1.     מבוא

1.1     תמצית

          סעיף זה כולל הנחיות כלליות לגבי סייגים לפעילות פוליטית-מפלגתית החלים על כלל עובדי ההוראה, בין אם הם עובדי מדינה ובין אם הם מועסקים על ידי רשויות מקומיות או על ידי מוסד בבעלות, בהקשרים שונים: איסורים כלליים, איסור על תעמולה, איסור השתתפות בכינוסים בעלי גוון פוליטי-מפלגתי, איסור גביית כספים לצרכים פוליטיים-מפלגתיים, וכן כללים לגבי עובד הוראה המבקש להיות מועמד לכנסת או לרשות המקומית.

1.2     מטרת הפרסום

          א.   התוקף: החל מ-1 בינואר 2009

          ב.   התחולה: כלל עובדי ההוראה, בין אם הם עובדי מדינה ובין אם לאו

          ג.   הסטטוס: החלפה

          ד.   חוזרים קודמים באותו נושא

                –      סעיף 5–3.7 בחוזר "הודעות ומידע" סט/5, "הנחיות כלליות לגבי סייגים על פעילות פוליטית-מפלגתית של עובדי הוראה" – מבוטל

                –      סעיף 1–3.7 בחוזר "הודעות ומידע" סט/1, "מעמדו של עובדי הוראה הנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית ולחבר מועצה" – מבוטל

                –      סעיף 5–3.7 בחוזר "הודעות ומידע" סו/6, "הוראות בעניין הבחירות לכנסת ה-17"

                –      סעיף 5–3.7 בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), "הבחירות לכנסת" – מבוטל

                –      סעיף 2–3.7 בחוזר הוראות הקבע נט/3, "הבחירות לרשויות המקומיות" – מבוטל

                –      חוזר מיוחד שכפול/5,  התשנ"ד, "הבחירות לרשויות המקומיות" – מבוטל

                –      סעיף 235 בחוזר נד/5, "תיקון לשכפול/5 התשנ"ד" – מבוטל

                –      סעיף 4 בחוזר מט/1, "הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה בעניין הבחירות ודרכי תעמולה"  – מבוטל

                –      סעיף 189 בחוזר מג/7, "מעמדם של עובדי הוראה הנבחרים לתפקידי ראש רשות מקומית וסגן ראש רשות מקומית" – מבוטל

          ה.   חוזרים קודמים בנושאים קשורים: סעיף 1–9.2 בחוזר הוראות קבע סט/8(א), "הנחיות ויעדים פדגוגיים לקראת בחירות ולקראת ביקור נבחרי ציבור בבתי הספר" – בתוקף.

1.3    המשנה החינוכית: דינם של עובדי הוראה עובדי מדינה ועובדי הוראה שאינם עובדי מדינה בהקשר זה הוא אחד.

1.4    התפוצה: כלל עובדי ההוראה במוסדות בכלל המערכת, לרבות החינוך הרשמי והמוכר, בכל המגזרים ושלבי הגיל, מורים, מנהלים ומפקחים, וכן פקידים בדירוג עובדי הוראה, לרבות מנהלי אגפים, מינהלים ומחוזות.

1.5    יישום ומעקב: היישום והמעקב ייעשו דרך הפיקוח ומנהלי כוח אדם בהוראה.

1.6    הגורם האחראי

         א.   שם היחידה: האגף הבכיר לכוח אדם בהוראה

         ב.   בעל התפקיד: מר ציון שבת

         ג.   מספר הטלפון: 5604750/1–02

         ד.   כתובת הדוא"ל: meitalch@education.gov.il.

2.     כללי

         מערכת החינוך מבקשת לחנך את תלמידיה להיות אזרחים מעורבים ופעילים, שומרי חוק, בעלי מוסר ומידות, בעלי חוש ביקורתי, המשרתים את המדינה נאמנה. עובדי ההוראה אמונים על ההכשרה החינוכית והלימודים של התלמידים, ולאמירותיהם ולהתנהגותם של עובדי ההוראה תיתכן השפעה רבה על תחושותיהם ועל דעותיהם של התלמידים.

         עם זאת, בצד פעולתו של המורה בכיתה כאיש חינוך וכעובד הוראה עומדות לו גם זכויות כאזרח במדינה העשוי להיות בעל עמדות פוליטיות-מפלגתיות ובעל רצון לקדמן. במצבים כאלו יש לערוך הפרדה ברורה בין המורה בתפקידו כאיש הוראה לבין המורה כאזרח פרטי הנושא זכויות לבחור ולהיבחר, לחופש ביטוי ולהפגנה וכו', כפי שיבואר להלן.

