education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

3. ארגון ומינהל

3.7 מינהל מוסדות חינוך

3.7-83  מעבר בתי הספר היסודיים לניהול עצמי: עקרונות המדיניות ומודל היישום

 

הוראה זו מבוטלת

ההוראה בוטלה ב- 1/10/2017. למעבר להוראה המעודכנת

 

מבוא

תמצית

במסגרת התכנית הלאומית הכוללת לחיזוק החינוך הציבורי, ללמידה משמעותית ולחינוך למצוינות ערכית וחברתית – משרד החינוך מקדם את המעבר של בתי הספר היסודיים לניהול עצמי ככלי למימוש מדיניות זאת. תפיסה זו של עידוד הניהול העצמי ומתן אוטונומיה לבתי הספר משקפת את האמון באנשי החינוך ומאפשרת גמישות פדגוגית שהם מעקרונותיה של התכנית האסטרטגית של משרד החינוך.

המעבר לניהול עצמי של בתי ספר משמעותו הנהגת מדיניות ניהולית-חינוכית שבמסגרתה מועברים לבתי הספר ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות סמכויות, משאבים ואחריות. למנהל בית הספר ולצוותו ניתן מרחב של סמכות וגמישות בהיבטים פדגוגיים, ארגוניים וכלכליים לשם מימוש יעדיו וצרכיו של בית הספר, ומוקד קבלת ההחלטות מועבר לבית הספר. המעבר לניהול עצמי משתלב במהלך המערכתי שמשרד החינוך מוביל לקידום למידה משמעותית של תלמידים בכל מערכת החינוך, בד בבד עם עמידה בהישגים הנדרשים במאה ה-21.

מטרת המעבר לניהול העצמי היא יצירת התנאים המיטביים – הפדגוגיים, הניהוליים והתפעוליים – להשגת מטרות המוסד החינוכי ומערכת החינוך. הסמכויות המוענקות לבית הספר במסגרת המעבר לניהול עצמי נועדו לצמצם את הפער בין סמכות לאחריות, ובכך לאפשר לבית הספר לממש את ייעודו הפדגוגי. בית הספר פועל כמוקד קבלת החלטות, קובע מטרות, יעדים וסדרי עדיפויות ומפנה את המשאבים ליעדים ולצרכים בהתאם לסדרי העדיפויות שקבע ובהתאם לנסיבות המשתנות. בית הספר מפתח תשתית ארגונית ותרבות ארגונית של האצלת סמכויות והעצמה, באופן שכלל הצוות החינוכי שותף בקבלת ההחלטות וחותר במשותף להגשמת היעדים. לבית הספר ניתן מרחב סמכות ושיקול דעת לקבל החלטות, ובד בבד הוא נדרש לאחריות, למחויבות ולמתן דין וחשבון על החלטותיו, על תהליכי עבודתו ועל הישגיו. בית הספר מגבש תכנית עבודה שנתית מקושרת תקציב, הנגזרת מאבחון עדכני של צרכים, מתכנון ומהצבת יעדי התפתחות לטווחי זמן שונים. הדיון בתכנית העבודה ואישורה מתקיימים באמצעות ועדה מלווה בית-ספרית, שחברים בה – בנוסף למנהל בית הספר ולחברי הצוות – המפקח הכולל, נציגי הרשות המקומית ונציג ההורים. בכך ניתנת הזדמנות להרחיב את מערכת השיקולים ושיתופי הפעולה של בית הספר הן כלפי פנים והן ביחסיו עם סביבתו.

הפרק הראשון של החוזר מציג את הרקע, את הרציונאל של התפיסה הרעיונית, את החזון ואת הנחות היסוד של הניהול העצמי. הפרק השני מתאר את המודל  הניהולי-פדגוגי של בתי ספר בניהול עצמי, מפרט את ההיבטים היישומיים המרכזיים של ההתנהלות של בית ספר בניהול עצמי ומציג את המנגנונים המרכזיים ליישום המהלך. הפרק השלישי מציג את המודל להקצאת המשאבים לבתי ספר בניהול עצמי ואת העקרונות התפעוליים של בתי הספר בניהול עצמי. בנוסף, מוצגים כמה נספחים: התפוקות המצופות מבתי ספר בניהול עצמי; מתווה להכשרה, לליווי ולפיתוח מקצועי במעבר לניהול עצמי; מודל התקצוב לבתי הספר בניהול עצמי; תחומי האחריות המועברים לאחריות בית הספר; מפרט נוהלי עבודה כספיים לבתי ספר בניהול עצמי; דגם האישור הרשותי לתקציבי בית הספר; המתווה האסטרטגי ליישום המהלך.

התוקף: החל מ-1 בספטמבר 2014.

התחולה: בתי ספר היסודיים הרשמיים.

הסטטוס: חדש.

חוזרים קודמים בנושאים קשורים

-     סעיף 231 בחוזר מב/7, "פתיחת בתי הספר לפעולות בשעות אחה"צ והערב"בתוקף

-     סעיף 229 בחוזר מח/5, "פתיחת בתי הספר וגני הילדים בשעות אחר הצהריים, הערב והחופשות"בתוקף

-     סעיף 3.11-16 בחוזר הוראות הקבע עד/12(א), "תשלומי הורים עבור תכנית לימודים נוספת תורנית במוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים" – בתוקף

-     סעיף 3.11-9 בחוזר הוראות הקבע סג/3(א), "תשלומי הורים" – בתוקף

-     סעיף 3.11-10 בחוזר הוראות הקבע סג/6(א), "תיקון לסעיף 3.11-9 בחוזר הוראות הקבע סג/3(א) בנושא תשלומי הורים" – בתוקף

-     סעיף 3.7-79 בחוזר הוראות הקבע עד/1(א), "תקינה לתוכנה כספית" – בתוקף

-     סעיף 3.7-50 בחוזר הוראות הקבע סה/4(א), "ניהול הגבייה והכספים במוסד החינוכי" – בתוקף

-     סעיף 3.7-61 בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א), "מתווה השירות הפסיכולוגי" – בתוקף

-     סעיף 3.7-64 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "תיקון לסעיף 3.7-61 בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א) – מתווה השירות הפסיכולוגי-חינוכי" – בתוקף

-     סעיף 3.7-74 בחוזר הוראות הקבע עג/1(א), "הענקת מלגות לתלמידים שהוריהם מתקשים בתשלום עבור אבזרי לימוד ופעילויות חינוכיות וחברתיות" – בתוקף

-     סעיף 8.5-36 בחוזר הוראות הקבע סה/9(א), "היתר עבודה פרטית/נוספת לעובדי הוראה" – בתוקף

-     סעיף 1.2-39 בחזור הוראות הקבע עא/10(א), "סייעות במוסדות החינוך המיוחד וסייעות לתלמידים משולבים בחינוך הרגיל" – בתוקף.

התפוצה: מנהלי בית הספר, מזכירויות בתיה"ס, המפקחים, מנהלי מחלקות החינוך והגזברים ברשויות ובעלי תפקידים במטה.

הגורם האחראי

א.      שם היחידה הארגונית: מינהלת בתי הספר בניהול עצמי

ב.       בעל התפקיד: הממונה הפדגוגי הארצי

ג.       מס' הטלפון: 02-5603991

ד.       כתובת הדוא"ל: etisa2@education.gov.il.

 

תוכן העניינים

1.       פרק 1 : הרקע, הרציונאל, התפיסה הרעיונית,  הנחות היסוד והחזון

2.       פרק 2: המודל הניהולי-פדגוגי של בתי הספר בניהול עצמי לקידום למידה משמעותית, להעלאת רמת ההישגים הלימודיים ולהשבחת האקלים בבית הספר

3.       פרק 3: מודל התקצוב והמודל התפעולי של בתי הספר בניהול עצמי

4.      נספחים

נספח א: התפוקות המצופות מבתי ספר בניהול עצמי

נספח ב: מערך ההכשרה, הליווי והפיתוח המקצועי במעבר לניהול עצמי

נספח ג מפרט נוהלי עבודה כספיים לבתי ספר בניהול עצמי

נספח ד: תחומי אחריות המועברים לבתי ספר בניהול עצמי

נספח ה: מודל כלכלי לניהול עצמי של בתי ספר יסודיים (התשע"ה)

נספח ו: פורמט אישור רשותי – תקציבי בתי הספר

נספח ז: מתווה היישום למעבר בתי הספר לניהול עצמי

 

פרק 1: הרקע, הרציונאל, התפיסה הרעיונית, הנחות היסוד והחזון

 

1.1    רקע ורציונאל

בתי הספר בעולם בכלל ובישראל בפרט מתמודדים עם אתגרים רבים ומורכבים. מנהלי בתי הספר וסגלי החינוך נדרשים לעמוד במטרות וביעדים, לשפר את האקלים החינוכי, לטייב את איכותם של תהליכי הלמידה, לשפר את ההישגים הלימודיים ולעמוד בסטנדרטים ארציים ובין-לאומיים. לאור המורכבות הקיימת נדרשת אחריותיות (Acountability) של מנהלי בתי הספר למימוש אחריות זו ומוגדרים מחדש התנאים והסמכות המאפשרים שיקול דעת וקבלת החלטות.

בהתבסס על מחקרים ועל ניסיון מצטבר במדינות רבות, הגישה הרווחת כיום היא כי מתן אוטונומיה וסמכות לבתי הספר תוך העברת המשאבים אליהם, לצד מיסוד אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון, עשויים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים, לטיוב האקלים החינוכי ולהשבחת תרבות הניהול והלמידה מכמה טעמים מרכזיים: בית הספר ידע לזהות טוב יותר את הצרכים המקומיים ולתת להם מענים (דיפרנציאליים, מתפתחים ובזמן אמת); אוטונומיה גדולה יותר תגביר את המוטיבציה ואת תחושת המסוגלות של הגורמים המעורבים; איגום המשאבים והאוטונומיה התקציבית יאפשרו ייעול והקצאת משאבים בהלימה גבוהה יותר למטרות הפדגוגיות של בית הספר; הרחבת הסמכות לצד אחריות ומחויבות יאפשרו לבית הספר להשיג את מטרותיו ולממש את ייעודו.

הניהול העצמי על מאפייניו, על תפיסתו ועל משאביו מזמן הזדמנות למינוף בתי הספר ויוצר תנאים המגבירים את סיכויי הצלחתו לשיפור הישגיו והאקלים החברתי והחינוכי שלו, למימוש הפוטנציאל היצירתי של הצוות ולעמידה בסטנדרטים הנדרשים.

התכנית למעבר בתי הספר לניהול עצמי מיושמת באופן הדרגתי החל משנת הלימודים התשע"ב בכלל בתי הספר היסודיים הרשמיים בישראל (מעל 1,660 בתי"ס). כ-560 בתי ספר יסודיים הוכרו בתחילת שנות ה-2,000 כבתי ספר בניהול עצמי, וחלק מהפרמטרים המפורטים בחוזר זה כבר מיושמים בהם הלכה למעשה. תכנית המעבר של בתי הספר היסודיים לניהול עצמי כוללת החלה הדרגתית של מודל הניהול העצמי בחוזר זה, הן על בתי הספר שטרם עברו לניהול עצמי והן על 560 בתי הספר שכבר עשו זאת. בשנת הלימודים התשע"ב החל יישום המעבר לניהול עצמי כפיילוט בקרב כ-160 בתי ספר במחוזות תל אביב וחיפה.  בהתשע"ג התרחב המעבר לניהול עצמי למהלך ארצי במחוזות תל אביב, חיפה, ירושלים וצפון, וכלל כ-500 בתי ספר. בהתשע"ד פעלו כ-1,000 בתי ספר יסודיים במסגרת מדיניות הניהול העצמי. משרד החינוך מבקש להשלים עד סוף שנת לימודים התשע"ה  את ההצטרפות של כלל הרשויות המקומיות ובתי הספר היסודיים לניהול העצמי.

כל רשות מקומית המצטרפת לניהול העצמי מחויבת לחתום עם משרד החינוך על "מסמך ההבנות למעבר בתי הספר לניהול עצמי" המעגן ומסדיר את התחייבויות המשרד, הרשות המקומית ובתי הספר במעבר לניהול עצמי בהיבטים הכלכליים-תפעוליים (להלן: "מסמך ההבנות").

אפשר למצוא חומרים כגון "תלקיט המדיניות" ו"מסמך ההבנות", כלים למנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות, מידע על הכשרות ועל כנסים וימי עיון, חומרים שפותחו, כלי לבניית "תכנית עבודה מקושרת משאבים" ועוד, באתר "או"ח", "בתי ספר בניהול עצמי", http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi

 

1.2    הנחות יסוד בתפיסת הניהול העצמי

א.      צוות בית הספר מכיר את צורכי תלמידיו ואת אוכלוסייתו באופן מעמיק: בהינתן לצוות מרחב אוטונומי, משאבים מגוונים, כלים מתאימים והכשרה מתאימה, ידע צוות בית הספר להתאים את אמצעי ההוראה לצורכי התלמיד באופן מיטבי.

ב.       צורכי התלמידים משתנים: נדרשים גמישות וידע בהתאמת תכנית ההוראה לצרכים המשתנים של התלמידים. העברת אוטונומיה ומשאבים לרשות בתי הספר עשויה לצמצם נוקשות מינהלית וסחבת בירוקרטית ולשפר משמעותית את יכולת התגובה של בתי הספר לצרכים המשתנים של התלמידים.

ג.       הרחבת האוטונומיה הפדגוגית, הניהולית והכלכלית תורמת להעצמתם של המנהלים והמורים, מעמיקה את  מקצועיותם ומגבירה את תחושת השייכות, המחויבות, המסוגלות והאחריות שלהם.

ד.       קיים קשר הכרחי בין סמכות ומרחב שיקול דעת לבין אחריות: מתן אוטונומיה וסמכות לבתי הספר מאפשר גם לדרוש מהם להיות אחראים ומחויבים לתוצריהם החינוכיים בפרט ולתוצאות החלטותיהם ומעשיהם בכלל.

ה.      איגום המשאבים והאוטונומיה התקציבית מאפשרים הקצאת משאבים יעילה יותר, בהלימה למטרות הפדגוגיות של המוסד החינוכי: היכולת של המוסד החינוכי לתכנן ולנהל בגמישות את משאביו מאפשרת לו מתן מענה יעיל ומדויק לצרכיו וליעדיו. העמדת המשאבים לניהולו של בית הספר מאפשרת מתן מענה מהיר יותר, תוך הפחתת בירוקרטיה, סחבת ועלויות ניהול מיותרות.

1.3    מטרות בתי ספר בניהול עצמי

א.      חיזוק החינוך הציבורי

ב.       יצירת תרבות ארגונית המאפשרת מענה דיפרנציאלי לצורכי תלמידים, קיום למידה משמעותית והעלאת רמת ההישגים הלימודיים של התלמידים

ג.       הבטחת רווחתם הלימודית, הרגשית והחברתית של התלמידים ומתן מענה מיטבי לצרכיו הייחודים של כל תלמיד

ד.       השבחת הניהול של בתי הספר בכלל ושל התחום הפדגוגי בפרט

ה.      הגברת המודעות של הנהלות בתי הספר להיותן אחראיות ומחויבות לתפוקות ולתוצאות, תוך שימוש מושכל במשאבים שהועמדו לרשותן כדי להשיג את מטרותיהן

ו.       הרחבת מעגל השותפים הפועלים לקידום החינוך בבתי הספר והמעורבים בו.

