשירה מגולוונים בעובי של מ"מ אחד. כל הקשירות תיעשינה בצד הפנימי של הגדר.
החפיפה בין חבילת רשת אחת לשנייה תהיה בעמוד גדר, ותהיה באורך של 15 ס"מ מכל צד של העמוד. פס הפלדה וחוט עליון יושחלו לשתי הרשתות משני צדי העמוד. בחלק התחתון של הרשת יש להשחיל דרך שורת הריבועים שמעל לשורה התחתונה - דרך כל ריבוע שלישי - ברזל שטוח במידות 5x20 מ"מ, שירותך לעמוד הגדר.
|
6. |
חוטי מתיחה מגולוונים (תיילים) |
|
א. |
חוט מתיחה הוא תיל בקוטר 5 מ"מ בעל עובי ציפוי רגיל. |
|
ב. |
חוטי המתיחה יושחלו דרך החורים המתאימים בעמודי הגדר. החוט העליון יושחל רק לאחר פריסת הרשת על הגדר, דרך שורת החורים העליונה של גדר הרשת (דרך כל ריבוע רביעי בערך). אין להתחיל במתיחת החוטים האופקיים אלא לאחר שחלפו 72 שעות לפחות מגמר יציקת היסודות. יש למתוח את החוטים כראוי. קצה חוט המתיחה ייקשר סביב עמוד סמוך לחור שדרכו הוא הושחל. |
7. |
תיילים דוקרניים מגולוונים מסוג קונצרטינה |
|
א. |
חוט תיל דוקרני מיוצר מחוט פלדה מצופה אבץ שהדוקרנים שבו הוצמדו לתיל על ידי פתולים סביב תיילי האורך. ציפוי האבץ יהיה בכמות של 70 גרם למ"ר לפחות. הציפוי יהיה אחיד וללא פגמים. קוטר התיל יהיה
2.1-2 מ"מ, וקוטר הדוקרן יהיה גם הוא 2.1-2 מ"מ. אורך הדוקרן יהיה 13 מ"מ לפחות. המרחק בין שני דוקרנים יהיה 80 מ"מ לכל היותר. משקל תיל דוקרני יהיה 105-95 גרם למטר אורך.
|
|
ב. |
בסיום הרכבתה של הרשת וקשירתה יש למתוח מעליה, בתוך צורת ה-V, 10 חוטי תיל דוקרני בגדר דו-שיפועית ו-5 חוטי תיל דוקרני בגדר חד- שיפועית. החוטים ייקשרו לעמודים בעזרת חוטי קשר, בחורים המיועדים לכך. החוטים יונחו בחלק הפנימי של ה-V. כל קצה חוט ילופף בשקעים המיועדים לכך, סביב העמוד, ויחוזק כדי להבטיח אי-ניתוק של התיל והעמודים. עם השלמת המתיחה והקשירה של חוטי התיל יש לפרוס מעל צורה ה- V תיל דוקרני תלתלי (קונצרטינה). |
8. |
עבודות צביעה |
|
א. |
יש לצבוע את כל השטחים של עמודי הגדר האלכסוניים, את התמוכות ואת היתדות, פרט לאלה הנתונים בתוך הבטון, בשתי שכבות צינקרומט ובשכבת צבע עליון סינתטי, כמפורט להלן. |
|
ב. |
כל הצבעים יהיו צבעים מוכנים מהסוג המשובח ביותר. אין לערבב צבעים שונים או לדללם. אם הדילול יהיה הכרחי, יש לבצעו אך ורק תוך שמירה קפדנית על הוראות היצרן. |
|
ג. |
עבודות הצבע תבוצענה אך ורק על ידי בעלי מקצוע מנוסים. יש לדאוג שהצבע יחדור היטב לתוך השטח הצבוע, והוא חייב להיות יבש במידה מספקת ונקי מכל לכלוך ואבק. כמו כן יש להקפיד לא ללכלך בחומרי צבע את השטחים הבלתי צבועים. |
|
ד. |
הצביעה תבוצע בכמה שכבות, אולם אין להתחיל בשכבה חדשה בטרם התייבשה השכבה הקודמת. הצביעה תיעשה בתנאים חיצוניים מתאימים ובאוויר יבש ונקי מאבק. השכבה העליונה תהיה חלקה לחלוטין, ללא כל סימני מברשת. |
נספח ב לסעיף 37 - 5.3 מפרט 124 - גדר ביטחון, רשת מולחמת
1. |
הגדרות |
|
א. |
גדר רשת מולחמת: רשת שכל צומתי המוטות בה מולחמים או מרותכים. |
|
ב. |
"העין" של הרשת: השטח הכלוא בין המוטות הסמוכים בכיוון אופקי ואנכי. |
|
ג. |
גלוון באבץ חם: תהליך גלוון שבמהלכו הרשת נטבלת באמבט המכיל אבץ בטמפרטורה גבוהה. |
2. |
כללי |
|
א. |
גדר הרשת המולחמת הביטחונית נועדה למנוע כניסה של אנשים לא מוסמכים אל תוך מתחם מוגדר. |
|
ב. |
נוסף לתפקידה הביטחוני גדר הרשת המולחמת משמשת אלמנט דקורטיבי, ואפשר לבצע שיפועים בחלקה העליון - הכול בהתאם לאישור מנהל הביטחון. |
|
ג. |
אין לבצע ריתוכים או קדיחות בגדר, כדי לא לפגוע בגלוון. |
|
ד. |
גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות מהקרקע/מהבסיס. |
|
3. |
חיבור הרשת לקרקע
הצבת רשת מולחמת מחייבת את חיבורה לרקע. הרשת תוכנס לקרקע, לעומק של 40 ס"מ לפחות. אם תהיה דרישה לחגורת בטון, יש לבצעה לפי המפרט של חגורות בטון.