         חשוב לציין כי אין בכוונת ההוראות שלהלן לפגוע בחופש הביטוי של עובדי ההוראה, גם במסגרת הפעילות הפדגוגית והחינוכית שלהם. הזכות לחופש הביטוי ידועה במדינתנו כזכות חשובה ויסודית ביותר, המשמשת כר נרחב לביטוי האישי ולאוטונומיה של הפרט בחברה, והיא חלק מאושיות הדמוקרטיה. עם זאת, זו אינה זכות מוחלטת, ולא אחת היא מתנגשת עם זכויות אחרות. במקרה של התנגשות בין הזכויות תיסוג לעתים הזכות לחופש ביטוי מפני הזכות האחרת.

בית המשפט העליון בפסיקתו דן לא אחת באיזון שבין חופש הביטוי של עובד ציבור לבין חובותיו כעובד ציבור, מכוח ומתוקף סמכותו ככזה, וקבע כי עובד הציבור צריך לשמור על חזות נייטרלית ואובייקטיבית, שאינה משועבדת להשקפה ולעמדה פוליטית מוגדרת בעיני הציבור בכלל ובעיני הציבור שהוא בא עמו במגע ומשרת אותו בפרט.

להלן דוגמאות לפסקי דין מנחים של בית המשפט העליון לעניין זה:

          –    "המחוקק ראה לנכון להציב בפני עובדי המדינה כללי התנהגות וריסון עצמי ברמה המתחייבת ממעמדם הרשמי והרגיש, לרבות לעניין התבטאות פומבית בענייני מדינה. בשל כך, בבואנו לאזן בין הזכות הבסיסית והכללית לחופש ביטוי לבין הסייגים המתחייבים לגבי עובד מדינה בשל מעמדו המיוחד, כמוסבר לעיל, תיטה הכף לכיוון חופש הביטוי המסויג והמבוקר..." (עש"מ 1945/94: רגא אגבריה, נ' נציב שירות המדינה).

          –    "... החיץ בין שירות המדינה לבין ארגונים פוליטיים חייב להיות ברור, והזדהות קולנית ברבים של העובד עם קו מפלגתי-פוליטי או עם זרם פוליטי גוררת אחריה השפעות שהשלכתן על תדמיתו של שירות המדינה כולו..." (עש"מ 5/86: גדעון ספירו, נ' נציב שירות המדינה).

          –    "... כאשר אדם נעשה עובד ציבור, הוא מקבל על עצמו בין היתר חובות ומגבלות על חופש הביטוי. מגבלות אלה משקפות את היחס הראוי בין העובד למעביד בדרך כלל בשירות הציבורי כמו במגזר הפרטי. אך נוסף לכך הן נדרשות גם על ידי האינטרס הציבורי בתפקוד ראוי ובתדמית הולמת של השירות הציבורי..." (ער"ם 259/96: מוחמד ג'מיל שמא, נ' מועצה מקומית תמרה).

הרציונל לחובות שתפורטנה להלן, המוטלות על עובד הוראה באשר הוא – בין אם הוא עובד מדינה ובין אם הוא מועסק על ידי בעלות (רשות מקומית או עמותה המפעילה ברישיון מוסד חינוך על פי הוראות חוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט–1969) – מקורן ב"חובת הנאמנות" החלה על כל עובד ציבור באשר הוא כלפי הציבור שהוא משרת ושהוא פועל בשמו.

3.  תחולה, אכיפה וסנקציה

ההוראות שלהלן חלות באופן שווה על עובדי הוראה שהם עובדי מדינה ועל עובדי הוראה שאינם עובדי מדינה (קרי: המועסקים על ידי מוסד חינוך שחוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט–1969 חל עליו או על ידי בעלות על מוסד חינוך שחוק מוסדות חינוך תרבותיים-ייחודיים, התשס"ח–2008 חל עליו (להלן "הבעלות").

ההוראות מבקשות להחיל קוד אחיד ונורמה שווה על עובדי ההוראה, בלי להבחין בין עובד הוראה שהוא עובד מדינה לבין עובד הוראה שאיננו עובד מדינה, וזאת משום
שמן הראוי שיהיה דין אחד ושווה לכל אנשי החינוך העוסקים בחינוך ובהוראה.

