education - חינוך

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
הצעות לדרכי הוראה
 

גיוון שיטות ההוראה

הדרך החזיתית (הפרונטאלית) אינה יכולה להיות דרך בלעדית להוראה. כדי להגביר את עוצמת החוויה שבלימוד, יש להביא את התלמידים לידי קליטה ולידי הפנמה בדרכים רבות ומגוונות.

תלמידים חושבים בצורות שונות ולומדים בדרכים שונות. אחד אוהב סדר ומבנה ואחר אוהב אסוציאטיביות וספונטניות. יש תלמידים המתלהבים מדרכי ביצוע חדשות ויש היראים מפניהן. ההבדלים בדרכי הלמידה אינם קשורים בהכרח ברמת היכולת של התלמידים. סגנונות הלמידה תלויים בנטיות ולאו דווקא בכישרונות. חשוב שהמורים יהיו מודעים לסגנון הלימוד שכל אחד מתלמידיהם מעדיף, ויתאימו אליו את הפעילויות השונות בכיתה. פעילות המושכת תלמיד אחד עלולה לשעמם את זולתו, מכיוון שסגנון הלמידה אינו מדבר אליו. לפיכך יש לגוון ככל האפשר את דרכי ההוראה ואת פעילויות הלמידה, ולהביא לידי ביטוי מגוון רב של סגנונות למידה. הפעילויות ישלבו לימוד, שינון והנאה עם פעילויות קריאה, חשיבה, השערת השערות והסקת מסקנות, לימוד בדרך הגילוי, משימות כתיבה, מלאכת כפיים והפעלה יצירתית.

גיוון שיטות ההוראה יסייע לנו להגיע אל תלמידים רבים ככל שנצליח להתקשר אל סגנונות הלמידה שלהם לסוגיהם. עלינו להשתדל לפתח כל תלמיד בהתאם לתכונותיו, לכישרונותיו ולמידת מוכנותו לקראת הלימוד.

 

 ציור

ילדים לומדים ומתבטאים גם דרך עשייה, למשל באמצעות ציור. התלמידים יציירו מצבים או אירועים המופיעים בסיפור המקראי לפי דמיונם היוצר. חשוב לא להעמיד לפניהם דגם לציור ולא תמונת צייר, כדי לא להגביל את חירות דמיונם.

 

 מדרש תמונה

המורים יבחרו תמונות, ציורים או איורים, שבהם מתואר המאורע או שהם מתאימים לו, וישתמשו בהם כגירוי וכאמצעי ליצירת מעורבות בנלמד מצד התלמידים, או ככלי לחזרה - כדי להזכיר נשכחות ולעורר מחדש חוויה שכבר נחוותה בכיתה. באמצעות מדרש התמונה ייזכרו התלמידים בפרטי הסיפור המקראי שסופר להם באחד משיעורי תורה הקודמים ויידעו לספר אותו בלשונם ולעתים אף בלשון הספר.

מקרא תמונה ומדרש תמונה הם אמצעים יעילים בהוראה. רצוי להשתמש בהם בעיקר כדי להמחיש את הכתובים וכדי לעורר לחשיבה יוצרת. יחד עם זאת על המורים להיות זהירים בבחירתם ולהזהיר מפני ראייתם כראליה המקראית.

 

 משחק תפקידים

תלמיד אחד יקבל תפקיד של הקריין ואחרים - תפקיד של גיבורי הסיפור. במשחק המשתתפים ידברו בלשון הדמויות כפי שהיא מופיעה בכתוב. לשם כך יהיה עליהם להתכונן לקראת מילוי התפקיד: עליהם לקרוא את הטקסט "שלהם" פעמים אחדות, קריאה שתוקה, ולאחר מכן גם קריאה בקול רם. שאר התלמידים יקשיבו ויתקנו את הטעון תיקון בקריאה ובמילוי התפקיד, כגון את ה"הנגנה" (אינטונציה), את עמידתו של הגיבור וכדומה. לעתים ניתן להקדים שלב הכנה, שבו התלמידים ימלאו את תפקידם תחילה בלשונם ורק אחר כך בלשון הכתוב.

לאחר סיבוב אחד של משחק אפשר להחליף בעלי תפקידים, כדי לשלב תלמידים רבים יותר במשחק התפקידים. הסיפור המקראי יישמע בכיתה פעמים רבות, ובכך יוקלו השינון וזכירת הכתוב. בדרך של משחק תפקידים התלמידים גם יתאמנו לקרוא את הדברים לפי ההטעמה וההנגנה הדרושות במשפטים השונים: לשים סימן שאלה בסוף משפט שאלה, לזעוק כשיש לזעוק, לבכות במקום הראוי, לקרוא בנימת קול (בטון) אחד את דברי המספר ובנימת קול אחרת את דברי הגיבור, וכיוצא בזה.