 

1.4    חזון הניהול העצמי

•     בתי הספר בישראל פועלים במרחב גמישות, ומממשים את הסמכות הניתנת להם לקבל החלטות בכל הקשור לתכנון, לביצוע ולמימוש של התהליך החינוכי בבית הספר. כל זאת במסגרת מטרות, יעדים וסטנדרטים הנקבעים ומבוקרים על ידי מערכת החינוך הממלכתית.

•     התרבות הארגונית וההוויה בבתי הספר מבטאות מיקוד שליטה פנימי, העצמה אישית ומקצועית – בכל רמות הארגון –  ואחריותיות (אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון).

•     התשתית הערכית של מערכת החינוך, בכל רבדיה, מבוססת על אמון, על יושרה ועל כבוד הדדי – ברמת השיח וברמת ההתנהגות.

•     במערכת היחסים בין המטה, המחוז, הרשויות המקומיות ובתי הספר מתקיים שיח של שותפות: בית הספר הוא מוקד לקבלת החלטות ואחראי לתוצאות. המטה, המחוז והרשויות המקומיות יוצרים את התנאים המיטביים להצלחת בית הספר ואת המרחב המאפשר זאת.

 

1.5    מינהלת בתיה"ס בניהול עצמי

בעקבות החלטת הממשלה מיום 13.3.2011 להרחבה ולהעמקה של מעבר בתי הספר לניהול עצמי הוקמה במינהל הפדגוגי מינהלת בתי ספר בניהול עצמי. ייעודיה של המינהלת הם כדלקמן:

•     הגדלת מרחב הסמכות והגמישות בקבלת החלטות של בתי הספר בהיבטים הפדגוגיים, הניהוליים והכלכליים, לצורך מימוש האחריות החינוכית של בית הספר

•     פיתוח  מיקוד שליטה פנימי, העצמה ואחריותיות בהתנהגות ובתרבות הארגונית של בתי הספר, בכל רבדיו (מנהל, צוות, תלמידים)

•     הטמעה והפנמה של ערכי אמון, יושרה וכבוד הדדי במערכות היחסים בין משרד החינוך, הרשות המקומית ובתי הספר ובמרחב הארגוני-חברתי בבתי הספר

•     יצירה, העמקה וביסוס של האחריות והמחויבות של משרד החינוך והרשויות המקומיות להעברת סמכויות ומשאבים לבתי הספר ולהבטחת מרחב הגמישות שלהם

•     פיתוח תפיסה, ידע ועקרונות פעולה ייחודיים ומובחנים בכל הקשור ליישום הניהול העצמי בישראל וליצירת מודל אפקטיבי של ניהול עצמי כבסיס ללמידה ולהתנהלות של המערכת כולה.

 

פרק 2: המודל הניהולי-פדגוגי של בתי ספר בניהול עצמי לקידום למידה משמעותית, להעלאת רמת ההישגים הלימודיים ולהשבחת האקלים בבית הספר

 

2.1    כללי

כל ארגון מכוון  להגשמת מהותו בהתאם ליעדים ולמטרות שהגדיר. מערכת החינוך בכלל, ובתי הספר בפרט, הם ארגונים שייעודם ומהותם המרכזיים הם חינוך, הוראה ולמידה. מרחבי הגמישות והמשאבים העומדים לרשות בית הספר בניהול עצמי מופנים לקידום מהות וייעודים אלו.

בתרשים שלהלן מוצג המודל הניהולי-פדגוגי למימוש הניהול העצמי. התרשים מתייחס לתשומות, לתהליכים ולתוצאות שבעזרתם יוכלו בתי הספר להגשים את המטרות.

 

 

2.2    היסודות הניהוליים-פדגוגיים של בתי ספר בניהול עצמי

התפיסה הניהולית-פדגוגית של בתי ספר בניהול עצמי מושתתת על 6 יסודות מרכזיים המרכיבים תפיסה מערכתית כוללת. היסודות השונים משיקים זה לזה, משולבים זה בזה ומשלימים זה את זה. להלן תיאור היסודות השונים, וכן פירוט כלים וביטויים למימושם:

א.      יסוד 1: מיקוד שליטה פנימי

בית הספר בניהול עצמי פועל כמוקד לקבלת החלטות. בית הספר מגבש לעצמו חזון ותפיסת עולם חינוכית, גוזר מתוכם מטרות ויעדים, מאתר ומגדיר צרכים ומפנה אליהם את המשאבים המתאימים, ומחליט על אופן ניצול המשאבים לצורך קידום התלמידים בהיבטים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים. מיקוד השליטה הפנימי מחייב את בתי הספר לפתח מומחיות בתחומים שונים ולפעול כארגון אינטליגנטי, גמיש ומגיב, בהתאם לצרכים שזיהה.

כלים וביטויים למימוש היסוד

•     חזון ותפיסה חינוכית: לבית הספר יש חזון ותפיסה חינוכית המשקפים את תמונת העתיד הרצויה שלו.

•     סדרי עדיפויות ויעדים ברורים: לבית הספר סדר עדיפויות ויעדים ברורים, ארוכי טווח וקצרי טווח, הנגזרים מתוך החזון.

•     תכנית עבודה מקושרת-משאבים: לבתי הספר יש תכנית עבודה מקושרת-משאבים שגובשה בשיתוף ובשותפות עם המורים ועם צוות העובדים.

•     שיתוף ושותפות בקבלת החלטות: לבית הספר יש תשתית ארגונית של שיתוף ושותפות בקבלת החלטות.

•     גמישות פדגוגית: בית הספר מאפשר גמישות פדגוגית, בין השאר בתחומים הבאים (ראה פירוט במסמך "הגמישות הפדגוגית: פנים רבות לה" באתר בתי ספר בניהול עצמי, בכתובת http://www.edu.gov.il/):

-      גמישות בהקצאת שעות ההוראה: גמישות בייעוד שעות הלימוד המחייבות (בהתאם להנחיות המפורטות במסמך "הגמישות הפדגוגית" המוזכר לעיל)

-      גמישות באופן חלוקת שעות ההוראה לאורך השנה: גמישות בדרך השימוש בשעות ההוראה במהלך השנה באופן שתתאפשר למידה ממוקדת זמן

-      אוטונומיה בפיתוח ובהפעלה של תכניות ההעשרה: אוטונומיה בפיתוח ובהפעלה של תכניות ייחודיות, המבטאת את התפיסה החינוכית של בית הספר ואת מאפייניו הייחודיים; יכולת לבחור להרחיב תכניות קיימות ו/או להעמיק בהן על בסיס תכנית לימודים רשמית ושעות ליבה, לרבות הקצאת משאבים שיאפשרו פיתוח, הפעלה והערכת אפקטיביות של התכניות לאור המטרות שהוצבו

-      גמישות בהרכב קבוצות הלימוד: גמישות ביצירת המבנה וההרכבים של קבוצות למידה משתנים בהתאם לצורכי התלמידים, לנושאים ולתנאים שבית הספר מסוגל לייצר

-      יצירת תנאים מתאימים ללמידה: אוטונומיה פנים-בית-ספרית ביצירת התנאים ללמידה שיאפשרו לתלמידים להתקדם בהלימה לסגנונות הלמידה ולצרכים הייחודיים, בין היתר על ידי התאמת שיטות ההוראה לסגנון הלמידה, רכישת חומרי למידה, הפניית משאבים לפיתוח סביבות למידה והעסקת כוח עזר  לתלמידים בעלי קשיים.

-      גמישות כלכלית ותפעולית: לרשות בית הספר עומדים משאבים זמינים (סל תלמיד) ומנגנון תפעולי המאפשר גמישות בייעוד המשאבים, כפי שמפורט ומוסבר בפרק 3 להלן.

 

ב.       יסוד 2: האצלת סמכויות והעצמה

בבית ספר בניהול עצמי מתקיימים תהליכים שנועדו להעצים את מנהל בית הספר ואת צוותו, כמי שאחראים על התכנון, על תהליכי קבלת ההחלטות ועל התוצרים החינוכיים. מנהל בית הספר בניהול עצמי הוא מנהיג המפנה את מיטב מרצו וזמנו לקידום יעדים פדגוגיים בבית הספר, מוביל תפיסה של מחויבות ואחריות, מזהה את הפוטנציאל היצירתי של ההון האנושי ואת ערך השותפות עם הקהילה ומניע את בית הספר, יחד עם שותפיו, למימוש ייעודו של בית הספר בעזרת הסמכויות שהוענקו לו.

בית הספר בניהול עצמי מאמץ גישה ביזורית, משתפת ומעצימה: לצוות בית הספר מוענקים סמכויות ומרחב גמישות מוגדר המאפשרים לו לממש את מחויבותו לקידום מטרותיו. גישה זו באה לידי ביטוי בתרבות הארגונית, והיא משפיעה על כלל רכיבי הארגון, על מסגרות הפעולה שלו, על תהליכי קבלת ההחלטות ועל ניהול המשאבים העומדים לרשות בית הספר.

ביזור הסמכויות שביסוד הניהול העצמי מחייב בנייה מחודשת של מערכות היחסים בין גורמי הסמכות לבין בית הספר על כל היבטיו. מנהיגות בית הספר היא גורם מפתח בהקשר זה. מנהיגות מוצלחת מתאפיינת ברמה גבוהה של מודעות עצמית ושל מיקוד שליטה פנימי, ביכולת להציב חזון ויעדי התפתחות, לקבל החלטות מושכלות באשר לעדיפויות ולקדימויות, לפענח מצבים ולפתור בעיות ולראות בבאי בית הספר שותפים טבעיים ורצויים לפיתוח ולשיפור מתמידים וביכולת ליצור קשרי גומלין חיוביים עם מערכות חוץ-בית-ספריות.

 

כלים וביטויים למימוש היסוד

     תשתית ארגונית המבטאת שותפות: המערך הארגוני של בית הספר פועל באופן שיטתי ורציף כתשתית לשיתוף ולשותפות בתהליכי ייזום, תכנון וקבלת החלטות ובתהליכי הערכה ובקרה.  

•     מרחב גמישות וסמכות לבעלי התפקידים בבית הספר: בית הספר מגדיר בבירור את התפקידים, את מרחבי הגמישות ואת הסמכויות לצד הגדרת האחריות והמחויבות של בעלי התפקידים בבית הספר.

•     גמישות תקציבית לצוותי העבודה בבית הספר לצרכים שוטפים ולצורכי פיתוח: בבית הספר ניתנת אפשרות לבעלי תפקידים להפנות משאבים באופן גמיש ודינמי לצורך מתן מענה לצרכים שונים ומשתנים.

•     עידוד יזמות חינוכיות: בית הספר מעודד יצירתיות, חדשנות והעזה בקרב התלמידים והמורים, וקיימים בו מנגנונים בית-ספריים המעודדים פיתוח יזמות חינוכיות ייחודיות של מורים מעוגנות תקציב.

•     ניהול כוח אדם בהלימה ל"אופק חדש: בית הספר מממש סמכויות לתמרוץ ולניהול כוח האדם בהיבטים האלה: קבלת עובדי הוראה וכוח עזר לעבודה בבית הספר; פיתוח אישי ומקצועי, הערכת עובדי הוראה, ניהול הליך של מתן קביעות למורים; ייזום וניהול הליך פיטורין פדגוגיים; איתור, המלצה והפניה של מורים בעלי פוטנציאל ניהולי לקורסי הכשרה ניהוליים; המלצה על מורים לתפקידי הדרכה פנים-בית-ספריים.

 

ג.       יסוד 3: בית ספר כארגון לומד

בבית ספר בניהול עצמי קיים מערך למידה פנים-בית-ספרי המשמש תשתית להתפתחות מקצועית, אישית וארגונית. בית הספר עוסק בלמידה ארגונית מתמשכת, מטפח תרבות של צמיחה, שאיפה להתמקצעות, מומחיות וחתירה להתפתחות ולשיפור מתמידים. היותו של בית הספר ארגון לומד הוא גם חלק ממימוש היסוד של מיקוד שליטה פנימי.

 

כלים וביטויים למימוש היסוד

     קיום מסגרות למידה פנים-בית-ספריות: בית הספר מפעיל פרקטיקה של קהילה לומדת שנעשה בה שימוש בידע המשותף והמעשי של המורים. המורים דנים באופן שיתופי בעבודתם, מנתחים אירועי הוראה, בוחנים עדויות בדבר היחס והקשר בין עבודתם לבין למידת התלמידים והישגיהם, בוחנים כיוונים חדשים לשיפור ההוראה של המורים והלמידה של התלמידים, מפתחים ידע חדש על בסיס התנסותם ומנסחים תובנות בדבר הקשר בין עבודתם לבין הישגי התלמידים.

     קיום השתלמויות להתפתחות מקצועית בהתאם לצורכי בית הספר: בית הספר מבנה ומקיים את ההשתלמויות הבית-ספריות על פי בחירתו, בהתאם לצרכים שהוא מזהה ובהלימה למתווה לפיתוח מקצועי שגובש במסגרת הרפורמה "אופק חדש". בית הספר מקבל תקציב פיתוח מקצועי בית-ספרי לניהולו ולשימושו, והוא אחראי לגייס את  הגורמים המקצועיים לצורך קיום ההשתלמות וההתפתחות המקצועית.

     שימוש ב"שובר הדרכה": בית הספר משתמש בשובר ההדרכה בהתאם לצרכיו ולשיקול דעתו. בית הספר בוחר את תחום ההדרכה, את היקפה ואת אופן הפעלתה, על פי דגם ההדרכה המפורט ב"מסמך המתנ"ה".

     קיום מערך תמיכה, חונכות וליווי למורים: בית הספר מפנה משאבים לתמיכה במורים הזקוקים למענה מיוחד ולליווי; לדוגמה:

-      משאבים פנימיים, כגון שימוש במומחיות קיימת בתוך בית הספר לשיפור כלל עבודת המורים

-      משאבים חיצוניים, כגון היעזרות במומחי תוכן או ביועצים ארגוניים למתן ייעוץ מקצועי או ארגוני לקבוצת מורים בפיתוח תכנית ייחודית.

     הפניית משאבים לפיתוח תנאים מתאימים להוראה ולטיפוח סביבה פיזית ולימודית: בית הספר מפנה משאבים לטיפוח תנאים מתאימים להוראה וללמידה, כגון עמדות עבודה אישיות, עמדות מחשב ועוד.

     קבלת ליווי של יועץ ארגוני ויועץ כלכלי: במסגרת מעטפת התמיכה והליווי הניתנת לבתי ספר בניהול עצמי יוכל בית ספר לצרוך בשנת המעבר לניהול עצמי שירות ליווי של יועץ ארגוני ויועץ כלכלי המסייעים לבית הספר בתהליכי המעבר לניהול עצמי.

 

ד.       יסוד 4: אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון ("אחריותיות"- Acountability)

הניהול העצמי מצמצם את הפער בין הסמכות לאחריות ומדגיש את אחריות בית הספר להשגת מטרותיו ולמינהל תקין. לשם כך אנו מרחיבים את האוטונומיה ואת הסמכות הניתנות לבית הספר. עם זאת, הגדלת האוטונומיה והסמכות כשלעצמן אינה מספיקה כדי לחולל את השינוי. השימוש ההולם והראוי בהן הוא שיאפשר לבית הספר לשפר את התהליכים ואת התוצרים החינוכיים.

 

כלים וביטויים למימוש היסוד

     אימוץ גישה תוצאתית: בית הספר מאמץ גישה תוצאתית שבמסגרתה הוא מכוון את הפעולות ואת התהליכים לתפוקות ולתוצאות המצופות: התוצאות והתפוקות נמצאות בראש התהליך, והפעולות מכוונות להשגתן.