|
4. |
רשת גדר מולחמת |
|
א. |
רשת של גדר מולחמת תבוצע ממוטות פלדה בקוטר מזערי של 4.5 מ"מ. חוזק הפלדה של המוטות ודרישות הריתוך יהיו בהתאם לדרישות ת"י 580. |
|
ב. |
מידות ה"עין" יהיו 5x10 ס"מ או 5x15 ס"מ. |
|
ג. |
הרשת תהיה מגולוונת באבץ חם. עובי הגלוון לא יקטן מ-90 מיקרון באזורים רגילים ומ-100 מיקרון באזורים קורוזיים במיוחד (סביבת הים, אזורי תעשייה פטרוכימיים וכו'). הגלוון יבוצע לאחר ריתוך הרשת. אין לרתך חוטים מגולוונים ולבצע תיקונים במקומות ריתוך. |
5. |
עמודי הגדר |
|
א. |
אפשר להרכיב רשת מולחמת על עמודי גדר מפרופיל T או מזוויתנים (במקרה של פרופיל T יש לדאוג לחפיפה ברשת ולחיבור לעמודים). החפיפה תבוצע מעל העמוד, והקשירה תהיה לעמוד. גודל החפיפה יהיה 10 ס"מ לפחות. אין צורך בחוטי מתיחה. |
|
ב. |
לביצוע גדר ביטחונית מרשת מולחמת אפשר להשתמש בעמודי גדר מפרופיל ,T בתנאי שהחוזק יהיה לא פחות מ-80 INP, או בפרופיל צינור שלא יקטן מ-"3 או בפרופיל RHS שלא יקטן מ-60x60. השימוש בפרופילים חלולים מחייב את סגירת חלקם העליון למניעת חדירה של מים על ידי ריתוך פלטת פלדה בעובי 2 מ"מ לפחות. בלי קשר לסוג הפרופיל שייבחר יש לדאוג לביטונו לעומק של 80 ס"מ לפחות בתוך חגורת הבטון ומתחתיה. |
|
ג. |
יש להקפיד שבעמודים יבוצעו חורים לפני הגלוון. |
|
ד. |
הפרופילים יהיו מגולוונים באבץ חם בעובי 90 מיקרון לפחות. |
|
ה. |
חיבור רשת לפרופיל העמוד יבוצע בצורה המונעת לחלוטין אפשרות פירוק קל של הרשת מהעמוד. לצורך זה יש לדאוג שיחידות הרשת שמשתמשים בהן תהיינה מולחמות מראש לפרופיל שטוח מפח פלדה במידות 50x30 מ"מ ובתוכו יחוררו מראש חורים להשחלת בורג בקוטר "3/s לפחות (הברגים יהיו מגולוונים). העמודים יהיו אף הם מחוררים מראש, בהתאמה לפרופיל הסיומת הצדדי של יחידת הרשת. כמות הברגים הדרושה תיקבע לפי גובה הרשת, אך יהיה לא פחות מחיבור אחד לכל 0.5 מ', והחיבור העליון יהיה במרחק שאינו עולה על 10 ס"מ מהקצה העליון של הרשת והחיבור התחתון יהיה במרחק שאינו עולה על 5 ס"מ מהקצה התחתון של הרשת. |
|
ו. |
בכל מקרה לא יעלה המרחק בין עמודי הגדר על 2.5 מ'. |
|
ז. |
כל עמוד יבוטן ביציקת בטון בגובה של 80 ס"מ לפחות (40 ס"מ מתוכם יהיו בתוך האדמה). |
6. |
השיפועים |
|
א. |
אם הגדר מתוכננת להיות עם שיפוע, יהיו העמודים שייעשה בהם שימוש מוכנים מראש עם השיפועים, המבוצעים מפרופילים מרותכים לעמוד בחלקו העליון. הפרופילים ליצירת שיפוע יהיו מסוג הפרופיל של העמוד עצמו או מזוויתנים במידות של 60x60x3 מ"מ. הפרופילים יכללו חירור לקשירת תיל דוקרני, וייעשו בהם שקעים (בחלקי הפינה) כלפי מעלה, במידות 5x10 מ"מ לפחות. |
|
ב. |
בגדר חד-שיפועית יש אפשרות להמשיך את הרשת על השיפוע במקום תיל דוקרני. גם במקרה זה יבלטו מוטות אנכיים כ-4 ס"מ מעל מוט אופק עליון, וישמשו דוקרנים. החלק המכופף של הרשת יחובר לפרופיל ליצירת שיפוע באמצעות ברגים. |
7. |
אחריות היצרן
יצרן רשת גדר מולחמת ומגולוונת ייתן אחריות לטיב הרשת ולמניעת קורוזיה למשך 10 שנים לפחות.
|
|
|
הוראות קבע
חוזר מנכ"ל סו/3(ב), כ"ט בתשרי התשס"ו, 1 בנובמבר 2005
|