 

 הַמְחזה

דרך זו של משחק תפקידים אפשר להרחיב לכלל הַמְחזה. המחזת העלילה בידי הילדים תאפשר להם לבטא את התרשמותם האישית ולתת פרשנות (אינטרפרטציה) משלהם לדברים. החוויה תושג באמצעות הזדהות של הילד, ה"שחקן", עם הדמות שהוא מגלם. המורה תנהל עם תלמידיה דיון כיצד להמחיז את הסיפור כגון: מה יעשה תלמיד זה או אחר? באיזו נימה ידבר? כיצד יעמוד, לאן ינוע? מהי התפאורה המתאימה ל"תמונה" (סצנה) (ובכך להתקשר אל הראליה של ימי המקרא). כל הילדים יהיו שותפים בהחייאת הדמויות וביצירת המחזה. השחקנים ייבחרו רק לאחר הדיון. בחירת שחקנים לפני הדיון עלולה לבטל את ההנעה (המוטיבציה) וההתעניינות של התלמידים אשר לא נבחרו לשחק בפעם זו. ה"שחקנים" יהיו לא רק אלה המצטיינים במשחק. יש להפעיל את כלל התלמידים לפי סדר שהמורה תקבע עם התלמידים. חילוף בעלי התפקידים יסייע לתלמידים רבים להכיר היטב יותר מתפקיד אחד. אפשר להרגיל תלמידים להתארגן בקבוצות, להכין את המחזה להציג אותו מיד בתוך הקבוצה, או כל קבוצה בתורה, בפני הכיתה כולה.

לקראת סוף השנה אפשר לסכם את לימוד הספר שנלמד בהעלאת מחזה. ב"מחזה" ייכללו פרטי ההרחבה שהוספו לספר הלימוד בכיתה. הכנת מחזה על פסוק או על אירוע והעלאתו תהיה בהן חזרה מעניינת ומהנה על מה שלמדו התלמידים בפרשיות הספר והפעלת תלמידים רבים ככל האפשר. מחזה עשוי להיות סיכום יפה לשנת לימודים פורייה.

 

 פעילות בחומרים

במקומות מסוימים ניתן לשלב צורות נוספות של הפעלה, כגון: פעילות בחומרים יצירת תבליטים ותחריטים ובניית דמויות וחפצים מחומרים שונים (למשל: הכנת לבנים מחימר - בשיעור על "מגדל בבל"; יצירת גן - הדבקת "עצים" עשויים בד, עץ, חלקי ז'ורנלים צבעוניים וכו' בשיעור העוסק בפסוקים: "מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנוּ..." (ב', טז-יז); בניית תיבת נח מקלקר, הדבקת דמויות מתמונות ועוד);

 

 שירה משותפת

שירה בציבור בכיתה של פסוקים נלמדים תהיה תוספת לחווית הלימוד.

 

 מחול

מחול (המחזה בתנועה לדוגמה מחול המתאר, ללא טקסט, את הפסוקים שעניינם אברהם ושלושת המלאכים וכד');

 

 "שיחה" עם הדמויות המקראיות

אפשר גם "להפנות" שאלות אל הדמויות המקראיות ולנסות להשיב בשמן על השאלות. אפשר למשל להפנות שאלות לעשיו על חוויית מכירת הבכורה ואבדן הברכות או ליעקב אבינו כשגילה את רמאות לבן. שאלות כאלה יכולות להשתלב הן בהמחזה הן בהכנת תכנית טלוויזיה או עריכת עיתון וכיו"ב.

 

 סיורים וטיולים

אחד המרכיבים החשובים בהפנמת הערכים התנ"כיים הוא הקשר שנוצר אצל הלומד אל הנוף התנ"כי, שחלקו לפחות נשמר עד היום. ולפיכך ילווה הלימוד בסיורים מתאימים. הלימוד ילווה בסיורים לימודיים באתרי ההתרחשות של הכתוב המקראי. סיורים אלה עשויים להגביר את המוטיבציה ללמוד מעבר לנלמד בכיתה, וכמו כן יש בהם כדי לתרום להגברת האהבה לתנ"ך ולארץ ישראל.

 

 

           

 

 דוגמאות והרחבות

 

משחק הכיסאות / מלכה שנולד 

פעילות חלוקת פסוקים על-פי טעמי המקרא / מלכה שנולד 

פעילות למידה במקרא באמצעות מחשב / מלכה שנולד 

פעילות קולית - דו שיח / מלכה שנולד 

פעילות בכתיבה / מלכה שנולד 

ציורי תנ"ך - פרשנות ומדרש  על שימוש ביצירות אמנות בהוראת המקרא / 
         יהושע מנחם רוזנברג

דרכים ושיטות בהוראת המקרא / הרב יצחק ברקוביץ 

פעילויות לפי מאפיינים של האינטליגנציות המרובות / פיתוח: שרית רביד
         בתוך האתר: טיול עם מראה

האם מתאימה ההוראה בגישה המותאמת (היחידנית) להוראת המקרא

         בביה"ס הממ"ד? / ד"ר יהושע מנחם רוזנברג

עבודה בקבוצות – ג'יקסו

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  22/03/2015