•     קיום מנגנוני הערכה ומעקב בצמתים מתוכננים: בית הספר מקיים הערכה מעצבת, הנעשית במגמה ברורה וממוקדת לשפר את התהליכים, את התוצרים ואת הקצאת המשאבים, וכן מקיים הערכה מסכמת של התכניות המופעלות בנקודות זמן שהוגדרו, בוחן את התשומות מול התוצרים ומקבל החלטות להמשך.

•     קיום תהליכי קבלת החלטות מבוססות משוב ונתונים: בית הספר מסיק מסקנות, מגבש כיווני פעולה אפשריים ומקבל החלטות על בסיס נתונים הנאספים ומעובדים באופן שיטתי. בבית הספר מתקיימים תהליכי משוב פנימי לגבי תכניות פדגוגיות ומינהליות המופעלות בו. תהליכי המשוב בנויים מתהליך הערכה מעגלי וקבוע הכולל שלבי תכנון, איסוף נתונים ועדויות, לימוד, פירוש, ניתוח והבנה של הממצאים, ולבסוף הסקת מסקנות מעשיות וגיבוש כיווני פעולה להמשך.

 

•     אישור תכנית עבודה מקושרת משאבים בפני ועדה מלווה בית ספרית: בית הספר מציג ומאשר בפני ועדה מלווה בית-ספרית תכנית עבודה מקושרת משאבים טרם פתיחת שנת הלימודים, ובהמשך שנת הלימודים מציג בפני הוועדה את התכנון מול הביצוע. בית הספר נדרש להתייחס בהצגת התכנית לתשומות, לתהליכים ולתוצרים המצופים. הוועדה המלווה משמשת גם מסגרת להכוונה, להתייעצות ולפתרון בעיות (הרחבה על הוועדה המלווה – ראה בהמשך).

 

ה.      יסוד 5: פיתוח יחסי בית ספר-סביבה

בית הספר בניהול עצמי פועל כמערכת פתוחה, ער לתרבות המקומית ולמאפייני האוכלוסייה והסביבה שהוא פועל בה, קשוב לצורכי הקהילה ולפוטנציאל הקיים בתוך בית הספר ומחוצה לו, פועל למימוש הפוטנציאל הקיים ולקידום ולשיפור בית-ספרי. בית הספר ממצב את עצמו כמוקד חינוכי בקהילה.

הרחבת הסמכות והאצלתה לבתי הספר מחייבות בחינה מחודשת של הקשרים בין כל הגורמים הפנימיים והחיצוניים המשפיעים על בית הספר: הרשויות והמנהל, המנהל והסגל שלו, המפקח ומנהליו ועוד. הגברת האמון ובניית תשתית ערכית של שקיפות, יושרה ואמון הם מצע הכרחי לבית ספר בניהול עצמי.

 

כלים וביטויים למימוש היסוד

     גיבוש קהילה בית-ספרית: בית הספר מגבש קהילה בית-ספרית הכוללת גורמים שונים ובעלי עניין בסביבה שבית הספר פועל בה והמייצגת את המגוון האנושי במקום.

•     גיבוש מסגרות בית-ספריות לשיח: בית הספר מגבש מסגרות ליצירת דיאלוג ושיח עם השותפים בקהילה. במסגרות אלו מעלים סוגיות מחיי בית הספר, בוחנים כיווני פעולה לקידום השאיפות והמטרות של בית הספר ומפעילים קבוצות הטרוגניות, בעלות זוויות ראייה שונות, לקידום מטרות בית הספר.

•     בית הספר כמוקד חינוכי ביישוב: בית הספר תופס את עצמו כמרכז חינוכי, ולכן הוא שותף, תורם ומשפיע בנושאים חינוכיים ביישוב.

•     טיפוח שותפויות ויזמות: בית הספר בוחר גופים שונים ההולמים את רוחו והעשויים למנף ולשרת את צרכיו ומתקשר עם גופים אלה, יוזם התקשרויות ושותפויות עם גורמים שונים בקהילה הן לצורך הגדלת המשאבים של בית הספר והן לצורך שיתוף ידע, ומגייס משאבים ממקורות נוספים, כגון תרומות, הכנסות ממיזמים, תקורה מדמי השכרת מבנים ועוד – והכול כדי להגדיל את האיתנות הכלכלית של בית הספר ולאפשר יתר גמישות בהקצאת משאבים נוספים להשגת המטרות שהציב לעצמו.

 

ו.        יסוד 6: ניהול מושכל של משאבים

בית הספר בניהול עצמי מתכנן ומנהל את המשאבים העומדים לרשותו באופן שיקדמו בצורה המיטבית את יעדיו. בית הספר מאתר ומאגם את כלל המשאבים היכולים לשמש אותו במימוש יעדיו ובמתן מענה לצרכיו, מתכנן ומקצה אותם באופן מיטבי על פי ייעודם ויתרונם היחסי, מנהל אותם בחיסכון וביעילות, מבצע מעקב ובקרה תקופתיים לטיוב הקצאת המשאבים ויוזם פעולות להגדלת משאביו.

כדי לאפשר לבית הספר לנצל ביעילות את משאביו ולהשתמש בתקציבים כמענה לצרכים בזמן אמת מתבצע איגום של המשאבים השונים המוקצים לבתי הספר ממקורות שונים, ואלו מועברים ישירות לבתי הספר באמצעות מודל ההקצאה "סל תלמיד". הקצאת הסל מתבצעת על פי נוסחה שקופה, שוויונית ודיפרנציאלית, המבטיחה את העמקת יסודות השוויון בין בתי הספר.


כלים וביטויים למימוש היסוד

א.    בניית תמונה תקציבית ואיתור משאבים ואיגומם: בית הספר מאתר ומגבש תמונה של כלל המשאבים העומדים לרשותו, לרבות כוח אדם מינהלי ופדגוגי, שעות הוראה פרונטאליות ופרטניות, שעות צוות (לפיתוח ולהדרכה), ימי הדרכה, תקציב "סל תלמיד" ועוד, כדי להקצות את המשאבים באופן מושכל ולמנוע כפילויות.

ב.     תכנון תקציבי המבטא את סדרי העדיפויות בתכנית העבודה: בית הספר מתכנן ומציג את הקצאת המשאבים טרם פתיחת שנת הלימודים, ובונה תקציב מאוזן בהלימה למשאבים, במכוונות להשגת יעדיו ולאיתור הצרכים הבית-ספריים ובהתאם ללמידה מהעבר לגבי התמונה התקציבית ועלויות התפעול השונות. כמו כן בית הספר מתכנן ושומר יתרות תקציביות למיזמים ארוכי טווח.

ג.     חיסכון ויעילות: בית הספר בודק עלות מול תועלת, מתכנן פעולות יזומות לחיסכון במשאבים, חוסך בהוצאות תפעול לטובת הוצאות חינוכיות ומשמר וממחזר משאבים קיימים.

ד.     מעקב ובקרה: בית הספר עושה שימוש תקופתי מושכל בדוחות הביצוע ובדוחות הכספיים שלו כדי לקבל החלטות ולבצע התאמות תוך כדי שנת הלימודים ולקראת השנים הבאות. בין יתר המנגנונים למעקב ולבקרה קיים מאגר מידע כספי לבתי הספר בניהול עצמי שבאמצעותו בתי הספר והרשויות המקומיות יכולים לצפות בדוחות כספיים בממשק אינטרנטי.

ה.    גיוס משאבים והגדלת הכנסות: בית הספר פועל להגדלת התקציב, ומזהה ומממש הזדמנויות לשיתופי פעולה עם גורמים נוספים בקהילה המניבים הכנסות נוספות.

 

2.3    גבולות הסמכות של בתי ספר בניהול עצמי

בד בבד עם הגדלת המרחב האוטונומי בתי ספר בניהול עצמי פועלים במסגרת מדיניות ממלכתית ומחויבים להנחיות משרד החינוך, המגדירות את גבולות הסמכות והאוטונומיה של בתי הספר. בית ספר בניהול עצמי מחויב לפעול על פי ההנחיות בתחומים האלה:

•     על בית הספר לפעול על פי תכנית הלימודים הממלכתית הרשמית.

•     על בית הספר לפעול על פי חוקי החינוך, התקנות, הוראות חוזרי המנהל הכללי ונוהלי משרד החינוך.

•     עליו להעסיק כוח האדם על פי הסכמי העבודה עם ארגוני המורים או עם ארגוני עובדים אחרים (על פי העניין) ועל פי הנחיות המנהל הכללי של משרד החינוך.

•     עליו לוודא שמספר שעות הלימוד השבועיות ואורך יום הלימודים יהיו כפי שנקבע מזמן לזמן על ידי משרד החינוך.

•     עליו לפעול על פי נוהלי משרד החינוך ומשרד הפנים המתואמים עם מרכז השלטון המקומי תוך שיתוף פעולה עם בקרת הכספים של הרשות המקומית.


 

2.4    הוועדה המלווה הבית ספרית: מתווה ועקרונות

א.      כללי

אחד התהליכים החשובים במעבר לניהול עצמי הוא גיבוש תכנית עבודה בית-ספרית מקושרת תקציב, בשיתוף הצוות וגורמים נוספים, ואישורה בפני ועדה מלווה. תהליך הכנתה של תכנית העבודה ואישורה מאפשר ומקדם תכנון קצר-טווח וארוך-טווח, איתור ומיפוי של צרכים, בחינה מחודשת של צורכי בית הספר ויעדיו, החלטה על סדרי עדיפויות וחיבור בין יעדים חינוכיים למשאבים.

כחלק ממיסוד המהלך כל בית ספר בניהול עצמי מכונן ועדה מלווה בית-ספרית בהשתתפות המפקח הכולל, נציגי הרשות המקומית ונציגים אחרים בקהילה הבית-ספרית, ומנהל בית הספר ושותפיו מציגים לפניה את תכנית העבודה מקושרת המשאבים, דנים במכלול היבטיה ומאשרים אותה.

יש אפשרות להסב מסגרות קיימות מובנות ליישום דגם הוועדה המלווה הבית-ספרית.

החלטות הוועדה המלווה והמלצותיה צריכות להיות בהלימה לסמכות ולמרחב האוטונומי הניתנים למנהל, מצד אחד, ולשמירה על גבולות הפעולה והסמכות שהותוו בהנחיות משרד החינוך והרשות המקומית, מצד שני.

ב.       תפקידי הוועדה ומהותה

1)     הוועדה משמשת פורום מייעץ, מלווה ותומך להנהלת בית הספר בגיבוש וביישום של המדיניות הפדגוגית, הניהולית והכלכלית של בית הספר.

2)     הוועדה משמשת מסגרת לשיח משותף של גורמים שונים המעורבים בחיי בית הספר והמשפיעים על העשייה הבית-ספרית.

3)     הוועדה משמשת מסגרת לדיון תקופתי מוסדר בכלל התשומות, התהליכים והתוצרים של בית הספר, הן הפדגוגיים והן הכלכליים, ולחשיבה משותפת אודות סוגיות וקשיים העולים מן השטח.

4)     הוועדה מסייעת לממש את האחריותיות של בית הספר (אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון) באמצעות הדיון על תכנית העבודה הבית-ספרית ועל האתגרים העומדים בפני בית הספר.

5)     הוועדה מאשרת את תכנית העבודה מקושרת המשאבים.

ג.       חברי הוועדה המלווה

1)     אלה החברים הקבועים בוועדה:

  • מנהל בית הספר – מרכז הוועדה
  • המפקח הכולל על בית הספר, משרד החינוך
  • מנהל מחלקת החינוך או נציגו מטעם הרשות המקומית
  • נציג הגזברות או חשבות החינוך מטעם הרשות המקומית
  • נציג המורים 
  • נציג ההורים.

2)     חברי הוועדה המפורטים לעיל יכולים להזמין חברים קבועים נוספים לוועדה או אורחים, בהתאם לצורך, בהסכמת יתר החברים. לדוגמה

  • מורים או בעלי תפקידים נוספים מתוך בית הספר
  • בעלי תפקידים נוספים במשרד החינוך או ברשות המקומית
  • יועצים ואנשי אקדמיה
  • אנשי ציבור ושותפים נוספים בקהילה הבית-ספרית.

ד.       סמכויות הוועדה

הוועדה מוסמכת לאשר את תכנית העבודה מקושרת המשאבים של בית הספר בהיבטים הניהוליים, הפדגוגיים והמינהליים. סמכויות נוספות של הוועדה שיעודכנו בהמשך יפורטו בחוזר נפרד.

ה.      שיטת העבודה של הוועדה

1)     תכנית העבודה מקושרת המשאבים של בית הספר משמשת בסיס לדיוני הוועדה, ובדיונים מועלים, בין היתר, התהליכים, התוצרים וכלל המשאבים העומדים לרשותו של בית הספר.

2)     הוועדה המלווה מתכנסת פעמיים בשנה לפחות, בהתאם למועדים המגובשים בהסכמת חברי הוועדה הקבועים, כדלקמן:

  •       מפגש לקראת סוף שנת הלימודים ולפני שנת הלימודים העוקבת, ובה בית הספר מציג –  
    -     סיכום של השנה החולפת: המידה שבה הושגו המטרות והיעדים שהוגדרו בתכנית העבודה והגורמים המעכבים והמזרזים להשגת המטרות שהוגדרו;
    -     התכנון לשנת הלימודים העוקבת באמצעות תכנית העבודה מקושרת המשאבים, לרבות מטרות בית הספר, יעדיו המרכזיים, האתגרים העומדים בפניו והקצאת המשאבים כביטוי לסדרי העדיפויות הבית-ספריים
  •       מפגש באמצע שנת הלימודים לדיון ביישום תכנית העבודה – התכנון מול הביצוע – והסקת מסקנות לקראת גיבוש תכנית העבודה לשנת הלימודים העוקבת.

בד בבד מנהל בית הספר וחברים נוספים יכולים להביא נושאים נוספים לדיון בוועדה, בהתאם לצורך.  

3)     תכנית העבודה מקושרת התקציב מועברת לעיון חברי הוועדה ימים מספר לפני מועד התכנסותה, לצורך היערכות מיטבית של המשתתפים.

4)     החלטות הוועדה מתקבלות בהסכמה. אם תכנית העבודה אינה מאושרת, ההיבטים הטעונים שיפור או ההיבטים שבמחלוקת מובהרים, ומתקיימים מפגשים ודיונים נוספים עד לאישור התכנית על ידי הוועדה.

5)     דיון הוועדה מתועד באמצעות סיכום דיון מפורט המופץ למשתתפים.

להרחבה ולפירוט על תפקידיה של הוועדה המלווה, על מהותה ועל כלים תומכים למיצוי הפוטנציאל שלה אפשר להיעזר בממונה המחוזי לניהול עצמי ובכלים המצויים באתר בתי הספר בניהול עצמי.

 

פרק 3: מודל התקצוב והמודל התפעולי של בתי הספר בניהול עצמי

 

3.1    כללי

בבסיס המודל הכלכלי של בתי הספר בניהול עצמי עומד איגום של מרב המשאבים הגמישים המוקצים לו ממקורות שונים (משרד החינוך, הרשות המקומית ומקורות נוספים) והעברתו לרשות בית הספר, באופן שהמשאבים יהיו זמינים לבית הספר והוא יוכל להפנותם לטובת היעדים והצרכים שהגדיר לעצמו.