יוער לעניין זה כי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, המחיל על עובדי הוראה שהם עובדי מדינה הוראות לעניין דין משמעתי, הוא חוק מקביל בתוכנו ובנוסחו בדרך כלל לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978, ומכיל פחות או יותר דין משמעתי זהה על עובדי הוראה המועסקים על ידי רשות מקומית. באשר לעובדי בעלויות – מכוחה של ההוראה בסעיף 16 לחוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט–1969 יחול עליהם דין זהה בהקשר של סיוג פעילות מפלגתית ופוליטית.

על עובד ההוראה, כמי שאמון ומופקד על תלמידים, להיראות בציבור נטול פניות, לרבות פניות פרטיות, נייטרלי ואובייקטיבי ככל האפשר. עליו לנהוג איפוק וסובלנות, ולא לבכר ולעודד עמדה פוליטית כזו או אחרת על רעותה.

חשוב לציין שאי-עמידה בהוראות עלולה לגרור נקיטת הליכים כקבוע בדין.

4.   האסמכתאות המשפטיות

ההוראות שלהלן מאגדות בתוכן הוראות מדינים שונים, לרבות חקיקה ראשית, הוראות התקשי"ר ועוד, כפי שיפורט להלן:

4.1   חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, בפרט סעיפים 1, 2 ו-19

4.2   חוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט–1969, בפרט סעיף 16

4.3   חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בפרט סעיף 17

4.4   חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959, בפרט סעיפים 1, 3, 4(1), 5 ו-7

4.5   חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978, בפרט סעיפים 9 ו-20

4.6   חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), התשכ"ד–1964, בפרט סעיפים 2 ו-3 והתוספת לחוק

4.7   חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, בפרט סעיפים 7, 42ב
ו-75

4.8   חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, בפרט סעיפים 2א, 9(ב) ו-17

4.9   חוק מבקר המדינה (נוסח משולב), התשי"ח–1968, בפרט סעיף 9

4.10 חוק יסוד: הכנסת

4.11 חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט–1969, בפרט סעיף 56

4.12 פקודת העיריות (נוסח חדש), בפרט סעיף 120, ובהקבלה – צו המועצות המקומיות, התשי"א–1950, בפרט סעיף 101, וכן – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–1958, בפרט סעיף 19

4.13 התקשי"ר, בפרט פרקים 32–42.

5.  איסורים כלליים

נאסר על כל עובדי ההוראה, ללא הבדלי דרגות ומעמד –

5.1 להעביר בפומבי ביקורת מעליבה או פוגעת על הכנסת וועדותיה, ובכלל זה החלטות וחוקים שנתקבלו על ידה, וכן על הממשלה ומשרדיה, ובכלל זה מדיניות הממשלה, או על גופי ציבור ועל גורמי ציבור בכירים אחרים (כלל זה חל על עובד ההוראה גם כאדם פרטי, בעת שהוא מביע את דעתו בתקשורת האלקטרונית והכתובה, במסיבת עיתונאים, בריאיון, בנאום, בשידור, בעיתון, בספר או בכל אמצעי תקשורת או מדיה אחרים);

5.2 להסכים לפרסום שמם, בכתב או בעל-פה, בצירוף ובציון של תוארם ו/או דרגתם ו/או תפקידם כעובדי הוראה, מטעם מפלגה מסוימת, בזמן היותם עובדי הוראה פעילים.

6.  איסור על תעמולה

6.1 מהי "תעמולת בחירות"?

"תעמולת בחירות" היא כל פעולה הנעשית בפומבי ומטרתה לקדם מפלגה כזו או אחרת, לרבות –

א.  הטפה ישירה בפומבי למען מפלגה מסוימת או מועמד מסוים מבין אלה המתמודדים בבחירות;

ב.  הצגת המצע בפומבי של מפלגה או רשימה מסוימת המתמודדת בבחירות תוך האדרתה ושאיפה לקדמה או לגרום למאזינים להיות מודעים דווקא אליה ורק אליה;

ג.  הבעת דברי שבח בפומבי למועמד מסוים בצד ביקורת שלילית על מועמד אחר;

ד.  הבעת דברים בפומבי שעניינם ומטרתם השפעה על עמדת המאזינים בקשר לבחירות או דברים העשויים להתפרש כך;

ה.  הבעת אמירה פומבית שתוכנה מתייחס במישרין לעמדה קונקרטית של מפלגה או מועמד מסוים;

ו.   הפצה וחלוקה של הזמנות או עלונים בקשר לפעילות מפלגתית;

ז.  תליית מודעות מטעם מפלגה.