"מסמך הבנות" המעגן ומסדיר את התחייבויות המשרד, הרשות המקומית ובתי הספר ברמה הכלכלית והתפעולית במעבר לניהול עצמי נחתם עם כל רשות מקומית שהצטרפה לניהול העצמי, ועיקריו מופיעים בחוזר זה. את מסמך ההבנות המפורט אפשר למצוא באתר http://www.edu.gov.il/NihukAtzmi.

הגדרות לפרק זה

סל תלמיד: התקציב המועבר על ידי הרשות המקומית לחשבונות בתי הספר בניהול עצמי לצורך ניהולם כמשק כספים סגור.

סל תקצוב: התקציב שהרשות המקומית מעמידה לרשות בתי הספר בניהול עצמי, הכולל הן את "סל התלמיד" המועבר לחשבונות בתי הספר והן את תקציב בית הספר המנוהל באמצעות הרשות המקומית (כגון לצורך העסקת שרתים, מזכירים, עובדי ניקיון ועוד).

פרק זה מתחלק לשני חלקים: חלק א' מפרט את מודל האיגום והקצאת המשאבים לבתי הספר - מודל "סל תלמיד". חלק ב' מפרט את המודל התפעולי להקצאה, לניהול ולשימוש במשאבים בבתי הספר בניהול עצמי.

 

3.2    חלק א': מודל התקצוב לבתי ספר בניהול עצמי

א.      כללי

הרשות המקומית מגבשת ומאשרת סל תקצוב לבתי הספר בניהול עצמי, והוא מאושר על ידי מינהלת בתי הספר בניהול עצמי. מטרת סל התקצוב היא איגום התקציבים הגמישים ברמת בית הספר הן ממקורות משרד החינוך והן ממקורות הרשות המקומית והעמדתם לניהולו של בית הספר, להגדלת יכולתו הניהולית ולמתן מענה יעיל ורחב ליעדיו ולצרכיו.

הואיל ומטרת המהלך היא, בין היתר, העצמת בתי הספר והרחבת האפשרויות העומדות לרשותם לייזום פעילויות חינוכיות נוספות, המעבר לניהול עצמי מלווה בתוספת משאבים משמעותית ממקורות המדינה.

 

ב.       תקצוב בתי ספר בניהול עצמי על ידי משרד החינוך

1)     במעבר לניהול עצמי משרד החינוך מעביר מדי חודש באמצעות הרשויות המקומיות את סכומי הכסף המפורטים להלן לבתי הספר בניהול עצמי, וזאת בלי לפגוע בהקצבות ובהשתתפויות אחרות של המשרד:

א)    השתתפות במימון חומרי לימוד ואגרת שכפול: תקצוב לפי תלמיד בהתאם להוראות צו מכוח סמכות שר החינוך בסעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, הקובע את סכום ההקצאה ואת שיעור ההשתתפות של המדינה ורשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים. להלן טבלת ההשתתפות:

האשכול החברתי-כלכלי של הרשות (לפי למ"ס)

שיעור ההשתתפות של משה"ח במימון חומרי לימוד ואגרת השכפול

1

90%

2

90%

3

80%

4

70%

5

65%

6

60%

7

55%

8

50%

9

50%

10

50%

 

ב)     השתתפות בשכר עובדי שירותים (שרתים)

(1)    כיתות א'-ו': על פי מפתח של 0.0074 ממשרת שרת לתלמיד; השתתפות משרד החינוך: 87%.

(2)    כיתות ז'-ח': על פי מפתח של 0.0056 ממשרת שרת לתלמיד; השתתפות משרד החינוך: 87%.

 

ג)     השתתפות בשכר עובדי מינהל (מזכירים): על פי מפתח של 0.0024 ממשרת מזכיר לתלמיד; השתתפות משרד החינוך: 87%.

ד)     השתתפות ב"סיוע ניהול עצמי": השתתפות בשכר עובדי כוח עזר על פי מפתח של 0.0015 ממשרת עובד סיוע; השתתפות משרד החינוך: 87%.

ה)    השתתפות ב"תוספת פדגוגית ניהול עצמי": השתתפות דיפרנציאלית בתוספת של עד 200 ש"ח לתלמיד, כמפורט להלן:

•     בתי ספר ברשויות מאשכול 2-1: 200 ש"ח לתלמיד

•     בתי ספר ברשויות מאשכול 4-3: 150 ש"ח לתלמיד

•     בתי ספר ברשויות מאשכול 6-5: 100 ש"ח לתלמיד

•     בתי ספר ברשויות מאשכול 10-7: 50 ש"ח לתלמיד.

2)     ההשתתפות בס"ק ב', ג' ו-ד' לעיל משולמת בהתאם לפרופיל עלות משרה שנקבע בחוזר משרד החינוך בדבר השתתפות משרד החינוך בתקציב הרשויות המקומיות המתעדכן מזמן לזמן.

3)     התקצוב לפי תלמיד, כאמור בס"ק ד' ו-ה' לעיל, חל לגבי כלל התלמידים בבית הספר, לרבות תלמידי החינוך המיוחד ותלמידי החטיבות הצעירות (כולל תלמידי הגן בחטיבות הצעירות[1]).

4)     התקצוב לפי תלמיד, כמפורט בס"ק א', ב' ו-ג' לעיל, חל על תלמידים בכיתות רגילות, ולא על כיתות לחינוך מיוחד. בס"ק הללו, המשרד אינו משנה את מודל התקצוב לגבי כיתות לחינוך מיוחד בבתי הספר בניהול עצמי,  וממשיך להעביר את השתתפותו כבעבר.

5)     תלמידי הגן בחטיבות הצעירות מתוקצבים כמפורט בס"ק א', ג', ד' ו-ה' לעיל, ואינם מתוקצבים במשרת שרת, כמפורט בס"ק ב' לעיל, מפני שתפקידי הסייעת לגננת חופפים בחלקם לתפקידי השרת.

 

ג.       סל התקצוב המינימאלי לבתי ספר בניהול עצמי

1)     כדי להבטיח רף מינימאלי של תקציב בית-ספרי ברמה הארצית לכל אחד מבתי הספר העוברים לניהול עצמי גובש סל תקצוב מינימאלי לבתי ספר בניהול עצמי המורכב הן מתקצוב משרד החינוך לבתי ספר בניהול עצמי, כמפורט לעיל, והן מההשתתפות הנדרשת מהרשויות המקומיות כדי לעמוד בסל התקצוב המינימאלי.

2)     התקציב השנתי לבית הספר בניהול עצמי אינו יכול להיות קטן מהסכום השנתי המינימאלי לתלמיד שנקבע בסל התקצוב המינימאלי לבתי הספר בניהול עצמי, כפול מספר התלמידים בבית הספר. מתוך תקציב זה, התקציב השנתי המועבר לחשבון הניהול העצמי של בית הספר לא יקטן מ"סל התלמיד המינימאלי", אשר נקבע במודל התקצוב לבתי הספר בניהול עצמי, כפול מספר התלמידים באותו בית ספר.

        "מספר התלמידים", לעניין "סל התלמיד המינימאלי" הוא סך כל התלמידים הלומדים בבית הספר, לרבות תלמידי הכיתות לחינוך מיוחד, תלמידי החוץ ותלמידי הגן בחטיבות צעירות.

3)     בכל שנה יפרסם משרד החינוך את דגם התקצוב לבתי ספר בניהול עצמי, כמפורט ב-ב' לעיל, מעודכן על פי עלויות השכר המעודכנות, ויפרט את גובה "סל התלמיד המינימאלי", את גובה "סל התקצוב המינימאלי" ואת השתתפות משרד החינוך והרשות המקומית במימון הנושאים הכלולים בסל.

        נספח ה לחוזר מפרט דוגמה למודל התקצוב המינימאלי לבתי הספר בניהול עצמי לשנת הלימודים התשע"ה.

 

ד.       גיבוש, עדכון והקצאה של "סל התקצוב הרשותי" לבתי הספר

1)     כיוון שהרשויות המקומיות שונות זו מזו במשאבים שהן מקצות לבתי הספר, וכיוון שיש צורך שמרב המשאבים הגמישים המוקצים לבתי הספר יאוגמו ויועמדו לרשותם, הרשות המקומית מגבשת בכניסה לניהול עצמי מפתח הקצאה רשותי לבתי הספר, קרי "סל תקצוב רשותי".

סל התקצוב הרשותי אינו אחיד ברמה הארצית ונקבע בהתאם לקריטריונים ולכללים המפורטים להלן.

הסל כולל הן את משאבי משרד החינוך המועברים באמצעות הרשות המקומית לבתי הספר, הן תקציב ממקורות הרשות המקומית עבור אותם תחומי אחריות המועברים מהרשות המקומית לבתי הספר והן את תקציב העסקת עובדים המועסקים בבית הספר באמצעות הרשות המקומית, כמפורט להלן.

2)     משאבי הרשות המקומית בסל התקצוב הרשותי אינם יכולים לקטון מהתקצוב הרשותי לבתי הספר כפי שהתקיים ערב המעבר לניהול עצמי, ואינם יכולים לקטון מההשלמה הנדרשת מהרשות כדי שיוקצה "סל התקצוב המינימאלי", כמפורט ב-ג' לעיל. כלומר, על הרשות המקומית להקצות את הסכום הגבוה מבין התקצוב הרשותי לבתי הספר ערב המעבר לניהול עצמי ו"סל התקצוב המינימאלי".

לצורך זה הרשות נדרשת לנתח את גובה המשאבים שהיא הקצתה לבתי הספר ערב המעבר לניהול עצמי בנושאים השונים, לאגמם עם משאבי משרד החינוך המועברים עם המעבר לניהול עצמי ולהבנותם בדגם הקצאה רשותי (להלן: "סל תקצוב רשותי").

3)     כאשר המשמעות של שינוי דגם התקצוב של משרד החינוך במעבר לניהול עצמי היא תוספת תקצוב בתחום שרתים ומזכירים ברמה הרשותית, יש להביא זאת לידי ביטוי בסל התקצוב הרשותי לבתי הספר, בין אם בתוספת ל"סל התלמיד" ובין אם בתוספת לתקציב כוח האדם המועסק בבתי הספר באמצעות הרשות המקומית.

4)     הרשות המקומית מגבשת עבור בתי הספר סל תקצוב רשותי מפורט ושקוף שיכלול, בין היתר, את המידע המפורט להלן:

•     פירוט תחומי האחריות המועברים לניהול בתי הספר ופירוט תחומי האחריות הממשיכים להיות מנוהלים באמצעות הרשות המקומית

•         מפתח הקצאת התקציב עבור כל תחום אחריות (לפי תלמיד או לפי קריטריון שקוף אחר), לרבות קריטריונים נוספים לקביעת שונות בהקצאה בין בתי הספר, ככל שישנם, והתקציב המשתמע עבור כל תחום אחריות על פי נתוני בתי הספר הידועים במועד האישור

•     סל התלמיד עבור תחומי אחריות המועברים לניהול בית הספר, הכולל, בין היתר, תקציב עבור ההוצאות האלה:

-      הוצאות תפעול (חשמל, מים, גז וסולר לחימום, טלפון, דואר, אינטרנט, הנהלת חשבונות, עמלות, כיבודים, אשל ונסיעות בתפקיד)

-      הוצאות אחזקה וחידוש של ציוד (אחזקת מבנה ובדק בית, גינון, אחזקת ריהוט, מחשבים, מזגנים, תנורי חימום, מדפסות וסורקים וחידוש הציוד המפורט)

-      הוצאות עבור רכש והצטיידות (ציוד משרדי, ציוד לחינוך גופני, ספרים וספריות, חומרי לימוד, דמי שכפול, חומרי ניקוי, עזרה ראשונה)

-      הוצאות עבור פרויקטים ויזמות חינוכיות (הוצאות עבור פעולות, טכנולוגיה ומחשוב, הדרכות והכשרות), לרבות תקצוב ייעודי ממשרד החינוך לבית הספר בניהול עצמי עבור יזמות פדגוגיות ופרויקטים לימודיים

•     תקציב בית הספר המנוהל באמצעות הרשות המקומית, לרבות תקני עובדים המועסקים בבית הספר  (כגון עובדי מינהל ועובדי שירותים) ועלויות העסקתם בפועל

•     סך כל "סל התלמיד הבית-ספרי" (הכולל את התקציב המועבר לבתי הספר) וסך כל "התקציב הבית- ספרי" (הכולל הן את התקציב המועבר לבתי הספר והן את תקציב בית הספר הממשיך להיות מנוהל באמצעות הרשות המקומית)

•     מועדי העברת הכספים לבתי הספר.

בנספח ד לחוזר זה מפורטים תחומי האחריות המועברים לבית הספר ותחומי האחריות שאפשר להעבירם לבית הספר או להמשיך לנהל אותם באמצעות הרשות המקומית בצירוף הסבר מפורט לגבי כל תחום אחריות.

5)     הרשות המקומית יכולה לקבוע סל תקצוב דיפרנציאלי לבתי הספר שבתחומה הן עבור תחומי אחריות ספציפיים והן עבור סך כל סל התקצוב לבתי הספר. זאת בתנאי שבית הספר שמוקצה לו סל התקצוב הנמוך ביותר יהיה זכאי לסל תקצוב שאינו נמוך מסל התקצוב המינימאלי. יחד עם זאת, אם נקבע סל תקצוב דיפרנציאלי, עליו להיות על פי פרמטרים שקופים, שוויוניים וסבירים, אשר יבואו לידי ביטוי בדגם האישור הרשותי. להלן פרמטרים אפשריים לקביעת סל תקצוב דיפרנציאלי:

•     גודל בית הספר (מספר התלמידים והכיתות, גודל המבנה, היקף השטח)

•     המצב החברתי-כלכלי של בתי הספר (לפי מדד הטיפוח)

•     מבנה בית הספר: מצב המבנה/המבנים המפוזרים/גיל המבנה ועוד

•     מספר הכיתות/התלמידים בחינוך מיוחד

•     היקף הפעילות בבית הספר (כגון בי"ס שנהוג בו יוח"א).

6)     על סל התקצוב הרשותי הנבנה עם המעבר לניהול עצמי להיות במבנה של "דגם אישור רשותי – תקציבי בתי הספר", שגובש על ידי מינהלת בתי הספר בניהול עצמי (ראה את הדגם בנספח ו לחוזר זה).  

7)     על סל התקצוב הרשותי במתכונת האמורה לקבל אישור של מינהלת בתי הספר בניהול עצמי ולהיחתם בחתימה מקורית של ראש הרשות וגזבר הרשות. יודגש כי בעת מעבר הרשות המקומית לניהול עצמי מינהלת בתי ספר בניהול עצמי מעמידה עבור הרשות יועץ כלכלי המסייע לה בגיבוש סל התלמיד הרשותי ובעמידה על הפרמטרים השונים.

8)     לאחר אישור סל התקצוב הרשותי הרשות המקומית נדרשת לאשר תקציב שנתי קלנדרי (קרי מינואר עד סוף דצמבר) עבור כל אחד מבתי הספר שבניהול עצמי, ברמת סכום כולל המבוסס על מפתח ההקצאה הרשותי המפורט שגובש בהתאם לאמור לעיל ובהתאם לנתוני בית הספר במועד האישור.

        האישור כאמור, של תקציבי בתי הספר, נדרש להתבצע בכל שנה, לפני פתיחת השנה הקלנדרית (לפני ינואר), במסגרת אישור התקציב השנתי של הרשות המקומית.

9)     לאחר שאושר סל התקצוב הרשותי יש להעבירו בשקיפות לכל בתי הספר והגורמים הרלוונטיים.

10)   על בית הספר להתבסס על התקציב השנתי הרשותי שאושר כדי לגבש תקציב שנתי בית-ספרי עבור שנת לימודים. התקציב השנתי הרשותי הוא קלנדרי. התקציב השנתי הבית-ספרי מקביל לשנת הלימודים,  מאוגוסט עד יולי. כיוון שכך, בית הספר נדרש להניח כי התקציב הרשותי המאושר החל מינואר – והתקף  גם לחודשים אוגוסט-דצמבר של שנת הלימודים שלאחר מכן – יהיה תקף גם לחודשים ינואר עד יולי של שנת הלימודים העוקבת, וייבנה על סמך זאת תקציב שנתי בית-ספרי לשנה זו. כמו-כן, על בית הספר להסתמך על התקציב השנתי הרשותי המאושר החל מינואר כדי לעדכן את התקציב הבית-ספרי של אותה שנת הלימודים.

11)   כל הפחתה בסל התקצוב במהלך שנת התקציב תיעשה באישור מנהל מחלקת החינוך, הגזבר, ראש הרשות, וכן באישור מינהלת בתי הספר בניהול עצמי, ובסיכום עם הפיקוח הכולל ועם מנהל בית הספר. כמו-כן, אם הרשות מבקשת להעביר לבית הספר תחומי אחריות נוספים, שלא היו כלולים באישור הראשוני של סל התקצוב הרשותי, עליה לעשות זאת בהסכמה עם מנהלי בתי הספר ועם הפיקוח הכולל.

12)   הרשות מחויבת להעביר את סל התלמיד לחשבון הניהול העצמי באופן שוטף ועל פי מועדים קבועים ומוסכמים, אשר יוגדרו עם מנהלי בתי הספר ועם הפיקוח הכולל. מרווח הזמן המרבי להעברת הכספים הוא פעם ב-3 חודשים. יש להגדיר מראש גם את המועד האחרון בחודש להעברת הכספים.

13)   סל התלמיד יועבר לבתי הספר מראש ולא בדיעבד.

14)   תקציב סל התלמיד מאפשר מרחב כלכלי לבית הספר, ויש להעבירו לבית הספר במלואו, ללא קיזוזים, כמפורט להלן:

•     אם בית הספר מבקש לצרוך שירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית מתוך תקציבי "סל התלמיד", יש לבצע התחשבנות בין בית הספר לרשות, ללא קשר להעברה שוטפת של "סל התלמיד" לחשבון בית הספר. בית הספר ישלם לרשות עבור שירותים שהוא צורך ממנה מחשבון הניהול העצמי. לשם כך הרשות נדרשת, במקרים מסוימים, לתמחר שירותים רשותיים לבתי הספר, כגון מחיר שעת עבודה לעובד המועסק באמצעות הרשות המקומית והנותן שירות לבתי הספר.

•     בית הספר רשאי לבקש מראש כי חלק מתקציב "סל התלמיד" ישמש לשירות רשותי מסוים ולא יועבר לחשבון בית הספר, תוך ביצוע רישום מתאים בכרטיס החו"ז (החובה והזכות) ורישום מתאים בהנהלת החשבונות של בית הספר באמצעות פקודת יומן. הבקשה תהיה לזמן קצוב, ותוארך רק באמצעות פנייה נוספת מטעם בית הספר. תישמר הפרדה בין שירות הנוגע לחשבון ההורים של בית הספר לשירות הנוגע לחשבון הניהול העצמי שלו.

•     לפי סעיף 6ד לתקנות לימוד חובה, הגבייה מהורים יכולה להתבצע אך ורק על ידי הרשות המקומית, או על ידי בית הספר כשלוח הרשות המקומית. לבית הספר אין כלים משפטיים לאכיפת גבייה, והוא פועל מכוחה המשפטי של הרשות. אם מתבצעת גבייה באמצעות בתי הספר, הרשות תתחשבן עם בית הספר רק על סכומים שנגבו בפועל, ולא תקזז מסל התלמיד עבור סכומים שלא נגבו. הרשות אחראית לאכיפה ולמתן גיבוי וסיוע משפטי לבית הספר לגבייה מהורים ומגורמים נוספים שהם מקור הכנסה נוסף לבית הספר (כגון שוכרים).

הגבייה כאמור באמצעות בתי הספר תתבצע רק עבור תשלומי הורים שאושרו על ידי הגורמים המוסמכים, בהתאם להנחיות בחוזרי המנכ"ל בנושא תשלומי הורים. הרשות לא תעשה שימוש בבית הספר כאמצעי לגבייה מהורים עבור שירותים שהרשות מספקת או רוכשת מעבר לתכנית הגבייה המאושרת.

•     הרשות המקומית אינה רשאית להחליט על דעת עצמה על קיזוז מסל התלמיד עבור שירותים רשותיים ללא הסכמה מראש של מנהל בית הספר.

15)   החל משנת התקציב שלאחר שנת המעבר של בית הספר לניהול עצמי, ובכל שנת תקציב שתבוא אחריה, תדאג הרשות המקומית לעדכן את "סל התלמיד" כדלקמן:

•     לגבי רכיבי "סל התלמיד" המתוקצבים על ידי משרד החינוך ונתח ההשתתפות של הרשות ברכיבים אלו תפעל הרשות בהתאם לעדכון של משרד החינוך, כמפורט ב"סל התקצוב המינימאלי" שיפורסם מדי שנה.

•     לגבי רכיבי "סל התלמיד" המתוקצבים על ידי הרשות היא תפעל כדלקמן:

-      בתחומי האחריות חשמל ומים תעדכן הרשות את הסל על פי השינויים במחירים שחלו במהלך שנת התקציב.

-      בתחומי האחריות שאינם חשמל ומים תעדכן הרשות את הסל בהתאם לעליית המחירים הרלוונטיים של כל אחד מהרכיבים ולכל הפחות בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן.

•     הרשות תעדכן את התקציב בהתאם לשינויים בנתוני בית הספר במועד האישור, כגון שינוי במספר התלמידים.[2]

16)   הרשות תעדכן ככל האפשר את תקציבי בתי הספר בהתאם לאמור לעיל ערב פתיחת שנת הלימודים. במקרה שהדבר אינו מתאפשר, תעדכן זאת הרשות במעבר לשנת תקציב חדשה של הרשות המקומית (החל בינואר) תוך מתן מענה למפרע מתחילת שנת הלימודים, לרבות בנוגע לשינוי במספר התלמידים במעבר משנת לימודים אחת לשנייה. על הרשות להעביר לבית הספר את רשימות תלמידי הכיתות הגן בחטיבה הצעירה כדי שמספר התלמידים לעניין זה יכלול גם את התלמידים האלה.

17)   על הרשות לנהוג בשקיפות מלאה עם מנהלי מוסדות החינוך בעניין השינויים בסל התלמיד, לעדכנם אודות סל התלמיד החדש ולהכניס את נוהל עדכון התקציב לספר הנהלים הרשותי.

18)   עדכון סל התלמיד יועבר מדי שנה לאישור מינהלת בתי הספר בניהול עצמי. המשך העברת משאבי הניהול העצמי לרשות המקומית יותנה בכך.

19)   יש להעביר את סל התלמיד לאישור המינהלת, וכן את אישור העדכון של סל התלמיד משנה לשנה, באמצעות מערכת ממוחשבת. הוראות בעניין זה יפורסמו בנפרד בהמשך.

 

3.3    חלק ב: המודל התפעולי – הרשות המקומית כתאגיד מרכז

א.      כללי

מבחינה משפטית ונורמטיבית בתי הספר היסודיים הרשמיים הם בבעלות משותפת של משרד החינוך והרשויות המקומיות ואינם בעלי הגדרה משפטית עצמאית. במעבר לניהול עצמי עניין זה אינו משתנה, ואולם לבתי הספר ניתנת הגמישות התפעולית לממש את האוטונומיה הכלכלית שניתנה להם באמצעות ה"מטרייה" המשפטית של הרשות המקומית. מבחינה משפטית בית הספר משמש שלוחה כלכלית עצמאית של הרשות המקומית. הוא מנהל את תקציבו באמצעות חשבון בנק רשותי על שמו ובניהולו, ומתנהל על פי כללי ניהול כספים החלים על הרשויות המקומיות. הרשות המקומית היא גם זו שאחראית על הליווי ועל הבקרה הכספית של בתי הספר.

כפועל יוצא מכך תגבש כל רשות מקומית במעבר לניהול עצמי ספר נהלים רשותי לבתי הספר בניהול עצמי, בשיתוף מנהלי בתי הספר והפיקוח הכולל. בספר יפורטו עקרונות, כללים ונוהלי עבודה בהתנהלות בתי הספר עם הרשות המקומית ועם הפיקוח הכולל במסגרת דגם בתי הספר בניהול העצמי. הרשות, המשרד ובתי הספר יטמיעו עקרונות, כללים ונהלים אלו בבתי הספר. ספר הנהלים הרשותי יהיה בהלימה לכללים ולהוראות המפורטים בחוזר זה, תוך שילוב המאפיינים והנסיבות המקומיות ברשות המקומית.

על ספר הנהלים לכלול הן חלק ארגוני-פדגוגי, המפרט את התפיסה החינוכית, את הנחות היסוד ואת עקרונות העבודה במתכונת בתי ספר בניהול עצמי, הן פירוט של עקרונות ונהלים לניהול כספים בבתי ספר בניהול עצמי בהלימה למפורט בנספח ג לחוזר זה והן פירוט של עקרונות ונהלים המעגנים את יחסי העבודה והתקשורת בין בתי הספר ובין הרשות המקומית והפיקוח הכולל.

 

ב.       הפרמטרים השונים של המודל התפעולי

1)       חשבון הניהול העצמי – מאפיינים, נוהלי עבודה כספיים והפרדה מחשבון ההורים

הרשות המקומית נדרשת לפתוח חשבון בנק בבעלותה עבור כל בית ספר בניהול עצמי (להלן – "חשבון ניהול עצמי") ובמסגרתו תנוהל הפעילות הכספית השוטפת של בית הספר, למעט ניהול תשלומי הורים. לחשבון זה יועבר תקציב "סל התלמיד" המורכב מהשתתפות משרד החינוך והרשות המקומית, וכן יועברו אליו תקציבים ממקורות נוספים, כגון הכנסות מפעילויות נוספות המתבצעות בבית הספר או מהשכרת מתקניו.

ניהול תשלומי ההורים ייעשה בחשבון בנק רשותי ייעודי נפרד, בלתי תלוי בחשבון הניהול העצמי. השימוש בתשלומי ההורים נעשה עבור הייעודים הקבועים בדין והמובאים גם בחוזר המנכ"ל העוסק בתשלומי הורים המתפרסם מזמן לזמן.

להלן המאפיינים והכללים לניהול הכספי השוטף של בית הספר בחשבון הניהול העצמי:

א)     הרשות תעניק זכות חתימה בחשבון הניהול העצמי למנהל בית הספר ולמזכיר בית הספר או למנהלן בית הספר. המזכיר או המנהלן ישמש נציג של הרשות בבית הספר, ויהיה כפוף להוראות הגזברות בכל הנוגע לניהול הכספי של בית הספר וכפוף ארגונית למנהל בית הספר. על הפעולות הכספיות של בית הספר בחשבון הניהול העצמי יחתמו הן מנהל בית הספר והן מזכיר/מנהלן בית הספר.

ב)     מנהל בית הספר הוא הגורם האחראי לניהול הכספי של בית ספר בניהול עצמי. הניהול הכספי של בית הספר חייב להיות בהלימה לנוהלי העבודה הכספיים המפורטים בנספח ג לחוזר, "נוהלי עבודה כספיים לבתי ספר בניהול עצמי". המנהל יוכל להיעזר בצוות המינהלי של בית הספר ובגורמי מטה ברשות המקומית לצורך מימוש אחריותו.

ג)      הרשות נדרשת לוודא כי כל בית ספר בניהול עצמי מנהל את חשבונותיו בשיטת החשבונאות הכפולה על פי כל דין, באמצעות תוכנה כספית לניהול חשבונות, רכש וגבייה, בהתאם להנחיות שפורסמו בחוזר המנכ"ל הוראות קבע עד/1 (א), סעיף  3.7-79, "תקינה לתוכנה כספית בבתי ספר" שיעודכן מזמן לזמן. על התוכנה הכספית לאפשר שליחת דוחות כספיים למאגר המידע הכספי של משרד החינוך על פי מבנה סטנדרטי שמתאים לשליחה למאגר, בהתאם להנחיות שפורסמו לעניין ושיתעדכנו מזמן לזמן. אין להתקין בבתי הספר בניהול עצמי תוכנה כספית שאינה מותאמת לביצוע פעולה זו.

ד)     את חשבון הניהול העצמי יש לעשות במתכונת של משק כספים סגור. לצורך העברת סכומים מסעיף לסעיף יש ליידע את הרשות המקומית ו/או את הוועדה המלווה הבית-ספרית.

ה)     חשבון הניהול העצמי יהיה  מוגבל באופן שלא יהיה אפשר למשוך ממנו משיכת יתר.

ו)      יתרת התקציב הבית-ספרי הבלתי מנוצל תישאר בחשבון הניהול העצמי בתום שנת הלימודים ותתווסף לתקציב המועבר עבור שנת הלימודים העוקבת. לא ייעשה קיזוז בתקציב בית הספר לשנת הלימודים העוקבת בעקבות יתרות שנותרו בחשבון הניהול העצמי.

ז)     תישמר הפרדה בין חשבון הניהול העצמי לחשבון תשלומי ההורים. אין לאפשר העברה של תקציבים בין חשבון הניהול העצמי לבין חשבון תשלומי ההורים ולהפך, למעט בנושאים מוגדרים המפורטים בנספח ג לחוזר זה. ככלל, מימון של הרשות המקומית המיועד לנושאים שבית הספר גובה בגינם גם מהורים, כגון מלגות לתלמידים, יועבר ישירות לחשבון ההורים.

ח)     יתר הכללים לניהול החשבונות ונוהלי העבודה הכספיים מפורטים בנספח ג לחוזר זה.

משרד החינוך פועל בתיאום עם משרד הפנים, עם מרכז השלטון המקומי ועם איגוד הגזברים לעיגון ולשכלול של התשתית המשפטית של מערך הניהול העצמי, ובכלל זה של כללי הניהול הכספי השוטף של בתי הספר בחשבון הניהול העצמי.

 

2)       הצגה ואישור של תכנית עבודה מקושרת לתקציב בפני הוועדה המלווה הבית-ספרית

א)     בית הספר יגבש תכנית עבודה פדגוגית מקושרת לתקציב הבית-ספרי השנתי (לשנת לימודים) וליתר משאבי בית הספר המבטאת את מטרותיו, את יעדיו ואת סדרי העדיפויות שהגדיר, כמפורט בפרק 2 לחוזר זה. תקציב בית הספר יתבסס על ההעברות הצפויות מהרשות המקומית, על הכנסות צפויות אחרות ועל הנחות לגבי ההוצאה השנתית בכל נושא.

ב)     תכנית העבודה לשנת הלימודים המקושרת לתקציב וליתר משאבי בית הספר תוצג, תידון ותאושר על ידי הוועדה המלווה הבית-ספרית לפני פתיחת שנת הלימודים, בהתאם לדגם הוועדה המלווה המפורט בפרק 2 לחוזר זה. בהמשך שנת הלימודים יתקיים גם דיון בוועדה המלווה סביב התכנון מול הביצוע של תכנית העבודה מקושרת המשאבים.