6.2  האיסורים הקשורים בתעמולת בחירות כהגדרתה לעיל החלים על כלל עובדי ההוראה

א.  אסור לעובד הוראה לנהל תעמולת בחירות לטובת מפלגה או ארגון פוליטי-מפלגתי, בעצמו או על ידי גורם מטעמו, בתוך שטח המוסד החינוכי ו/או בקרב תלמידים של מוסד חינוך.

ב.  אסור לעובד הוראה לנהל תעמולת בחירות לטובת מפלגה או ארגון פוליטי, בעצמו או על ידי גורם מטעמו, בתוך שטחו של מוסד חינוכי ו/או בקרב תלמידים של מוסד חינוך.

ג.  אסור לעובד הוראה לפרסם, להפיץ ולחלק חוברות וחומר הסברה, אם מתוכן הפרסום, מהקשרו, ממועדו או מנוסחו עולה המסקנה כי הוא משמש לתעמולת בחירות, בתוך שטח המוסד החינוכי ו/או בקרב תלמידים של מוסד חינוך.

ד.  אסור להדביק שלטים או מודעות של תעמולת בחירות בשטחו של מוסד חינוך.

ה.  עובד הוראה אינו רשאי להשתמש בשטח, ברכוש, במיטלטלין ובשירותים של מוסד חינוך לפעילות מטעם המפלגה או למענה.

ו.   חל איסור כללי על שימוש במוסד חינוך לצורך תעמולת בחירות, לרבות במבנה או במיטלטלין המצויים במבנה, כגון הטלפון, הפקסימיליה, המחשב, הציוד המשרדי, דברי הדואר, לוחות המודעות, החדרים וכיוצא בזה.

7.  איסור ההשתתפות באספה, בהפגנה, בתהלוכה, בכינוס ובארגונים בעלי אופי פוליטי-מפלגתי

7.1  איסורים החלים על עובדי הוראה המצויים ב-4 הדרגות העליונות של דירוג עובדי ההוראה, קרי מנהל מוסד חינוך, מפקח, וכן מנהל אגף, מינהל או מחוז במשרד החינוך (עפ"י הוראות סעיפים 42.322 ו-42.331 לתקשי"ר)

א.  איסור להיות חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני

ב.  איסור לארגן אספה פומבית בעלת אופי מדיני ולשבת בשולחן הנשיאות של אספה כאמור ולנאום בה

ג.  איסור להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלות אופי מדיני

ד.  איסור להשתתף בתעמולה פומבית, בכתב או בעל-פה, לבחירות לכנסת או למועצה של רשות מקומית או לבחירות שחל עליהן חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי"ד–1954

ה.  איסור להשתתף באספות פומביות של מפלגות או של גופים מדיניים כדי להרצות על כל נושא שהוא (שכן עצם הופעתו של העובד מעל במה מפלגתית עלולה ליצור רושם של זיקה מפלגתית)

ו.   איסור להשתתף בכנס או בתהלוכה שיש בצדה תעמולה פומבית בכתב או בעל-פה לכנסת או לרשות המקומית.

7.2  איסורים החלים על מורים בלבד

       אסור למורים מן השורה (שאינם ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי ההוראה) להשתתף בהפגנות מפלגתיות-פוליטיות בשעות הלימודים, אך מותר להם להשתתף בהפגנות מחוץ לשעות הלימודים, שאינן בתחומי המוסד החינוכי ובקרב תלמידים של המוסד החינוכי, על אחריותם הם. ההשתתפות מותרת בתנאי שאין בערכי ההפגנה המובעים משום סתירה לערכי המדינה ואין באמירות המובעות משום עברה על שאר ההוראות המשמעתיות בחוזר זה, וכן בתנאי שהמורה משתתף בלבד ואינו אחד מהמארגנים או מהיוזמים של ההפגנה (ר' לעניין זה גם את הוראת סעיף 4 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959).

8.  איסור קבלת כספים למטרות פוליטיות או מפלגתיות

8.1  נאסר באיסור חמור על עובד הוראה לגבות כספים, אלא על פי ההוראות בחוזרי המנכ"ל של משרד החינוך המתפרסמים מעת לעת בנושא תשלומי הורים.

8.2  אסור להשתמש בכספי ציבור לצורך תעמולת בחירות לשלטון המרכזי או המקומי.