ג)      בדיווח של בית הספר על תכנית העבודה ועל התקציב המתוכנן, וכן על התכנון מול הביצוע, על בית הספר לכלול בנפרד גם דיווח על התקציב ועל פעילות חשבון הניהול העצמי וגם דיווח על התקציב ועל הפעילות של חשבון תשלומי ההורים. שני החשבונות יהיו נתונים לבקרה כספית של הרשות המקומית.

ד)     בכל אחד מבתי הספר העוברים לניהול עצמי מנהל אגף/מחלקת החינוך ברשות המקומית, המפקח הכולל ומנהל בית הספר הם האחראים למיסוד ועדה מלווה בית-ספרית.

3)       העברת תחומי אחריות - הגדרת אחריות, סקר מבנה והפרדת מונים

א)     תחומי האחריות המועברים לבית הספר ותחומי האחריות שאפשר להעביר לבתי הספר או להשאיר באחריות הרשות מפורטים בנספח ד לחוזר זה, "תחומי אחריות המועברים לבתי ספר בניהול עצמי".

ב)     בהעברת תחומי אחריות מינהליים לבתי הספר מועברת האחריות לתפעול השוטף של בית הספר בתחומים אלו. יחד עם זאת, האחריות להוצאות חד-פעמיות, כגון שדרוג תשתיות או שיפוצי עומק, נשארת באחריותה ובמימונה של הרשות המקומית, ועליה לגבות את בתי הספר מבחינה תפעולית ותקציבית אם מתעוררת בעיה בנושאים אלו.

ג)      ערב העברת תחומי האחריות המינהליים לבתי הספר הרשות נדרשת להגדיר במדויק, במסגרת כל תחום אחריות מינהלי, את המטלות השוטפות שיהיו באחריות בית הספר וישולמו על ידו ואת המטלות שיישארו באחריות הרשות וישולמו על ידה, בהלימה למתווה האמור לעיל ולמפורט בנספח ד לחוזר זה. הגדרות אלו יובאו לידי ביטוי בספר הנהלים הרשותי.

ד)     ערב העברת תחומי האחריות המינהליים לבית הספר על הרשות המקומית להעמיד במימונה עבור בית הספר את המבנה במצב תקין, לרבות החלונות, הדלתות, הצנרת וכו', אף אם הדבר מחייב ביצוע סקר מבנה לבדיקת תקינות המבנה וכשירותו, לרבות צמודי המבנה והריהוט.

ה)     ערב העברת תחומי האחריות המינהליים לבית הספר הרשות נדרשת לדאוג שלכל בית ספר בניהול עצמי יהיה מונה נפרד של הוצאות המים והחשמל, המבטא, ככל האפשר, את הוצאות בית הספר בלבד. אם גופים נוספים מחוברים למונה הבית-ספרי, על הרשות המקומית לדאוג להפרדת המונים על חשבונה. לחלופין, הרשות נדרשת לדאוג להתקין מונים פנימיים שבאמצעותם יתחשבנו גופים נוספים עם בית הספר על השימוש בתשתית הבית-ספרית.

ו)      הרשות נדרשת לתת מענה לשימוש ציבורי או רשותי במתקני בית הספר (כגון תאורה לילית במגרשי הספורט) באמצעות הערכה של השימוש הנוסף ושיפוי בית הספר על שימוש זה במסגרת "סל התלמיד" המוקצה לבית הספר. לחלופין הרשות יכולה לבצע גם התחשבנות שוטפת עם בית הספר בגין השימוש הציבורי או הרשותי, על פי מונים פנימיים שיותקנו.

4)       רכש, התקשרויות וקבלת שירות

א)     בית הספר בניהול עצמי יוכל ליזום ולבצע רכישות והתקשרויות באופן עצמאי עד סכום מסוים, בהתאם לטבלת הרשאות רכש והתקשרות שתנוסח בספר הנהלים הרשותי. בסכומים שעולים על הסף שנקבע בטבלת ההרשאות כאמור יוכל בית הספר לבצע רכישות או לקבל שירות מזכיינים שנבחרו באמצעות הרשות המקומית.

ב)     הרשות נדרשת לוודא כי ההתקשרויות והרכישות של בית הספר במסגרת הניהול העצמי יתבצעו בהתאם לספר הנהלים הרשותי הנדרש להיות בהלימה לנהלים בנספח ג לחוזר זה, "נוהלי עבודה כספיים לבתי הספר בניהול עצמי" ובהתאם לכל דין החל על התקשרויות של רשויות מקומיות, ובכלל זה הדינים המחייבים ניהול מכרזים על ידי רשויות מקומיות והוראות "חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976".

ג)      קבלת שירות או רכישה מספקים שנבחרו באמצעות הרשות המקומית יתבצעו כמפורט להלן:

•      יבוצע מכרז על ידי הרשות המקומית שבמסגרתו ייקבעו תנאי השירות ותעריפי הפעילות עבור הספק או הספקים שייבחרו. בית הספר יצרוך את השירות מהספק או מהספקים שייבחרו בהתאם לתנאי השירות ולתעריפי הפעילות שנקבעו ובהתאם לצרכיו וליעדיו.

•      ניסוח תנאי המכרז והפרמטרים לבחירת הספק ייעשה ככל האפשר וככל שהדבר רלוונטי בשיתוף מנהלי בתי הספר ובהלימה לצרכים ולתובנות של בתי הספר.

ד)     במקרים שהרשות מעבירה לבתי הספר תחומי אחריות שהשירות לגביהם ממשיך להינתן על ידי גורמים פנים-רשותיים, הרשות נדרשת לתמחר את השירותים הרשותיים לפי תעריף פעילות, לדאוג כי הקצאת המשאבים לבתי הספר עבור תחומי האחריות הללו במסגרת "סל התלמיד" תהיה בהתאם לתמחור שנעשה ולאפשר לבית הספר לנהל את היקף הצריכה שלו לגבי אותם שירותים. בית הספר יתחשבן עם הרשות המקומית עבור שימוש בשירותים הרשותיים הללו על פי השימוש בפועל.

ה)     התשלום לספקים או לרשות יבוצע ישירות על ידי בית הספר וישולם מחשבון הניהול העצמי. כל התקשרות או רכש יאושרו על ידי מורשי החתימה בחשבון הניהול העצמי. בסכומים מסוימים יש צורך גם באישור של הרשות המקומית, כמפורט בטבלת הרשאות הרכש וההתקשרות.

ו)      החלת סעיף זה תיעשה באופן הדרגתי, בכפיפות למחויבויות קיימות של הרשות המקומית לעובדים המועסקים ברשות ולזכיינים שכבר נבחרו ופועלים בעת המעבר לניהול עצמי. מעת המעבר של בתי הספר לניהול עצמי התקשרויות ורכישות חדשות נדרשות להתבצע על פי המתווה המפורט לעיל.

 

5)       שימוש נוסף במתקני ביה"ס

א)     בית הספר בניהול עצמי יוכל לפעול כדי להרשות את השימוש במבנהו ובמתקניו לאחר שעות הלימודים לפעילויות שונות בהתאם להוראות בחוזר מב/7 בנושא "פתיחת בתי הספר לפעולות בשעות אחה"צ והערב", בתנאי שנחתם הסכם שיהיו חתומים עליו הרשות המקומית והמשתמש ובאישור מנהל בית הספר. הרשות המקומית אחראית לוודא כי ההתקשרות נעשית על פי הוראות כל דין.

ב)     בכל הסכם לשימוש במתקני בית הספר לאחר שעות הלימודים יועברו לכל הפחות 70% מהתמורה במסגרת ההסכם לחשבון הניהול העצמי של בית הספר. יתרת התמורה תועבר לרשות המקומית ותשמש לבתי ספר אחרים ו/או לצורך יעדים אחרים בתחום החינוך המוניציפאלי.

ג)      אם הרשות המקומית מעוניינת לתת רשות לשימוש במבנה בית הספר ומתקניו לאחר שעות הלימודים, על ההחלטה להתקבל בשיתוף ובהסכמה של מנהלי בתי הספר. גם במקרה זה יועברו לכל הפחות 70% מהתמורה במסגרת ההסכם לחשבון הניהול העצמי של בית הספר.

ד)     החלת סעיף זה תיעשה באופן הדרגתי, בכפיפות להסכמים ולמחויבויות קיימות של הרשות המקומית בעת מעבר הרשות לניהול עצמי. מעת מעבר בתי הספר לניהול עצמי כל הסכם חדש לשימוש נוסף במתקני בית הספר, או כל הארכת הסכם ישן, נדרש להיעשות על פי המתווה המפורט לעיל.

6)       קבלת תרומות

א)     תרומות המגויסות לטובת בית הספר ממקורות שאינם הורי התלמידים בבית הספר יועברו לחשבון הניהול העצמי של בית הספר.

ב)     תרומות המגויסות לטובת בית הספר מהורי תלמידים בבית הספר יועברו לחשבון הבנק הבית-ספרי המיועד לתשלומי הורים.

ג)      קבלת תרומות, בין אם לחשבון הניהול העצמי ובין אם לחשבון ההורים, תיעשה בכפיפות להוראות המפורטות בחוזר הוראות הקבע סג/3(א), סעיף 3.11-9, ס"ק 6, שיתעדכן מזמן לזמן, ובכפיפות להוראות החלות על רשויות מקומיות לעניין קבלת תרומות.

ד)     גם תרומות כאמור ייכללו ככל האפשר בתקציב בית הספר ויהיו נתונות לבקרה כספית ומינהלית של הרשות המקומית ומשרד החינוך.

 

7)       הפעלת  תכנית חינוכית ותכנית לימודים נוספת (תל"ן) בבתי הספר בניהול עצמי

א)     כחלק מהרחבת הסמכות והגמישות הניהולית, הפדגוגית והכלכלית של בית הספר ניתנת לבתי הספר בניהול עצמי האפשרות לממן מתקציב בית הספר (המנוהל בחשבון הניהול העצמי) הפעלת תכנית חינוכית לתלמידי בית הספר (להלן: "תכנית חינוכית").

בית הספר יכול לגבש תכנית חינוכית מותאמת וייחודית לו ולהפעיל אותה באמצעות הרשות המקומית או באמצעות תאגיד רשותי מטעמה כמפורט בהמשך (להלן: "תכנית חינוכית בית-ספרית"), והוא יכול גם לרכוש שירותים מגוף חיצוני שיפעיל תכנית חינוכית בבית הספר (להלן: "תכנית חינוכית חיצונית").

ב)     בית הספר יגבש את התכניות החינוכיות שבכוונתו להפעיל או לרכוש במסגרת תכנון תכנית העבודה מקושרת המשאבים שלו בהתבסס על התהליכים האלה:

•      מיפוי והערכה של התכניות החינוכיות הקיימות בבית הספר (תכניות בית-ספריות וחיצוניות)

•      מיפוי צרכים בתכניות חינוכיות נוספות כנגזרת של מטרות בית הספר, יעדיו וצרכיו

•      מיפוי היכולות והמשאבים הפנים-בית-ספריים היכולים לשמש בהפעלת התכנית, וכן המקורות התקציביים העומדים לרשותו לצורך יישום תכניות חינוכיות.

את התכניות החיצוניות יוכל בית הספר לבחור באופן מושכל מתוך מערכת מחשוב אינטרנטית לבחירת תכניות חיצוניות, "מאגר התכניות". הוראות מפורטות לעניין מאגר התכניות יפורטו בחוזר נפרד.

ג)      בית הספר רשאי גם להפעיל "תכנית לימודים נוספת" (להלן: "תל"ן"), בהתאם לכללים המפורטים בחוזר הוראות הקבע סג/3(א), סעיף 3.11-9, "תשלומי הורים".

ד)     התכניות החינוכיות והתל"ן יאושרו פדגוגית ותקציבית בוועדה המלווה הבית-ספרית טרם פתיחת שנת הלימודים, כחלק מאישור תכנית עבודה מקושרת משאבים לאותה שנת לימודים ובכפיפות לקיום תקציב מתאים.

ה)     בית הספר יקבע גורם מוביל מטעמו להפעלת התכנית החינוכית. אם מדובר בתכנית חיצונית ימונה גם גורם מוביל מטעם התכנית החיצונית שיעמוד מול בית הספר.

ו)      בית הספר יגבש תכנית עבודה מפורטת להפעלת התכנית בהתאמה לצורך החינוכי (מטרות, יעדים, משאבים, מדדי תפוקה וכלי הערכה).

ז)     בית הספר יערוך מעקב, בקרה והערכה של ביצוע התכנית ויאסוף ידע מצטבר.

ח)     אם בית הספר יבקש לרכוש שירותים מגוף חיצוני שיפעיל תכנית חינוכית בבית הספר או לבצע רכישות והתקשרויות במסגרת תכנית חינוכית בית-ספרית, הרכישה ו/או ההתקשרות יתבצעו על פי כללי ההתקשרות והרכש המפורטים בנספח ב לחוזר זה.

ט)     אם בית הספר יבקש להפעיל תכנית חינוכית בית-ספרית הכרוכה בהעסקת עובדים, או להפעיל תל"ן הכרוך בהעסקת עובדים, תתבצע ההתקשרות עם העובדים על ידי הרשות המקומית או על ידי תאגיד רשותי מטעמה (להלן: "הרשות המקומית"), על פי המפורט להלן:

•      עלות ההעסקה תהיה כפי שיסוכם לגבי כל עובד על ידי הרשות המקומית המעסיקה (או תאגיד רשותי מטעמה) באישור מנהל בית הספר, לרבות עלויות מעסיק והפרשות על פי חוק.

•      אם תיקבע על ידי הרשות המקומית תקורה לכיסוי העלויות המינהליות הכרוכות בהפעלת התכנית החינוכית, לא יעלה שיעור התקורה על 5%.

•      בית הספר יפנה לרשות המקומית בבקשה להעסקת עובדים במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן באמצעות טופס בקשה אחיד, תוך ציון התפקיד של כל עובד, היקף השעות ועלות ההעסקה הנדרשת. הרשות המקומית תבצע הליך העסקה מסודר עם כל עובד, בהתאם לחוק ועל פי הוראות כל דין.

•      אם יתעורר צורך לסיים את העסקת העובד, יפנה המנהל אל הרשות ויצביע על הכשלים בעבודת העובד או על נימוק ענייני אחר המחייב את סיום העסקתו. הרשות כמעסיק היא האחראית על ביצוע הליך סיום ההעסקה ועל תשלום הזכויות מכוח סיום ההעסקה.

•      שכר העבודה עבור שעות התכנית החינוכית ו/או התל"ן הוא שכר שעתי, וישולם על פי דיווח על ביצוע שעות בפועל, ולא כשכר חודשי. בית הספר יעביר מדי חודש לרשות המקומית דיווח על ביצוע השעות בפועל במסגרת התכנית  החינוכית ו/או התל"ן שעל בסיסו ישולם השכר לעובד.

•      מובהר כי אין קביעות בשעות העבודה במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן (תל"ן רשותי ו/או תל"ן הורים). חוזה העבודה הוא בדרך כלל לשנת לימודים אחת לכל היותר (ללא חודשי חופשת הקיץ). עם תום שנת הלימודים בפועל (לפי לוח החופשות שנקבע על ידי משרד החינוך – במהלך חודש יוני של שנת הלימודים) תופסק עבודת העובד במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן.

•      חידוש ההעסקה בשנת הלימודים שלאחר מכן יתקיים רק לאור צורכי בית הספר ורק לאחר שהתכנית החינוכית ו/או התל"ן יאושרו תקציבית ומינהלית במסגרת תכנית העבודה מקושרת התקציב של בית הספר בוועדה המלווה הבית-ספרית לשנת הלימודים העוקבת.

•      במקרה שמדובר בעובד מצוות המוסד החינוכי, לא תהיה ההעסקה במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן חלק מהיקף משרתו במוסד החינוכי ולא חלק משעות הלימודים הרגילות של בית הספר.

•      אם מדובר בעובד הוראה המועסק על ידי המדינה והמבקש להיות מועסק במסגרת זו בהעסקה נוספת, על העובד להציג היתר עבודה נוספת, בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע סה/9(א), סעיף 8.5-36, "היתר עבודה פרטית/נוספת לעובדי הוראה". יוער כי מנהל בית ספר או סגן ראשון למנהל המועסקים ב"אופק חדש" אינם רשאים לעבוד בעבודה נוספת.

•      הנחיות מפורטות לעניין העסקת כוח עזר פדגוגי (מדריכי העשרה, סייעות תגבור מוסדיות בחינוך הרגיל וסייעות תגבור מוסדיות בחינוך המיוחד), בין אם במסגרת תכנית חינוכית ובין שלא במסגרת תכנית חינוכית, מפורטות ב-9 להלן.

י)      הנחיות לעניין הניהול הכספי של התכניות

•      ככלל תנוהל תכנית חינוכית הממומנת מכספי הניהול העצמי של בית הספר בחשבון הניהול העצמי.

•      אם מדובר בתל"ן הממומן מתשלומי הורים ינוהל התל"ן בחשבון ההורים של בית הספר, בנפרד מתכניות חינוכיות אחרות שלו.

•      אם מדובר בתל"ן רשותי, הממומן מכספי הרשות המקומית, אין מניעה כי תגובש תכנית חינוכית כוללת הממומנת הן מכספי הרשות המקומית והן מכספי בית הספר המנוהלים בחשבון הניהול העצמי.

•      בית ספר המבקש להפעיל גם תכנית חינוכית וגם תל"ן הממומן מתשלומי הורים ישמור על הפרדה חשבונאית בין הפעלת התל"ן, שינוהל בחשבון ההורים, ובין הפעלת התכנית החינוכית, שתנוהל בחשבון הניהול העצמי. הרשות המקומית תתחשבן עם בית הספר בנפרד לגבי עלות התכנית החינוכית הממומנת מחשבון הניהול העצמי ובנפרד לגבי עלות התל"ן במימון ההורים המנוהלת בחשבון ההורים.
 

יא)   הערכת התכנית וגיבוש תכניות להמשך

•      בית הספר יציג בוועדה המלווה המתקיימת לקראת אמצע שנת הלימודים גם הערכת תכנון מול ביצוע של התכניות החינוכיות הפועלות בו.

•      בתהליך הגיבוש של תכנית העבודה מקושרת המשאבים של בית הספר לשנת הלימודים העוקבת תתבצע גם הערכה מסכמת של התכניות החינוכיות הפועלות בבית הספר, ועל בסיסה יגובשו התכניות החינוכיות לשנת הלימודים העוקבת להצגה בפני הוועדה המלווה ולקבלת אישורה.

•      אם מדובר בתכנית מ"מאגר התכניות", ייכתב גם משוב מסכם במאגר התכניות.

 

8)       העסקת עובדי מדינה

א)     המורים בבית הספר בניהול עצמי יהיו עובדי מדינה, והעסקתם תמשיך להיות על ידי משרד החינוך, באמצעות הקצאת השעות העומדת לרשות בית הספר. ההעסקה תהיה על פי ההסכמים הקיבוציים המחייבים.

ב)     מנהל בית ספר יממש את סמכויותיו בניהול כוח האדם, בכל הנוגע לקבלת המורים, למתן קביעות, לניוד מורים ולהפסקת עבודה.

ג)      בית הספר יכלול את ייעוד שעות התקן עבור המקצועות השונים בתכנית העבודה מקושרת המשאבים.

 

9)       העסקת כוח אדם מינהלי באמצעות הרשות המקומית

א)     עובדי מינהל ושירותים בבית הספר המועסקים על ידי הרשות המקומית ממשיכים להיות מועסקים על ידה, בהתאם להסכמים הקיבוציים המחייבים. מובהר כי עובדי מינהל ושירותים יכולים להיות מועסקים גם על ידי תאגיד מטעם הרשות, למעט מזכיר או מנהלן בית הספר שיועסק אך ורק על ידי הרשות המקומית.

ב)     מנהל בית הספר יהיה שותף בבחירת כוח אדם מינהלי חדש המועסק בבית ספרו, וכל ניוד או הפסקת עבודה של כוח אדם כאמור ייעשו בשיתופו ובהסכמתו, בתיאום עם הרשות המקומית.

ג)      הרשות המקומית נדרשת להעסיק כוח אדם מינהלי עבור בית הספר תוך רישום העלות של העסקת עובדים אלו בנפרד לכל בית ספר, כמתחייב מההנחיות שנערכו על ידי משרד הפנים - בתיאום עם משרד החינוך ועם החשב הכללי במשרד האוצר - שעניינן "מערכות מידע לבניית כלי הניהול במערכת החינוך של הרשויות המקומיות", שיתעדכנו מזמן לזמן.

ד)     הרשות המקומית רשאית לאפשר סל תקציבי לבתי הספר להעסקת כוח אדם מינהלי, ולבית הספר תינתן גמישות בהחלטה לגבי אופן הניצול של התקציב להעסקת כוח האדם המינהלי, בכפיפות למחויבויות קיימות של הרשות המקומית ולהסכמים הקיבוציים המחייבים, כמפורט להלן:

•      בעקבות הפחתה בעלות ההעסקה של כוח האדם המינהלי יוכל בית הספר לדרוש שסכום ההפחתה יועבר לחשבון הניהול העצמי לצורכי ניהול שוטף.

•      לחלופין יוכל בית הספר לבקש הגדלה של סל העסקת כוח האדם המינהלי ולממן זאת מתקציבו השוטף, בתנאי ש"סל התלמיד" הממשיך להיות מועבר לחשבון בית הספר יהיה גבוה מ"סל התלמיד המינימאלי".

מובהר כי היקף העלות של העסקת כוח האדם המינהלי המתבצע באמצעות סל תקציבי עבור בית הספר, כאמור לעיל, נדרש להיות לכל הפחות היקף העלות של ההעסקה בפועל ערב המעבר לניהול עצמי.

 

10)     העסקת כוח עזר פדגוגי בבתי ספר בניהול עצמי באמצעות הרשויות המקומיות

א)     כחלק מהרחבת הסמכות והגמישות הניהולית, הפדגוגית והכלכלית של בית הספר תינתן לבתי הספר בניהול עצמי האפשרות לממן מתקציבם העסקת כוח עזר פדגוגי על ידי הרשות המקומית, כמפורט בפרק זה: מדריכים לחוגי חינוך משלים (מדריכי העשרה), סייעות תגבור מוסדיות בחינוך הרגיל וסייעות תגבור מוסדיות בחינוך המיוחד.

ב)     כדי לשמור על תמהיל מתאים של כוח אדם מוסמך ומוכשר לא יעלה היקף העסקת סייעות התגבור המוסדיות, לחינוך הרגיל ולחינוך המיוחד ביחד, על 50% מהיקף העסקת המורים שהם עובדי משרד החינוך בבית הספר (במונחי משרות).

כמו-כן מובהר כי תפקיד סייעת התגבור בבית הספר אינו בא להחליף או להחסיר מהתפקידים ומתחומי האחריות של המורה במסגרת החינוכית וכי אין לעשות שימוש במתכונת העסקה זו לפיצול כיתות ולפתיחת כיתות לא תקניות.

ג)      כחלק מאישור תכנית עבודה מקושרת משאבים של בית הספר בוועדה המלווה הבית-ספרית טרם פתיחת שנת הלימודים יציג בית הספר לוועדה המלווה בקשה גם להעסקת כוח עזר פדגוגי כמפורט בפרק זה, על גבי טופס בקשה אחיד להעסקת כוח עזר באמצעות הרשות המקומית, תוך ציון התפקיד הנדרש, עלות ההעסקה הנדרשת לשנת הלימודים והמקור התקציבי של בית הספר.

בטופס יפרט המנהל את כלל כוח העזר הפדגוגי שהוא מבקש להעסיק בשנת הלימודים, לרבות עובדים שהועסקו בשנת הלימודים הקודמת. מובהר כי הרשות המקומית לא תמשיך להעסיק עובד שהעסיקה בשנת הלימודים הקודמת אלא אם מנהל בית הספר ביקש זאת באופן מפורש.

ד)     הרשות המקומית תעסיק את העובדים כאמור, בהתאם למפורט בחוזר זה ועל פי הוראות כל דין ובכפיפות לקיום תקציב מתאים, ותוודא כי העובדים עומדים בתנאי הסף.

ה)     הרשות המקומית תתחשבן עם בית הספר לגבי עלות העסקת העובד מתוך תקציב בית הספר המנוהל בחשבון הניהול העצמי, וזאת לאחר ביצוע הליך הקליטה והסדרת ההעסקה באמצעות הרשות.

מובהר לעניין זה ש"עלות העסקת העובד" היא עלות ההעסקה לרבות עלויות מעסיק והפרשות על פי חוק.

בנוסף, אם תיקבע על ידי הרשות המקומית תקורה לכיסוי העלויות המינהליות הכרוכות בהעסקת כוח העזר הפדגוגי באמצעות הרשות המקומית, לא יעלה שיעור התקורה על 5%, והיא תיכלל גם בעלות זו.

ו)      מובהר כי סעיף זה הוא הפירוט של סעיף 11 ל"מסמך ההבנות" בדבר העסקת כוח עזר באמצעות הרשות המקומית המוצג באתר "מינהלת בתי"ס בניהול עצמי",  http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi.  

ז)     תיאור התפקידים והתנאים למינוי מפורטים בקובץ תיאורי התפקידים המפורסם על ידי משרד הפנים. על המועמד לעמוד בדרישות הסף שהוגדרו בקובץ זה בטרם ימונה.

ח)     כפיפות העובדים מבחינה מקצועית וארגונית תהיה למנהל בית הספר ומבחינה מינהלית לרשות המקומית.

ט)     קליטת העובדים

•      הליך קליטת העובד יהיה בהתאם להליכי קליטת עובדים המקובלים ברשויות המקומיות ובהתאם לתעודות המוכיחות את כישוריו ואת ותקו.

•      מנהל בית הספר יהיה שותף בדיוני ועדת הבחינה לקליטת העובד.

י)      הפסקת עבודה

•      הפסקת העבודה תיעשה על ידי הרשות המקומית בהיותה המעסיקה של העובד ובכפיפות להליך הפיטורין המקובל ברשות המקומית. אם הסיבה להפסקת העבודה היא שינוי בצורכי בית הספר או בעיות בתפקוד של העובד, יפנה מנהל בית הספר את תשומת לב הרשות המקומית לצורך לסיים את העסקתו של העובד. ההחלטה על הפסקת העבודה וביצועה ייעשו על ידי הרשות המקומית, כאמור.

•      יש לשלוח לעובד הודעה מוקדמת על סיום העסקתו בהתאם לחוק "הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001" ובהתאם למקובל בחוקת העבודה לכלל העובדים ברשויות המקומיות. על הרשות המקומית כמעסיקתו של העובד לדאוג לכל התשלומים המגיעים לעובד מכוח סיום העסקתו.

יא)    ההסכמים וטבלאות השכר מפורסמים גם באתר בתי ספר בניהול עצמי, בכתובת זו:http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi.  

 

יב)    סוגי העובדים – ייעוד ותנאי העסקה ושכר

(1)    מדריך לחוגי החינוך המשלים (מדריך בחוג העשרה)

     הייעוד: העשרת תלמידי בית הספר בתכנים שאינם בתכנית הלימודים המחייבת של משרד החינוך ו/או בחוג או בתכנית משלימה המבטאת היבטים אחרים של תכנית הלימודים.

     תנאי ההעסקה והשכר

תנאי העסקת המדריכים בחוגי החינוך המשלים מתקציב בית הספר בניהול עצמי יהיו בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על ההסכם הקיבוצי הכללי לעובדי החינוך המשלים מיום 14.9.87 (להלן: "הסכם החינוך המשלים"), שעודכן ב"הודעה לענייני עובדים מס' 646/95" לעניין "תעריפי שכר שעתי וגמולים למדריכים בחוגי החינוך המשלים" מיום 12.1.95, כפי שעודכן ב"הודעה בענייני עובדים מס' 1120/09" ובהתאם לטבלת השכר למדריכים שעתיים ולרבות האמור להלן:

-    הואיל ומדובר בתקציב שעשוי להשתנות מדי שנה, וכן משום שעשוי לחול שינוי בתחומי ההעשרה הניתנים בבית הספר מדי שנה, ההעסקה באמצעות תקציב בתי הספר בניהול עצמי תהיה ללא קביעות, לשנת לימודים אחת, או לחלקה, בהיקף עבודה שלא יעלה על 14 שעות שבועיות.

-    התעריף השעתי יהיה בהתאם ל"טבלת מדריכים שעתיים, חינוך נוער וקהילה (חינוך משלים)" ול"טבלת מדריכים שעתיים – ספורט", שיתעדכנו מזמן לזמן.

(2)    סייעות תגבור מוסדיות במסגרות החינוך הרגיל

     הייעוד: סיוע ותגבור לצוותי ההוראה בבית הספר בתהליכי הוראה-למידה והערכה במסגרות החינוך הרגיל (שאינן חינוך מיוחד).

     תנאי ההעסקה והשכר

תנאי שכרן והעסקתן של סייעות תגבור מוסדיות בחינוך הרגיל יהיו בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על ההסכם הקיבוצי להעסקת הסייעות הפדגוגיות ברשויות המקומיות, כמפורט ב"הודעה בענייני עובדים מס' 669/95" מיום 17.12.1995 (להלן: "הסכם סייעות פדגוגיות"), ובהתאם ל"הודעה בענייני עובדים מס' 14/2013" מיום 31.12.2013 לעניין "תנאי שכרן ועבודתן של סייעות תגבור מוסדיות במסגרות החינוך המיוחד ובמסגרות החינוך הרגיל הממומנות מתקציב בתי ספר בניהול עצמי" ולרבות האמור להלן:

-    מסלול הקידום של סייעות פדגוגיות יהיה 7-4+ בדירוג המינהלי כפי שיתעדכן מזמן לזמן.

-    סייעת תגבור מוסדית בחינוך הרגיל לא תהיה זכאית ל"תוספת מאמץ", כמפורט בסעיף 9 להסכם הסייעות הפדגוגיות.

-    סייעת תגבור מוסדית בחינוך הרגיל תהיה זכאית ל-22 ימי חופשה, כמקובל לעובדים המינהליים ברשות המקומית אשר ינוצלו בפגרות הלימודים בלבד.

-    הרשות רשאית להעסיק את הסייעות בימי פגרות הלימודים בתפקידים הקשורים לבית הספר, בתיאום עם הנהלת בית הספר. סייעת שלא תועסק על ידי הרשות, כאמור בסעיף זה, תמשיך ותקבל את שכרה כרגיל.

-    הסייעת תחויב להשתתף בפעילויות בית הספר ובהשתלמויות, בתיאום עם הנהלת בית הספר, בשעות שלאחר יום העבודה. בגין שעות אלו תזוכה הסייעת בתשלום שעות עודפות/נוספות (לפי העניין), על פי החוק.