9.  מועמדות לכנסת

9.1  עובד הוראה שאינו ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי הוראה (קרי: מורה) המבקש להציג מועמדות לכנסת

א.   עובד הוראה שאינו ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי הוראה רשאי להצביע לבחירות מקדימות ("פריימריז") במפלגה או בגוף מדיני שהוא חבר בהם, בתנאי שהבחירות חשאיות.

                  ב.   עובד הוראה שאינו ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי ההוראה המבקש להציג מועמדות לכנסת יידרש לצאת לחל"ת מעבודתו כמורה מיום הגשת שמו ברשימת המועמדים לכנסת ועד למתן אישור לחידוש עבודתו מידי היועץ המשפטי של המשרד, לאחר הבחירות, אם הוא ייבחר, ואם הוא לא ייבחר לכנסת – עד שתיוודענה תוצאות הבחירות.

עובד הוראה כאמור המתכוון להציג מועמדות לכנסת יודיע על כך מיד לממונה עליו, למנהל היחידה שהוא עובד בה, למנהל המחוז ולמנהל גף כוח-אדם בהוראה במחוז או בבעלות הרלוונטית. העובד ימלא טופס הפסקת עבודה (טופס מדף 2810 לעובדי מדינה וטופס מקביל או דומה ברשויות ובבעלויות), וישלח מיד עותק למנהל האגף הבכיר לכוח אדם בהוראה במשרד החינוך, והוא יודיע מצדו על אישור החל"ת: אם עובד ההוראה הוא עובד מדינה – לנציבות שירות המדינה, ואם הוא איננו עובד מדינה – לגורם האחראי בבעלות המעסיקה את העובד.

       ג.  עובד הוראה שאיננו מצוי ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי הוראה שהיה מועמד לכנסת ויצא לחל"ת כאמור ולא נבחר, רשאי לחזור לעבודה במערכת החינוך עם היוודע תוצאות הבחירות על פי הוראות האגף הבכיר לכוח אדם בהוראה בעניינו. המשרד אינו מחויב להשיבו לתפקיד ו/או למוסד חינוכי זהה לתפקיד/למוסד שהעובד הועסק בו בעבר.

       ד.  עובד הוראה שאינו ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי הוראה שנבחר לכהן כחבר כנסת ו/או כשר בממשלה יחדל לשרת כעובד הוראה ממועד יום הבחירות לכנסת, ויהיה ניתוק גמור של יחסי העבודה בינו לבין המדינה או הבעלות המעסיקה אותו מאותו רגע ואילך, כלומר יהיה עליו להתפטר לאלתר מעבודתו כמורה.

9.2 עובד הוראה המצוי ב-4 הדרגות העליונות של דירוג עובדי הוראה (מנהל מוסד חינוך, מפקח ובכירים במטה המשרד כמו מנהל מחוז, אגף או מינהל) המבקש להציג מועמדות לכנסת

א.  עובד הוראה המצוי ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי הוראה לא יהיה חבר בגוף בוחר. "גוף בוחר" הוא גוף שתפקידו או אחד מתפקידיו לבחור מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, או כל תפקיד ברשות מקומית, בהסתדרות הציונית העולמית או בסוכנות היהודית לארץ ישראל,  למעט בחירות ישירות שמשתתפים בהן כלל החברים של מפלגה או גוף מדיני ובחירות מקדימות ("פריימריז" – ר' סעיף 3 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959).

ב.  עובד הוראה המצוי ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי הוראה המבקש להציג מועמדות לכנסת חייב להתפטר מתפקידו לכל המאוחר 100 ימים לפני מועד הבחירות, ואינו רשאי לצאת לחופשה ללא תשלום (לפי סעיף 42.341 לתקשי"ר).

ג.  עובד הוראה המצוי ב-4 הדרגות העליונות בדירוג עובדי הוראה שהתפטר לשם הצגת מועמדותו לכנסת והופיע ברשימת המועמדים לכנסת, אך לא נבחר וביקש לחזור לשירות המדינה בשנית לאחר הבחירות – עובד כזה יוכל לחזור לשירות בהתאם להוראות הנציבות בעניינו. המדינה אינה מחויבת להשיבו לתפקיד/למקום זהה לזה ששירת בו בעבר.

10. מועמדות לראשות מועצה או לחברות במועצה ברשויות המקומיות

על עובד הוראה המבקש להציג מועמדות לראשות מועצה או לחברות במועצה של רשות מקומית יחולו ההוראות האלה:

10.1 כל עובד הוראה, ללא הבדל מעמד או דרגה, המציג מועמדות לראשות או לסגנות ראשות או לחברות במליאת מועצה של רשות מקומית, בין אם זו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית,  חייב להודיע על כך למנהל גף כוח אדם בהוראה במחוז של משרד החינוך שהוא משתייך אליו.