-    העסקה של סייעות תגבור מוסדיות חדשות מתקציב בית ספר בניהול עצמי תהיה לשנת לימודים אחת, או לחלקה, וללא קביעות. יהיה אפשר לחדש את העסקתה בשנת הלימודים שלאחר מכן בהתאם לאמור לעיל.

-    סייעת פדגוגית או סייעת תגבור מוסדית ותיקה שיתווספו לה שעות תגבור במימון בית הספר בניהול עצמי לא תהיה זכאית לקביעות על שעות אלו. שעות תגבור אלו יגדילו את היקף משרתה של הסייעת באותה שנת לימודים, אולם לא תחול עליהן קביעות.

(3)    סייעות תגבור מוסדיות במסגרות החינוך המיוחד

     הייעוד: סיוע ותגבור לצוותי ההוראה בבית הספר בתהליכי הוראה-למידה והערכה במסגרות החינוך המיוחד.

     תנאי ההעסקה והשכר

תנאי שכרן והעסקתן של סייעות תגבור מוסדיות במסגרות החינוך המיוחד יהיו בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על ההסכם הקיבוצי להעסקת הסייעות הפדגוגיות ברשויות המקומיות, כמפורט ב"הודעה בענייני עובדים מס' 669/95" מיום 17.12.1995 (להלן:"הסכם סייעות פדגוגיות") ובהתאם לחוזר הוראות הקבע עא/10(א), סעיף 1.2-39, "סייעות במוסדות החינוך המיוחד וסייעות לתלמידים משולבים בחינוך הרגיל" ובהתאם להודעה בענייני עובדים 14/2013 מיום 31.12.2013 לעניין "העסקת סייעות תגבור מוסדיות בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד", לרבות האמור להלן:

-    תנאי שכרן והעסקתן של סייעות תגבור מוסדיות במסגרות החינוך המיוחד יהיו בהתאם להסכם הסייעות הפדגוגיות.

-    העסקת סייעות תגבור מוסדיות חדשות במסגרות החינוך המיוחד מתקציב בית ספר בניהול עצמי תהיה לשנת לימודים אחת, או לחלקה, ללא קביעות. יהיה אפשר לחדש את העסקתן בשנת הלימודים שלאחר מכן בהתאם לאמור לעיל.

-    סייעת פדגוגית או סייעת תגבור מוסדית ותיקה שיתווספו לה שעות תגבור במימון בית הספר בניהול עצמי לא תהיה זכאית לקביעות על שעות אלו. שעות תגבור אלו יגדילו את היקף משרתה של הסייעת באותה שנת לימודים, אולם לא תחול עליהן קביעות.

 

11)     הפעלת שירות פסיכולוגי מורחב במימון ציבורי בבתי ספר בניהול עצמי

א)     חוזר הוראות הקבע תשע/8(א), סעיף 3.7-61, "מתווה השירות הפסיכולוגי החינוכי", מגדיר בסעיף קטן 4.6 אפשרות להרחבת השירותים הפסיכולוגיים במימון נוסף, ומפרט את השירות הפסיכולוגי-החינוכי המורחב היכול להינתן במסגרת מימון ציבורי.

ב)     כחלק מהרחבת הסמכות והגמישות הניהולית, הפדגוגית והכלכלית של בית הספר, יתאפשר לבתי הספר בניהול עצמי לממן מתקציבם הפעלת שירות פסיכולוגי-חינוכי מורחב במימון ציבורי, באמצעות הרשות המקומית, בכפיפות למנהל השפ"ח ולכללים המפורטים בחוזר הנ"ל.

ג)      מנהל בית הספר יפנה למנהל השפ"ח בבקשה לקבל הצעה עקרונית המתייחסת לשירות הנדרש, להיקפו ולאופן הפעלתו.

ד)     הפעלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי המורחב תאושר פדגוגית ותקציבית בוועדה המלווה הבית-ספרית טרם פתיחת שנת הלימודים, כחלק מאישור תכנית העבודה מקושרת המשאבים לאותה שנת לימודים ובכפיפות לתקציב מתאים.

ה)     לאחר אישור התכנית יפנה בית הספר לשפ"ח ולרשות המקומית בבקשה להפעיל שירות פסיכולוגי-חינוכי מורחב באמצעות טופס בקשה סטנדרטי, תוך ציון היקף השעות ועלות ההעסקה הנדרשת. אופן ההפעלה ודרכי התשלום יתואמו בין מנהל השפ"ח ובין בעלי התפקידים ברשות ומנהל בית הספר, בהתאם להנחיות מרכז השלטון המקומי. התעריפים ייקבעו בהסתמך על תעריפי נציבות שירות המדינה.

ו)      הרחבת העסקתם של פסיכולוגים אשר תופעל מתקציב "סל התלמיד" של בית הספר תהיה זמנית, לשנת לימודים אחת, ואין קביעות על העסקה זו. חידוש ההעסקה במסגרת השירות הפסיכולוגי-חינוכי המורחב בשנת הלימודים העוקבת יתקיים רק לאור צורכי בית הספר ורק לאחר שהשירות המורחב יאושר תקציבית ומינהלית במסגרת תכנית העבודה מקושרת התקציב של בית הספר בוועדה המלווה הבית-ספרית. מובהר כי הרשות כמעסיק היא האחראית על ביצוע הליך סיום ההעסקה ותשלום הזכויות מכוח הסיום.

חוזר המנכ"ל "מתווה השירות הפסיכולוגי-חינוכי" מאפשר גם הרחבת היקף ההעסקה באופן קבוע, אולם זאת בתנאי שהמימון הוא רשותי ואינו חלק מ"סל התלמיד" המועבר לבית הספר, כדי לשמור על גמישות השימוש בסל התלמיד הבית-ספרי.

 

12)     העמדת תשתית סיוע לבתי ספר בניהול עצמי באמצעות תאגיד רשותי

א)     הרשות המקומית יכולה לעשות שימוש בתאגיד עירוני לצורך מתן מענה תפעולי נוסף לבתי הספר, בכפיפות לעמידה בכללים הבאים שיעודכנו מזמן לזמן:

1)     הקמת התאגיד (אם מדובר בהקמה של תאגיד חדש) והתנהלותו יהיו בכפיפות לכללים ולאישור של רשם התאגידים העירוניים במשרד הפנים.

2)     התאגיד העירוני יהיה בשליטת הרשות המקומית, בהתאם לכללים של רשם התאגידים העירוניים כאמור.

3)     התאגיד העירוני יוכל לשמש אך ורק לנושאי חינוך, תרבות וספורט. לא יתאפשר לתאגיד לשרת נושאים נוספים כדי לאפשר את המקצועיות ואת ההתמחות הנדרשות.

4)     התאגיד העירוני יוכל לבצע את התפקידים הבאים עבור בתי הספר:

•     פיקוח ובקרה על חשבונות בתי הספר ועל ההתנהלות הכספית שלהם

•     ביצוע רכש והתקשרויות עבור בתי הספר, בהתאם לכללים החלים על הרשות המקומית

•     מתן מענה תחזוקתי לבתי הספר

•     העסקת כוח עזר פדגוגי, בהתאם למפורט בחוזר זה

•     העסקת כוח עזר מינהלי, בהתאם לנוהלי ההעסקה של הרשות המקומית ולהוראות כל דין

•     תפקידים נוספים, כפי שיעודכן בעתיד.

השכרת מתקני בית הספר שהם בבעלות הרשות המקומית תתבצע אך ורק באמצעות התקשרות בין הרשות המקומית למשכיר, כפי שמפורט בחוזר זה, שכן הנכסים הפיזיים הם בבעלות הרשות המקומית. יחד עם זאת, הרשות תוכל לעשות שימוש בתאגיד כגוף מסייע להשכרת מתקני בתי הספר, תוך ביצוע הליכי התקשרות סדורים בין הרשות המקומית לגורמים המשכירים. התקשרות ישירה בין התאגיד לגורם המשכיר יכולה להתבצע רק אם הרשות העבירה את הבעלות על הנכס המושכר לתאגיד העירוני.

ב)     מאחר שבהתאם לחוק החינוך הממלכתי בתי הספר הרשמיים הם בבעלות משותפת של משרד החינוך והרשות המקומית – ומאחר שבמעבר לניהול עצמי בתי הספר ממשיכים להתנהל תחת המטרייה המשפטית והתפעולית של הרשות המקומית – חשבונות הבנק של בתי הספר חייבים להיות בבעלות של הרשות המקומית לשימושם של בתי הספר, ואינם יכולים להיות חשבונות בבעלות התאגיד העירוני. הדבר חל הן על חשבון הבנק לתשלומי הורים והן על חשבון הניהול העצמי של בית הספר.

ג)      כמו-כן, בהתאם לאמור בחוזר זה וכפי שנחתם ב"מסמך ההבנות" עם כל רשות המבקשת להצטרף למהלך, הרשות תעניק זכות חתימה בחשבון הניהול העצמי למנהל בית הספר ולמזכיר או למנהלן של בית הספר המשמש נציג הגזברות בבית הספר. כיוון שכך, המזכיר או המנהלן צריך להיות מועסק על ידי הרשות המקומית ואינו יכול להיות מועסק על ידי התאגיד העירוני.

 

13)     בקרה, ביקורת ושקיפות

א)     משרד החינוך, הרשות המקומית ובתי הספר ינהגו בשקיפות מלאה בכל הנוגע ליישום העקרונות הכלכליים והתפעוליים המפורטים בחוזר זה.

ב)     הרשות המקומית אחראית על הבקרה ועל הביקורת של הניהול הכספי של בתי ספר בניהול עצמי בתחומה, לרבות פיקוח ובקרה שוטפים על ההתנהלות התקציבית והתפעולית של בית הספר ועל הניהול השוטף של חשבון הניהול העצמי של בית הספר (בהלימה לנספח ג לחוזר זה, "נוהלי עבודה כספיים בבתי ספר בניהול עצמי", שיתעדכן מזמן לזמן).

ג)     העברת דוחות כספיים בתי-ספריים לבקרת הרשות המקומית באמצעות מאגר מידע כספי

•     משרד החינוך פיתח מודול "מאגר מידע כספי" במערכת המנב"סנט שנועדה לביצוע בקרה של הרשויות המקומיות על הניהול הכספי של בתי הספר. החל מספטמבר 2012 בתי הספר שעברו לניהול עצמי מעבירים 4 פעמים במהלך שנת לימודים נתונים כספיים מצטברים למאגר שהוקם על ידי משרד החינוך במערכת המנב"סנט. הנתונים יועברו עבור התקופות הבאות: אוגוסט-ספטמבר, אוגוסט-דצמבר, אוגוסט-מרס, אוגוסט-יולי (שנתי). בתום כל אחת מהתקופות הללו יפיק בית הספר דוח תקציב מול ביצוע, יוודא את נכונות הנתונים ואת השיוך לסעיפים, וישלח דוח מעודכן ומשקף עבור התקופות האמורות. על הדוח להישלח למאגר לא יאוחר מ-30 יום מתום תקופת הדיווח.

•     הפקת הדוחות כאמור, במבנה סטנדרטי שמתאים לשליחה למאגר, מתאפשרת באופן אוטומטי באמצעות התוכנות הכספיות העומדות בדרישות של סעיף 3.7-79 בחוזר הוראות הקבע עד/1(א), "תקינה לתוכנה כספית בבתי ספר". אין להתקין תוכנה כספית שאינה מותאמת לביצוע פעולה זו בבתי הספר בניהול עצמי.

•     בתי הספר והרשות המקומית יוכלו לצפות באמצעות המאגר בדוחות כספיים במבנה סטנדרטי ולנתח אותם.

•     הרשות תוודא את העברת הנתונים למאגר ותבקר ותאשר את הדוחות הכספיים המוצגים במאגר.

•     המשרד יוודא כי הרשות המקומית מבקרת ומאשרת את הדוחות הכספיים של בתי הספר כתנאי להמשך ההתנהלות במתכונת הניהול העצמי.

•     הסברים והוראות נוספות להעברת הנתונים ולשימוש במודול "מאגר מידע כספי" במנב"סנט מפורטים באתר בתי ספר בניהול עצמי, בכתובת זו: http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi.

ד)     כחלק מביקורת הרשות בתי הספר נדרשים להעביר אליה דוח כספי שנתי ביחס לשנת הלימודים (1.8 עד 31.7) שיופק ממאגר המידע הכספי, מבוקר ומאושר על ידי רואה חשבון. יש להגיש את הדוח הכספי לרשות המקומית לא יאוחר מיום 30 בנובמבר ביחס לשנת הלימודים הקודמת. הוראות מפורטות לעניין העברת דוחות כספיים מאושרים על  ידי רואי חשבון יפורטו בהמשך.

ה)     הרשות המקומית תעביר למינהלת בתי הספר בניהול עצמי הצהרה חתומה על ידי גזבר הרשות בדבר הסכומים שהיא העבירה לחשבונות הבית-ספריים. ההצהרה תועבר פעמיים בשנה לפחות:

•     עבור התקופה שבין אוגוסט לדצמבר (כולל)

•     עבור התקופה שבין אוגוסט ליולי (כולל).

הצהרת הגזבר תועבר למינהלת לא יאוחר מ-30 יום מתום כל תקופה כאמור, בהתאם להנחיות שיפורסמו ושיתעדכנו מזמן לזמן.

ו)      הרשות המקומית תבצע מדי שנת לימודים, בכל בית ספר בניהול עצמי, סקר בקרה פנימית לבחינת האיכות של הנהלת החשבונות והניהול הכספי של בתי הספר. סקר הבקרה הפנימית ייערך לכל המאוחר עם הכנת הדוחות הכספיים השנתיים של בתי הספר, ויבוצע בהלימה לנוהלי העבודה הכספיים המנוסחים בספר הנהלים הרשותי.

ז)     במקרים חמורים, שבהם תגלה הרשות המקומית ליקויים בהתנהלות הכספית, התקציבית ו/או התפעולית של בית הספר, יהיה עליה לפנות מיידית למשרד החינוך ולדווח לו על הליקויים וכן על כל מידע רלוונטי אחר. הדיווח ייעשה למפקח הכולל על בית הספר ולממונה המחוזי מטעם מינהלת בתי ספר בניהול עצמי. במקרה הצורך יפעיל המשרד את סמכותו כלפי מנהל המוסד על פי הנסיבות ובהתאם להוראות כל דין.

ח)     במקרה שהרשות לא תעמוד בהתחייבויותיה כמפורט בחוזר זה יפעל המשרד לעכב את התקצוב התוספתי לבתי הספר בניהול עצמי, תוך מתן התרעה מוקדמת כנדרש. אם הרשות  תמשיך לא למלא אחר מחויבויותיה יפעל המשרד לקזז רטרואקטיבית תקציבי ניהול עצמי תוספתיים שהועברו לרשות ואף להוציא את הרשות המקומית ממתכונת הניהול העצמי.



[1] זאת אך ורק בתנאי שקיים סמל מוסד אחד לבית הספר ולחטיבה הצעירה. אם קיים סמל נפרד לגן, אין מדובר בחטיבה צעירה, ותלמידי הגן לא יתוקצבו כאמור.

 

 

[2]  מספר התלמידים יתעדכן על בסיס מספר התלמידים המופיעים במצבת המאושרת (ס"כ התלמידים הלומדים בביה"ס, לרבות תלמידי כיתות החינוך המיוחד, תלמידי החוץ ותלמידי הגן בחטיבות צעירות).

 


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעה/1(ב), ו' באלול התשע"ד, 01 בספטמבר 2014

 
   תאריך עדכון אחרון:  01/02/2020