10.2 מנהל גף כוח האדם בהוראה במחוז הרלוונטי יעביר את ההודעה על כך ליועץ המשפטי של משרד החינוך בצירוף הפרטים האלה: שם עובד ההוראה, מספר תעודת הזהות שלו, מענו, מהות עיסוקו ועבודתו בפועל כעובד הוראה, דרגתו, וִתקו, היקף משרתו, המוסד החינוכי/היחידה המעסיקים אותו, שם הבעלות (המדינה/הרשות המקומית/עמותה), הרשות המקומית שהציג את מועמדותו לכהן בה  והתפקיד המבוקש ברשות זו. כמו כן עליו לציין מהי חוות דעתו של האחראי עליו (המפקח על המוסד החינוכי אם הוא עובד הוראה והממונה אם הוא עובד מינהלי) בשאלה אם מתפקידו של עובד ההוראה הנדון לקבל עובדים או לשבץ או להפנות עובדים לעבודה בתחום הרשות המקומית שהציג את מועמדותו לכהן בה ואם לדעת הממונה עליו ייתכן ניגוד עניינים בין תפקידו לבין משרתו ברשות המקומית, אם ייבחר. יש לדווח ככל  האפשר על כל קשר אפשרי בין תפקידו של המורה ובין הרשות המקומית שהוא מבקש להיבחר בה. על המסמך המועבר ליועץ המשפטי להיות מפורט ומנומק, בצירוף כל המידע והאסמכתאות הנדרשות לשם בחינת ניגוד עניינים, ועל העובד לשתף פעולה עם גף כוח האדם בהוראה במחוז הרלוונטי לצורך כתיבת הבקשה.

10.3 אם המורה איננו עובד מדינה אלא מועסק ישירות על ידי רשות מקומית או על ידי בעלות, יש לצרף את עמדת מנכ"ל הבעלות/ראש הרשות המקומית וכן את עמדת היועץ המשפטי של הרשות ו/או הבעלות הרלוונטית.

10.4 היועץ המשפטי של המשרד יכריע בכל מקרה לגופו בשאלה אם על העובד להתפטר מהשירות או לצאת לחופשה ללא שכר.

10.5 לגבי מורים עובדי מדינה או במסגרות החינוך המוכר שאיננו רשמי הכרעת היועץ המשפטי במשרד היא סופית.

10.6 לגבי עובדי הוראה שהם עובדי מדינה ב-4 הדרגות העליונות של דירוג עובדי הוראה, קרי מנהלים, מפקחים ובכירים במטה המשרד (מנהלי מינהלים, אגפים ומחוזות), וכן לגבי עובדים  בכירים נוספים לפי שיקול דעתו של היועץ המשפטי של המשרד – תועבר הכרעת היועץ המשפטי לאשרור לשכת היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה.

10.7 ככלל, כל עובד הוראה, לרבות בתפקידי ניהול או פיקוח, בין אם הוא עובד מדינה ובין אם לאו – אשר  תפקידו קשור בענייני המינהל או השלטון המחוזי או המקומי, או שעבודתו ותפקידו עלולים להביא לידי סתירה, אי-התאמה או ניגוד עניינים בין תפקידיו לכהונתו במועצת הרשות המקומית – כל עובד כזה המבקש לשמש במשרה ברשות המקומית ייאלץ להתפטר מתפקידו כעובד הוראה.

10.8 לאחר מועד הבחירות על עובד שנבחר לפנות לגף כוח האדם בהוראה במחוז שהוא שייך אליו, ועל מנהל הגף לפנות ליועץ המשפטי של המשרד בבקשה

        לבחינת מעמדו של העובד: אם אפשר להשיבו לעבודה כאיש חינוך בנוסף לכהונתו כחבר במועצה של רשות מקומית; אם לאו – מה יהיה דינו (חל"ת או התפטרות מן השירות וקבלת פיצויי פיטורין), ואם כן – באילו סייגים או תנאים, אם בכלל.

10.9 בכל מקרה לגופו תגובש חוות דעת משפטית מקיפה בשאלת ניגוד העניינים והדין החל על העובד, בין אם הוא מועסק על ידי המשרד ישירות ובין אם לאו, ביחס לכהונה מקבילה במשרתו כאיש חינוך וכחבר מועצה של רשות מקומית.